מתז עידוד לתמ"א 38 בת"א: כבאיות קטנות

ההתחדשות העירונית במרכז תל אביב צפויה לקבל דחיפה קדימה עם צמצום משמעותי של איסורים מצד רשות הכבאות וההצלה. עד כה התנגדה רשות הכבאות לבניית רבי־קומות ברחובות הצרים של מרכז העיר, בעיקר ברובעים 3, 4 ו־5, שאינם מאפשרים כניסה לכבאיות אש במקרה של שריפה באחד הבניינים. אלא שלאחרונה אנשי כיבוי אש ומינהל התכנון מצאו פתרון יצירתי לבעיה בדמות רכישת כבאיות קטנות שיותאמו לרחובות צרים. לדברי רשות הכבאות, הכבאיות החדשות הוזמנו ממדינת קרואטיה, אך הן טרם יוצרו. מדובר בדגם חדש שיעוצב בהתאם לדרישה הישראלית.

לפי תקנות כיבוי אש הקודמות, לא מתאפשר לתת מענה לשריפה ברחוב שרוחבו פחות מ־4 מטרים, ונציגי הכבאות סירבו לחתום על היתרי בנייה ברחובות כאלה לבניינים שגובהם יותר מ־13 מטר. לאחר דיונים רבים שקיימו אנשי מינהל התכנון, עיריית תל אביב וכיבוי אש נמצאה הדרך לאשר מיזמי התחדשות עירונית באזורים הללו.

ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים נגעו לרחובות שרוחבם 3.5 מטרים עד 2.7 מטרים. כדי לתת מענה לרחובות הללו יירכשו 15 כבאיות קטנות יותר, ומלבד זאת יותקנו בבניינים שם ספרינקלרים (מערכת התזת מים). עד כה התקנת ספרינקלרים היתה חובה רק במגדלים.

כבאית סטנדרטית. רחבה מדי לרחובות הקטנים של מרכז תל אביב צילום: דנה קופל

משמעות המהלכים האלה היא שתתאפשר בנייה לגובה ברחובות שבהם המרחק ממדרכה למדרכה הוא 6.7 מטרים, בניכוי שוליים של 2 מטרים מכל צד שנועדו להחניית רכבים.

לדברי דורון ספיר, מ"מ ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עצירת ההיתרים היתה בעיה קשה, שפתרונה הגיע בשני אופנים: הזמנת כבאיות והנחיות חדשות של רשות הכבאות. "המהנדס הצליח לשכנע את גורמי כיבוי האש להוריד את הדרישות, כי בכל זאת המצב השתפר בזכות הבנייה החדשה”, אמר ספיר. “קשה להשוות בניין שיכון ישן ומסוכן לבניין מודרני וחדיש שעומד בתקני בטיחות, כולל פתחי מילוט, ונבנה מחומרים שאינם דליקים. אז נכון שיהיה צפוף יותר, אבל הבנייה איכותית ובטיחותית יותר. לשמחתי, ברשות לכיבוי אש הבינו זאת".

עם זאת, היזמים טוענים כי למרות ההתפתחויות הללו, לא כל הבעיות נפתרו. "יש דרישה נוספת שפחות מדברים עליה, והיא נוגעת לדרישה לרחבת היערכות לרכב כיבוי בקרבת מבנים שגובהם מעל 13 מטר”, אמר יזם ל”כלכליסט”. המידות של הרחבה הן 6 מטרים על 12 מטר. בדקתי לאחרונה תוכנית במרכז תל אביב, וראיתי שבגלל הבעיה של כיבוי אש אני לא יכול לנצל את מלוא זכויות הבנייה וויתרתי על התוכנית".

לדברי איל אוכמן, גם הוא יזם בתחום ההתחדשות העירונית, יש כיום אזורים שבהם הרחוב צר מ־2.7 מטרים. במקרה כזה היזם נדרש להציג את התכנון ולגשת איתו לוועדה מיוחדת שבה יושבים נציגי כיבוי אש, שאמורים להחליט אם לאשר את התוכנית. “2.7 מטר פנוי זו הדרישה החדשה, ופחות מזה זה שיקול שלהם לאשר. יש הרבה רחובות צרים בעיר, זו גם סוגיה של היטל השבחה, כי אם הרחוב הוא פחות מ־2.7 מטרים, לא צריך לשלם היטל השבחה כי לא ניתן לממש את התוכנית. אם מגיע אליי היום בניין שיש בו פחות מ־2.7 מטרים, אני מראש מוותר על זה כי עלות הבחינה והתכנון היא 700-600 אלף שקל, ואני לא רואה יזם שיעשה את זה בלי ודאות שהתוכנית תאושר".