על חשיבותן של סטטיסטיקות מתקדמות

בשבוע שעבר התקיימו משחקים ראשונים באולם רוממה החדש בחיפה, שבו תשחק השנה מכבי חיפה. בעקבות העונה הקודמת יש חשש שהאולם יהיה ריק למדי.

העונה האחרונה היתה קשה למכבי חיפה. את עשרות האוהדים ששרדו את העונה ליוותה התחושה שהעונה היתה צריכה להיגמר אחרת. אחרי הכל, חיפה הפסידה כמה משחקים צמודים. רצף הפסדים, שהגיע ל־14 בשיאו, יצר כדור שלג שהביא לרכבת של שחקנים ומאמנים. אם כדור השלג היה נבלם, כל הרכבת הזו לא היתה מתרחשת.

העונה האחרונה היא הזדמנות מצוינת להראות כיצד שימוש בסטטיסטיקות מתקדמות מצליח להבחין בין תחושות לבין מספרים ומציאות ואיך אפשר להשתמש בהן כדי לקדם ולשפר קבוצה של כמעט, ולהפוך אותה לקבוצה של ניצחונות.

ליגת ווינר ענייה אמנם בסטטיסטיקות שהיא מציעה, אבל נצא לדרך בכל זאת. במדינת ישראל, אחרי הכל, אי אפשר לצפות לעבודה קלה.

הפועל תל אביב. שימוש בסטטיסטיקה נכונה עשוי להעניק לקבוצה יתרון משמעותי צילום: ראובן שוורץ

הפרשים באים

נתחיל בהפרש הסלים. הפרשי סלים אינם סטטיסטיקה מתקדמת, אבל הם משקפים באופן לא רע הצלחה לאורך זמן. חיפה היט סיימה את העונה עם הפרש של מינוס 134. כשמביאים בחשבון עונה של 24 משחקים, מדובר על הפרש "צנוע" יחסית של כ־5.6 נקודות בממוצע למשחק, שמחזק את התחושה שמכבי חיפה "יכלה לנצח יותר", או "היתה בכל משחק עד הסוף". ובכן, בעשור האחרון קבוצות עם הפרש סלים דומה ומספר משחקים דומה סיימו בממוצע בשלושת המקומות האחרונים, וניצחו ב־6–8 משחקים. מכבי חיפה, במילים אחרות, עשתה מה שקבוצות עם הפרש סלים דומה עושות. בנוסף, קבוצות חלשות לא בהכרח מובסות בכל משחק - קבוצות חלשות מקפידות להפסיד משחקים צמודים.

יכולת בסטטיסטיקה

הלאה. חיפה קלעה 81.3 נקודות בממוצע למשחק, מעט מעל ממוצע הליגה של 80 נקודות למשחק. גם כאן התחושה היא שקבוצה שקולעת טוב מהממוצע צריכה "רק" קצת מזל או קצת יותר אנרגיה בהגנה כדי להפוך לקבוצה מנצחת. ובכלל, שקלול של השוואות לממוצע הוא נחמד, כי הוא דרך קצרה וקלה להראות תפקוד ביחס לקבוצת הביקורת.

אלא שבכדורסל נקודות הן תוצר של משהו אחר: יעילות בהתקפה. קחו את זה עוד צעד קדימה, ותראו שכדורסל הוא משחק פשוט — צריך להשיג בו את הכדור (מה שקרוי "פוזשנים"). וכשהוא בידך, להכניס אותו לסל בתדירות הכי גבוהה שאפשר. וכאן גם הטריק שרבים מתעלמים ממנו: פוזשנים ואחוזי קליעה הם מוצרים שמתכתבים זה עם זה. אם השגת יותר פוזשנים, אתה יכול לקלוע באחוזים נמוכים יותר בלי לפגוע בתפוקת הניצחונות. ולהפך, מי שקולע בכל התקפה לא צריך לדאוג כל כך הרבה להשיג פוזשנים. ליחס בין מספר הפוזשנים לבין מספר הסלים קוראים יעילות התקפית.

איך זה בא לידי ביטוי ביחס לאותן 81.3 נקודות שחיפה קלעה? ובכן, חיפה שיחקה בקצב גבוה בעונה החולפת, מה שאומר שבמשחק ממוצע שלה היו 77 פוזשנים למשחק, שנייה רק לירושלים בנתון זה. הבעיה של הקבוצה היתה בתרגום הפוזשנים לנקודות. הקבוצה היתה מאוד לא יעילה בהשגת נקודות פר פוזשן - שנייה מהסוף בקטגוריה הזו. מה המשמעות של זה במשחק? אילו חיפה היתה קבוצה ממוצעת ביעילות ההתקפית שלה, היא היתה קולעת כ־84 נקודות למשחק, וכנראה גם מנצחת בכמה משחקים צמודים. מעבר לכך, קבוצות שאינן יעילות בהתקפה שמות המון לחץ על ההגנה במניעת נקודות מהקבוצה היריבה, ולכן יעילות בהתקפה היא בעלת מתאם גבוה מאוד עם ניצחונות בכדורסל.

