זאת הקטאר גדולה תהיה
גודלה של קטאר הוא פחות משטח הנגב ומספר אזרחיה קטן ממספר התושבים בחיפה, אבל היא הופכת לאחת המדינות המשפיעות ביותר על עסקי הספורט בעולם
מבוא בסגנון "תקציר הפרקים הקודמים" הופך למסובך מאוד כשמדובר בקטאר. סקירה של ההתפתחויות הכלכליות במדינה, במהלך חודש נתון, היא משימה כמעט בלתי אפשרית ועסקי הספורט מהווים אינדיקציה טובה לכך. אם הייתם נרדמים בחודש אפריל ומתעוררים ביוני הייתם מגלים שרשת אל־ג'זירה הקטארית רכשה את זכויות השידור של הליגה הצרפתית;שפריס סן ז'רמן נרכשה על ידי קבוצת משקיעים קטארית; שמאמן ברצלונה פפ גווארדיולה נתן אישור עקרוני להתחיל בעוד שנתיים לאמן את נבחרת קטאר למונדיאל 2022; ששייח' קטארי אשר רכש את מלאגה הספרדית ישנה את שם האצטדיון בעיר ל"אצטדיון קטאר"; ושחברת ההשקעות המלכותית של קטאר נמצאת במגעים עם משפחת גלייזר לרכישתה של מנצ'סטר יונייטד.
תוכלו גם להתעדכן שרשות ההשקעות הקטארית עלתה לשלב הסופי של המכרז לרכישת חברת שיווק הספורט "אינפרונט" השוויצרית שמחזיקה בזכויות השידור של הבונדסליגה וכן בזכויות השיווק של משחקי הבית של הנבחרות הלאומיות של אוסטריה, פינלנד, גיאורגיה, גרמניה, ליכטשנטיין, מלטה, מולדובה, רומניה, סן מרינו, וניחשתם נכון - ישראל. כל ההתפתחויות האלו הן בנוסף לאירוח המונדיאל בשנת 2022 ולחוזה החסות ההיסטורי שנחתם בין "קרן קטאר" לבין ברצלונה - חדשות האתמול כי התרחשו כבר לפני שישה חודשים, ובקטאר נראה שהשינוי מהיר מן העין.
קטאר הקטר
בימים אלה נמצא בקטאר אלסנדרו אלטובלי. החלוץ האיטלקי לשעבר פתח חברה להשקעות ספורט שאותן הוא מנהל עם מאסימו מוג'י, בנו יו"ר יובנטוס לשעבר לוצ'יאנו מוג'י (שהורשע בשחיתות). אלטובלי, פרשן ספורט מבוקש ברשת אל־ג'זירה, טוען שלא להשקיע בקטאר בתחום כמו עסקי ספורט משול להתאבדות. "דוחא היא הקטר בראש השיירה של עסקי הספורט בעולם" ,אמר אלטובלי בראיון מתחנף במיוחד לעיתון "אל-שרק" הקטארי. לדבריו, "אני ומאסימו נמצאים עכשיו במשא ומתן עם חברת אל־הדף. אנחנו בביקור עסקי. מנסים לקדם את שיתוף הפעולה בינינו בתחום העברות שחקנים ומאמנים, הקמה של מחנות אימון ועוד".
אפרופו מחנות אימון, הביקור של אלטובלי בקטאר כלל גם סיור באקדמיית "אספייר למצויינות בספורט", שהוקמה בקטאר בשנת 2004. אלטובלי נשאל לגבי המתקנים במקום ולא הסתיר את השתאותו. "ראיתי כבר כמה וכמה אקדמיות מצוינות לספורט", אמר, "אבל מקום כמו זה עוד לא ראיתי". באיירן מינכן, אגב, כבר הבינה את זה ובינואר האחרון ניצלה את פגרת החורף כדי לקיים באספייר מחנה אימונים.
ההשפעה האדירה של קטאר בתחום עסקי הספורט היא חלק מאסטרטגיה רחבה הרבה יותר שבה הצלחה כלכלית ותקשורתית, כמו גם הגדלת ההשפעה והנראות הקטארית בעולם, משמשות כעוגן ליציבות פוליטית וחברתית במדינה. ספורט משחק כאן תפקיד מרכזי, הן בגלל ההשלכות התרבותיות שלו, הן בגלל ההקשריים הסביבתיים, בגלל פוטנציאל הפרסום האדיר שבו, וגם בגלל עסקאות הענק שהוא טומן בחובו.
