בנייה ירוקה, בינתיים בלי רגולציה: 80 מיליון שקל לעיריית ת"א מחשמל עצמאי

לפני כשבועיים אושרו להפקדה חמש תוכניות מפורטות הנגזרות מתוכנית המתאר "תא / 3700" בצפון מערב תל אביב. חמש התוכניות, יחד עם רובע שדה דב ושכונת המגורים המתוכננת מצפון לשכונת נופי ים, הן על עתודת הקרקע הגדולה ביותר בתחום העיר על שטח כולל של כ־3,000 דונם, שצפוי לכלול 12 אלף יחידות דיור, אולם בניגוד לערים אחרות שממשיכות לדבוק בתשתית החשמל והבנייה לפי המודל הקונבנציונלי בעיריית תל אביב החליטו על בנייה ותכנון בר קיימא.

כך ייהפך 3700 לרובע הראשון בישראל שמספק את צורכי האנרגיה של עצמו, כלומר רובע "עצמאי־אנרגטי", על פי הסטנדרטים הבינלאומיים לתכנון שכונה לקיימות (בהתאם לתקן האמריקאי Leed ND).

בדיקת העירייה שהגיעה לידי "כלכליסט" מגלה כי התוכנית צפויה להזרים רווח שנתי של כ־80 מיליון שקל, שיתחלק בין העירייה הייזם ויחזור בחלקו לתושבים. חישוב הרווח מתבסס על מכירת החשמל שתייצר השכונה לחברת החשמל בתעריף שזו מוכרת אותו לצרכנים בהיקף של כ־255 מיליון שקל בשנה, שימוש בחשמל לצורכי השכונה בהיקף של כ־177 מיליון שקל - כך שהרווח הנותר מעודפי הייצור הוא 78 מיליון שקל לשנה, שיתחלק בין העירייה, היזם וחלקו יגולם בהנחות בחשבון החשמל לתושבים.

"זה התחיל מרצון לקדם את רובע 3700 כתכניות חלוציות בתחום הקיימות", מספר האדריכל אריאל בבצ'יק מנהל בנייה ותכנון בר קיימא בעיריית תל אביב, שביחד עם אדריכלית פרנסין דוידי, מנהלת צוות תכנון צפון במינהל הנדסה בתל אביב קידמו את הפרויקט. לדבריו, המגמה העולמית כיום היא לקדם רובעים וערים שמקיימות את עצמן מבחינה אנרגטית, כאשר הדוגמה הבולטת בעולם היא העיר סיאול, שהצליחה עם פעולות יזומות להפחית משמעותית את רמות זיהום האוויר בעיר, ובתוך שנתיים וחצי הגיעה ליעד ייצור חשמל מקומי אשר ייתר את הצורך בהקמת תחנת כוח גרעינית נוספת לצורכי העיר. פעולות דומות בוצעו גם בערים ניו יורק, סן פרנסיסקו וסידני.

יותר חסכוני, פחות מזהם

היתרונות לעצמאות אנרגטית עירונית רבים: היא מאפשרת ניצול מרבי של מרכיבי הייצור, מפחיתה את פליטת גזי החממה ויוצרת ביזור של מתחמי ייצור החשמל כך שלא צריך להתבסס על תחנת כוח אחת שמספקת את החשמל למיליוני אנשים, הכנסה לערים ממכירה של עודפי חשמל וגיבוי לרשת החשמל הארצית במקרים שבהם היא קורסת בשל צריכה מוגברת, תנאי מזג האוויר או פגיעה בטחונית. החשמל במודל המוצע עתיד להיות מוזרם ברשתות של חברת החשמל, ובעירייה מקווים שהרשת שתקום תהיה "רשת חכמה" ומתקדמת".

