כך תנקו את הכדורגל הישראלי

תחת משטרו של אבי לוזון בהתאחדות לכדורגל קרו כמה דברים לקבוצות ליגת־העל הישראלית, שהוא אחראי עליהן: הפועל פתח תקווה הגיעה לשוקת שבורה ועתידה לוט בערפל; בית"ר ירושלים במצב חמור כלכלית ומקצועית אף שיש לה בעלים, ארקדי גאידמק, שלוזון אמר עליו ש"צריך לנשק לו את הרגליים והידיים" מפני שהוא מכניס כסף לכדורגל הישראלי; הפועל תל אביב נמצאת בידי איש עסקים, שכבר הרס מועדון מכובד - הפועל כפר סבא - ועל פי הדיווחים והעדויות מפי עובדיו לשעבר קבוצתו הנוכחית גם כן בדרך לאבדון: מכבי נתניה בבעלות בעלים נוכח/נפקד; בני יהודה נוהלה על ידי חזי מגן, שנאלץ לעזוב מפני שנעצר בחשד להעלמת מס ומהשנה הבאה אמורה להיות מנוהלת על ידי שון מקייטן, שנחקר בארה"ב על פשעים פיננסיים. להמשיך? ובכן, הפועל רמת גן קרסה בגלל חובות לשוק האפור; בני סכנין מצאה עצמה כמה פעמים על סף פשיטת רגל; על הפועל חיפה השתלט איש עסקים שכל מטרתו לסיים את העונה ברווח; וקבוצות בליגות הנמוכות בבעלות של אנשים הידועים כאנשי השוק האפור והעולם התחתון. ומי בכלל יודע מה יקרה אם מיץ' גולדהאר יחליט שהתחביב הזה שנקרא מכבי ת"א עולה לו יותר מדי כסף.

וכל הבעיות הללו נובעות מרגולציה רפה ומאי־יכולת של ההתאחדות לכדורגל לשמור על הנכסים שלה עצמה - קבוצות הכדורגל.

אבי לוזון. וכל הבעיות הללו נובעות מרגולציה רפה ומאי־יכולת של ההתאחדות לכדורגל לשמור על הנכסים שלה עצמה - קבוצות הכדורגל צילום: יובל חן

ועדת שטרוזמן תנקה?

בימים אלה מתכנסים בהתאחדות לכדורגל חברי ועדת שטרוזמן, "הוועדה לבחינת כשרות והתאמה של יחידים ותאגידים לרכישת זכויות בקבוצת כדורגל". במקביל, ח"כ יריב לוין, עם הח"כים שי חרמש, דב חנין ואיתן כבל, הגישו הצעת חוק חדשה שלפיה בעלי קבוצות ספורט יחויבו לחשוף החלטות והתנהלות כספית. על פי הצעת החוק, בעלי הקבוצות בישראל ישתפו את הציבור בהתנהלות הכספית שלהן. "מטרת החוק", לפי לוין, "היא למנוע מצב שבו הבעלים משתמש בקבוצה לצרכיו הפרטיים, ולאחר מכן עוזב ומשאיר אותה בסכנת קריסה. קבוצת כדורגל שייכת בראש ובראשונה לאוהדיה. אסור לאפשר מצב שבו ניהול חסר אחריות יביא לפירוק הקבוצה".

האם הוועדה והכנסת ינקו את הכדורגל הישראלי? נראה כי הכדורגל הישראלי לא יתנקה אם לא יהיה שינוי בסיסי ומאוד גדול בהתאחדות לכדורגל עצמה. יתרה מזאת, הגיע הזמן שההתאחדות לכדורגל תבין שהיא הביאה למצב הרעוע מבחינה תדמיתית וניהולית בכדורגל הישראלי.

