ההתאחדות צריכה לעבוד עבור האוהדים

ערוץ 1 כנראה ימשיך לשדר את "המשחק המרכזי" בשלוש העונות הבאות. הוא ישלם, על פי הערכות, 15 מיליון שקל לעונת שידורים. סכום זהה לזה ששילם בשלוש העונות האחרונות.

ההסכם עדיין לא נחתם כיוון שישנה מחלוקת גדולה בנושא המשחק המרכזי. בערוץ 1 רוצים שהמשחק המרכזי ישודר ביום ראשון - כדי לא לייצר מרחק זמן רב מדי מרוב משחקי המחזור שנערכים בשבת; אבל הטוטו, הספונסר הראשי של הליגה, רוצה שהמשחק יתקיים ביום שני.

הטוטו, שמשלם וצפוי להמשיך לשלם כ־80 מיליון שקל בשנה להתאחדות לכדורגל, טוען ש"חייבים את המשחק ביום שני" מאחר שיום שני הוא "יום מת מבחינת הימורים בכל העולם כי אין משחקים, ולכן אנו תובעים שהמשחק המרכזי ייערך בו ויעודד פעילות עסקית". בטוטו מדגישים כי "צריך לזכור שמדובר בכספי שיווק (80 מיליון השקלים - א"ד) שצריכים, בין היתר, גם להניב תשואה ותרומה לפעילות העסקית שלנו". למה לא ביום ראשון? "יום ראשון הוא העמוס ביותר בשבוע עם כל ליגות אירופה. אין שום היגיון להוסיף משחק מרכזי כי הוא ייבלע בתוך ים אופציות ההימורים שאנו מציעים. יום שני זה קטליזטור יחיד להגדלת ההשתתפות בהימורים".

ההתאחדות, אגב, נוטה לקבל את הדעה של הטוטו. זה לא מפתיע. הטוטו משלם הרבה יותר מערוץ 1. מצד שני, ערוץ 1 מחבר את הציבור הרחב לכדורגל. מצד שלישי - אלה עדיין 80 מיליון שקל לעומת 15 מיליון שקל. דילמה.

לאיפה מפנים מאמצים?

על פי החישובים, ההתאחדות לכדורגל תכניס בסביבות 40 מיליון שקל בעונה מזכויות שידור של ליגת־העל - ממכירת זכויות השידור בטלוויזיה לצ'רלטון, ערוץ 1 וערוץ הספורט, וממכירת זכויות השידור באינטרנט ל־one. מדובר בירידה של 50% מההסכמים שנחתמו מלפני ארבע עונות. יש לציין שמאוד מוזר שההתאחדות לכדורגל "פועלת" לטובת מינהלת ליגה ואף מינתה את ניר חפץ לתפקיד יו"ר המינהלת, אבל חתומה על הסכמי זכויות שידור לשלוש־ארבע שנים.

למזלה של ההתאחדות היא כבר לא צריכה לשלם כסף למתווכת "ספורטפייב", והארגון בראשות אבי לוזון יקבל הרבה, אבל הרבה יותר כסף מאופ"א, בזכות המכירה הקולקטיבית של זכויות השידור למוקדמות יורו 2016 ומונדיאל 2018.

בכל מקרה, בעונה הבאה ובכלל בעשור האחרון אם לא יותר - ההתאחדות לכדורגל עשתה את כל המאמצים כדי להתאים את עצמה לטלוויזיה ולטוטו. חלק מהקבוצות, אגב, מאוד ממורמרות מחוזה החסות עם הטוטו - אף שהוא מבטיח להן הכנסה של 2.5 מיליון שקל. הסיבות לכך רבות, ובהן פרסום אגרסיבי מדי של הטוטו וכאמור הכתבת הזמנים שבהם הקבוצות ישחקו.

מי שבכלל לא הובא בחשבון הם האוהדים. וזו כנראה הפאשלה הגדולה ביותר בתקופת אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. ההתאחדות כל כך דאגה להכנסות מהטוטו ולהכנסות מהטלוויזיה (שהצטמצמו עם השנים), שהיא לגמרי שכחה שהבסיס של תעשיית הכדורגל הוא האוהדים במגרשים.

האוהדים מכניסים יותר

בעיקרון, וזה כלל שמוכר וידוע בתעשיית הספורט העולמית, צריך להביא אוהדים למגרשים. מה זה צריך? חייבים... יותר אוהדים במגרשים שווה יותר צבע וחוויה טובה יותר במגרש - ובטלוויזיה. בנוסף, יותר אוהדים במגרשים יביאו לכך שיותר ספונסרים ירצו להיות חלק מאותם אירועים, ויותר גופי תקשורת ירצו לשדר את אותם משחקים.