הדמיה של רובע 3700 בת"א

זה הרבה יותר כלכלי למדינה ולתושבים ומייצר מקור הכנסה לרשויות. ישראל צורכת בשעת שיא 15 ג'יגה ואט חשמל ולפי הגידול בכל שנה הצריכה גדלה ב־2%־3%, זה אומר שצריך להקים בכל שנה תחנת רידיניג אחת חדשה, וזה לא קורה. אם הרשויות יתאגדו וינצלו את המודל של 3700 כך שכל עירייה תייצר 100 מגה ואט בחמש השנים הקרובות זה 1.5 ג'יגה ואט ביחד , זה כלכלי יותר ומייצר אנרגיה ב-40% פחות פליטות גזי חממה.

התכנון לגבי רובע 3700 יחייב הקמה של תשע תחנות יצור אשר כל אחת מהן יכולה לייצר עד 12 מגה־ואט חשמל בשיא התפוקה. התחנות ימוקמו מתחת לפני הקרקע, על שטח של כ־400 מ"ר כל אחת. אלו מערכות ייצור קטנות הנקראות טרי־גנרציה, הן מונעות גז ומאפשרות נצילות משופרת. לשם השוואה: אם לתחנה המופעלת על פחם יש ניצולת מתוך חומרי הגלם של 30%; ולתחנה המונעת על גז יש ניצולת של 50% - תחנה כזו מגיעה לניצולת של 80%, בין השאר בזכות ניצול כפול של האנרגיה (חום שיורי).

לדברי מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב: "התוכנית היא חלק ממגמה לניהול אנרגיה יעיל בעיר תוך הסתמכות על מקורות טבעיים ואינהרנטיים גאוגרפית כמו במקרה של 3700, שנסמכת גם על הקירבה לרידינג. מדובר בעקרונות תכנוניים שהרגולציה עדיין לא נותנת להם מענה, כמו לעניין אספקת אנרגיה שלא דרך חברת החשמל. לכן כולנו, עירייה ובעיקר הממשלה, צריכים לבצע צעדים פורצי דרך על מנת לאפשר את היישום הלכה למעשה".

בנוסף כן יש כוונה למקם תאים פוטו־וולטאים על גגות המבנים אשר יוסיפו להיקף ייצור החשמל (ואינם נכללים בחישוב התפוקה כרגע), אך מהלך כזה ידרוש רגולציה בתחום שכן בשלב זה החוק מחייב למקם על הגגות דודי שמש אשר תופסים חלק ניכר משטחי הגגות. ח"כ יעל כהן־פארן מקדמת בימים אלה הצעת חוק שתאפשר לוותר על הכרח להתקין על הגגות דודי שמש "זה היה רעיון מעולה לשנות ה־80־70 אבל היום יש טכנולוגיות אחרות שמאפשרות לוותר עליהם", אומר בבצ'יק.

פוטנציאל החיבור לגז רלוונטי גם לצרכני חשמל על הרשת הקיימת, וכבר נעשו בדיקות למתחמים נוספים כמו מרכזי ירידים ואזורי תעסוקה ובבצ'יק מדווח על התעניינות בנושא, למשל בבית החולים איכילוב ואוניברסיטת תל אביב. לדבריו "יש פוטנציאל של 100־70 מגה־ואט ייצור בתוך חמש שנים ובקרוב יתקיים כנס עם צרכני גז בעיר ויתוכנן תוואי חלוקה לגז".

"חושבים רק לבנות מהר"

אחת הבעיות העיקריות שעולות מדבריו של בבצ'יק היא הראשוניות והחדשנות שברעיון שרבים, גם במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות, טרם נחשפו אליו. כאשר בוחנים את היקפי הגז הטבעי הקיימים בישראל ואת מצבן הכלכלי הרעוע של רשויות מקומיות רבות, יחד עם מספר רב של שכונות מגורים חדשות שנבנות ביוזמת המדינה בערים רבות - הפוטנציאל הוא עצום. הקמת תשתיות דומות בערים כמו עפולה, חריש, קרית גת ועוד ערים שבהן נבנות אלפי יחידות דיור יכולה לשפר את רווחיותן ולסייע להן כלכלית.

