הענק הנדיב
בניגוד לריאל מדריד, שמרסקת את היריבות ושואבת את כל המשאבים של הליגה הספרדית, באיירן מינכן היא קבוצה גדולה ורווחית אך חברתית. אולי בגלל זה שתי הקבוצות כל כך שונאות זו את זו?
בגלל מודל ליגת האלופות הארכאי, ריאל מדריד הגיעה לחצי גמר התחרות מבלי לפגוש יריבה אחת מספרד, גרמניה, איטליה או אנגליה. אבל לפחות בחצי הגמר היא סוף סוף נפגשת עם באיירן מינכן. מפגש בין שתי יריבות שמפחדות ודי שונאות זו את זו. הקבוצות נפגשו ארבע פעמים בחצאי גמר הגביע האירופי. בכל מפגש היו שערוריות, כעסים, עצבים, ואין סיבה שהאלמנטים הללו לא יהיו גם בצמד המשחקים הקרוב.
לפי סיד לואו, סופר אנגלי שחי בספרד, "מלבד ברצלונה, אף קבוצה לא מעוררת את הסנטיאגו ברנבאו כמו "הקבוצה הטֶוְטוֹנִית". שתי הקבוצות חולקות 13 גביעי אירופה. מבחינה היסטורית, מדובר בשתי הקבוצות העשירות והמוצלחות ביותר במדינות הענק שלהן. הן שתי ענקיות, שלמרות הדמיון הרב ביניהן - מתנהלות בצורה שונה לחלוטין.
המפגש הראשון בחצאי הגמר היה ב־1976. אוהד ספרדי תקף שחקן באיירן, ריאל מדריד הורחקה לחמש שנים מאירופה (עונש שהורד לשלושה משחקי רדיוס) וכך זרעי השנאה נשתלו. שנתיים לאחר מכן באיירן הביסה את ריאל מדריד 9–1 במשחק ידידות, ובקיץ שאחרי באיירן הוזמנה למשחק ידידות בסנטיאגו ברנבאו שהפך לרצף של מקרי אלימות, שבסופם שבאיירן ירדה מהמגרש. ב־1987 חואניטו מריאל מדריד דרך על ראשו של לותאר מתיאוס מבאיירן וספג חמש שנות הרחקה. האיבה עברה גם לעידן ליגת האלופות, והעיתונים הגרמניים והספרדיים מחממים את האווירה לקראת כל מפגש. גם אולי הנס, נשיא באיירן, דואג להוסיף שמן למדורה. "אנחנו בגרמניה משלמים מאות מיליוני יורו לספרד כדי שהיא תוכל לצאת מהזבל", אמר לאחרונה, "ואז המועדונים שלהם מקבלים הנחות מס כדי שהם יוכלו לשלם לכוכבים כמו ליאו מסי. רק למדריד יש חוב גדול יותר מכל הבונדסליגה!".
אולי הנס, יו"ר באיירן מינכן. האדומים מבוואריה סיימו את העונה שעברה ברווח, אף שלא זכו באף תואר. זו היתה העונה ה־19 שבה באיירן מסיימת ברווח - הישג מרשים בקונטקסט של תעשייה שמפסידה כספים וכשהאיחוד האירופי נמצא במשבר עמוק. צילום: אי פי איי
בנה זאת בעצמך
בבאיירן מרגישים שהם נמצאים בתחרות לא הוגנת מול ריאל מדריד, וזאת אף שמדובר במועדון העשיר בגרמניה, כזה שזכה למיליוני שונאים בגלל הדורסנות והבריונות שלו. אבל יש משהו מאוד הוגן בבאיירן. היא בנתה את עצמה לגמרי לבד.
האדומים מבוואריה סיימו את העונה שעברה ברווח, אף שלא זכו באף תואר. זו היתה העונה ה־19 שבה באיירן מסיימת ברווח - הישג מרשים בקונטקסט של תעשייה שמפסידה כספים וכשהאיחוד האירופי נמצא במשבר עמוק.
