הגיע הזמן למינהלת ליגה
מינהלת ליגה שתנוהל על ידי אנשי מקצוע אולי לא תציל את הכדורגל הישראלי, אבל היא בהחלט תהיה צעד מבורך בדרך לשיקום הענף מהשפל חסר התקדים שבו הוא נמצא. הבעיה היא שיותר מדי פוליטיקאים ופקידים קטנים ממשיכים לקבל החלטות לגבי עתיד הליגה והמשחק בישראל
בשבועות האחרונים עושה אבי לוזון בירורים לגבי מינהלת ליגה. בירורים עם אנשי אופ"א וגורמים ישראלים הביאו אותו למסקנה, ככל הנראה, שצריך רפורמה רצינית במבנה השיווקי של הליגה. הרפורמה נחוצה גם לאור השפל חסר התקדים אליו הגיע הענף העונה, בין השאר על רקע החלטת בית הדין העליון של ההתאחדות מהיום, בעניינה של מכבי פתח תקווה.
כאילו דא, אתם אומרים? ובכן, בעוד שאבי לוזון דווקא מביע עניין ברעיון ואף שוקל אותו בחיוב, דווקא אנשי המקצוע בהתאחדות, המנכ"ל אורי שילה והסמנכ"ל רותם קמר הם אלו שמתנגדים לו משלל סיבות - משפטיות, מסים, וגם פוליטיות.
זה בסך הכל מפתיע, מאחר שהייתם מצפים מהם שיעשו את מה שנכון לכדורגל, במיוחד לאחר שוועדה של אופ"א קבעה כי עומס העיסוקים של ההתאחדות לכדורגל בישראל מונע ממנה להתמקד באופן מספק בליגה וגם בתפקידי ההתאחדות: קידום כדורגל עממי, תשתיות אנושיות, שיפוט, נבחרות ועוד - דברים משעממים הרבה יותר מ"ליגת־העל".
בכל מקרה, ברוב מדינות הכדורגל המתקדמות קיימת מינהלת ליגה, שהיא הגוף המנהל של הליגה. יש לה מנכ"ל משלה, אנשי שיווק משלה, אנשי מקצוע משלה וכו'. מינהלת ליגה אחראית לכל אספקט בניהול ליגת־העל ולעתים שתי הליגות המקצועיות, ומאפשרת להתאחדות לכדורגל להתרכז בעיקר בענייני תשתיות, חינוך, נבחרות, קידום הכדורגל המקומי בזירה הבינלאומית, כדורגל עממי ועוד. מינהלות ליגה בעולם מראות שאפשר לגייס יותר כסף לליגה הבכירה, ואם זה נעשה נכון עם הרגולציה המתאימה, כסף גדול מגיע גם לשורשי המשחק ובכך הכדורגל בכללותו משתפר.
אורי שילה (שמאל) עם אבי לוזון. דווקא אנשי המקצוע כביכול מתנגדים להקמת מינהלת ליגת העל. אולי בגלל חשש מפגיעה במעמדם. אולי בגלל שלהתעסק עם מה שההתאחדות אמורה להתעסק בו זה משעמם צילום: טל שחר
מה קורה בעולם?
ישנם כמה מודלים למינהלת ליגה:
המודל הגרוע מבחינת ההתאחדות בישראל ובכלל, לכל התאחדות, הוא המודל האנגלי. המודל הזה הגיע מקרע גדול בין המועדונים להתאחדות לכדורגל האנגלית, שהוביל להקמתה של הפרמיירליג ב־1992 וניתוקה המוחלט כמעט של ההתאחדות לכדורגל מליגת הכדורגל הבכירה במדינה.
במינהלת הליגה האנגלית שולטים 20 המועדונים הבכירים, ולהתאחדות יש מניות מיעוט. מלבד זכות וטו בנושאי מינוי יו"ר ומנכ"ל, להתאחדות אין כמעט "סיי" בפרמיירליג. העברת הכספים לכדורגל העממי כמעט לא מתרחשת, ושני הגופים - הפרמיירליג וההתאחדות לכדורגל - מנהלים מאבקים לא מועטים בקשר לקידום צעירים, שחרור שחקנים לנבחרות וכו'. ולכן זה לא מפליא שבעוד שהפרמיירליג מגייסת עוד ועוד הכנסות, הנבחרת האנגלית דועכת לבינוניות והופכת, אם נאמר את האמת, לפארסה.
