הדבר הכי גדול שלא הכרתם

המאבק על מדליית הזהב באולימפיאדת החורף בוונקובר מבטיח להיות מרתק מתמיד. ליגת ההוקי האמריקאית, ה־NHL, יצאה לפגרה ושלחה לנבחרות הלאומיות את שלל כוכביה. מעל כולם בולט אלכס אובצ'קין, מספר 8 במדי נבחרת רוסיה.

הפנומן הרוסי, שבשאר ימי השנה מכהן כקפטן הוושינגטון קפיטלס, הגיע למשחקים מגובה בסוללת שחקנים שמרכיבים את יחידת הארטילריה המפחידה ביותר שיש, במטרה אחת ויחידה: להחזיר אחרי 22 שנה את הכבוד ואת מדליית הזהב לאמא רוסיה.

הפנים של ה־NHL

בצהרי 10 בספטמבר 2009 הגיח מרחוב 46 במנהטן כלי רכב שנראה כמו קופסת נעליים על גלגלים. הרכב, המכונה זמבוני (zamboni), שייעודו הוא החלקת משטח הקרח בהפסקות של משחקי ההוקי, שבר שמאלה בפינה ושעט במהירות של 8 קמ"ש במעלה השדירה השישית אל עבר חנות הדגל של ה־NHL. מאחורי ההגה ישב מספר 8 באדום - קפטן הוושינגטון קפיטלס, אלכס אובצ'קין, שנופף בידו וחייך לכל עבר כמו ילד שזכה לנהוג באוטו מכבי אש. כך בחרה הנהלת הליגה להשיק את עונת המשחקים של 2009/10.

שלושה חודשים לפני כן זכה סידני (סיד דה קיד) קרוסבי, קפטן פיטסבורג פינגווינס, באליפות הליגה והניף את גביע סטנלי. לאור עובדה זו, הבחירה דווקא באובצ'קין כ"נהג" של הליגה הרימה לא מעט גבות. אבל גארי בטמן, קומישינר ה־NHL, ידע מה הוא עושה. אובצ'קין - "אובי" - הוא המרצ'נדייזר ומושך הקהל מספר אחת בליגה. חולצות אדומות עם המספר 8 נמכרות בכל רחבי צפון אמריקה כלחמניות חמות, ופרצופו המחייך וחסר השיניים מוכר את משחקי המחשב והווידיאו של הליגה.

הקפיטלס היא הקבוצה היחידה בכל ארבע הליגות המקצועניות בארה"ב שהעזה להעלות את מחירי הכרטיסים בשנת המשבר הכלכלי, ועדיין מילאה את הוורייזון סנטר, אולמם הביתי, בכל משחק. את תפוסת האולם במשחקי החוץ מעלה הקפיטלס בעשרות אחוזים. כולם אוהבים לאהוב את אובי.

זן נדיר

כמו בהרבה מקרים בספורט, גם במקרה של אלכס אובצ'קין, המספרים והסטטיסטיקה אינם מספרים את כל הסיפור. אז נכון שהוא מוביל את הליגה בשלוש מארבע הקטגוריות החשובות לשחקן בודד, ונכון שהקפיטלס הבקיעו העונה 247 שערים אחרי 62 משחקים, כשהקבוצה השנייה בדירוג הבקיעה רק 204, אבל הסיפור הוא יותר מזה. הרבה יותר מזה.

בכל ענף ספורט ישנם אותם יחידי סגולה, המשחקים לכאורה את אותו משחק כמו כולם, אבל ברור לכל מי שצופה בהם שהם רמה בפני עצמם. כולם שיחקו כדורסל, אבל מייקל ג'ורדן נראה כמי שפועל לפי חוקי פיזיקה השמורים רק לו. כולם שורפים את המסלול, אבל ולנטינו רוסי רוכב על הימאהה מספר 46 כאילו הוא רוכב על הרוח. כולם דיוושו במרץ במעלה האלפים, אבל היה ברור שלאנס ארמסטרונג, אם רק ירצה, ילבש בסוף את חולצת המנצח הצהובה בטור דה פראנס.

