לא צריך כפר שלם...

הפועל כפר סבא, על פניו קבוצה קטנה לא מעניינת מעיר מנומנמת מבחינה ספורטיבית, שלא אמורה לעשות כותרת - אף על פי שלפני 30 שנה זכתה באליפות וחלק מהאנשים החשובים ביותר בכדורגל הישראלי גדלו בה. אבל הסיפור של הפועל כפר סבא מלמד אותנו הרבה דברים על הכדורגל הישראלי. על כמה רקוב, עלוב וחסר עתיד התחום הזה. תעשייה שלמה, שאמורה לקשר ולגשר בין ספורט לקהילה, עושה הכל כדי להפוך לשנואה, מנותקת וחסרת אופק.

אלון מזרחי, מנג'ר הפועל כפר סבא. מונה לתפקיד למרות שאין ממש בעלים צילום: יובל חן

חובות וכסף ציבורי

הסיפור מתחיל הרבה לפני אלי טביב - אבל נספר אותו מעזיבתו ב־2008. המועדון היה בבעלות אלי טביב בשנים 1996–2008. כשעזב, המועדון נשאר ללא נכס משמעותי, שבר כלי מקצועי. הבעלות על המועדון עברה לחברה לתועלת הציבור אשר שאולי דור הנו בעליה. דור, עסקן הקשור למפלגת העבודה, מרכז הפועל וההסתדרות, קיבל את הקבוצה ללא תשלום. יש להדגיש שהקבוצה היתה נקייה מחובות.

הבעלות עברה בהסכם לחמש שנים לחברת ניהול "החברה החדשה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא" אשר בבעלותו של איש העסקים הראל רייכמן. העסקה מורכבת מאוד ושקיפות רבה אין בה. קשה לדעת מה קרה שם בדיוק ומי קיבל מה ואיך. השורה התחתונה היא שתחת רייכמן הקבוצה לא הצליחה להתרומם לעבר ליגת־העל ואיש העסקים הפסיד סכומי עתק במונחים של הליגה הלאומית. הוא הפסיק להשקיע בקבוצה ובעצם העביר את האחריות חזרה לשאולי דור. הקבוצה כרגע, על פי הערכות, נמצאת בחובות של בין 2 מיליון שקל ל־2.5 מיליון שקל. לקבוצה התחייבויות קדימה בסכום של 1.7 מיליון שקל עד סוף העונה פלוס גירעון צפוי בגובה 500 אלף שקל שתייצר מחלקת הנוער בשל מיעוט נרשמים. יש לציין שמחלקת הנוער של המועדון קרסה בשנים של טביב.

יש לציין גם שבמהלך כל השנים האלו המשיכו עיריית כפר סבא ומפעל המים כפר סבא להעביר כספי ציבור - בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים חדשים - לצורך ניהול הקבוצה, וזאת חרף העברת הזכויות בקבוצה לידיים פרטיות, ולמרות חוסר השקיפות בהתנהלות הקבוצה ובהיעדר פיקוח של ממש על הנעשה בפועל בכספי הציבור.

הסכם המכירה של הפועל כפר סבא. אפס שקיפות צילום: ראובן שוורץ

וכאן הסיפור מסתבך

ללא רייכמן, שאולי דור יצא וחיפש בעלים חדשים. הוא פנה לאנשי עסקים שונים וגם ליצחק שום, שהוביל קבוצה משלו לרכישת הקבוצה. גם עמותת האוהדים של הפועל כפר סבא הגישה הצעה אחרי שהשיגה את תמיכתם של שני אנשי עסקים וגם הבטחה לסיוע כספי מעיריית כפר סבא.

דור, בסופו של דבר, החליט להעביר את הקבוצה דווקא לסוכן שחקנים, שמתוקף תפקידו כסוכן יש כאן ניגוד אינטרסים מובהק - ג'קי מויאל. מויאל נכנס לקבוצה וכבר התחיל לעשות שינויים פרסונליים לפני שההתאחדות לכדורגל אישרה את העברות הזכויות לידיו. לפני כמה שבועות, הוועדה להעברת זכויות לא אישרה את מעבר הקבוצה לידי סוכן שחקנים. עם זאת, השינויים שג'קי עשה כבר נכנסו לפועל: המאמן (אסי דומב), המנכ"ל (תמיר בן חיים), מנהל הקבוצה (חנן קהלו) ואחרים פוטרו כבר על ידיו. אגב, בסביבתו של ג'קי בכלל טוענים שהוא לא הבעלים - אלא הבן שלו, הנרי. אבל ההתאחדות לכדורגל אמרה שגם הקומבינה הזאת לא מקבלת אישור ואף טענה, כי מתעורר החשד שהצבתו של הנרי מויאל בפרונט בא לעקוף את האיסור בתקנון - בקיצור "לסבן". אבל מי שניהל בפועל את המו"מ לרכישת הפועל כפר סבא ומבצע את הבדיקות מול הבקרה התקציבית הוא ג'קי, שנחשב לדמות דומיננטית ויחידה. בכל מקרה, מויאל החליט לערער על ההחלטה. במקביל ויתר על תעודת הסוכן שלו. כך לפחות על פי אנשים בסביבתו. נכון לאתמול בצהריים עדיין היה בדיונים בהתאחדות לכדורגל לגבי העניין.

