ראש בראש על הגביע הקדוש

בואו נשים את הדברים על השולחן (או במקרה שלנו על הקרח): עם תום סדרות הפלייאוף האזוריות ופתיחת סדרת הגמר אין ספק כי ליגת ההוקי האמריקאית, ה־NHL, היא כיום הליגה המרתקת ביותר בין ארבע הליגות המקצועניות הגדולות בארצות הברית. יתרה מזאת, היא היחידה מבין ארבע הגדולות שנמצאת כבר כמה שנים בקו עלייה ברור ועקבי בפופולריות שלה.

עובדה זו מתבטאת בצמיחה מתמדת במספר הצופים הממוצע, בנתוני רייטינג ובהסכמי החסויות בשנים האחרונות ובכללן 2008–2009 - שנות המשבר הכלכלי. העונת הרגילה שהסתיימה לפני כחודשיים, לא חרגה ממגמת הצמיחה שאפיינה את העונות שלפניה, ובסיומה פרסמה הליגה הודעה רשמית לפיה נותני החסות לליגה יגדילו את הסכומים ב־20%.

רכבת ההרים של הפלייאוף שהגיעה לתחנתה האחרונה סיפקה סנסציות בקצב מטורף.וושינגטון קפיטלס, הקבוצה הטובה בעונה הרגילה, מצאה את עצמה בחופשת קיץ כפויה כבר אחרי הסיבוב הראשון, והאלופה הגאה פיטסבורג פינגווינס נזרקה בסיבוב השני. שתיהן, אגב, נשלחו הביתה על ידי מונטריאול קנדיאנס, שבקושי נכנסה לפלייאוף ודורגה במקום השמיני והאחרון. האקשן האמיתי, רבותיי, נמצא על הקרח.

Orange crash

לא יכולה להיות דרך קשה יותר, מבחינה פיזית ובעיקר מנטלית, מזו שעשו שחקני פילדלפיה פלאיירס עד לתואר אלופי האזור המזרחי. על הנייר הכתומים מפילדלפיה היו מהמועמדים הבולטים לכתר לפני תחילת העונה, אך בניגוד לתחזיות ולמרות סגל שחקנים מבטיח שחוזק בעמדות מפתח במטרה להביא אליפות, חוו בעיר פעמון החירות עונה בינונית ומאכזבת. גם לפלייאוף הצליחה הקבוצה להשתחל ממש במחזור המשחקים האחרון אחרי הארכה ו־Shoot Out (גרסת הקרח לפנדלים) מול ניו יורק ריינג'רס.

אבל בפלייאוף פתאום הכל התחבר ולמאני טיים התייצבה קבוצה שונה בתכלית. בסיבוב הראשון העיפו הפלאיירס את ניו ג'רזי דווילס, שדורגה במקום השני במזרח, ובסיבוב השני נהפכו לקבוצה השלישית בהיסטוריה של הליגה שניצחה סדרת פלייאוף אחרי פיגור 3–0 במשחקים נגד בוסטון ברוינס. יתרה מזאת, במשחק השביעי התגברו הפלאיירס על יתרון של שלושה שערים לבוסטון וניצחו 4–3 במשחק ובסדרה כולה. בסדרת הגמר של המזרח הכריעו הפלאיירס את מונטריאול בשישה משחקים. פילדלפיה הציגה לכל אורך הפלייאוף קשיחות מנטלית ואופי של קבוצה שאינה נכנעת בשום מצב. הפרס: סדרה מתישה נוספת, הפעם נגד הסוסים הצעירים מהאורווה בשיקגו.