בגרמניה, המודל הרבה יותר הרמוני: מינהלת הליגה DFL מנהלת את שתי הליגות הבכירות, ואף שהשפעת ההתאחדות מועטה, מתקיימים יחסי עבודה טובים בין הגופים - כפי שניתן לראות בקשר לתוכנית הרישיונות של הכדורגל הגרמני, תוכנית הרישיונות המתקדמת בעולם הכדורגל. ה־DFL מנוהלת כאגודה, ומעבירה כספים להתאחדות לכדורגל מרווחי הקבוצות. במקביל, ההתאחדות מעבירה כספים ל־DFL מפעילות הנבחרת הבוגרת, כנראה הנבחרת הבוגרת הרווחית ביותר באירופה.
באיטליה, השפעת ההתאחדות על הסריה A בינונית, ותקנון ההתאחדות האיטלקית מעניק בידי הסריה A סמכויות נרחבות, כולל ניהול מו"מ לזכויות שידור והקצאת הרווחים המבטיחים ודאות לקבוצות הגדולות. הרגולציה וההתערבות שמפעילה ההתאחדות כלפי המועדונים מוגבלת מאוד. המצב באיטליה כעת לא ראוי להיות מודל לחיקוי. בספרד, הממשלה - חוק הספורט הספרדי - הוא זה שמסדיר את יחסי העבודה בין ההתאחדות לכדורגל למינהלת הליגה, וגם שם המצב בעייתי.
בצרפת, אבי לוזון ימצא את המודל המועדף עליו למינהלת ליגה.
השפעת ההתאחדות על מינהלת הליגה גבוהה מאוד. ההתאחדות היא זו שמעניקה סמכויות לליג 1, ויכולה לשנות בכל עת כל החלטה הנוגדת את חוקיה ותקנוניה. המועדונים אינם שותפים בהחלטות מהותיות כניהול מו"מ על זכויות שידור וכו', ומחויבים בתשלומי סולידריות מגוונים. בנוסף, קיימת בקרה תקציבית "מוגברת" שמופעלת ביעילות ומבטיחה יציבות כלכלית. ובכל זאת, גם הליגה הצרפתית לא מנוהלת על ידי יו"ר ההתאחדות הצרפתי אלא על ידי איש מקצוע נבחר, שתחתיו עובדת כוורת של אנשים שמטרתם להבטיח את ההכנסות הגבוהות ביותר לקבוצות הצרפתיות.
בכל מקרה, במדינות הכדורגל המתקדמות ידוע כי ישנה הפרדה בין ההתאחדות לכדורגל לבין מינהלת הליגה בכדורגל. ההפרדה מבורכת, כי היא מובילה למקצוענות והתמקצעות. ספק אם ההתאחדות לכדורגל תציל את הכדורגל הישראלי עם הקמת מינהלת ליגה, אבל זו בהחלט דרך למקד את דרכי העבודה שיובילו לרפורמה מהירה או אטית של הכדורגל המקומי, שמעולם לא נמצא בשפל נמוך יותר.
.
לא רק למען התדמית
התדמית של ההתאחדות לכדורגל בעיני הציבור היא ירודה מאוד, וסקרים פנימיים שערכו בהתאחדות מאשרים זאת. ההתאחדות לא נתפסת כגוף אמין (וזאת למרות פעולות לפי הספר, תג איכות בינלאומי ועוד דברים שלא היו קיימים לפני 2007), וכתוצאה מכך, גם המוצר המרכזי של ההתאחדות, כלומר ליגת־העל של ישראל, לא נתפסת כאמינה. ספונסרים מתרחקים, שותפי השידור לא חושבים לטווח ארוך והקבוצות מתנהלות ללא רגולציה ראויה.
