איך הגיע בית מלון גרמני ללב חיפה הערבית - והאם הנאצים קשורים לזה?

שדרות בן גוריון בחיפה עמוסות תיירים העומדים במרכזן ומצטלמים על רקע נוף המושבה הגרמנית והגנים הבהאיים מאחוריה. בבניין מספר 28 באותה השדרה ניצב כיום מלון קולוני שטוען לתואר "מלון בוטיק" - מילה שאולי נשחקה עד כדי כך שכבר אין בה כדי להעיד על טיב המלון. אולם, במבנה שבו פועל המלון כיום, מסתתר סיפור היסטורי מעניין על הגרמנים הארץ-ישראלים והעיר חיפה. המבנה של מלון קולוני שבמרכז המושבה הגרמנית נבנה בשנת 1905 כמלון אפינגר, על שם משפחת אפינגר שהקימה והפעילה אותו. אך בטרם נצלול לעברו המרתק של המלון, תחילה עלינו להבין כיצד, מדוע, מתי ועל ידי מי הוקמו המושבות הגרמניות בארץ ישראל.

חברי ועדת פיל בכניסה למלון אפינגר צילום: באדיבות מלון קולוני

מעטים מתעכבים על הסיפור ההיסטורי אודות התיישבותם של נוצרים משיחיים בארץ ישראל במחצית המאה ה-19. מעטים עוד יותר מתעמקים  בנרטיב המושמע בישראל כיום ביחס לעלילות הטמפלרים - נרטיב שמשתנה בהתאם לאינטרסים כלכליים של בעלי קרקעות באזורים היוקרתיים שבהן נמצאות אותן מושבות - משרונה בתל אביב, דרך זו שבירושלים ועד למושבה שבה אנו עוסקים, המושבה הטמפלרית הראשונה שהוקמה - בסמוך לעיר חוף קטנטנה מוקפת חומה - חיפה.

מלון אפינגר צילום: באדיבות מלון קולוני

אז מי הם אותם גרמנים שבאו להפריח את השממה בלב הלבנט? הטמפלרים, או כפי שכונו בעיתונות העברית "ההיכליים", הם תנועה של נוצרים שפרשו מהכנסייה האוונגליסטית-לותרנית והחליטו, בניגוד לכל עיקרון בתאולוגיה הפרוטסטנטית, שהם צריכים לעשות מעשה כדי לקרב את בואו של המשיח, ישו, בשנית אל עולמנו. איזה מעשה? הקמת מושבות יצרניות המקיימות אורח חיים אידאלי בארץ הקודש.

חדר האוכל במלון אפינגר צילום: באדיבות מלון קולוני

התנועה הטמפלרית הוקמה בשנת 1861 על ידי התיאולוג כריסטוף הופמן בממלכת וירטנברג (כיום חלק מגרמניה). במחקר העכשווי מקובל להתייחס להתעוררות הדתית באותה תקופה כתגובה לתפיסות כאוטיות על סוף העולם - הייתה זו שעת הכושר של נביאי החורבן. במאה ה-19 בקיסרות הרומית הקדושה, שהיא למעשה המרחב דובר הגרמנית במרכז אירופה טרם איחודה של גרמניה, המצב הכלכלי הלך והידרדר עד שזכה בכינוי "השפל הגדול" - אותו שפל שהצמיח את נבואות הזעם של מרקס ואת הכינוי למרחב הגרמני - "בבל החדשה". בתוך האטמוספירה הזו ביקש הופמן לקרב את הגאולה הנוצרית באמצעות חיים רחוקים מהכאוס הבבלי - בארץ הקודש. השם טמפלרים מתייחס לאיגרת של פאולוס שבה הוא מבקש מכל אדם להיות מקדש לאלוהים בעצמו. המוטיב הוא אהבה וטהרה.