המדיניות של באיירן היא לסיים את העונה ברווח אבל לא על חשבון הצלחה ספורטיבית. והיא מצליחה לעשות זאת לאורך מספר שנים רב. "אנחנו מתנהלים בצורה שהופכת אותנו למודל פיננסי נכון", אמר היו"ר קרל היינץ רומיניגה. בתעשייה שבה הקבוצות הגדולות רושמות הפסדי ענק - מנצ'סטר סיטי 219 מיליון יורו, יובנטוס 95 מיליון יורו, אינטר 87 מיליון יורו, צ'לסי 75 מיליון יורו, מילאן 70 מיליון יורו, ברצלונה, 9.5 מיליון יורו - זה הישג כביר.
הקבוצות שמסיימות את העונה ברווח באופן קבוע הן ארסנל, מנצ'סטר יונייטד (רווח תפעולי שהבעלים משתמשים בו לכיסוי חובות) וריאל מדריד, שסיימה את חמש השנים האחרונות ברווחים של 150 מיליון יורו.
ולכאן נכנסים ההבדלים הגדולים בין באיירן מינכן לריאל מדריד. בעוד שריאל מדריד מבססת את העושר שלה על עושק השוק הספרדי, שאיבת מרב הכסף מהטלוויזיה, מכירת כרטיסים ומרצ'נדייז ביוקר וניסיון להשמיד את היריבות הקרובות, בעיקר דרך שוק העברות - בבאיירן מינכן מראים הרבה מאוד מחויבות חברתית. ב־2003, למשל, הלוותה באיירן מינכן 2 מיליון יורו לבורוסיה דורטמונד, שהיתה על סף פשיטת רגל, כדי שזו לא תקרוס. באיירן גם סייעה למינכן 1860.
ובכלל, המודל העסקי של באיירן - מטרתו לאפשר לאוהדים להיכנס למשחקים בכרטיסים מוזלים ולקנות מרצ'נדייז שווה לכל נפש. "אנחנו רוצים שהאנשים בתאי ה־VIP, שיכולים לשלם הרבה, ישלמו הרבה כדי שנוכל לאפשר לאוהדים צעירים להיכנס לאליאנץ ארנה במחירים סבירים", הסביר הנס. ניתוח של המודל העסקי הזה מראה שבאיירן עושה מאמצים גדולים כדי לגייס כסף ממי שיש לו כדי לאפשר למי שאין לו ליהנות מכדורגל איכותי.
הכנסות באיירן בעונה שעברה עמדו על 321 מיליון יורו (מקום רביעי בליגת הכסף של דלויט). אבל הפער בינה לבין מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה וריאל כמעט והוכפל בעונה שעברה. ריאל מדריד מכניסה 479 מיליון יורו (158 מיליון יורו יותר מאשר מינכן, וזאת לאחר שבעונה שלפני הובילה עליה ב־116 מיליון יורו). הקבוצה הגרמנית עדיין מכניסה הרבה יותר מהעוקבות אחריה בליגת הכסף - 70 מיליון יורו יותר מארסנל ו־100 מיליון יורו יותר מצ'לסי. וזה כיוון שמלבד בארסה וריאל, באיירן הציגה את הצמיחה היפה ביותר בהכנסות מאז 2005 - 69%. ריאל צמחה ב־74% ובארסה ב־117%.
הצמיחה של ריאל ובארסה באה בעקבות הסכם הטלוויזיה שלהן - שמבטיח להן 110 מיליון יורו בשנה לפחות. באיירן, לעומת זאת, לא תלויה בהסכמי הטלוויזיה ומקורות הצמיחה שלה מאוזנים יותר (כ־71 מיליון יורו מכל הסכמי הטלוויזיה, כולל ליגת האלופות, וכ־71 מיליון יורו מימי משחק באליאנץ ארנה). באיירן מינכן הכניסה 30 מיליון יורו מהסכם הטלוויזיה של הבונדסליגה בגרמניה (רק 412 מיליון יורו בשנה, ביחס ל־1.3 מיליארד יורו שמקבלות קבוצות הפרמיירליג, מיליארד יורו באיטליה, 700 מיליון יורו בצרפת ו־600 מיליון יורו בספרד). לשם השוואה, ווסטהאם, מקום אחרון בפרמיירליג בעונה שעברה, הכניסה 45 מיליון יורו מהסכם זכויות השידור שלה.