קודם כל, קצת היסטוריה

בשנת 1995 מינתה ההתאחדות לכדורגל ועדה מיוחדת "לקביעת קריטריונים למעורבות גורמים עסקיים בקבוצות הכדורגל", בראשות עו"ד משה אביבי. הוועדה אז בחנה כמה מודלים אפשריים למבנה הבעלות בקבוצות, והגיעה למסקנה כי המודל הרצוי הוא מודל שבו העמותה המחזיקה בזכויות הבעלות והניהול בקבוצה תהיה רשאית להעביר רק את זכויות הניהול בקבוצה לגורם פרטי: "יש להעדיף את האינטרס של הקהילה, שעליה מושתתת פעילות הספורט, על האינטרס של הגורם העסקי... למענה מופעלת המערכת הספורטיבית וממנה היא יונקת את קיומה", נכתב.

הוועדה לא השתכנעה כי מכירת זכויותיה של העמותה לגורם עסקי תבטיח בהכרח את המשך קיומו, פיתוחו ויציבותו הכלכלית והחברתית של ענף הכדורגל בישראל. על פי הוועדה: "יש מקום לגורמים עסקיים בענף הכדורגל בדרך של גופי ניהול, ומעורבותם הכספית והניהולית מבורכת... הוועדה הגיעה למסקנה כי אימוץ מודל הניהול לא היווה מכשול ובלם בפני גורמים עסקיים מלהיות מעורבים בקבוצות כדורגל" .

בהתאחדות לכדורגל ראו בכך פגיעה ביכולת של הכדורגל הישראלי לגייס משקיעים.

תומר סיני, מנהל הפועל פ"ת באזיקים. אנשי עסקים מנהלים קבוצות ללא מטרות רווח, שמקבלות כסף ציבורי ועל פי ההתאחדות לא חייבים לחשוף את מה שהם עושים עם הכסף הציבורי צילום: טל שחר

עיוות על עיוות

בשנת 1999 מונתה ועדה נוספת על ידי ההתאחדות לכדורגל לדון בנושא, בראשות השופט בדימוס שאול אלוני ז"ל. תוצר ועדת אלוני היה תקנון העברת זכויות חדש אשר אומץ על ידי ההתאחדות בשנת 2000, ואולם יישומן של הוראות רבות המצויות בו "הוקפא" בשל התנגדות מבקר המדינה ורשם העמותות.

אחד החידושים בתקנון העברת הזכויות היה מתן האפשרות לקבוצות להימכר לתאגידים הפועלים למטרות רווח ואף להיות מונפקים כחברה ציבורית. הוראה חשובה נוספת שצוינה בתקנון העברת הזכויות קבעה כי בכל קבוצה יש למנות "נציג ציבור", מעין דירקטור חיצוני שתפקידו לפעול למען טוהר המידות והניהול התקין בקבוצה.

בשנת 2007 דן בית המשפט המחוזי בת"א בטענה של קבוצת אוהדים של הפועל פתח תקווה, כי ההתאחדות לא מיישמת בתקנון את מינוי נציגי הציבור בקבוצות. ההתאחדות טענה בפני בית המשפט כי מאחר שאינה מאפשרת העברת זכויות בעלות לתאגידים עסקיים, בשל התנגדות רשם העמותות, הרי שאין היא רואה לנכון ליישם את חובת מינוי נציגי הציבור. לטענת ההתאחדות, הרציונל מאחורי קביעת החובה למנות נציגי ציבור הוא במקרים שבהם הקבוצה עוברת לבעלותו של תאגיד הפועל למטרות רווח.

וכך נוצר מצב שבו אנשי עסקים מנהלים קבוצות ללא מטרות רווח, שמקבלות כסף ציבורי ועל פי ההתאחדות לא חייבים לחשוף את מה שהם עושים עם הכסף הציבורי. זה, בעצם, הפתח שאפשר כניסה של אנשים מאוד מפוקפקים לכדורגל בישראל.

עתירת האוהדים של הפועל פ"ת נדחתה בסופו של דבר. עם זאת, בפסק הדין ניתנה הכרה ישירה בזכות העמידה של אוהדים בבית המשפט בעניינים הנוגעים לניהול תקין של קבוצותיהם, וזאת חרף התנגדותה של ההתאחדות.