מלון אפינגר במושבה הגרמנית בחיפה צילום: באדיבות מלון קולוני

אם כן, בשנת 1868 הגיעו כ-400 מחברי התנועה לפלשתינה שבשליטת העוסמאנים, והקימו את המושבה הטמפלרית הראשונה בחיפה. המושבה תוכננה בקפידה עם רחוב מרכזי ראשי ומשעולים מסתעפים וכן שטחי חקלאות מקיפים. הטמפלרים ראו בחיפה יעד נוח בזכות המעגן הקטן שנבנה לחופה והחלו לעסוק בייבוא וייצוא של מוצרים וחומרי גלם. תרומתם של הטמפלרים לאזור הייתה דרמטית: החל משיטות חקלאות מודרניות, דרך ייבוא כרכרות והסדרת תחבורה ציבורית סדירה בין הערים הראשיות שאפשרו מעבר דואר סדיר, ועד הנחת התשתית לבתי המרקחת, לרפואה ולתעשיית היגיינה של סבונים. הם הביאו את אירופה לחבל ארץ די נחשל דאז. המושבה שגשגה במהירות רבה. כל כך שגשגה עד שקיסר גרמניה וילהלם השני בכבודו הגיע לבקר כאן אצלנו בחיפה ב-1898. לכבוד הקיסר אף נבנה מעגן נוסף, גרמני לחלוטין, שהפך להיות ברבות הימים נמל חיפה המוכר.

שולחנות ערוכים במלון אפינגר צילום: באדיבות מלון קולוני

השכנים הערבים, תושבי חיפה שנבנתה על ידי הסולטן העוסמאני, לא בהכרח ראו את נוכחתם בעין יפה והשחטת התוצרת החקלאית והשדות היו דבר שבשגרה. בתגובה, פנו הטמפלרים לאפיקים חדשים, בהם תיירות. המלון הוקם טרם מלחמת העולם הראשונה בזמן שהאימפריאליזם הגרמני בשיאו ואילו האימפריה העוסמאנית על ערש דווי. התמיכה שקיבלו הטמפלרים מגרמניה הייתה משמעותית וסייעה לחיזוקה של המושבה.

משפחת אפינגר צילום: באדיבות מלון קולוני

את מלון אפינגר בראשיתו הפעילו האחיות קריסטן והלנה אפינגר ובניהולו האדמיניסטרטיבי עסק אחיהן גוטלוב אפינגר. תחילה המלון פעל בשתי קומות ועבד במתכונת של אירוח ביתי. תוך זמן לא רב, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, גורשו 850 טמפלרים מפלשתינה למצרים על ידי הבריטים שכבשו את השטח, וראו בגרמנים הטמפלרים כגייס חמישי, היות ובריטניה עדיין נלחמה בגרמניה על אדמת אירופה. רק במהלך שנות ה-20 הורשו הטמפלרים לחזור ומצאו מושבות חרבות. תוך זמן לא רב ובחריצות מרשימה הצליחו להחזיר את המושבה לקדמותה. מצבה של המושבה השתקם עד כדי שבשנות ה-30 הורחב המלון למידותיו כיום והכיל 50 חדרים.

מתוך עיתון ״על המשמר״ לקראת הסכם השילומים צילום: ספריית אוניברסיטת ת"א

האח אפינגר במפעל הכרכרות שבבעלותו צילום: באדיבות מלון קולוני

תקופה זו של השלטון הבריטי בארץ ישראל הייתה תקופת שגשוג לעיר חיפה ולמושבה הטמפלרית. חיפה הפכה לעיר המרכזית ביותר באזור והבריטים השקיעו בה הון רב בפיתוח תשתיות. בין היתר, הקימו את נמל חיפה כנמל עמוק-מים גדול ולא מעגן אוניות קטן; בנו מערכת רכבות מסונפת שבסיסה בחיפה. הרכבת המנדטורית הגיעה לשלוש ערים מרכזיות בשלוש יבשות: לאיסטנבול שבאירופה, לקהיר שבאפריקה ולביירות שבאסיה.

