פינוי־בינוי שיהוי: לשחרר את הפרויקטים התקועים
דיונים שנמשכים שנים ארוכות בוועדות התכנון, התנגדויות שתוקעות את הדרך לאישור ודיירים שמסרבים לחתום. "כלכליסט" מביא תמונת מצב עגומה של הפרויקטים העיקריים בפינוי־בינוי, שמדשדשים ומחכים לחבל הצלה מהרשות הממשלתית החדשה שתופקד על התחום
מתחם השוק, נס ציונה
חלוקת השטח בוטלה ודרושה תוכנית חדשה
איפה:
רחוב ויצמן פינת בן גוריון.
כמה: כ־40 דירות, בתי מלאכה ומוסכים. אם היה פינוי־בינוי: 398 דירות בבניינים בני 8–11 קומות בשילוב שטחי מסחר.
מתי: תקועה כ-12 שנה, בשלב האישורים בוועדות ומחלוקת על היקף הפיצוי.
הסיבה לעיכוב: פרויקט השוק העירוני הוכרז על ידי משרד השיכון כבר ב־2002. מדובר במתחם בכניסה הדרומית של נס ציונה שמשתרע על כ־55 דונם, וכולל 40 יחידות דיור, בתי מלאכה ומוסכים, תחנת אוטובוס מרכזית ומבני ציבור. הפרויקט כולל את פינוי התחנה המרכזית ובניית בניינים משולבים עם שטחי מסחר. התוכנית שהופקדה ב־2007 חילקה את המתחם לחמישה חלקים שכל אחד מהם מתוכנן בנפרד, במטרה להקל את חלוקת הזכויות בין בתי העסק והדיירים.
אלא שהתנגדויות שהוגשו דרשו תוכנית אחת מאוחדת למתחם כולו. במהלך השנים נידונה התוכנית כמה פעמים בוועדה המחוזית. ב־2013 דנה בה הוועדה הארצית והחזירה אותה לוועדה המחוזית. זו קבעה לבסוף כי יש להציג את התוכנית כמקשה אחת בכל הקשור לנושא האיחוד והחלוקה. הבעיה בהחלטה זו היא השוני בין האזורים במתחם שמקשים את פיצוי הדיירים ובעלי העסקים. כעת, ההחתמה וחלוקת הזכויות בין הדיירים לבעלי העסקים יהיו כמעט בלתי אפשריות.
הפרסה, הוד השרון
הבדלי הזכויות בין הדיירים תקעו את החתימה
איפה: רחוב הפרסה 2–12.
כמה: 64 דירות בעשרה בניינים. אם היה פינוי־בינוי: 240 דירות בשלושה מגדלים.
מתי: תקועה כ-13 שנה, בשלב טרום־ביצוע.
הסיבה לעיכוב: פרויקט הפרסה הוא אחד מאותם פרויקטים שהוכרזו על ידי משרד השיכון ב־2001 ובוטלו בהמשך. מרבית הדיירים בפרויקט חתמו עליו, אך היה קושי אמיתי לפצות כמה דיירים שהחזיקו זכויות עודפות מהרחבת דירותיהם במהלך השנים ודרשו פיצוי גבוה - גורם שהפך את הפרויקט ללא כדאי כלכלית.
מתחם הלביא, גבעתיים
אחרי אישור התוכנית הוחלט על שימור הבניינים
איפה: בין הרחובות הלביא, בן גוריון וצל הגבעה.
כמה: 70 דירות בשלושה בנייני רכבת. אם היה פינוי־בינוי: כ־230 דירות בשני מגדלים בני 29 קומות.
מתי: תקועה כ-13 שנה, בשלב אישור הוועדה המחוזית.
