היה שווה לחכות

אצל ג'ון טורטורלה, מאמן ניו יורק ריינג'רס מליגת ההוקי של צפון אמריקה (NHL), אין דבר כזה אימון קליל. מי שלא מספק את הסחורה עף החוצה. לפני כשבועיים הפסיק המאמן בזעם את האימון אחרי חמש דקות כי "השחקנים לא נראו רציניים מספיק". אחרי שטיפה בחדר ההלבשה הם חזרו לקרח עם הגישה הנכונה. חשבתם ששחקנים מקצועניים שיושבים על חוזים של מיליונים לא יקבלו גישה כזאת, בטח שלא בניו יורק? אולי אתם צודקים, אבל טורטורלה לא מאמן קבוצה רגילה, ושיטות המורה לחינוך גופני שלו עובדות.

עונת 2011/12 של ה־NHL עברה את מחצית הדרך. ה"מאני טיים" אמנם עדיין לפנינו והקרח יתחמם בכמה מעלות ככל שיתקרבו משחקי הפלייאוף, אבל זהו זמן טוב לסיכומי ביניים, קצת לפני סוף שבוע האולסטאר שייערך באוטווה בסוף החודש. אז ככה: בראשות חמישה מששת הבתים המרכיבים את הליגה ניצבות קבוצות שציפו מהן להיות שם בשלב הזה של העונה. בבית האטלנטי לעומת זאת ניצבת בראש, עם 70% הצלחה, הפתעת העונה עד כה -ניו יורק ריינג'רס. הפתעה מפני שכל תחזיות טרום העונה מיקמו את הקבוצה אי שם בין המקומות השמיני לשישי באזור המזרחי; הפתעה מפני שהקבוצה נמצאת בתהליך בנייה שאמור היה לתת פירות רק בעוד שנתיים־שלוש; הפתעה מפני שהקבוצה בעלת קו ההגנה הצעיר בליגה מציגה את מספר ההפסדים הנמוך ביותר.

אוהד ניו יורק ריינג'רס. ניסו לשחזר ימים גדולים על ידי רכישת שחקנים גדולים אך זקנים צילום: MCT

אין הצלחות אינסטנט

כדי להבין את גודל ההישג של הריינג'רס מודל 2012 צריך לחזור 18 שנים לאחור. בשנת 1994 זכתה הקבוצה בסטנלי קאפ האחרון שלה עם סוללת כוכבים אדירה. אבל כגובה האופוריה כך עומק הנפילה. הכוכבים פרשו והג'נרל מנג'ר, ניל סמית', לא השכיל להפוך את ההצלחה למנוע להצמחת דור המשך. במקום להשקיע בבחירות דראפט נכונות ובטיפוח סגל צעיר ויציב לשנים רבות, ניסו שוב ושוב בקבוצה לשחזר את ההצלחה באמצעות רכישת כוכבים מבוגרים. בין 1994 ל־2004 עבר בשערי המדיסון סקוור גארדן מצעד של כוכבים נוצצים (ביניהם וויין גרצקי האגדי), שהגיעו עם טבעות אליפות על האצבעות אבל בלי רעב להצלחה. יתרה מזאת, הם הוחתמו על חוזי ענק שרוקנו את הקופה ותפסו את מקום הצעירים.

בשנת 2000 בעלי הקבוצה, ג'יימס דולן, הגיע למסקנה שככה אי אפשר להמשיך. דולן פיטר את סמית' ואת המאמן ג'ון מאקלר ומינה את גלן סאת'ר לג'נרל מנג'ר. גם סאת'ר, ברצותו להשביע את תיאבון הבוס, המשיך ברכישה מסיבית של כוכבים, שהביאה שנה אחר שנה למפח נפש ולזעם האוהדים והתקשורת הניו יורקית.

ב־2004 החליט סאת'ר "לזרוק" את הוותיקים, ויחד עם המאמן טום ראני הוחלט להתחיל בתהליך של הצערת הקבוצה ובניית סגל לשנים רבות גם על חשבון כמה שנים שחונות. את ניצני המהפכה כבר היה אפשר לראות לפני חמש שנים. עונת 2005/06 החלה עם תחזיות קודרות שלא נתנו לריינג'רס שום סיכוי. אבל כוכב הקבוצה יארומיר יאגר הצ'כי וסוללת הצעירים שמסביבו הביאו בסוף אותה עונה את הקבוצה למאזן של 44 ניצחונות, 26 הפסדים ו־12 הפסדים בהארכה (שעליהם מקבלים נקודה) - המאזן הטוב ביותר מאז 1994, עונת האליפות. הקבוצה הגיעה לפלייאוף אחרי שבע עונות שבהן לא הצליחה לעשות זאת. בשער עמד באותה עונה רוקי אלמוני בשם הנריק לנדקוויסט, שוער שבדי שנבחר בסיבוב השביעי בדראפט. לנדקוויסט הוא כיום עמוד השדרה של הקבוצה וללא ספק אחד משלושת השוערים הטובים בליגה. בשלוש השנים האחרונות עומד מאחורי הספסל המאמן הקשוח ג'ון טורטורלה (טורט'ס בשבילכם) שממשיך בהצערת הקבוצה, ועל הדלת כבר מתדפקים שחקני הדור הבא ובהם כריס קריידר, מכוכבי ליגת המכללות.