המלחמה בהשמנה
בתחילת מאי התקיים בדוחא דיון סוער על התהפוכות בעולם הערבי. יותר מ־600 משתתפים, מקטאר ומהעולם, התכנסו במלון שרתון בעיר לסדנה בת שלושה ימים תחת הכותרת "האביב הערבי והרפורמות בעולם הערבי". במוקד היה דיון על התהפוכות במצרים, וצעירים מכיכר תחריר זכו בו למחיאות כפיים סוערות, אבל מעניין לגלות שבין הפאנלים שעסקו במצרים לבין אלו שעסקו ברפורמות כלכליות, בין הצעה ליצור אזור סחר חופשי במזרח התיכון לבין דיון על הסכסוך הישראלי־פלסטיני, היה גם פאנל שנקרא "ספורט והרפורמות בעולם הערבי".
הדיון עסק בקשר שבין ספורט לבריאות וכן בהשלכות הכלכליות של הקשר הזה. ד"ר רונאלד בלבליאן, סגן הרקטור של הפקולטה לרפואת ספורט באוניברסיטת המלך פייסל בסעודיה, אמר שהשמנת יתר (obesity) תפסה ממדים של מגפה בקרב מדינות המפרץ. נציג הוועד האולימפי הקטארי ח'ליל ג'בר סיפר שסיבות אלו היו מהגורמים העיקריים שדחפו את ארצו להשקיע בספורט. הוא סיפר כי בשנת 2007 החלו כל בתי הספר בקטאר בשיעורי חינוך גופני כשיעור חובה לכל הרמות. "התחלנו ביישום של פרויקט הנקרא 'התוכנית האולימפית הבית ספרית'", אמר, "ועשינו זאת אחרי שלמדנו שבעיות כמו סוכרת ועודף משקל מתחילות בגילאי בית הספר. הבנו שאם לא נטפל בבעיה הזו כבר אז, אותם ילדים ייאלצו להתמודד עם בעיות רפואיות רציניות בעתיד ושכולנו נצטרך לשלם על כך". הוא ציין שסיבה זו היתה נדבך מרכזי בהחלטה לארגן 45 אירועי ספורט בינלאומיים במהלך השנה החולפת בקטאר ושבמדינה מוקמים בקצב מואץ מתקני ספורט שכונתיים המכונים "מלאעב אל־פורג'אן", הכוללים מגרשי כדורגל, כדורסל, מסלולי ריצה ועוד.
הממשלה הקטארית כל כך להוטה לעודד פעילויות ספורט במדינה עד שבחודש האחרון התקבל התיקון לחוק 13 משנת 2008 העוסק בתמיכה של אנשי עסקים בפעילויות ספורט, ולפיו 2.5% מהרווחים הנקיים של אנשי העסקים המקומיים יוקדשו לתמיכה בפעילויות ספורט וחברה. בשלב מאוחר יותר אמור החוק לכלול את כל החברות הפועלות בקטאר, מקומיות וזרות. עבד אל־עזיז אלעמאדי, בעבר סגן נשיא לשכת המסחר והתעשייה של קטאר, ציין: "יש חברות רבות הפועלות במדינה ועושות רווח של 3–4 מיליארד ריאל בשנה (כ-500–750 מיליון יורו). אם נקדיש 2.5% מרווחים אלו לטובת ספורט, נוכל לשפר משמעותית את היחס לספורט במדינה".
הצלחה כלכלית כעוגן פוליטי
בתחקיר של רשת BBC בקטאר הודגש הקשר הישיר לא רק בין בריאות, ספורט וחיסכון כלכלי אלא גם בין הרווחה הכלכלית והחברתית של התושבים לבין יציבות פוליטית. כשחושבים על זה, במדינה העשירה בעולם מבחינת תל"ג, שנהנית מצמיחה כלכלית של 20% בשנה, שבה אין אבטלה, כמעט אין לאזרחים סיבה להתמרמר. "אם יש לך הכל, מי צריך דמוקרטיה?", אמר אחד מהסטודנטים הקטארים בכתבה. בכך חשף הסטודנט את אחד האינטרסים הבולטים של הממשל הקטארי: להרוויח כדי לשמור את כולם מרוצים.