נוף פתוח מהכרמל אל המפרץ צילום: נחום סגל

השקעה זו בתשתיות הייתה אסטרטגית מאוד עבור האימפריה הבריטית והרסנית במידה מסוימת למרחב העירוני של חיפה; פסי הרכבת המפרידים את העיר מהים ומייצרים שכונות מבודדות וחוסר רציפות אורבנית ניכרים עד היום על העיר שכן רכבת ישראל ירשה את תוואי הרכבת המנדטורית. מלון אפינגר והמושבה הגרמנית כולה, שחלקה הדרומי צפה אל חופי מפרץ חיפה היפה, צפה עתה, משהגיעו הבריטים, אל נמל עמוס אניות ופסי רכבת. עדיין, למרות הנוף שהלך והעכיר, המלון המשיך לפעול ולארח את אנשי הצבא הבריטים ותיירים רבים שהגיעו בשערי עיר הנמל המשגשגת של המזרח התיכון. אורחים חשובים במיוחד היו חברי ועדת פיל, אותה ועדה שמונתה על ידי הבריטים כדי למצוא פתרון לסכסוך הערבי יהודי בארץ. חברי הוועדה שהו תקופה לא קצרה במלון האירופי שבלבנט בשנת 1936.

ואז עלו הנאצים לשלטון

הטמפלרים מעולם לא היו כפופים לחוק המקומי בפלשתינה, גם לא זה של הבריטים. ריח של קולוניאליזם בצידוקים דתיים נידף מנוכחותם ולכן לשלטון הגרמני השתלם לשמר ולתמוך במושבות הטמפלרים לאורך השנים. בתקופה זו של המאה ה-20, הדור השני והשלישי לטמפלרים כבר ציפה פחות לבואו של ישו ועסק יותר בביסוס נכסיו, טיפוח עסקיו ואחיזתו במושבות. הזיקה אם כן לאומה הגרמנית הייתה איתנה, ועל כן עם עליית הנאצים לשלטון, רוב מכריע מקהילת הטמפלרים התפקד לשורות המפלגה. מלבד כמה כמרים ונזירות מן הדור הישן, החליפו הטמפלרים את מסרי האהבה האלוהית עלי אדמות במסרים גזעניים ותוקפניים.

חיפה צילום: ארכיון עריית חיפה

הסיפור הלך והסתבך, לא רק שחברי הקהילה תמכו בממשלה הגרמנית, אלא שיתפו פעולה עמה כבסיס קדמי המוכן לשעת פקודה. בתוך כך, נעצרו גרמנים ארץ ישראלים על ידי הבולשת הבריטית באשמת סיוע לערבים בהנחת מטעני חבלה. אוגוסט אריך מאייר, נעצר בקשירת קשר למבצעי הפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים והיווה את התקדים הראשון להוכחת הקשר בין הגרמנים הא"י לממשל הנאצי.

המושבה הגרמנית צילום: ארכיון עריית חיפה

בשנת 1939, שבועיים לפני הפלישה לפולין שהציתה את מלחמת העולם השנייה, החלו במסעם 600 מבני הקהילה הטמפלרית לגרמניה הנאצית ככוח תגבור. כפי שטען עיתונאי "על המשמר" עזרא ריבליס ז"ל ב-1963 בסדרת כתבות על הטמפלרים בעיתון, שאותם כינה "אבירי הנאציזם", אותה משלחת הייתה כבר מאומנת צבאית ומוכנה ליום פקודה. כתגובה לכך הפכו הבריטים את כל מושבות הגרמנים ל"מחנות מאסר" והקיפו אותן בגדרות תיל. עם זאת, הבריטים לא החמירו עם הגרמנים לחלוטין ואפשרו להם לנהל את חייהם כסדרם - לעבוד את אדמתם, לגדל את ילדיהם בביטחון ולהמשיך להתפרנס מעיסוקיהם בתעשייה. עד שנת 1942 שבה הבריטים העלו 700 מבני הקהילה על ספינות והגלו אותם לאוסטרליה הרחוקה. 400 נוספים נשלחו בהסכם חילופי שבויים לגרמניה, בארץ נותרו רק זקנים וטף. ועדיין, עלילות הנאצים בארץ ישראל עוד רבות ומגיעות עד לכדי כך שבן המושבה החיפאית הוצנח על ידי הקומנדו הנאצי בוואדי קלט ליד יריחו בשנת 44' על מנת לבצע פיגועים חבלניים בכוחות הבריטיים. בשנה זו גם נטשו האחיות אפינגר את המלון. אין שום מידע המעיד על מעורבות נאצית במלון או של מי מבעליו או ממשפחת אפינגר. אבל בשנה זו החלום הטמפלרי על ארץ הקודש - הגיע אל קיצו.

