יש כפל מבצעים

כאשר ר', אחד השחקנים המוכרים בליגת העל, הגיע לסכם את תנאי החוזה בקבוצה שבה חתם בשנה שעברה, הוא לא האמין למשמע אוזניו. "סיכמנו על 30 אלף בחודש, נכון? אני נותן לך 20 אלף בחוזה ועוד עשר תקבל כל חודש במעטפה", אמר לו המנהל שישב מולו. "אני רוצה את כל הכסף בחוזה, מה הבעיה?", ענה השחקן בתמימות והמנהל השיב: "אין לי כסף לממן לך את כל החוזה. אתה רוצה לחתום פה? אלה התנאים. לא רוצה, תודה להתראות, יש אחרים שמחכים לבוא לפה".

לר', כמובן, לא היתה ברירה. הוא חתם על החוזה שלו בהנחה שאת הכסף שדרש יקבל, ולא ממש משנה איך, העיקר שיביא את הפרנסה לבית.

זו סיטואציה אמיתית ששוחזרה על ידי ר' ושעשרות שחקנים בקבוצות ליגת העל וליגת המשנה חווים אותה - בעיקר בתקופה הזו של השנה. זו תופעה שהתרחבה עם הגדלת הליגה, ובשנים האחרונות נהפכה לדומיננטית הרבה יותר ומתוחכמת הרבה יותר. התופעה כה נפוצה בכדורגל הישראלי, לפי גורמים בכירים בתעשייה, עד כי גם המועדונים הבכירים ביותר נגועים בה. "החוזים הכפולים" גורמים נזק עצום לשחקן הישראלי - אם הוא מבין זאת ואם לא.

אבי לוזון. בהתאחדות לא מודים שמדובר בבעיה רצינית צילום: טל שחר

"זה לא שווה את זה"

רבים העדיפו לא לדבר על הנושא. גם הישירים והכנים שבכדורגלנים מעדיפים להימנע מלדבר עליו. לעומת זאת, אחד שכבר יודע מה זה חוזה כפול ומה ההשלכות שלו, חיים סילבס, מוכן לדבר. סילבס, אושיית כדורגל מוכרת במיוחד שמככבת בשנים האחרונות בליגה הלאומית, הורשע בשנת 2007 בחתימת חוזה כפול כששיחק במדי קבוצת אחי נצרת. נגזרו עליו קנס והרחקה בפועל לכמה חודשים. בשיחה השבוע עם "כלכליסט" הוא אומר: "חשוב לי להבהיר שמי שהכי סובל בשורה התחתונה זה השחקן. כשבעלים של קבוצה מגיע אליך ואומר לך, 'תשמע חביבי, החוזה שלך לא יעבור בבקרה. אם אתה רוצה לשחק תחתום על חוזה אחד ואת השאר נשלים לך', תדע שאתה בבעיה גדולה. אני אומר את זה בצורה חד־משמעית: אם הכסף שהובטח לשחקן לא במסגרת החוזה - השחקן חותם על אוויר, אין סיכוי בעולם שהוא יראה את הכסף ולא משנה מה יקרה".

סילבס מסביר שהסיכון לא מצדיק את עצמו כלל, אבל גם יודע להגיד שברגע המעמד השחקן לא ממש מבין את המשמעות של העבירה: "גם אם מציעים לשחקן 1,000 או 2,000 שקל פחות בנטו, עדיף לו להסכים לזה ולא לעשות חוזה כפול. חשוב גם שהשחקנים לא ירגישו שהם עושים טובה לקבוצות אלא יחשבו מה יקרה אם, חס וחלילה, יעלו על זה שהם מקבלים כסף שחור. לא נעים בכלל כשמתברר שאתה עשית טובה למועדון ולאוהדים, אבל אתה נענש על כך".

מי שמלווים את השחקנים בכל הליך המשא ומתן, אלו סוכני השחקנים. לרוב ראשי הקבוצות עוקפים את הסוכנים כשמדובר בנושא רגיש של חוזה כפול ומדברים ישירות עם השחקנים, בעיקר כדי לנצל את התמימות שלהם. אחד הסוכנים המוכרים בשטח, שלמה שטרן: "כסוכן, נתקלתי לא פעם ולא פעמיים בניסיונות של בעלי קבוצות לבצע חוזה כפול. כמובן שאני נגד הדבר הזה בכל תוקף וחושב שזאת תופעה חמורה ביותר. בשנה האחרונה קרה לי מקרה כזה בדיוק עם שחקן מוכר מאוד. ברגע ששמעתי ממנו שהבעלים של אותה קבוצה הציע לו כסף מתחת לשולחן - פוצצתי את העסקה והשחקן חתם בקבוצה אחרת. אם אתה שואל אותי, התופעה הזאת קיימת בעיקר בקבוצות בדרג הביניים בליגת העל ומטה. אני מתקשה להאמין שהמועדונים הגדולים לוקחים על עצמם סיכונים כאלו".

