סכנה למחירי הדיור: בג"ץ יכריע אם לסגור מחצבות ביו"ש

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, צפוי להכריע היום בשאלה האם להורות למדינה לסגור מחצבות לא חוקיות הממוקמות בשטחי C (שטחים ביהודה ושומרון הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית). לפי נתונים מתחילת העשור שהצטברו במשרד האנרגיה, שוק חומרי הגלם לבנייה, תשתיות או פיתוח כבישים מגלגל כ־50 מיליון טון בשנה, מהם כ־15 מיליון טון שמקורם בשטחי יהודה ושומרון. חלק מאותן מחצבות פועלות בהיתר עם פיקוח סביביתי, אך חלקן פועלות ללא רגולציה מסודרת.

מחלוקת לגבי המיקום

את העתירה בנושא הגיש הפורום לישראל ירוקה, ומי שידון בה הם השופטים אסתר חיות, מני מזוז וצבי זילברטל. בין המחצבות שמצוינות בעתירה ניתן לציין את מחצבת ג'מעין, טריפי, אבו שושה ושיבתין - לגביהן נטען בעתירה כי הן פועלות "ללא היתר, ומבלי שעברו כל הליך סטטוטורי, תוך גזילת משאבי טבע מהציבור ופגיעה בערכי הנוף". עוד על פי העתירה, חומר הגלם מאותן מחצבות נמכר בישראל במחיר נמוך תוך התעלמות לכאורה מתשלום תמלוגים למדינה או שמירה על איכות הסביבה.

לפני מספר שבועות נסגרה מחצבה לא חוקית בשטחי C בעקבות פניה של הפורום לישראל ירוקה למנהל האזרחי, ושם תולים תקוות רבות בדיון בבג"ץ. "מדינת ישראל הפכה את אזור השומרון ובנימין למערב הפרוע שלה", אמר מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה אפרים מן. "המדינה אינה יכולה שלא לאכוף את החוק באופן מידתי ושווה בכל חלקי הארץ. לא ייתכן שהמנהל האזרחי פועל בניגוד לחוק ומתוך אינטרסים זרים, ומאפשר פעילות עבריינית של מחצבות הגורמות לנזק סביבתי חמור, פגיעה כלכלית בענף הפועל כחוק ונזק בריאותי לתושבים. אני מקווה שבג"ץ יכריע בטובת החוק והצדק".

מנגד, בתגובות משרד הביטחון והמנהל האזרחי לבית המשפט עולה בקשה לדחות את העתירות על הסף מנמוקים שונים. בין הייתר במנהל ובמשרד הביטחון טוענים כי חלק מהמחצבות המוזכרות בעתירה נמצאות על שטחים פרטיים פלסטינים וכי חלקן נמצאות בשטחי A ו־B שבשליטת הרשות הפלסטינית. עוד טוענים שם כי חלק מהמחצבות פועלות ברישיון מטעם ממשלו של אבו מאזן, וכי לא הוכח כל קשר בין הפעילות לפגיעה באיכות הסביבה.

מחצבה. "המדינה הפכה את יו"ש למערב הפרוע" צילום: אוראל כהן

לא רק ערכי נוף

אולם בצד שמירה על ערכי הנוף, קיים חשש כי סגירת המחצבות תגרור אחריה עלייה במחירי חומרי הגלם המשמשים את ענף הבנייה והתשתיות. לפי נתוני השמאי הממשלתי מה־22 במאי, מחירי הדירות עלו ברבעון הראשון של השנה ב־8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וב־1.6% בהשוואה לרבעון הקודם.

לפיכך, מצב בו נסגרות מחצבות בלתי חוקיות עלול לייקר את המחירים בענף ולגרור עמו למעלה גם את מחירי הדירות, זאת למרות שורת הסכמי גג שנחתמו לאחרונה ברחבי המדינה. בין השאר, פרויקטי תשתית של בניית כניסה חדשה לירושלים או בניית שני נמלים חדשים בחיפה ובאשדוד עלולים להתייקר, ולגרור עיכוב במסירה של המוצר המוגמר או להשית על המדינה עצמה כמזמינת העבודה עוד עלויות.