הרצון של קטאר להיות במרכז הוא פועל יוצא לא רק מאוצרות הטבע הקיימים במדינה, אלא גם בשל גודלה הקטן ופגיעותה הפוליטית. באזור שבו סעודיה ואיראן הן לא רק גדולות וחזקות יותר צבאית, אלא גם שואפות להגדיל את ההשפעה האזורית שלהן, מצאה קטאר את הצטיינותה - הכלכלית, החברתית, התקשורתית - כאמצעי להבטחת יציבותה. "האמיר של קטאר בוחר להימנע מעימות בכל פעם שניתן לבחור באסטרטגיה עדינה יותר", אמר פראג' אל־מוחמד, יועץ פיננסי לגרדיאן. "כל אדם נבון יעשה אותו דבר, שכן למרות מרבצי הנפט ולמרות שתושבי קטאר לא משלמים מס הכנסה ולא חשבונות (מים, חשמל, טלפון) ולמרות שהם נהנים מהכנסה ממוצעת של 50,000 ליש"ט, קטאר היא עדיין מדינה פגיעה". בלייק האונשל, העורך של כתב העת "מדיניות חוץ" הוסיף: "האמיר, שלמד באקדמיה הצבאית היוקרתית 'סאנדהרסט' בבריטניה, יודע שקטאר אינה ניתנת להגנה, ולכן הוא מחפש אחר דרכים להפוך את קטאר לבטוחה יותר, ולא מבחינה צבאית".
בהמשך לכך, את השקעות הספורט של קטאר ואת העסקאות עם מנצ'סטר יונייטד ועם ברצלונה לא צריך לבחון בהקשר הספורטיבי בלבד אלא ברצון של קטאר להיות עצומה יותר מגודלה. על פי מספר הערכות, אנשי עסקים קטארים מושקעים בבריטניה בלא פחות מ־23 מיליארד דולר, ומגזין בריטי אף מצא לעיר הבירה שם חדש: "לונדוחא".
דוגמה ספורטיבית לרצון של קטאר להיות בחוד החנית ניתן למצוא בראיון שנתן מזכ"ל הוועד האולימפי הקטארי, סעוד בן עבד אלרחמן אל־ת'אני, לכתב העת הערבי "סביבה ופיתוח". לדבריו, "השאיפה שלנו היא להפוך את קטאר למרכז הספורט האזורי". גם הוא התייחס לגודלה של קטאר ואמר ש"מדינות לא נבחנות בגודלן ובמספר אזרחיהן אלא בגודל השאיפות והמטרות שלהן, בחלומות ובתוצאות שלהן. ואם אתם רוצים לדעת את שאיפותינו הבאות בתחום, אז אנו מתכננים הקמת מתקני ספורט ידידותיים לסביבה, קירור סולארי של האצטדיונים, ובמהלך מונדיאל 2022 גם ייצור עננים מלאכותיים שיקררו באופן מתמשך את הטמפרטורה". "אני יודע שיש ביקורת עלינו", המשיך אל־ת'אני, "שאומרים שאנחנו בונים ובונים ובעצם את כל אזרחי קטאר אפשר להכניס לשלושה אצטדיונים. אבל אנחנו חושבים בדרך אחרת. מבחינתנו, השמים הם הגבול."
הקשר הישראלי
הביקורת שעליה דיבר אל־ת'אני קשורה לקנאה אפשרית של מדינות האזור בקטאר, אך גם למעמדה המיוחד והשנוי במחלוקת. למדינה יחסים טובים עם ארה"ב, ולראיה בסיס חיל האוויר האמריקאי באל־עדיד. כמו כן יש לה קשרים טובים עם נאט"ו, ראו ההתקפה בלוב של מטוסים קטארים. יש לה גם קשרים עם חיזבאללה, והיא מתווכת דרך קבע ביחסי פתח וחמאס, ויש לה גם יחסים עם ישראל. קטאר גם חולקת שדה נפט עם איראן ושומרת על ידידות עם סעודיה, ובגדול - מנסה להיות חברה של כולם בלי להתלכלך.
