משטרת לב תל אביב לא תעבור לבניין בזק

משטרת לב תל אביב, הממוקמת בצפון דיזנגוף, לא תעבור למבנה של מרכזיית בזק לשעבר בצומת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן, כך פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. השופטת צילה צפת, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, דחתה עתירה שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נגד החלטת ועדת הערר המחוזית, שפסלה את התוכנית להפוך את המבנה בלינקולן לתחנת משטרה מאחר שהתב”ע (תוכנית בניין עיר) אינה מאפשרת זאת: “התוכנית אינה מאפשרת שימוש של תחנת משטרה במקרקעין במסגרת היתר החורג מהיתר”.

בעקבות זאת המדינה תמשיך לשלם דמי שכירות עבור הנכס בדיזנגוף, שעד לפני כעשור היה בבעלותה. בתקופה זו שילמה המדינה שכירות כוללת של כ־40 מיליון שקל. מכירת הנכס לפני כעשור נעשתה עבור 31.5 מיליון שקל, כך שדמי השכירות כבר עברו מזמן את מחיר המכירה.

כמו כן פרויקט הנדל”ן המתוכנן לקום בדיזנגוף עומד להתעכב בעקבות ההחלטה. ברקע המחלוקת נמצאים שני מבנים בבעלות היזם ישראל לוי, בנו של יו"ר ארגון קבלני תל אביב יפו בת ים אבנר לוי. ב־2006 רכש ישראל לוי מרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) את הבניין ברחוב דיזנגוף 221 א', שמשמש את המשטרה. ב־2013 אישרה העירייה תוכנית להקמת מבנה חדש במקום שישמש למלונאות ולמגורים, ויכלול 160 חדרי מלון ועד 35 דירות מגורים בבניין בן שבע קומות, כולל חלק מסחרי בקומת הקרקע וחניון ציבורי עם 40 מקומות חניה.

צילום: אוראל כהן

בפברואר 2014 רכש לוי מגרש בפינת יהודה הלוי־לינקולן בסכום של 46.6 מיליון שקל. המגרש משתרע על שטח של כ־2.7 דונם, הכולל בניין בשטח של 7,000 מ"ר, מהם כ־2,000 מ"ר מרתפים. בעבר פעלה במקום מרכזיית בזק, וכיום פועל במקום סניף דואר. בסוף 2014 חתם לוי על הסכם שכירות עם המשטרה, במסגרתו סוכם כי התחנה תעבור מדיזנגוף למגרש בלינקולן. על פי הערכות, במסגרת ההסכם צפויה המשטרה לשכור את המבנה עם אופציה ל־20 שנה, ולשלם כ־3.5 מיליון שקל בשנה.

התב"ע של בניין בזק היא למבני ציבור, ולכן ההערכה היתה שיתאפשר להסב את המבנה לתחנת משטרה. התכנון של לוי היה להקצות למשטרה את שתי הקומות התחתונות, ואת הקומות העליונות להפוך למלון בוטיק, כולל קומה שבה 16 בריכות ג'קוזי ממש מעל חדרי החקירות.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית תל אביב תמכה בתוכנית, אך התושבים בקרבת לינקולן התנגדו להעברת התחנה, ובאמצעות שתי חברות מועצת עיר הגישו ערר לוועדה המחוזית. באוגוסט 2017 קיבלה הוועדה המחוזית את עמדתם, בין היתר בשל ניגוד עניינים שבו נמצא לכאורה אחד מחברי המועצה שהשתתף בדיון, אף שאשתו היא אדריכלית במשרד שהכין את התוכנית לתחנת המשטרה החדשה, וכן מכיוון שהתב"ע לא מאפשרת שימוש של תחנת משטרה בחריגה מהיתר.

מהעירייה נמסר: “מדובר בקרקע פרטית שנמכרה על ידי המדינה ומיועדת לשימושים ציבוריים שונים, כאשר היזם הוא שהגיש בקשה עבור השמשת הבניין כתחנת משטרה. עתירת העירייה הוגשה נגד החלטת ועדת הערר לאור החשיבות הציבורית בהפעלת תחנת משטרה כשירות נדרש לציבור ולצורך הגברת הביטחון לתושבים. העירייה לומדת את החלטת בית המשפט”.