אובי ניחן באותה תכונה חמקמקה ובלתי ניתנת להסבר, המבדילה אותו מיתר כוכבי הליגה. תקראו לזה Star Quality, אבק כוכבים או כל שם אחר, משהו קורה כשהוא על הקרח. העיניים מתמקדות בו באופן בלתי רצוני. איכשהו, הוא תמיד יגיע למקום הנכון בשנייה הנכונה כדי לדחוק את הפאק מעבר לשוער, בדרך לעוד שער. משהו בתשוקה שלו למשחק, בדומיננטיות, בצורה הטוטאלית שבה הוא משתלט על רחבת הקרח משני עבריה, עושה לך משהו שאף כוכב בליגת ה־NHL כיום לא עושה. לעזאזל, אתה מתאהב.

אובצ'קין. 124 מיליון דולר ל-13 שנה צילום: אי פי אי

הראשון עם תשע ספרות

טד לאונסיס, הבעלים של הקפיטלס, קנה את הקבוצה ב־1999, חיכה כמה שנים להזדמנות והחליט לבנות את הקבוצה סביב אובצ'קין, שנבחר ראשון בדראפט של 2004 כשהוא בן 18 וחצי. הוא התבשל עונה נוספת בדינאמו מוסקבה, ובגיל 20 נחת בליגה הטובה בעולם, כשהציפיות ממנו מרקיעות שחקים.

וכל התחזיות התממשו. כבר בעונתו הראשונה בליגה אותת אובי על כוונותיו.

בליגת ה־NHL שחקן מקבל נקודה על כל שער ונקודה על כל אסיסט. בעונה בת 82 משחקים, צבירת יותר מ־80 נקודות היא הישג מצוין וצבירה של יותר מ־100 נקודות נחשבת לעונה מזהירה. מעטים מגיעים לעונה אחת כזאת בקריירה שלהם. אובי הגיע ל־105 נקודות כבר בעונתו הראשונה בליגה, וחזר על ההישג בשלוש מארבע העונות הבאות. העונה, אחרי 62 משחקים, עם יציאת הליגה לפגרת האולימפיאדה, כבר יש לאובצ'קין 89 נקודות ויש עוד 20 משחקים. תעשו לבד את החשבון.

ליאונסיס הבין מהר מאוד שיש לו אוצר ביד, ובינואר 2008 החתים את היהלום הרוסי על חוזה ל־13 שנה תמורת 124 מיליון דולר. בכך נהפך אובצ'קין לשחקן הראשון בהיסטוריה של הליגה שבכיסו חוזה המבטיח לו סכום בן תשע ספרות.

בשנתיים האחרונות דאג ליאונסיס להקיף את האוצר בצוות מסייע משובח, שחברים בו עמיתו לנבחרת רוסיה אלכסנדר סימין ואחד מכוכבי נבחרת שבדיה ניקולס בקסטרום. הכל כדי להביא את הגביע לוושינגטון. בהנהגת אובצ'קין, הקפיטלס הם ללא ספק הלהיט של הליגה והסלבס החדשים של עיר הבירה, במיוחד על רקע רצף העונות הכושלות של קבוצת הפוטבול המקומית, הוושינגטון רדסקינס.

מזל וטיימינג

אפשר לומר במידה רבה של ביטחון כי אילו נחת אובי בליגה לפני 20 שנה, ספק אם היה נוחל הצלחה מרשימה כל כך. אבל בשני העשורים האחרונים החלו במקביל שני תהליכים שתרמו להצלחתם של שחקנים אירופים בכלל ושל אובצ'קין בפרט. ב־1993 התמנה גארי בטמן לקומישינר הליגה. הוא קיבל ליגה שבה שלט ללא עוררין סגנון משחק שונה בתכלית מזה של היום. המשחק התבסס על כוח ואגרסיביות יותר מאשר על מהירות, ביצועים וטכניקה. שיניים שבורות ודם על הקרח היו מחזה יומיומי. כתוצאה מכך סבלה הליגה מאולמות ריקים, מצלילה בפופולריות ומהתעלמות כמעט מוחלטת של הטלוויזיה. בטמן, שגדל על ברכיו של דיוויד סטרן, קומישינר ה־NBA, למד שם דבר או שניים על שיקום ליגה כושלת, וידע שעליו לשנות באופן קיצוני את תדמית המשחק כדי להביא קהל חדש למגרשים, בעיקר נשים ומשפחות. הוא החל לשנות את חוקי המשחק, כדי לעשותו מהיר ואטרקטיבי יותר וכדי לתת יותר ביטוי לכוכבים היצירתיים והטכניים במקום לשוברי העצמות. אובי נחת בליגה שמתאימה לו כמו כפפה ליד. החוקים החדשים נותנים יתרון להתקפה על פני ההגנה, ושחקנים כמו אובצ'קין פורחים.

