מה אוהדי הפועל יכולים ללמוד מסוונסי?
קבוצת הפרמיירליג היחידה מוויילס היא גם היחידה ש־20% ממנה בבעלות אוהדים. ולחשוב שרק לפני עשור היא היתה בחובות וקרובה לירידה לליגות החובבניות
"התנ"ך יכול ללכת להזדיין - זה הסיפור הכי גדול בכל הזמנים". בציוץ הזה בטוויטר חגגדייב בויל, מנכ"ל Supporters Direct, את העלייה של AFC ווימבלדון, קבוצת האוהדים הראשונה בבריטניה, לליגות המקצועניות באנגליה. לבויל, כמו לאוהדים רבים בבריטניה, יש פינה חמה בלב לווימבלדון, שהוקמה על ידי אוהדים בליגה החובבנית הנמוכה ביותר באנגליה, וזאת לאחר שהבעלים של הקבוצה העביר אותה לעיר אחת ואף שינה את שמה ל־MK דונס. הציוץ לא עשה כותרות גדולות עד שהיו גורמים שרצו להפוך אותו לכותרות גדולות, ושלושה ימים לאחר שצויץ, "נשמות טובות", בעיקר הבעלים של MK דונס, הפכו אותו לסיפור ענק - כותרות משמיצות ב"דיילי מייל" הימני וטורים נגד בויל. המנכ"ל נאלץ להתפטר, והארגון החשוב כמעט נסגר בגלל הפסקת מימון מהפרמיירליג.
Supporters Direct, שלמרות הביקורת החריפה שרד לבסוף, הוקם בינואר 2000 במטרה לעזור לקהילות ולחברה על ידי יציקת תוכן חברתי, דמוקרטי לקבוצות כדורגל, בעיקר על ידי סיוע לעמותות ולקרנות אוהדים לגייס כספים. הארגון הקטן, שמאז שנת 2000 קיבל תמיכה מהממשלה, מהפרמיירליג, מההתאחדות האנגלית ומגורמים נוספים של כ־4 מיליון ליש"ט בסך הכל, עזר לעמותות אוהדים לגייס 26 מיליון ליש"ט - כדי להציל את המועדונים הרבים שקרסו בגלל תכנון כלכלי ראוי של "אנשי עסקים".
בחזרה לבויל. הקבוצה הראשונה שהוא טיפל בה היתה סוונסי סיטי, שלאחרונה הבטיחה את הישארותה בפרמיירליג. ואולם, כשבויל התחיל לסייע לה היא היתה שבורה, שקועה עמוק בחובות ועם עתיד מעורפל ביותר. זה היה לפני עשור. המועדון היה שקוע בליגה המקצוענית האחרונה והאוהדים נלחמו עם הבעלים טוני פטי, איש עסקים אנגלי מאוסטרליה.
האוהדים שותפים
אבל מאז שקבוצת אנשי עסקים מקומית השתלטה על המועדון, המועדון עלה ארבע ליגות תוך כדי כך שהקבוצה משחקת כדורגל המבוסס על מסירות קצרות, שזיכו אותה בכינוי "סוונסילונה", וזה בזכות מינוי מאמנים מתאימים - רוברטו מרטינס, שהוביל את סוונסי לצ'מפיונשיפ וכיום מאמן בוויגאן, וברנדן רודג'רס, שהוביל את הקבוצה לפרמיירליג (שניהם, אגב, מוזכרים כמחליפים אפשריים לארסן ונגר, מנג'ר ארסנל). כיום הקבוצה יכולה להרגיש בטוחה בפרמיירליג - לאחר עונה מרשימה מאוד שכללה ניצחונות על ארסנל ומנצ'סטר סיטי. וכל זה ש־20% מהקבוצה בבעלות אוהדים, שהיו שותפים מלאים לניהול המוצלח שהוביל לנסיקה המקצועית האדירה.
בליגה אנגלית, ששמה את עתידה בידי מיליארדרים בינלאומיים, סוונסי היא קבוצה מיוחדת במינה. היא גם היחידה בליגה מוויילס וגם הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הפרמיירליג שמניות רבות ממנה בבעלות אוהדים. זה אומר שיש לה מנהל נבחר מטעם האוהדים - האוו קוז (Huw Cooze). המודל מוצלח מאוד, ואפילו בוועדה הממשלתית המיוחדת שעסקה בניהול כדורגל באנגליה הוזכרה סוונסי כמודל לחיקוי, אך ההתאחדות האנגלית והפרמיירליג לא הביעו תמיכה במודל הזה באופן רשמי.
"הממשלה ורשויות הממשלה חייבות לתמוך במניות שבבעלות האוהדים", אמר קוז ל"גרדיאן". "במועדון הזה כולם מבינים שהאוהדים הם חלק מההצלחה. זה מחזק את האישיות ואת הנשמה של המועדון. אנחנו רואים שמועדונים הם בבעלות השייח' מאנסור או רומן אברמוביץ', אבל אנחנו לא רוצים את זה - אנחנו רוצים לעשות את זה בעצמנו בעבודה קשה".
איך זה עובד?
ב־2010 הוחלט שכל מי שרוכש מינוי לאותה עונה יהיה חבר מועדון, כך שכיום יש 15,500 חברים. לכל אחד יש קול בבחירת נציג האוהדים בהנהלה, והבחירות מתקיימות בכל שנתיים. קוז הוא נציג האוהדים מאז 2006. הוא החליף את ליי דינאן, איש עסקים מקומי שהיה אחד ממצילי המועדון ב־2002 ומאז רכש מניות משלו במועדון, וכיום הוא סגן היו"ר.