שיקגו מול פילדלפיה. מה שבטוח: יהיה כואב צילום: אי אף פי

השושלת הבאה

שיקגו בלק הוקס, אלופת האזור המערבי, היא לדעת רבים אחת מקבוצות העתיד של הליגה. הנצים הנחילו לאוהדיהם שנים של אכזבות שכללו רצף של עונות נטולות פלייאוף, שלא לדבר על חמישה עשורים ללא תואר. באותן שנים נאלצו אוהדי ההוקס לצפות בשנואי נפשם, דטרויט רד ווינגס, מניפים לא פחות מארבעה גביעים. בשנת 2007 החל עידן חדש בקבוצה. הבעלים הוותיק ביל ווירץ מת, והקבוצה עברה לבעלותו של בנו רוקי.

הבעלים החדש הורה על שחרור שחקנים ותיקים כדי לפנות מקום תחת תקרת השכר, ובמקביל להצעיר משמעותית את הסגל. שורה מוצלחת מאוד של בחירות דראפט ועסקאות חילופי שחקנים החלה לשאת פירות. מאזן הניצחונות/הפסדים הלך והשתפר והבאז החדש בליגה היה: "משהו קורה ביונייטד סנטר". הבלק הוקס נהפכו לקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש. משחק המבוסס על מהירות והנעת הדסקית תוך תנועה בלתי פוסקת הביאו את הנצים לניצחון קל בחמישה משחקים על נשוויל פרדיטורס בסיבוב הראשון ועל ונקובר קנאקס בשישה משחקים בסיבוב השני.

יריביהם בגמר המערב, סן חוזה שארקס, הם קבוצה הנמצאת כבר כמה שנים בפסגה. הניצחון בסדרת הגמר המערבי היה קל מהצפוי כששיקגו שברה את הכרישים עם ניצחון חוץ כבר במשחק הראשון בדרך ל־1–4 בסדרה כולה, כשרגע השיא במשחק החמישי היו שבע השיניים שטסו החוצה מפיו של דאנקן קית', שחקן ההגנה של הבלק הוקס, בעקבות מפגש בלתי אמצעי עם דסקית המשחק שטסה לו ישר לפנים. טיפול בחדר ההלבשה וקית' פחות שבע שיניים חזר לקרח (אלא מה?). על הכאב הוא יחשוב בפגרה, עכשיו יש גביע לקחת.

תחזית לגמר? בסרט "רוקי 3" נשאל יריבו של רוקי בלבואה לפני הקרב המכריע: "מהי התחזית שלך?". התשובה היתה: "Pain". את הסטנלי קאפ אף אחד לא נותן. צריך לקחת אותו בכוח.

אז מה קרה לקפיטלס?

אי אפשר להתעלם ממחדל הפלייאוף של הקבוצה הטובה בליגה לאורך כל העונה - וושינגטון קפיטלס, ואין ספק כי אחת הסיבות המרכזיות לכישלון היא ההפסקה במשחקי הליגה לטובת טורניר ההוקי באולימפיאדת ונקובר, ממנו חזרו כוכבי הקבוצה אלכס אובצ'קין, אלכס סימין וניקולס בקסטרום השבדי מוכים וחבולים. תחושת הכישלון

האולימפי השליכה באופן ישיר על ביצועיהם ברבע האחרון של העונה הסדירה ובפלייאוף. נכון שרוב קבוצות הליגה שלחו נציגים לוונקובר, אך הקבוצה המשובחת ביותר נפגעה הכי הרבה.

המספרים מספרים את הסיפור: עד האולימפיאדה הבקיע אובצ'קין 42 שערים ב־54 משחקים, קצב הבקעה שהיה מביא אותו לכ־60 שערים בעונה. מהאולימפיאדה, שבה הודחה נבחרתו מהטורניר בשלב מוקדם יחסית, חזר אובצ'קין ל־18 משחקים ובהם הבקיע רק שמונה שערים. זה יבול מבורך לכל שחקן אחר, אבל הרבה מתחת לציפיות ממכונת ההבקעה המשוכללת בליגה. רבים מבעלי קבוצות ה־NHL כבר הצהירו שהשתתפות כוכביהן באולימפיאדת סוצ'י ב־2014 אינה מובטחת כלל.