במקביל לשינוי בליגה התחולל שינוי במפה הפוליטית באירופה. נפילת מסך הברזל הביאה איתה גל של שחקני הוקי מהגוש המזרחי שנהרו אל הכסף הגדול בארה"ב, כמו גם שפע של שחקנים מלהיבים וטכניים ממדינות סקנדינביה. אסכולת המשחק האירופית הדוגלת ביופי, טכניקה ומהירות מצאה לפתע כר פורה לפעולה בליגת ה־NHL ששינתה את פניה.

בירד ומג'יק על הקרח

עולם הספורט מלא בסיפורי יריבויות אישיות. מהם נבנות אגדות ונוצרים מיתוסים. ווילט צ'מברליין ראה מולו תמיד את ביל ראסל. בירד ומג'יק היו הסיוט זה של זה עד שנהפכו לידידים בערוב הקריירה. כאלה היו גם קונורס ומקנרו, קרויף ובקנבאואר ועוד ועוד. מול אובצ'קין עומד קפטן הפיטסברג פינגווינס סידני קרוסבי. כמו בירד ומג'יק בשנות השמונים, גם שני האקדוחנים הללו הגיעו יחד לליגה, בעונת 2005–2006, והיריבות ביניהם מושכת את שניהם לתצוגות שיא.

משחק בין שתי הקבוצות הוא אירוע תקשורתי שמשודר מחוף לחוף. התקשורת נהנית להעצים ולפמפם את היריבות ונראה שבינתיים כל הצדדים מרוויחים. התקשורת - מאחוזי רייטינג, צמד הגלדיאטורים - מחשיפה המתבטאת בסופו של דבר בכסף ופופולריות, והצופים - מתצוגות הוקי מדהימות. עם כניסת הליגה לפגרת האולימפיאדה, לאובצ'קין יש 42 שערים ולקרוסבי 39. עבור שניהם העונה מסתמנת כעונה מצוינת, אבל להבדיל מבירד ומג'יק, אובי וסיד לא יוכלו להיפגש בסדרת הגמר על גביע סטנלי מכיוון ששניהם משחקים באזור המזרחי. בעונה שעברה הדיחו הפינגווינס את הקפיטלס בחצי גמר המזרח בדרך לזכייה בגביע. לקרוסבי זו עונת ההגנה על התואר. לאובצ'קין זו העונה שבה הוא אמור לפרוע את כל השטרות ולקחת את הקפיטלס עד הסוף. יהיה חם.

לגיון הזרים

בין ארבע הליגות המקצועניות המובילות בארה"ב ה־NHL היא הקוסמופוליטית ביותר. ה־NBA פתחה את שעריה בפני שחקנים מהעולם רק בשנים האחרונות, ועדיין הרוב המוחלט של שחקניה הם ילידי ארה"ב. בפוטבול המצב עוד יותר קיצוני, מאחר שהוא משחק אמריקאי לחלוטין. בבייסבול ישנם מספר לא מבוטל של שחקנים ממוצא היספני, אך עדיין הרוב הם ילידי ארצות הברית. בהוקי, לעומת זאת, המצב שונה בתכלית. אחוז השחקנים ילידי ארצות הברית בליגה נמוך מכפי שאפשר היה לצפות מליגה שרוב הקבוצות בה נמצאות בארה"ב. שיעור ניכר מכוכבי הליגה מגיעים מאירופה, והשליטה הבלתי מעורערת מבחינת אחוז השחקנים בליגה היא בידי השחקנים ילידי קנדה, שם ההוקי הוא הדת הרשמית.