הסיבה לעיכוב: מיליוני שקלים הושקעו בתכנון פרויקט שיכון הלביא שהוכרז ב־2001 על ידי משרד השיכון והבינוי. אישור עקרוני ניתן לפרויקט בוועדה המחוזית ביוני 2009, אך החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים התנגדו בנימוק שיש לשמר את הבניינים שנבנו בשנות השלושים כמעונות עובדים. ועדת המשנה להתנגדויות החליטה באופן תקדימי לקבל את ההתנגדויות ולהורות על ביטול הפרויקט.
תקווה חדשה לפרויקט ניתנה באפריל 2013, כאשר ועדת המשנה לערערים במועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה כי יש לבצע את התוכנית תוך ביצוע שימור חלקי של המתחם ותוך ניסיון לזרז את הגשתה מחדש. עם זאת, לא ברור אם מגבלות השימור יאפשרו לתוכנית החדשה כדאיות כלכלית. ההערכות המחודשות של היזם נסים אסייג, שהיה מיזמי הפרויקט במתכונתו הקודמת, הן שהתוכנית תצטרך לכלול כ־270 יח"ד. המשמעות היא הגשת תוכנית חדשה והחתמת הדיירים מחדש, שלבים שעשויים לארוך שנים ארוכות.
מתחם הכלנית, יבנה
חלק מבעלי הדירות דורשים פיצוי גבוה
איפה: בין הרחובות הכלנית, שושנים, שבזי, חבצלת ואבוחצירה.
כמה: 88 דירות בשמונה בניינים. אם היה פינוי־בינוי: 432 דירות בחמישה בניינים.
מתי: תקועה כ-12 שנה, בשלב החתמת הדיירים.
הסיבה לעיכוב: מתחם הכלנית שושנים ביבנה הוכרז על ידי משרד השיכון ב־2004 והיחס בין הדירות המחוזקות לדירות החדשות בו גבוה יחסית - 1:4.9 (כלומר בנייה של 4.9 דירות על כל דירה שתיהרס). לתוכנית כמעט לא היו התנגדויות, וב־2007 ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז אישרה לה מתן תוקף.
אלא שמאז לא חלה התקדמות משמעותית. הסיבה לכך היא שעם 88 יחידות הדיור הקיימות נמנים גם שמונה בתים צמודי קרקע, ובעליהם דורשים עבורם פיצוי גבוה מזה שיקבלו דיירי דירות השיכון: כחמש דירות לכל אחד, כלומר בסך הכל כ־40 דירות רק עבורם. לפי היזם דרישה זו הופכת את הפרויקט ללא כדאי כלכלית.
מתחם מנדלבלט, הרצליה
נפל בין הכיסאות במשרדי הממשלה
איפה: רחוב מנדלבלט.
כמה: 84 דירות בחמישה בנייני רכבת. אם היה פינוי־בינוי: 245 דירות בשני בניינים בני 15 קומות.
מתי: תקועה כ-8 שנים, בהמתנה לאישורים ממשלתיים.
הסיבה לעיכוב: בניגוד למרבית הפרויקטים בתחום הפינוי־בינוי שבהם הדיירים מהווים מחסום, את פרויקט מנדלבלט יזמו הדיירים וקידמו אותו עד להכרתו על ידי משרד השיכון (מסלול מיסוי), בחירת היזם וקידומו בוועדות התכנון. למרות זאת, הפרויקט שהחל ב־2006 עדיין לא אושר בוועדה המחוזית, וההערכות הן כי רק בעוד כשנתיים - עשר שנים לאחר תחילתו - ניתן יהיה להתחיל בבנייה, במקרה הטוב.
במהלך הדרך עבר הפרויקט את כל עצירות הבירוקרטיה הנהוגות, ראשית בהכרה של משרד השיכון כדי לאפשר ליזם ולדיירים לקבל הקלות במיסוי. בהמשך נתקל הפרויקט במשוכה של משרד הביטחון שמנע את הבנייה לגובה, ורק ב־2013 אושר הפרויקט בוועדה המקומית הרצליה. כעת הפרויקט ממתין לאישור בוד"ל.