להקמת מינהלת ליגה יש יתרונות רבים לכדורגל הישראלי כאמור, וגם יתרונות רבים לאנשי ההתאחדות. הקמתה במסגרת ההתאחדות מונעת, למשל, "הפתעות" מצד הקבוצות הגדולות ומשמרת את השליטה על הכדורגל בידי ההתאחדות במקביל לאריזת המוצר מחדש. מבחינת לוזון, הקמת מינהלת ליגה עשויה להשפיע על המורשת שלו על המשחק, והכי חשוב: מינהלת ליגה מאפשרת פתיחת דף חדש ומשיכת ספונסרים וגורמי שידור חדשים לשנים רבות.
איך גורמים לקבוצות להתנהל כמו שצריך? מעתיקים את המודל מגרמניה, שם מציבים תנאים מינימליים לניהול קבוצה בוגרת מבחינה שיווקית, מסחרית ומקצועית, ומעניקים בונוסים קבועים בתקנון לקבוצות שמתנהלות כמו שצריך.
כלומר, בגרמניה כל קבוצה חייבת לפחות שלושה מאמנים במחלקת הנוער עם תעודת פרו במשרה מלאה, והקבוצות מקבלות בונוסים נוספים על כל מאמן עם תעודת פרו במשרה מלאה. כמו כן, כל קבוצה חייבת שיהיה לה סמנכ"ל שיווק וכל קבוצה מקבלת בונוס על מינוי בעלי תפקידים אחרים במחלקת השיווק, וכו'.
.
לאמץ את המודל החיפאי
במובן זה, בישראל כבר יש קבוצה שעושה כל מה שצריך לעשות: מכבי חיפה. ניקח אותה כמודל חיקוי לכל קבוצה בישראל ונפרק אותה לגורמים הניהוליים, שהופכים אותה למסודרת כל כך.
בסוף מרץ נערך באוניברסיטת תל־אביב פורום סטודנטים לכלכלה, שבו "חשף" איתמר צ'יזיק, מנכ"ל מכבי חיפה, את ה"סודות" של מועדון הכדורגל המוצלח ביותר בישראל. "הסוד הגדול" הוא ניהול נכון ולמידה בלתי פוסקת מחו"ל, ומה שעצוב זה שדלתו של צ'יזיק פתוחה בפני כל מנהל כדורגל ישראלי, ובכל זאת אף אחד לא מנסה אפילו ליישם את הצעדים שהופכים את מכבי חיפה למועדון הכדורגל המאורגן בישראל.
אולי במקום לקוות שאנשים יידעו איך לנהל כדורגל, מינהלת הליגה החדשה צריכה ללמד אותם איך לעשות זאת, ואף להכתיב להם מודל שעליו יש 100% הסכמה בקרב הכדורגל הישראלי, על פי המודל של מכבי חיפה.
זה מתחיל ביעדי המועדון, שעל פי צ'יזיק מנחים את הקבוצה בכל החלטה (ראה מסגרת עקרונות). אם כל קבוצה תקבע לעצמה יעדים כאלה, שאינם בשמים, איך ייראה הכדורגל שלנו? מצוין. עכשיו, איך עושים זאת?
איתמר צ'יזיק אומר שמדובר בעניין של עקרונות עבודה. צ'יזיק הוסיף שמכבי חיפה היא היחידה בישראל שמנוהל על פי תקני האיכות הקפדנייםISO 9001, "לא מפני שאנחנו גוף ציבורי, אלא מפני שאלו תקנים שעוזרים לניהול עבודה, ללמידה מתמשכת, לזיכרון ארגוני וכו'". להתאחדות יש תקן, אבל היא לא מחייבת אף קבוצה לעבוד לפיו.
שמונה מהעקרונות של מכבי חיפה הם פשוטים, ומתבססים על בניית מערכת, הכרת הלקוחות (מועדונים), שיפור מתמיד (יציאה להשתלמויות וללימודים), סינרגיה עם ספקים ונותני חסות, הבנת תהליכים וקבלת החלטות על בסיס נתונים. בתוך כך, למועדון יש עץ מבנה שלא קיים כמעט בשום קבוצה אחרת, שכולל נשיא, סגן נשיא, מנכ"ל, מזכירות, יועצים, דירקטור, מועדון אוהדים עם מינהלת, מחלקת נוער עם כ־20 עובדים, הנהלת חשבונות, מערך שיווק ודוברות - בנוסף לחניות, מרפאת ספורט (עם צוות רפואי ועובדים), מחלקת מתקנים ועוד. כל המערך הזה מטרתו לתת ל־24 השחקנים בקבוצה הבוגרת ול־11 אנשי הסגל (בעיקר צוות אימון) את התנאים הכי טובים.