כריסטיאנו רונלדו. באיירן יכולה להרשות לעצמה למכור כרטיסים בזול אבל גם להחזיק סגל ברמה הגבוהה ביותר צילום: איי אף פי
החברות מסבסדות
וזה מוביל אותנו ליתרון הגדול של באיירן, שמאפשר לה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר: ההכנסות המסחריות.
בבונדסליגה, כחלק מהאסטרטגיה, מעדיפים למכור את זכויות השידור לכמה גורמים (חלקם ערוצים פתוחים), כך שחברות שמעניקות חסות יקבלו חשיפה מרבית. באיירן לא שונה בנושא - וההכנסות המסחריות שלה עומדות על 178 מיליון יורו (הכי הרבה באירופה). 82 מיליון יורו מפרסום וחסויות, 44 מיליון יורו ממרצ'נדייז, 38 מיליון יורו מאירועים באליאנץ ארנה ו־14 מיליון יורו מפעילויות מסחריות אחרות. ההכנסות הללו (55% מסך ההכנסות) מאפשרות לבאיירן לשמור על מחירי כרטיסים נמוכים יחסית.
הקבוצה מכניסה סכומים גדולים מהחברות הגדולות בגרמניה: 25 מיליון יורו בשנה מדויטשה טלקום, 200 מיליון יורו מאאודי (עבור אחוזים מהקבוצה והסכם חסות בשווי 10 מיליון יורו בשנה), 25 מיליון יורו בשנה מאדידס (שרכשה 10% מהקבוצה עבור 77 מיליון יורו) ו־6 מיליון יורו בשנה (90 מיליון יורו בסך הכל) מאליאנץ. בנוסף, הקבוצה מכניסה בין 4 מיליון יורו ל-8 מיליון יורו מכל אחד מההסכמים עם קוקה־קולה, Imtech, לופטהנזה, פאולאנר, HypoVereinsbank ויינגלי סולאר.
ספונסרים קטנים יותר משלמים 2–4 מיליון יורו כל אחד. ויש גם הסכמים עם ספקי מזון ושתייה. אלו הסכמים שמאפשרים לבאיירן לתחזק קבוצה עם שחקנים בינלאומיים רבים אבל למכור כרטיסים ב־12–20 יורו. זה מאפשר לבאיירן להיות במקום הרביעי באירופה ברשימת הקבוצות עם מספר הצופים הרב ביותר (רק ברצלונה, בורוסיה דורטמונד, יונייטד וריאל מביאות יותר קהל למגרשיהן) וגם להיות עם מספר "חברי מועדון" ענק – 171 אלף.
האלמנטים הללו - הכנסות מסחריות וקהל גדול - מאפשרים לבאיירן מינכן להרים תקציב שכר של כ־160 מיליון יורו - כמעט 100 מיליון יותר מהתקציב של השנייה בתור בגרמניה, בורוסיה דורטמונד. אבל הרבה יותר נמוך מברצלונה (241 מיליון יורו), ריאל מדריד (216), מילאן ומנצ'סטר סיטי (193 מיליון יורו), אינטר (190 מיליון יורו), צ'לסי (186 מיליון יורו) ומנצ'סטר יונייטד (169 מיליון יורו).
באיירן, ביחד עם ריאל ומנצ'סטר, היא היחידה מבין המשלמות הללו שמסיימת ברווח - ולכן חשוב לה מאוד היישום של הפייר פליי הפיננסי. "זה יהיה אסון אם אופ"א לא תעניש את מי שמוציא יותר ממה שהוא מכניס", אמר אולי הנס לאחרונה. הנס, כאמור, גם מדגיש את זה שריאל ובארסה נהנות מהקלות מס ומהסכם טלוויזיה אינדיבידואלי שמאפשר להן לשלם כמעט פי שניים מבאיירן.
דבר אחד בטוח, באיירן חייבת להצליח כדי להמשיך את הצמיחה. ובמיוחד בליגת האלופות (הקבוצה הכניסה 347 מיליון יורו מליגת האלופות מאז 1992 - רק מנצ'סטר יונייטד הכניסה יותר). "שנה בלי גביע היא שנה אבודה מבחינתנו", אמר קרל הופנר, מנהל הכספים של באיירן, לאוהדי הקבוצה. "אנחנו לא רוצים את זה שנתיים רצופות".