נוף מהמרפסת של מלון קולוני כיום צילום: נחום סגל

את הנרטיב הטמפלרי מספרים היום מדריכי הסיורים בשרונה ובחיפה, ובהם גם אנשי מלון קולוני, כנרטיב של אנשי דת תמימים שבאו להתבשם בקדושת הארץ. הדבר נכון עד לתקופה מסוימת, אולם משמיט חלק משמעותי וכואב בסיפור. חלק כואב נוסף שמושמט מהסיפור הוא הסכם השילומים עם גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, במסגרתו הותנו שילומי הפיצויים בתשלום של 54 מיליון מארק מישראל הצעירה לגרמניה כפיצויי על רכוש הטמפלרים שהותירו בישראל בעת גירושם על ידי הבריטים. האינטרס להסתיר את ההיסטוריה הזו של הטמפלרים ברורה, לפחות מצד אלו המחזיקים בקרקעות הללו כיום.

מלון קולוני כיום צילום: נחום סגל

מאזור נטוש - לפנינה תיירותית

לאחר מלחמת העולם השנייה המושבה הוזנחה והפכה לאזור תעשייתי נטוש. זאת עד שנות ה-90', עת החלה להתגבש תוכנית השימור של המושבה. גם מלון אפינגר הוזנח - תחילה שימש המקום כבית הבראה לקשישים ומשלא תוחזק כראוי ברבות השנים, ננטש ועמד שומם עד לרכישתו ושיפוצו כמתואר.

המלון כיום צילום: נחום סגל

המלון כיום צילום: נחום סגל

צילום: נחום סגל

ועדיין, מלון אפינגר המשוחזר, גם כיום כמלון קולוני, שומר על קסם היסטורי שובה לב. הרצפות המאוירות, משקופי העץ המגולפים סביב הדלתות והחלונות וחדר האוכל שנותר זהה כמעט לחלוטין, בשילוב המרפסת עוצרת הנשימה הצופה לגנים הבהאיים, ועל המושבה הגרמנית כולה (וגם על מפעל דגון לצערנו) - הופכים את המקום לפיסת היסטוריה מרשימה וגם יפה ומעניינת. וכמו כל מהלך של היסטוריה אנושית - היא מורכבת ומרובדת ואינה חד-ערכית. הדיון שהתקיים גם בשרונה וגם בחיפה האם להרוס את מבני הטמפלרים או לשמרם הסתיים בשני המקרים, כידוע, בשימור מחמיר - וטוב שכך. העיר חיפה זכתה לפנינה תיירותית יפה ומעניינת, המושבה משלבת את הקסם החיפאי של קיום משותף ערבי-יהודי ונותנת להיסטוריה החיפאית עוד שכבה מרתקת בכינונה. ומלון אפינגר הוא חלק בלתי נפרד מאותה היסטוריה חיפאית, גם כיום.

נוף לעיר חיפה ממלון קולוני כיום צילום: נחום סגל

חדר שינה במלון קולוני צילום: נחום סגל

אז והיום. מימין: חברי ועדת פיל בכניסה למלון אפינגר. משמאל מלון קולוני כיום צילום: משפחת אפינגר ,נחום סגל