הדברים האלה עולים כסף,ויענק'לה שחר, הבעלים, הכניס מכיסו לפחות 180 מיליון שקל במועדון על פני 20 שנה. אך ההשקעה היתה בנכסים שיכולים להניב רווחים, כגון שחקני נוער (ליאור רפאלוב, בירם כיאל ואחרים, שנמכרו במיליוני יורו בשני הקיצים האחרונים), ובמתקני אימון ומשחק (למועדון מתקני אימונים מהמתקדמים בארץ - שני מגרשים תקניים ומתקן רפואי עבור הבוגרים, ושלושה מתקנים תקניים כולל משטח דשא סינטטי במתחם הנוער).
.
תקציב מינימום, למה?
לא כל מועדון יכול להרשות לעצמו מתקנים כאלה, אבל הנחיות ממינהלת הליגה שייחייבו השקעת כספי ציבור במתקנים ולא בתקציב מינימום מטופש (11 מיליון שקל), שהולך רובו ככולו למשכורות מנופחות לשחקנים, יקדמו את הכדורגל הישראלי.
במקביל - ובמכבי חיפה מאוד גאים בזה - הקבוצה היא האהודה ביותר בישראל, על פי כמה סקרים שנערכו. לא מדובר במקרה. הקבוצה עובדת קשה מאוד כדי להתמודד עם התקשורת, ואולי אף חשוב יותר: עם האוהדים. חיפה היא היחידה מבין קבוצות הכדורגל בישראל שמגבירה מדי חודש את פעילותה ברשתות החברתיות, וגם היחידה בארץ שמפעילה מחלקת קשרי אוהדים שמטרותיה ברורות (ראה מסגרת פעולות שיווקיות).
שוב, אם כל הקבוצות יאמצו את היעדים האלו ויפעלו על פי נהלים, זה יעשה רק טוב לכדורגל הישראלי וליחס שלו לאוהדים.
בנוסף, מכבי חיפה היא היחידה שמשווקת מינויים באופן מקצועי, ולכן זה לא מפתיע שיש לה 6,000 מנויים והמספר עולה (עם ממוצע צופים של כ־10,000). במקביל למועדון יש יציע המיועד למשפחות (40 שקל לכרטיס), וכעת עובדים בחיפה על תוכנית לטווח ארוך לקראת אכלוס האצטדיון החדש סמי עופר, שבו יהיו יותר מ־30 אלף מושבים. המטרה של חיפה כעת, אגב, היא לשלש את כמות המינויים. כמו כן, המטרה היא למכור "רישיון לרכישת מינוי": רעיון אמריקאי שלפיו מי שמעוניין לקנות מינוי, צריך לשלם סכום מסוים כדי לקבל אישור לכך. אם הוא רוכש את האישור הזה (בעלות שנתית מסוימת), הוא רשאי להחזיק בכיסא כל חייו ולהעביר אותו לבני משפחתו. אם הוא לא מעוניין במינוי שנה מסוימת, הוא מודיע למועדון, וזה רשאי למכור את המינוי לכיסא שלו לשנה.
יש סיכוי?
"מה שצריך בכל ניהול זה להיות פתוח לרעיונות חדשים, ללמוד כל הזמן, להשתדרג ולחפש איך לעשות זאת, להיות גמישים ולהיות יצירתיים", אומר צ'יזיק. "זה, בשילוב נהלים ברורים, יעזור לך לנהל".
צ'יזיק בעצמו ועוד כמה אנשים רציניים בכדורגל הישראלי חושבים שחייבים להקים מינהלת ליגה שתנהל את ליגת־העל על סמך מחשבה מסחרית ומקצועית, ולא פוליטית. האם זה יכול לקרות? ספק גדול. יותר מדי פוליטיקאים קטנים ופקידים "יס־מנים" יושבים על כיסאות של מקבלי החלטות בהתאחדות לכדורגל. נראה שאת הכדורגל הישראלי נמשיך לצרוך עם מגרשים ריקים, נותני חסויות שמתרחקים ושידורי טלוויזיה משמימים.