"כולם חשבו שניכשל מפני שאנחנו לא 'אנשי כדורגל'", אמר דינאן. "אני אוהב מאוד כדורגל, אבל לא מעריץ גדול של תעשיית הכדורגל. אוהדים רבים לא מתעניינים באוהדים חוץ מהכסף שהם לוקחים מהם, אבל המודל שלנו עובד".
בתחילת העשור, סוונסי - שהשנה חוגגת 100 שנה - סבלה מהמחלה הקבועה של קבוצות בבעלות פרטית: הוצאות גבוהות מדי במרדף אחר עלייה ל"זהב של הפרמיירליג". המועדון מדרום וויילס נרכש על ידי חברת חלונות, Ninth Floor, ב־2000 , אבל אחרי שנה בלבד החליטה החברה להעביר את הקבוצה עם חוב של 801 אלף ליש"ט למייק לואיס, איש פרסום, תמורת ליש"ט אחד. הוא לא הצליח לעמוד בחוב, ובאותה שנה העביר את המועדון - שוב תמורת ליש"ט אחד לפטי, והמעשה הראשון שעשה כאשר הגיע מבריסביין שבאוסטרליה היה לפטר מספר רב של שחקנים. המועדון, ללא חזון אמיתי ועם בעלים שלא התכוון להשקיע יותר מדי, קרס מקצועית.
"מצב המועדון הוביל את האוהדים ואת הקהילה לחשוב על הצלתו", אומר יו ג'נקינס, יו"ר המועדון ואחד הבעלים שלו. "תמיד נזכור את התקופה הזו ולכן תמיד ננהל אותו בשפיות".
באתר המועדון מספרים בגאווה על הפגישה הראשונה שהובילה להקמת העמותה. הפגישה נערכה במתנ"ס מקומי, ודייב בויל הגיע מטעם Supporters Direct כדי לסייע עם רעיונות לגיוס כספים. הוחלט על הקמת עמותה ועל גיוס אנשי עסקים מקומיים. המשא ומתן על רכישת הקבוצה עם פטי נערך ארבעה חודשים. הוא דחה הצעות של 10,000 ליש"ט וגם של 50 אלף ליש"ט, ולבסוף, בפברואר 2002, קיבל הצעה של 20 אלף ליש"ט - עבור מועדון שרכש בליש"ט אחד.
העמותה קיבלה 20% מהמועדון עבור 200 אלף ליש"ט שגייסה, ושאר אנשי העסקים, כולם אוהדים של סוונסי, קיבלו 80%, ואף אחד לא מחזיק יותר מ־21% מהקבוצה. הקבוצה ניצלה ביום האחרון של העונה מהירידה לליגות החובבניות, והחובות הוחזרו דרך הסכם החזרת חוב.
הניהול דמוקרטי ושקוף, וב־2005 עברה הקבוצה ל"אצטדיון החירות" (Liberty Stadium), אצטדיון רוגבי במקור שהפך לבית של סוונסי. הקבוצה קיבלה אותו כמעט במתנה מהמועצה המקומית, שהבינה את החשיבות של מועדון בבעלות מקומית.
סוונסי בישראל?
גיוס הכספים לא היה קל, אבל ההגעה לפרמיירליג הבטיחה למועדון הכנסה אדירה של לפחות 40 מיליון ליש"ט בעונה - עלייה מ־10 מיליון ליש"ט בעונה שעברה. הכסף הזה לא עבר לבניית תקציב ענק - סוונסי לא משלמת יותר מ־15 מיליון ליש"ט לשחקנים - אלא לבניית מתחם אימונים משוכלל וכיסוי הפסד של כ־8 מיליון ליש"ט, שנבע מהלחץ לפרמיירליג בליגת המשנה. זה הפסד מתוכנן שאפשר היה לכסות במקרה של אי־העפלה לליגה הבכירה במכירת שחקנים.
"בגלל הזמנים הקשים אנחנו יכולים להעריך את מה שיש לנו היום", אומר ג'נקינס. "יש לנו אמביציות, אבל אנחנו חייבים לגדול כמועדון ולחיות על פי היכולות הטבעיות שלנו, שאותן אנו שואפים להעצים כל הזמן. אנחנו והאוהדים מעריכים מאוד זה את זה, וזה פשוט טיפשי מצד רשויות הכדורגל לא לעודד שלכל קבוצה יהיו מניות בבעלות אוהדים, כי המשחק תלוי קודם כל בהם". בימים אלו בישראל, אוהדי הפועל תל אביב מקיימים דיונים לגבי רכישת המועדון על ידם, ואין סיבה שזה לא יקרה. בסוונסי יש כ־230 אלף תושבים, ותל אביב גדולה פי שניים. כמות האוהדים של הפועל עומדת על כ־12 אלף בממוצע בעונה. סוונסי התחרתה בכדורגל באופן תחרותי הרבה יותר מאשר הפועל, וכיוצא בזה, ההוצאות גבוהות יותר. הקהילה סביב המועדון הוולשי אינה עשירה, אך מחויבת מאוד.
הפועל תל אביב, בדומה לסוונסי, צריכה להיות בבעלות אוהדים, ויותר מזה - בשנים האחרונות הקבוצה לא זכתה להכנסות מבעלי העניין מאחר שהיתה בליגת האלופות וליגת אירופה, כך שההכנסות הטבעיות הספיקו.
חלק מהאנשים הבכירים ביותר במשק הישראלי הם אוהדי הפועל תל אביב ושיתוף פעולה עם האוהדים יכולים להבטיח שקט תעשייתי לזמן רב. במילותיו של ג'נקינס, "זה יהיה טיפשי" לא לנסות את זה.