רוקדים בין ייאוש לאופוריה

מי שהאזין פעם לטנגו או מכיר קצת את ההיסטוריה ואת האופי של הארגנטינאים, יודע שיש להם נטייה לנוע בחדות - מאופוריה גדולה למפח נפש עמוק, ולהפך. כך גם נראות התחושות במדינה לקראת אליפות דרום אמריקה בכדורגל - הקופה אמריקה - שתיפתח בארגנטינה ב־1 ביולי: מצד אחד, תחזיות שמדברות על זכייה באליפות והצלחה כלכלית. מצד שני, חששות מפני פיאסקו ספורטיבי וכישלון כלכלי.

בירת הפוליטיקה

נתחיל באופטימיים: לפי הערכות שפרסמו לאחרונה הוועדה המארגנת של המשחקים (COL) וחברת השיווק הברזילאית Traffic Sports, ההשפעה הכלכלית של הטורניר על הכלכלה המקומית תסתכם בכמיליארד דולר - פי שניים מאשר במשחקים שהתקיימו בוונצואלה לפני ארבע שנים.

לצד האטרקטיביות של ארגנטינה מבחינה תיירותית, יתרון נוסף שלה הוא מצב התשתיות - עלוב בהשוואה לאירופה אך למעלה מסביר בסטנדרטים לטיניים. כך, אם לפני ארבע שנים הממשל של הוגו צ'אבס השקיע 238 מיליון דולר בבנייה ובשיפוץ של מתקנים ברחבי ונצואלה, הרי שבארגנטינה מרבית האצטדיונים שיארחו את המשחקים היו במצב טוב למדי, כך שתקציב השיפוצים הסתכם ב־90 מיליון דולר בלבד.

לארגנטינה אמנם אין את צ'אבס, אבל גם אצלה לא קשה למצוא התנהלות מפוקפקת. "הקופה אמריקה הוא ביתהּ של הפוליטיקה", אמר לעיתון "לה נסיון" גורם ב־COL. בהקשר זה, התלונה המרכזית נוגעת לדרישות של פוליטיקאים, אנשי התאחדות ושאר עסקנים לקבל כרטיסים בחינם, להם ולמקורביהם. "אנחנו לא יכולים לתכנן כמה כרטיסים נמכור וכמה יבקשו מאיתנו השלטונות העירוניים, הפרובינציאליים ואפילו הפדרליים", התלונן אותו גורם (ארגנטינה היא פדרציה של 23 פרובינציות ומחוז פדרלי אחד - העיר בואנוס איירס). בכיר אחר בוועדה המארגנת דיבר בצורה דומה: "כדי למלא את כל הבקשות לכרטיסים עבור משחקי הפתיחה והגמר, נצטרך לבנות קאמפ נואו וחצי".

סורי, המאסקוט של קופה אמריקה 2011. הספונסרים יכניסו 60 מיליון דולר איי אף פי

תקציב מאוזן = גולאסו

יש להבין שלא מדובר בסתם בקשות לטובות הנאה לא מזיקות: 700 אלף הכרטיסים שהוועדה המארגנת מתכננת למכור מהווים את מקור ההכנסה העיקרי שלה. לפי ממוצע של 150 פסו (37 דולר) לכרטיס, בנתה הוועדה תקציב של קרוב ל־105 מיליון פסו (26 מיליון דולר). לאור הערפול בנוגע למכירת כרטיסים, מנהלי ה־COL מהמרים על תיקו כלכלי בתור תוצאה מועדפת. "אם נסיים באיזון, זה יהיה מבחינתו גולאסו (שער יפה בספרדית)", הצהיר חוסה לואיס מייסנר, שעומד בראש הוועדה.

לצד התלות במכירת כרטיסים נדרשים המארגנים ליצירתיות לא מבוטלת בניסיון לחסוך כל פסו אפשרי. כך, למשל, את 250 אלף הדולרים שהובטחו לחברת התחבורה אשר תספק את האוטובוסים להעברת הנבחרות השונות - היא תקבל לא בכסף, אלא בבארטר שכולל פרסום במגרשים ובחדרי התקשורת.

חיסכון דומה מתבצע גם בקשר לטיסות בין חלקי ארגנטינה: כיוון שחברת התעופה הלאומית, איירולינאס ארחנטינאס, לא יכלה להתחייב שיהיו לה בזמן הטורניר מטוסים פנויים, החליטו המארגנים לשכור מטוסים מחברות צ'ארטר - פתרון שהוא בסופו של דבר גם זול יותר. ועוד דרך להרוויח: המושבים שיישארו פנויים במטוסי הנבחרות יימכרו למי שיהיו מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לטוס באותו מטוס עם ליאו מסי, דייגו פורלאן או אלכסיס סאנצ'ס. אם תהיתם למה לא הזכרנו את רוביניו או כוכב אחר של נבחרת הסלסאו - התשובה פשוטה: הברזילאים, שהפכו בשנים האחרונות לעשירי היבשת, כבר הודיעו שהם לא מוכנים לקומבינה ודרשו מטוס משלהם, גם אם מחצית מהמושבים בו יישארו ריקים.