קבוצה שגרועה מאוד ביעילות ההתקפית שלה צריכה להשיג יותר פוזשנים כדי לנצח. כאמור, הסטטיסטיקה הענייה של אתר ליגת ווינר לא מציגה את הפרשי הריבאונדים, כלומר כמות הריבאונדים שמכבי חיפה לקחה פחות כמות הריבאונדים שיריבותיה לקחו, אלא רק את סך הריבאונדים שלה בהגנה ובהתקפה. חיפה היתה שלישית מהסוף, מה שלא בדיוק מפתיע עם שחקן אחד בלבד ברשימת 20 הריבאונדרים המובילים בליגה. וביחס לקצב המשחק המהיר שלה, להיות שלישי מהסוף במספרים מוחלטים זה נתון גרוע עוד יותר.

מכבי חיפה היט. קבוצה לא יעילה מבחינה התקפית צריכה יותר פוזשנים צילום: ראובן כהן

בניית סגל במספרים

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את התוצאות השנה? ובכן, בין מה שצריך לעשות לבין מה שעושים בפועל יש מרחק רב. יש ענייני תקציב ואגו, ויש אותן אינטואיציות שאחראיות גם לסגל הקודם. במקרה של חיפה, ההחלטה היתה להביא פורוורד־סנטר בשם ג'יימס תומאס, כי הוא "ריבאונדר מוכח".

הבעיה היא שלריבאונדרים מוכחים יש מחיר גבוה, משלוש סיבות: 1. ריבאונדרים הם בעלי מתאם חיובי לגובה, והשוק מתמחר גבוה מאוד את הנתון הזה; 2. ריבאונדים הם אינטואיטיביים ומדידים, ואף שהם רק דרך אחת להשיג עוד פוזשנים, יש להם מתאם חיובי לניצחונות; 3. ריבאונדים הם סטטיסטיקה בעלת יכולת ניבוי גבוהה מאוד. במילים אחרות, מי שהיה טוב בעבר יהיה טוב גם בעתיד.

מכבי חיפה החליטה אפוא לשלם את מחיר השוק (או יותר ממנו) כדי לקבל מוצר בטוח יחסית. זו בחירה לגיטימית, אם כי לא בהכרח הכי יעילה מבין החלופות. והנה חלופה אחרת: כמו נקודות לעומת יעילות התקפית כך גם לריבאונדים יש מדד מדויק יותר - יש לשקלל אותם ביחס למספר הפוזשנים, ולזה קוראים קצב ריבאונדים. אחרי הכל, מי שמשחק 34 דקות ובהן מוריד עשרה כדורים חוזרים בממוצע ב־77 פוזשנים הוא יעיל פחות - או ריבאונדר טוב פחות - ממי שמשחק 30 דקות ובהן מוריד עשרה כדורים חוזרים ב־70 פוזשנים בלבד. מכיוון שקצב ריבאונדים הוא בעל כושר ניבוי מצוין, החלופה למר תומאס היתה כזו: לחפש שחקנים ששיחקו בקבוצות בעלות קצב משחק נמוך, מה שמוריד את סך הפוזשנים ואת סך הריבאונדים, ובמילים אחרות, את המחיר. בהמשך, לחפש בקבוצות האלה שחקנים שיובשו על הספסל - אם הם לפני ואם הם אחרי שיאם, או אם הסתכסכו עם המאמנים - ושמורידים ב־10–15 דקות משחק 3–4 ריבאונדים. וכך, במחיר נמוך יחסית לרכוש משאבת ריבאונדים.

זו רק עוד אופציה

זה לא אומר אם חיפה פעלה נכון. אבל שימוש בסטטיסטיקות מתקדמות פותח אופציות חדשות, ואופציות הן דבר חשוב. הן מקנות פרספקטיבה, שומרות על פרופורציות ועוזרות למנוע מצב שבו לקבוצה אין ברירה ועליה לשלם יותר מדי על פחות מדי. אחרי הכל, בכדורסל האירופי, ובמיוחד בארץ, תמיד יש חורים בסגל שבהם ניתן להשקיע את הכסף שהיה נחסך.