עם "פייט" לא הולכים למכולת. ולא מגיעים למונדיאל
הרמה הטכנית של הלוחמים הישראלים שוב הוכיחה את עצמה כגיד האכילס של הכדורגל הישראלי
זה היה יכול להיות הניצחון הכי גדול של נבחרת ישראל מאז ה-5-0 על נבחרת אוסטריה. פורטוגל שיחקה רע. חסרת חדות או חדוות משחק. הלחץ במצב של 1-3 של ישראל חנק כל ניסיון יצירתי של האורחת. כריסטיאנו רונלדו, בזכות הכנה מצוינת של המאמן אלי גוטמן, לא עשה כלום. ישראל היתה צריכה לשמור על הכדור כמה שאפשר. לקחת את המשחק לחצי של פורטוגל, לעצבן אותם, להוריד אותם מהפסים. אבל כנראה שאין לישראל את השחקנים שיכולים לעשות את זה.
במרדף אחרי כדורים, אפשר היה לראות ששחקנים בכירים כמו ליאור רפאלוב לא מצליחים להגיע לכדור לפני הפורטוגלים ובטח שלא להשתלט על הכדורים תחת לחץ פורטוגלי. גם כשהשחקנים ישראלים הגיעו למצב של יתרון מספרי בהתקפה, הם לא הצליחו לייצר את הריצה הנכונה או את הפס הנכון. הבלמים הישראלים הפסיקו לחשוב כפי שעשו כל כך טוב עד הדקות האחרונות והעיפו כדורים בפאניקה. השער השלישי של פורטוגל נבע מכך ששני בלמים ניסו לבעוט בכדור כמה שיותר חזק והפריעו אחד לשני. "תעיף את הכדור!" הפך למוטו של הנבחרת הישראלים ברגעים בהם היתה צריכה להחזיק בכדור, לספוג את הפאול ולהוריד עוד זמן מהשעון. השער השלישי של הפורטוגלים התחיל עם בעיטה סתמית של דודו אוואט לכדור חוץ.
ישראל לא מצליחה לנצח נבחרת גדולה מאז 1994. זאת בניגוד לנבחרות אחרות בסדר גודל של ישראל (6-7 מיליון תושבים). היא לא מצליחה לעשות זאת כי אין מספיק שחקנים טכניים, אין מספיק שחקנים חושבים, אין מספיק שחקנים. זה נובע מכך שאין מספיק מועדונים, אין מספיק קבוצות ילדים, אין מספיק עבודה נכונה בגילאים הצעירים, אין מספיק השקעה בשורשי הכדורגל. כן, יש קשר ישיר בין זה שמאמני ילדים ונוער בישראל הם לא במשרה מלאה לבין זה ששחקן נבחרת לא יכול להשתלט על הכדור בדקה ה-90 נגד נבחרת פורטוגל. אז ישראל נתנה פייט אדיר - כמו שבדרך כלל היא נותנת - אבל עם פייט לא הולכים למכולת. לא מגיעים למונדיאל או ליורו בלי יכולת בסיסית של השתלטות על כדור ושינוי כיוון באותה תנועה. לא מגיעים למונדיאל בלי חשיבה תחת אש. זה לא עניין מנטאלי. זה עניין טכני - עניין של שמירה על הכדור, זוויות נכונות בכף הרגל, ריכוך החזה לקראת קבלת כדור ועוד. זה בדיוק "הגרוש שחסר ללירה" של נבחרת ישראל. לא מזל - טכניקה.
תודה לדודו
הנבחרת הפורטוגלית עשתה כל מה שלא צריך לעשות. הרימה את הכדור בלי סוף. והרמות אינסופיות הן הדבר האחרון שקבוצה התקפית צריכה לעשות. כך על פי מחקר של יאן וסר, מבית הספר לעסקים ולניהול של פרנקפורט. על פי הנתונים, כ-23% מהשערים מגיעים מהרמות (8% מהן מקרנות או מצבים נייחים והשאר מ'משחק פתוח'). עם זאת, רק הרמה 1 מ-4.87 הרמות היא מדויקת ורק הרמה אחת מ-91.47 הרמות במשחק פתוח הופכת לשער. על פי הנתונים, אם קבוצה התקפית מצמצת את כמות ההרמות שלה היא תכבוש 0.57 יותר שערים במשחק. פורטוגל, בגלל הלחץ שהיתה נתונה בו, לא הצליחה לייצר דבר מלבד הרמות. זה לא עבד לה 91 דקות ואז הגיעה ההרמה המוצלחת, הטעות של דודו אוואט והבלמים ושער השיוויון - שאומר כי נבחרת ישראל צריכה לנצח את רוסיה ואת פורטוגל במשחקי חוץ כדי להעלות למונדיאל.
באמת ערוץ 1?! באמת?!
ומשהו על החסויות של ערוץ 1. בדקה ה-90, כולם בבית לא יכולים לנשום, ואז פתאום יוצאים מהמגרש ויש חסות ל"טיב טעם". דקה וחצי אחרי, פרסומת צורמת ל"ברידג'סטון". החברות הללו שילמו כ-35 אלף שקל על החסויות האלה. אני בספק אם מישהו שצפה במשחק, ראה את הפרסומת שהפריעה לצפייה שלו ברגעים הכי מותחים של המשחק ואמר לעצמו "יו! אני צריך ללכת לקנות בשר עגל בטיב טעם עכשיו!". ההיפך - הוא ראה את הפרסומת שמוציאה אותו מהדרמה על המגרש כשהוא לא יכול לנשום והוא צעק: "למה עכשיו?!". למותג זה בטח לא עשה טוב.