הצלחה עולה כסף. והרבה

לפני ארבע שנים סיימה מנצ'סטר סיטי את עונת 2007/2008 במקום התשיעי - 32 נקודות מאחוריי מנצ'סטר יונייטד. שנה אחרי הפער צמח ל-40, אבל ב-2010 הוא כבר ירד ל-18 נקודות בעונה שעברה עמד על 9. השנה, ייתכן שהפער יהיה בכיוון ההפוך – וסיטי עשוי לזכות באליפות הראשונה שלה מאז 1968.

ההתקדמות של מנצ'סטר סיטי החלה עם רכישתה על ידי השייח' מאנסור בתחילת עונת 2009/10. ניתן רק לשער מה היה קורה לו הסיטי לא היתה נרכשה על ידי מאנסור אבל היתה מתנהלת על פי המודל שהתנהלה על פיו - אימון שחקנים באקדמיה המצוינת שלה לצד רכישת שחקנים זולים אך טובים. במקרה הטוב, סיטי היתה נשארת מאחוריי יונייטד בפער נקודות דו ספרתי. בנוסף, לקבוצה, ככל הנראה, לא היה את הכסף לשמור על השחקנים הטובים ביותר שהיא מטפחת - והיא הייתה נאלצת למכור אותם לכל המרבה במחיר. 

זה היה יכול להיגמר כמו אסטון וילה, שנאלצה למכור את השחקנים הטובים ביותר שלה (כלומר, לאבד את מקומה בחלק העליון של הטבלה) ונלחמת כיום על חייה בפרמיירליג, או במקרה הטוב יותר סיטי היתה יכולה להיות כמו טוטנהאם – שכיום נלחמת על מקום בליגת האלופות אבל צפויה לאבד את השחקנים הטובים ביותר שלה אם לא תגיע לשם.

אנחנו רואים קבוצות מצוינות שנבנות דרך האקדמיה שלהן – בורוסיה דורטמונד, למשל. גם אייאקס, שנמצאת בדרך לאליפות הולנד שנייה ברציפות, עושה את זה בעיקר עם מוצרי האקדמיה. לברצלונה יש 7 בוגרי אקדמיה בהרכב. אבל רוב הקבוצות האלו כבר היו חלק מהאריסטוקרטיה האירופאית וההכנסות הטבעיות שלהן מאפשרות לשמור על הכוכבים שהן מייצרות - לפחות בזירה המקומית.

בשביל לשמור על השחקנים הללו כקבוצה שאינה חלק מהעלית, צריך להוציא הרבה מאוד כסף. צ'לסי, למשל, הוציאה מיליארד ליש"ט בפחות מעשור כדי להבטיח את מקומה בטופ של הכדורגל האירופי. זה הבטיח לה צמיחה אדירה בהכנסות, שכעת מאפשרות לה לשמור על השחקנים הטובים ביותר שלה גם ללא עזרתו של הבעלים רומן אברמוביץ'. ייתכן מאוד שבקרוב הקבוצה גם תתחיל להשתמש יותר בשחקנים שהיא ייצרה באקדמיה שלה - ואולי הגיע הזמן, כי הקבוצה משקיעה 10 מיליון ליש"ט בשנה במחלקות הנוער.