ההתאחדות לכדורגל בעצם התנגדה באופן רשמי למעורבות של אוהדים בקבוצה - מה שעשוי להסביר את הכתף הקרה שהגוף הזה מפנה לארגון האוהדים הארצי: היציע.

המשפט בעד האוהדים

מערכת המשפט בישראל קבעה כמה פעמים שקבוצות כדורגל הן עניין ציבורי. כך למשל, בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע בעתירתו של עיתון "כלבו" נגד קבוצת הפועל חיפה, וחייב את הקבוצה לאפשר לכתבי העיתון לנכוח במסיבות עיתונאים של הקבוצה המתקיימות בתחומי האצטדיון העירוני בחיפה. בפסק הדין נקבע, כי: "למועדון ספורט פופולרי, כמו הפועל, אין זכות קיום כלל אלא כגוף דו־מהותי, היינו גוף פרטי (בשל היותו חברה בע"מ) וגוף בעל חשיבות ציבורית בשל עצם מהותו והעניין שיש לציבור בו".

ישנם כעת לחצים על ההתאחדות לכדורגל לאפשר הפיכת קבוצות לחברות בע"מ - מה שיאפשר, כביכול, משיכת משקיעים. עם זאת, מודל של קבוצות בע"מ הוביל לקריסת הכדורגל הספרדי ולהפיכת רוב קבוצות הליגה לגופים כלכליים המדממים מזומנים. כיום בספרד עוסקים בשינוי המצב הרגולטורי. באנגליה הליברלית גם כן סבלו מחוסר רגולציה על קבוצות ועשרות מהן הסתבכו כלכלית בעקבות רכישתן על ידי "משקיעים", שעשו בהן כרצונם, והותירו אותן במצב שבין חיים למוות לאחר עזיבתם. כיום ממשלת הימין הכלכלי הבריטית בודקת שינוי המצב החוקתי לטובת עמותת האוהדים.

בכדורגל, ואת זה אפשר לראות בבירור, מודל הקואופרטיב הוא המודל המוצלח ביותר. בגרמניה, חברות יכולות להשקיע מיליונים בקבוצה אך היא חייבת להישאר בבעלות של 50% פלוס מניה בבעלות האוהדים. הבונדסליגה נחשבת לליגה הבריאה ביותר בכדורגל האירופי. בשבדיה קיים מודל דומה וגם היא נחשבת לאחת הליגות המאוזנות ביותר באירופה.

קבוצות כדורגל הן לא חברות כלכליות למטרות רווח ולעולם לא יהיו. בעולם המודרני הן גם לא יכולות להיות מועדון חברים בלבד שמופעל ללא היגיון עסקי. יש למצוא את האיזון בין הדרישות הכלכליות של קבוצות כדורגל למהות קיומן וזה תפקידן של רשויות הכדורגל המקומיות לעשות זאת.

אבל מה שמדהים הוא שלמרות העדויות, בהתאחדות לכדורגל כבר שנים מסרבים בכלל להעלות על הדעת קיום מודל כמו זה שבגרמניה.

למה הם מתנגדים כל כך לדיון פתוח בקשר למודל שיתוף אוהדים בניהול או בבעלות, מודל שלבטח יעזור להעלים אנשים לא ראויים מהכדורגל שלנו ויביא לזרם השקעות חדש? אולי מפני שהאיש החזק בהתאחדות לכדורגל הוא אבי לוזון, שעם אחיו ניהל את מכבי פתח תקווה בלי יותר מדי אוהדים? אולי מפני שהאיש השני הכי חזק בהתאחדות,שטרן חלובה, עשה לצפרירים את מה שאלי טביב עשה להפועל כפר סבא - כלומר הוא העלים אותה לחלוטין מהמפה הספורטיבית? אולי מפני שאלי טביב חבר של הלוזונים?