עם רעיונות מקוריים שכאלה, לצד אוסף שחקנים מופלא, אין פלא שבסקר שבוצע החודש 90% מהארגנטינאים הגדירו את ההכנות לטורניר כ"טובות או מצוינות". 70% מהם האמינו שהנבחרת הולכת לזכות בגביע. עבור הארגנטינאים, שלא זכו מאז 1993, הטורניר הנוכחי הוא הזדמנות מעולה לשבור את התיקו עם אורוגוואי: לשתי הנבחרות 14 זכיות בקופה, הרבה לפני ברזיל עם שמונה בלבד.

אוהד ריבר פלייט. הוצאות הבנייה ושיפוץ האצטדיונים לקראת הקופה אמריקה עמדו על 89 מיליון דולר צילום: רויטרס

נתקעים במכס

אם נעבור לצד הפסימי של הטנגו, לארגנטינאים יש גם הרבה סיבות לדאגה. נושא אחד שמטריד אותם הוא המכס: מאז שמשרד המסחר של ארגנטינה החליט לאחרונה להחמיר את ההגבלות על יבוא למדינה, כל מכולת ציוד שנכנסת למדינה גורמת למארגנים לרעוד. בין השאר, תקועות במכס מנורות מתוצרת פיליפס שאמורות להאיר חלק מהאצטדיונים, וכיוון שהטורניר ישודר בטכנולוגיית HD, המגרשים חייבים להיות כל הזמן מוארים בצורה מקסימלית. "אם משחק של ארגנטינה יהיה חשוך מדי ולא ניתן יהיה לשדר אותו, אז ששר המסחר יסביר את זה בעצמו לציבור הארגנטינאי", ציינו גורמים בעיר סנטה פה, שהאצטדיון שלה עדיין מחכה למנורות. אגב, ה־HD לא יהיה החידוש הטכנולוגי היחיד בטורניר, וכל המשחקים ישודרו לראשונה בערוץ מיוחד ביוטיוב.

בעיות אחרות נוגעות לקשר שבין פוליטיקאים לבין תקצוב של פרויקטים. כך, לדוגמה, בעיר היפה מנדוסה, שלרגלי האנדים, מאשימים את שר התשתיות של הפרובינציה בעיכוב מכוון של עבודות השיפוץ באצטדיון המקומי. הסיבה: השר יתמודד בעוד שבועות אחדים על תפקיד מושל המחוז, ולכן, לדברי מתנגדיו, יש לו אינטרס שהשיפוץ יסתיים בסמוך לבחירות ויזכה אותו בחשיפה תקשורתית חיובית.

סוגיה דומה נוגעת למידת הקרבה לשלטון המרכזי בבואנוס איירס. מצד אחד, פרובינציה כמו קורדובה, שכל 71 מיליוני הפסו שנדרשו לשיפוץ האצטדיון הגיעו מהתקציב שלה. "מעולם לא ביקשנו תמיכה מהבית הוורוד (ארמון הנשיאות בבואנוס איירס – סמל השלטון המרכזי)", הסביר סגן נשיא הפרובינציה.

מנגד, הפרובינציה של בואנוס איירס, שהיחסים בין המושל שלה, דניאל סקיולי, לבין נשיאה הנצחי של ההתאחדות הארגנטינאית, חוליו גרונדונה, הבטיחו לפרובינציה תקציב של 100 מיליון פסו. הסכום הזה - הגדול ביותר שקיבלה פרובינציה לקראת הטורניר - הלך ברובו להשלמת האצטדיון החדיש בעיר לה פלטה, שיהיה הראשון ביבשת עם גג סגור. למי שמחפש קונספירציות: צבע הכיסאות באצטדיון זהה לצבע שבחר סקיולי במסע הבחירות שלו - כתום.

שחקני נבחרת ארגנטינה. צפי ההכנסות ממכירת מרצ'נדייז עומד על כ-20 מיליון דולר צילום: אי פי אי

חובת ההוכחה

על כל אלה מעיבה סדרה של סקנדלים, שמאיימת להפוך את נבחרת האלביסלסטה - פעם נוספת - מאוסף של שחקנים מדהימים לקבוצה מבולבלת וחסרת הישגים. ראשון, איך לא, דייגו מראדונה, שיצא בחודש שעבר למתקפה נגד גרונדונה והאשים אותו כי עודד בעבר את שחקני הנבחרת ליטול סמים אסורים (או ליתר דיוק - "קפה ממריץ"). בכך כמובן לא תמו ענייני המראדונה. כשנודע שהמאמן סרחיו באטסיטה מתלבט אם להכליל בסגל את קרלוס טבס, הודיע דייגו בדרכו האלגנטית שכדי להשאיר את טבס בחוץ, צריך להיות "או שיכור או מטומטם". ארגנטינה רעשה, כולם נעלבו בתורם. טבס, אם דאגתם, בפנים. לבסוף, הגיע בתחילת החודש ההפסד המשפיל 4:1 לניגריה, והחשדות כי המשחק היה בכלל מכור. הארגנטינאים איבדו את הביטחון.

מ־1 ביולי ולמשך 24 ימים תהיה להם הזדמנות להוכיח שהם, למרות הכל, מעצמת כדורגל.