גם המאמן המנוסה, ירון הוכנבוים, טוען שממדי התופעה מסוכנים לעתיד הכדורגל בארץ. "שמעתי שהיו חוזים כפולים עם שחקנים. אני ידעתי על זה רק לאחר מעשה ואפילו נחקרתי לצערי בנושא, סיטואציה לא נעימה כשלעצמה. מדובר בתופעה מגעילה שנותנת לקבוצות שמפרות את החוק יתרון על פני הקבוצות המסודרות, וצריך לעשות הכל כדי למנוע את זה".

הפועל רמת גן, שהיתה חשודה בחוזים כפולים. מעבר לניסיונות הנואשים להתחמק מכספי הערבויות, יש גם פן פלילי - העלמת מסים. לא שמדובר בסכומים אדירים מבחינת מס הכנסה, אבל כן בהקלה משמעותית כשמדובר בתקציב קבוצת כדורגל צילום: ראובן שוורץ

ערבויות לא משתלמות

חייבים להדגיש: תופעת החוזים הכפולים לא חדשה, והיא נמצאת בכל מקום, בכל פינה וכמעט בכל מועדון כדורגל בארץ - אם בצורה ישירה ואם בצורה עקיפה.

החוזים הכפולים, משמעותם היא שהסכומים שנסגרים עם השחקן ואף מפורסמים בתקשורת, הם לא באמת הסכומים שהשחקן מקבל בפועל. כלומר השחקן מקבל סכום שמופיע בתלוש המשכורת וסכום נוסף "מתחת לשולחן", במזומן או בדמות הטבות הנאה אחרות שהרשויות לא מכירות. ראשי המועדונים נוהגים בשנים האחרונות במדיניות הזאת בעיקר כדי לחמוק מהפיקוח של אנשי הבקרה התקציבית. הלוגיקה מאחורי העניין הזה היא להימנע מתשלומי ערבויות - שמבטיחות את שכר השחקנים. רבים מבעלי הקבוצות, שבקושי מצליחות להגיע לתקציב המינימום, מעדיפים לא להבטיח מול הרשויות את התשלום לשחקנים. רבים, לפי העדויות, רואים בערבות הוצאה מיותרת בזמן שהם בקושי מצליחים לגייס תקציב מינימום.

מעבר לניסיונות הנואשים להתחמק מכספי הערבויות, יש גם פן פלילי - העלמת מסים. לא שמדובר בסכומים אדירים מבחינת מס הכנסה, אבל כן בהקלה משמעותית כשמדובר בתקציב קבוצת כדורגל.

עם הרחבת ליגת העל ל־16 קבוצות ולצד התפתחותו של המשבר הכלכלי בארץ, הגיעה ירידה משמעותית בתקציבי המועדונים בליגת העל, שבאה לידי ביטוי בעונה הקודמת. המציאות החדשה שנוצרה מאלצת את קברניטי הענף בארץ לחשוב על חלופות תשלום כאלו ואחרות לשחקנים, שהיו רגילים לקבל משכורות גבוהות יחסית. גרסת "החוזה הכפול" היא השיטה הנפוצה מכולן. הרחבת הליגה הרחיבה גם באופן משמעותי את התופעה בליגה הבכירה, שכן התופעה קודם לכן היתה נפוצה הרבה יותר בליגות הנמוכות יותר. אנשי ההתאחדות לכדורגל אמנם לא יודו בכך, אך במשרדים באצטדיון רמת גן הנושא הועלה בשיחות בין בכירים והדאגה שלהם מהנושא גוברת.

גם הפנסיה נפגעת

מי שעומדים על המשמר בנושאי החוזים הכפולים היום הם ראשי ארגון השחקנים בארץ, אריה אלטר ואבי כהן.

אלטר, שחזר לאחרונה מכנס אופ"א בנושא, מקווה למגר את התופעה הזאת: "קודם כל, מתברר שהתופעה נפוצה לא רק בישראל - היא קיימת גם ברבות ממדינות אירופה ובתדירות גבוהה במיוחד, כזאת שחייבה אפילו את אופ"א להקים קול צעקה בנושא. צריך להבין, התופעה באירופה מדברת על מאות מיליוני דולרים שעוברים בצורה שחורה מקבוצות לשחקנים, וגם בישראל. אצלנו מדובר, להערכתי, בגלגול של כמה עשרות מיליונים בשנה. אלו כספים שמועברים בצורה לא חוקית לשחקנים. אלו כספים שלא מדווחים כלל בבקרה התקציבית ומסכנים את הקבוצות".