כל זה קורה כשמעל לראשה של הקבוצה מרחפת, לראשונה מאז הוקמה לפני כ־80 שנה, חרב "הפירוק", והסיכון שמא תחוסל פעילותה באופן סופי ומוחלט שוב איננו רק סיכון תיאורטי. מויאל מבטיח לכסות את החובות. בעירייה רוצים זאת. אבל הציבו גם תנאי להמשך התמיכה במועדון, ובראשם העברת הבעלות בקבוצה לדירקטוריון ציבורי, מינהל תקין ושקיפות תקציבית.

ממש לא ברור שזה יקרה. ביום רביעי האחרון קיבל ג'קי מויאל דד ליין של 24 שעות מהעירייה להעביר לידיו את הקבוצה אחרת מחליפים את המנעולים באצטדיון. ביום חמישי בבוקר מויאל ודור שלחו מסרונים לגורמים המעורבים בקבוצה על כך שמויאל בעל הבית החדש. בהתאחדות הם הפקידו 700 אלף שקל, הגישו ערבות בנקאית ומסמכי בקרה להעברת זכויות הניהול - אף שלא היה מישהו שיכול לנהל את ההליך או לסיים אותו. במקביל ביום חמישי הוגשה בקשת פירוק על ידי העובדים שפוטרו מהקבוצה. היום ידונו עליה בבית המשפט. וייתכן שתיכנס להליך פירוק ויש כבר נאמן - עו"ד אמיר יקותיאל.

בינתיים, הקרן להצלת הפועל כפר סבא - של עמותת האוהדים - גייסה אנשי עסקים ומכרה "יחידות השתתפות" ב־500 שקל ליחידה לאוהדים. כל אוהד־רוכש יהיה זכאי להשתתף בבחירת הדירקטוריון ויהיה רשאי להציע את עצמו כמועמד להיבחר כחבר בדירקטוריון. בנוסף יש הקרן התחייבה למינהל תקין ולשקיפות נדרשת. הקרן מקבלת את תמיכתה העקרונית של העירייה. האוהדים עובדים דרך אתר אינטרנט ובייעוץ אנשי מקצוע כדי שהכל יהיה נקי, ברור ושקוף (www.free-kfs.com).

יש לציין שהקרן, ביחד עם גורמים בעיריית כפר סבא, מציבים אלטרנטיבה ציבורית וראויה לניהול קבוצת כדורגל. כרגע, זה לא מעניין את שאולי דור או את ג'קי מויאל.

ג'קי מויאל. יפקיד את תעודת הסוכן בהתאחדות? צילום: יובל חן

אז מה יש לנו כאן?

קבוצה שבמשך שנים היתה בבעלות "נדבן" שלא השקיע בתשתיות או בהפיכת לקבוצה פופולרית בעיר ובקהילה שבה היא נמצאת. אותה קבוצה הועברה חזרה לידי עסקן אף שהיתה אמורה להיות ציבורית, והעסקן לא מעוניין בציבור כשותף. יש לנו איש עסקים שכשל בניהול הקבוצה והכניס אותה לחובות. ויש לנו סוכן שחקנים שמעוניין להיות הבעלים של הקבוצה - ובאופן די מעשי כבר עשה פעולות שבעלים עושה, אף שתחילה לא קיבל את האישור לעשות אותן. גם הוא, מן הסתם, לא מעוניין בציבור, בשקיפות או בקהילה. אם היה מעוניין, היה מוצא לנכון לדבר עם נציגי האוהדים על שילובם בהנהלה והתנהלות שקופה. אבל זה לא קורה. והכל רגע לפני שהכל הולך להליך משפטי.

זה יכול להיות רק סיפור על הפועל כפר סבא - אבל זה סיפור של הכדורגל הישראלי. גופים ציבוריים - מועדונים - הפכו לבני ערובה של עסקנים, שעושים איתם מה שהם רוצים. הרשויות עומדות מנגד ולפעמים אף ממנות את אותם עסקנים מבלי בכלל לדעת מה קורה עם הכסף - מי שמשתלט על הקבוצות, בסופו של דבר, הוא אנשי עסקים כאלו ואחרים שרוצים לעשות עם הקבוצה מה שבראש שלהם. הקהילה, שכל מטרת מועדון הכדורגל היא להיות חלק ממנה ולעשות לטובתה, נשארת מנותקת מהמועדון, חסרת יכולת השפעה ובסופו של דבר חסרת רצון להתעסק בו.

זה לא קרה רק בכפר סבא. זה קרה כמעט בכל עיר בישראל. המועדונים לא ממלאים את תפקידם החברתי, קהילתי. הקהל נוטש, הספורט דועך.