הנריק לנדקוויסט. השוער הגיע אלמוני לחלוטין והפך לשחקן הכי חשוב בקבוצה הכי מפתיעה בליגה צילום: MCT

קיץ של בנייה

אם היו צריכים בתפוח הגדול הוכחה נוספת לכך שההצהרות על בניית קבוצה לטווח ארוך הן לא סתם סיסמאות, בא הקיץ האחרון והוכיח שסאת'ר וטורטורלה באמת מתכוונים למה שהם אומרים. שלושה מכוכבי הקבוצה הצעירים היו סחורה לוהטת בשוק השחקנים החופשיים. סאת'ר יכול היה למלא את הכיס של דולן בערימות של ירוקים וליפול שוב למלכודת של רכישת סטאר, אבל בצעד שהוכיח את עצמו הוחתמו על חוזים חדשים ריאן קלהאן (שמונה לקפטן) לשלוש שנים, ברנדון דובינסקי לארבע שנים, וארטם אניסימוב לשנתיים, תמורת 12.8 מיליון דולר, 16.8 מיליון דולר ו־3.75 מיליון דולר בהתאמה. הנהלת הריינג'רס הביעה בכך אמון בסגל הקיים, ושידרה לחדר ההלבשה כי זה הסגל שיוביל את הקבוצה בשנים הבאות.

בצעד מחושב היטב הצליחו בריינג'רס להחתים בקיץ את הפרס הגדול של שוק ההעברות - בראד ריצ'רדס שהגיע מדאלאס - לתשע שנים תמורת 59 מיליון דולר. ריצ'רדס התאים למאמן כי היה כוכב הזכייה של טמפה ביי בסטנלי קאפ בשנת 2004. את הקבוצה מפלורידה אימן אז מישהו בשם... ג'ון טורטורלה.

להצלחה הפנומנלית במחצית הראשונה של העונה כמה סיבות, והראשונה שבהן היא השוער הנריק לנדקוויסט והשוער המחליף מרטין בירון. קינג הנריק מציג עד כה את העונה הטובה ביותר שלו, עם ממוצע ספיגה של פחות משני שערים למשחק (שלישי בליגה) ואחוזי הצלה של 93.5% (רביעי בליגה). אחת הסיבות לכך הוא זמן המנוחה שהוא מקבל כשמרטין בירון עומד בשער. טורטורלה מייעד ללנדקוויסט לא יותר מ־60 משחקים (בעונה בת 82 משחקים) בין הקורות כדי לקבל שוער טרי ורענן לקראת הפלייאוף.

סיבה נוספת להצלחה היא העונה המצוינת שמנפק מריאן גאבוריק. הסקורר המוביל של הקבוצה ואחד הטובים בליגה הגיע במחצית העונה למספר שערים רב יותר מאשר בכל העונה הקודמת.

אבל לב העניין לדעת רבים הוא משחק ההגנה המשובח של הכחולים. שחקן הגנה ממוצע בליגה מגיע לשיא הקריירה לקראת גיל 30. ממוצע הגיל של שחקני ההגנה של הריינג'רס הוא 25, הצעיר בליגה. למרות זאת ספגה הקבוצה את מספר השערים השני הנמוך ב־NHL.

הבשלות והחוסן המנטלי של "זאטוטי טורטורלה" מתבטאים גם בכך ששחקני הריינג'רס יודעים לחזור ולנצח מיד אחרי הפסד ואינם צוברים רצף הפסדים. שחקני הגנה צעירים והטעויות שהם עושים כתוצאה מחוסר ניסיון הם שכר לימוד שטורטורלה מוכן לשלם כחלק מהתהליך. בינתיים, על כל פנים, הרווח גדול לאין שיעור מההפסד.

כישרוניים במאבקים

טורטורלה מדגיש בפני השחקנים בכל הזדמנות את העובדה כי משחקים מוכרעים במאבקים חסרי פשרות. "אין לנו הכישרון שיש לכמה קבוצות כמו פיטסבורג או וושינגטון, ובדיוק בגלל זה אנחנו צריכים לבסס את המשחק שלנו על מלחמה, על תנועה בלתי פוסקת, על חיפוי הדדי ועל הימנעות משגיאות ומאיבודי דיסקית". שיטת המשחק של המאמן הקריזיונר והכיוון שאליו הולכת הליגה מבחינת סגנון המשחק מחייבים רגליים צעירות וזריזות. עוד סיבה להצעיר, להצעיר ולהצעיר.

בשורה התחתונה לפנינו עוד הוכחה, אם היינו זקוקים לה, שהסבלנות משתלמת, ושלפעמים כדאי לוותר על הסיפוקים המיידיים. הריינג'רס נראית כבר כיום כקבוצה הבשלה לרוץ עמוק מאוד בפלייאוף. זאת אף שחלק גדול מהשחקנים הם "תינוקות" במושגי ה־NHL, מה שמבטיח לפחות חמש־שש שנים של קבוצת צמרת בגארדן. עוד סיבה לאופטימיות היא שפע הצעירים המאכלסים את קבוצת המילואים של הריינג'רס ונמצאים על סף כניסה לליגה של הגדולים. חלקם כבר הבליחו פה ושם ומילאו בהצלחה את השורות במקרה של שחקן פצוע.

הריינג'רס החליטו לפני כמה שנים לבנות קבוצה שתבטיח שושלת לעשר שנים על חשבון הצלחה מיידית. כמו שזה נראה כעת, ההצלחה כבר כאן ועכשיו.