אלטר, אגב, שיגר רק בחודש האחרון מכתב התראה חמור בנושא לכל השחקנים בשתי הליגות הבכירות בארץ שבו הוא מזהיר אותם מהצעות חתימה על חוזים כפולים ושיש לדווח על מקרים כאלה לארגון השחקנים.

סגנו של אלטר בארגון, השחקן לשעבר אבי כהן, מכוון את דברים היישר אל השחקנים: "כששחקן חותם על חוזה כפול, הוא יכול לגרום לעצמו נזק בלתי הפיך. לצערי, השחקנים בארץ לא מבינים ועדיין לא הפנימו את זה מספיק שאם חס וחלילה שחקן נפצע ומאבד כושר עבודה, כספי פיצויי הביטוח יהיו אך ורק על פי החוזה המופקד בבקרת התקציבים. כך שאם שחקן מקבל לדוגמה 70% על פי חוק ואת ה־30% הנותרים 'מתחת לשולחן', הוא עלול לספוג פגיעה כלכלית שיצטער עליה כל חייו".

עופר אורליצקי, יו"ר הבקרה התקציבית. "לדעתי, מדובר בתופעה החמורה ביותר בכדורגל הישראלי, חמורה יותר מכל נושא אחר" צילום: אוראל כהן

לא כל אחד יכול

שתי הרשויות שאמורות להתמודד עם התופעה הזאת הן ההתאחדות לכדורגל ורשות המסים הממשלתית. הראשונה, עובדת בשיתוף פעולה עם הבקרה התקציבית ובעיקר עם הזרוע הביצועית בכל הנושא, משרד החקירות ויצמן יער. כשנושא החוזים הכפולים מונח על הפרק, יו"ר הבקרה התקציבית, עופר אורליצקי, לא מפחד להשתמש בשפה החריפה ביותר.

"לדעתי, מדובר בתופעה החמורה ביותר בכדורגל הישראלי, חמורה יותר מכל נושא אחר", הוא אומר. "אני חושש שהתופעה קיימת בכמה וכמה קבוצות, בייחוד בליגה הלאומית, וגם לדעתי במספר קטן של קבוצות בליגת העל. זה לא רק לרמות את הבקרה, אלא גם את מס הכנסה וביטוח לאומי שזאת כמובן עבירה פלילית חמורה".

אורליצקי, כמו חבריו מארגון השחקנים, רואה דווקא את השחקנים כאנשי המפתח לעצירת התפתחותם של החוזים הכפולים בארץ: "לצערי, השחקנים נותנים את ידם לנושא הזה בהרבה מקרים, וזה חמור. שחקן ששם את כספו בחוזה כפול, כאילו חתם על קרח. כדי למגר את התופעה צריך גם בעלי קבוצות וספונסרים חזקים. לא כל הבעלים היום הם בעלים מתאימים ובעלי יכולת להחזיק קבוצה, ובמצב כזה בעלים של קבוצה נכנס ללחץ והוא רואה דברים כמו חוזים כפולים כדרך להבטיח את הישארות השחקנים המובילים שלו. התופעה רחבה, אם כי בעקבות ההתעקשות שלנו ובעקבות החקירות הרבות, אני חש בירידה מסוימת בנושא".

אם ישנם חשדות נגד מועדון ושחקן, התיק עובר מהבקרה התקציבית ללשכה המשפטית של ההתאחדות לכדורגל, שם לא מרחמים. "אני חושב שתפקיד ההתאחדות והבקרה הוא לשמור על קיומן של הקבוצות", אומר שלום אבן־עזרא, תובע ההתאחדות, שמצהיר שלדעתו דווקא ישנה ירידה רצינית בממדי החתימה על החוזים הכפולים.

"העניין של החוזים הכפולים היה מאוד נפוץ בהרבה קבוצות מבוקרות בעבר. היום התופעה הולכת ופוחתת בגלל שהעונשים הוחמרו בצורה דרסטית ולא בגלל השכל הטוב של יושבי הראש. הפחד מפני עונש גדול יותר מההיגיון הטמון בהוראה, שנועדה להגן בשורה התחתונה על הקבוצות עצמן".

פנינו גם לרשות המסים כדי לנסות ולבדוק איך רואים ואיך מתמודדים עם העלמות המים הגדולות בכדורגל מזווית של אוכפת החוק הממשלתית, אבל התגובה שהגיעה מכיוונה היתה לקונית במיוחד: "מערך המודיעין של הרשות עוקב בדרכים רבות ושונות אחר תופעות בעלות היבטים פיסקאליים. ככל שעולה חשד לביצוע עבירות מס הוא מטופל".