כהן־פארן, שעמדה בעבר בראש הפורום הישראלי לאנרגיה, סבורה כי ההתעלמות מתכנון אנרגטי עצמאי בר קיימא הוא פספוס עצום של המדינה, "בתוכניות הבנייה הנוכחיות לא חושבים על כלום ורק רוצים לבנות, אין מחשבה על תשתיות אנרגיה ודווקא היום זו הזדמנות אדירה למדינת ישראל - בגלל הזמינות של הגז, הירידה במחירי האנרגיה הסולארית והרצון לשנות את משק החשמל והמבנה שלו על ידי תוספת של יצרני חשמל פרטיים. מי שפועלות כיום לביזור ייצור החשמל הן רק חברות גדולות, זו תפיסה מיושנת שיש בה הרבה בזבוז".

יחד עם זאת כהן־פארן מסבירה, כי במצב הנוכחי יש לא מעט חסמים, "עדיין אין לנו תשתית שמאפשרת להזרים גז לכל שכונה, ועולה גם שאלת היכולת של רשויות קטנות יותר לתכנן ולקדם מהלך כזה, כי ברור לכולם שעיריית תל אביב היא חריגה בנוף המקומי", כהן־פארן מוסיפה, כי בשלב זה יש עוד כמה ערים שמתאימות ליישום תוכניות כאלה כמו חדרה, שמתכוונת להקים שכונת ענק בסמוך לתחנת הכוח כך שתהיה לה גם זמינות לגז "אפשר לתכנן את נושא האנרגיה כך שישתלב עם התכנון הכולל של השכונה ואז אפשר בשלב הראשון רק להקים את התשתיות ובעתיד להתחיל בייצור החשמל המקומי".

מבחינת רגולציה, אומרת כהן־פארן "אם עיר רוצה להיות יצרנית חשמל אני חושבת שזה אפשרי, עוד אין בכך ניסיון, עוד אף אחד לא איתגר את משרד האנרגיה. רגולציה של ייצור עד 5 מגה־ואט כבר קיימת, אבל עוד לא ראיתי עירייה אחת שהרימה את הכפפה הזאת, יש כאן פוטנציאל עסקי אדיר. אבל ההכוונה צריכה לבוא מלמעלה ולסייע לרשויות. כרגע יש רק התחלה של חשיבה".

נועם סגל, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה, מסביר כי הבעיה מתחילה בכך שהמדינה עדיין לא החליטה מה היא רוצה לעשות עם הגז וזה כולל את נושא הייצור המקומי. "אין מאמץ ממשלתי לדחוף את זה, הגורמים המקצועיים מדברים על תשתית שתזרים את הגז ותחליף את גז הבישול ודווקא לזה אין כל היתכנות כלכלית. באופן עקרוני אפשר לממש את היצור העצמאי בכל מקום שאליו מגיע גז טבעי ויש בו בנייה מסיבית, וזה נכון להרבה מקומות, זה עניין של מדיניות, בשכונות חדשות לדעתי זו חובה לבדוק את ההיתכנות של תשתית כזו וזו החמצה כי יש המון שכונות שנבנות בארץ בכל רגע נתון. באזורים שבהם יש תשתית זה משתלם כלכלית אפילו ברמה של כמה בניינים גבוהים".

לגבי החסמים, מסביר סגל כי התחושה היא שהנושא נופל בין הכיסאות היות שמעורבות משרד האנרגיה בתכנון העירוני מצומצמת יחסית, ואילו במנהל התכנון שמתנהל כיום תחת משרד האוצר אנרגיה אינה תופסת מקום מרכזי, כמו גם ברשויות המקומיות, שממוקדות לרוב בנושאים דוגמת תשתיות מים, ביוב ותחבורה. "אנחנו מנסים לעניין בזה כל מיני משרדי ממשלה, בעיקר בגלל שמדובר בנושאים שרשויות מקומיות לא מתעסקות בהם ביום יום. בשורה התחתונה, השקעה ממשלתית צנועה יחסית בשלב התכנון, והכוונה מלמעלה של הרשויות המקומיות, בשילוב השקעות מצד המגזר הפרטי, יכולים ליצור נוסחה שבה כולם מרוויחים".