ד"ר ח'אלד מוחמד ע'אזי, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הערבית בקהיר, שצף על העמדה הקטארית, הדגיש במאמר תחת הכותרת "שאלות קשות על מונדיאל 2022" כי קטאר זכתה לארח את המשחקים הודות למתן שוחד ובכך איבדה את המצפון הפוליטי שלה. לדבריו, המיתוג של קטאר כחברה של כולם, נועד לאפשר לה להרחיב את השפעתה ואת עוצמתה: הכלכלית, האזורית והפוליטית. כסימוכין לנושא הוא הביא את ספרו של הדיפלומט הישראלי סמי רבל (הספר שיצא לאור ב־2009 תורגם לערבית בשנת 2011 ללא ידיעת הסופר, ובשינוי שם הספר מ"ישראל בחזית המפרץ הפרסי" ל"קטאר וישראל: תיק היחסים הסודיים" - י"מ) ובו לטענת ד"ר ע'אזי הוכחות שהידרדרות היחסים בין קטאר למצרים נבעה מזעם מצרי על יחסי הידידות בין ישראל לקטאר.
"אין כנראה דוגמה טובה יותר לניסיון של קטאר להפוך לקונצנזוס", כותב ד"ר ע'אזי, "מהשימוש שלהם בילד ישראלי בהצגה שנעשתה בפני הוועד הפועל של פיפ"א בציריך במהלך הקמפיין לאירוח מונדיאל 2022. תוך ניסיון להראות שלא תהיה לקטאר כל בעיה - פוליטית או כלכלית - לארח את המונדיאל הם שידרו סרט שבו ילד ישראלי אומר שהוא מצפה לרגע שבו תשחק נבחרת ישראל עם נבחרות ערביות ולרגע שבו ילחצו שני הצדדים ידיים במהלך המונדיאל בקטאר בשנת 2022".
יש גם כאלו שטוענים שהמעמד המיוחד שיצרה לעצמה קטאר רק תורם לכוחה ולהשפעתה. ד"ר מוסטפא אלאני, אנליסט במרכז לחקר מדינות המפרץ בדובאי, טוען שדמות ה"מתווך" שלקחה על עצמה קטאר — בין העולם הערבי למערב - כמו גם הקמתה של רשת אל־ג'זירה בערבית ובאנגלית, מביאים עליה הרבה אויבים, עם זאת העיסוק בקטאר הוא רווח נקי שלה מבחינת השפעתה האזורית והעולמית. המטרה של אמיר קטאר היא להגדיל את חשיבות המדינה בצורה שתהיה הרבה מעבר לפרופורציות של גודלה ושל גודל אוכלוסייתה, לכן ההשקעה בתקשורת ועסקאות הענק, שיוצרות הד תקשורתי רב. התקשורת משמשת במקרה זה כמגביר קול, כסוג של עוצמה שקטה, אמצעים החיוניים כל כך לקטאר בהתחשב בשטח הקטן שעליו היא משתרעת ובכוחה הצבאי הדל בהשוואה למעצמות האזור.
לא ברור לאן עוד יכולה בדיוק קטאר לשאוף. המדינה הזערורית מהמפרץ הפכה לאחת המשפיעות ביותר בעולם, מבחינה כלכלית, תקשורתית ופוליטית. על ההשפעה של רשת אל־ג'זירה על העולם הערבי ועל חלקה במהפכות במצרים, בתוניסיה, בסוריה ובתימן יישפך עוד הרבה דיו. אך נראה כי אולי הרעיונות שקטאר מייצאת לעולם עשויים יום אחד גם להביא לשינוי דרמטי במדינה. "מי שמוכר את סחורת החירות לעולם הערבי ומי שקורא לערבים לעמוד על זכויותיהם, אין מנוס מכך שיום אחד יצטרך ליישם זאת גם בארצו", כתב העיתונאי הסעודי עבד אל־עזיז אל־ח'מיס, "הגולם אז יקום על יוצרו, הקסם על הקוסם שיצר אותו". לא ברור אם התחזית הזו תתממש אי פעם, אך מה שבטוח זה שהמדינה נמצאת עכשיו בשיא המסע שלה אל לב הקונצנזוס.
הכותב הוא חוקר במכון ון ליר בירושלים