אף שההתאחדות זנחה את האוהדים ואת רצונותיהם - האוהדים הם עדיין צינור ההכנסות הטבעיות החשוב ביותר בליגה הישראלית. הכנסות ממשחקים - ממכירת כרטיסים ומינויים - עמדו על 56 מיליון שקל בעונה שעברה לכל קבוצות ליגת־העל. הכנסות הקבוצות מפרסום ומזכויות עמדו על 87 מיליון שקל - כלומר, אם מחלקים את ההכנסות הללו לשניים אז נותני חסות הכניסו פחות לכדורגל הישראלי מהאוהדים, וגם תעשיית הטלוויזיה מעבירה פחות כסף לכדורגל הישראלי מאשר האוהדים. הטוטו העביר לקבוצות כ־49 מיליון שקל. גם כן פחות מהאוהדים.

אם נסתכל על העונה הבאה, בחישוב גס קבוצות הליגה יכניסו 1.1 מיליון שקל למחזור מהסכמי זכויות השידור. בחישוב מאוד קונסרבטיבי של 5,000 צופים למשחק, שכל אחד מהם משלם רק 50 שקל לכרטיס, הכנסות הקבוצות למחזור ממכירת כרטיסים בלבד עומדות על 3.5 מיליון שקל. פי שלושה וקצת יותר.

כלומר, ההתאחדות לכדורגל צריכה ליצור מצב שהקבוצה הממוצעת תביא 5,000 אוהדים לכל משחק שכל אחד משלם 50 שקל בלבד - וכבר קבוצות הליגה יכניסו פי שלושה יותר מאשר הן מכניסות מכל הסכמי הטלוויזיה. זו לא משימה כזו בלתי אפשרית. אבל כדי שזה יקרה צריך לתעדף את אינטרס האוהדים ולא האינטרס של הטוטו או ערוצי הטלוויזיה. בהתאחדות לכדורגל גם ישימו לב שהאינטרסים של האוהדים הם האינטרסים של המשחק עצמו.

אבי לוזון, יו"ר התאחדות הכדורגל בישראל צילום: יובל חן

לדאוג לאוהדים

אז איך שמים את האינטרסים של האוהדים לפני האינטרסים של הטלוויזיה והספונסרים? הדרכים לכך רבות, אבל הדברים הבסיסיים שצריכים לעשות הם לייצר קשר טוב יותר בין הקבוצות לאוהדים, להפחית את מחירי הכרטיסים (דבר שנעשה באופן חלקי על ידי ההתאחדות, שחייבה יותר הקצאות כרטיסים לנשים ולנוער), להשקיע בתשתיות (דבר שנעשה על ידי הטוטו בהקמת האצטדיונים החדשים) ולהפוך את הכדורגל לנגיש הרבה יותר.

למשל, עניין זמני המשחקים. ההתאחדות צריכה לגרום לכך שרוב המשחקים ישוחקו באותה השעה. אוהד צריך לדעת, כשהוא קונה מינוי או כשהוא מתכנן את השבוע שלו, מתי המשחק של הקבוצה שלו משוחק. אם כל האוהדים יידעו שהמשחקים בישראל משוחקים בשעה 19:00 ביום שבת - הם יידעו לתכנן את השבוע שלהם טוב יותר. זה אומר שהם יוכלו, בקלות יותר, לתכנן את השבוע שלהם סביב ההגעה למשחק. זה לא קורה עכשיו — רוב האוהדים לא יודעים יותר משבוע לפני המשחק מתי המשחק יתקיים. אוהד אירופי יודע באיזו שעה הקבוצה שלו משחקת כמה חודשים לפני המשחק. זה לא קורה בישראל.

מה עושים עם הטלוויזיה? לצ'רלטון, שמשדרת את רוב המשחקים, יש כרגע אינטרס שכל המשחקים ישודרו באותה השעה. תוכנית "שירים ושערים טלוויזיונית" תהיה הרבה יותר מעניינת ממשחקים בודדים בין הפועל רמת גן להפועל ניר רמת השרון. זה בטוח. בנוסף, וכמו בגרמניה, אפשר להעניק לכל אוהד את האפשרות לצפות במשחק של הקבוצה שלו בטלוויזיה. בגרמניה ובאנגליה גילו שהעובדה שאפשר לראות כל משחק אינה פוגעת במספר הצופים במגרשים.

משחק מרכזי נוסף בימי שבת או ראשון יעניק לצופה חוויה קומפקטית ונוחה לכדורגל הישראלי.

ירידה בכל המדדים החשובים

הפופולריות של המשחק חוותה ירידה אדירה בגלל התאחדות לכדורגל שאכפת לה יותר מהגופים המשדרים והטוטו. הרייטינג הממוצע של המשחק המרכזי ירד ב־40% בחמש השנים האחרונות.

המספר הממוצע של הצופים במגרשים ירד מ־5,300 ב־2008 ל־3,900 ב־2012. וכפי שההתאחדות לכדורגל יכולה לראות על פי העניין הדל בשידור המשחק המרכזי, והעובדה שהיא בת ערובה של ספונסר מרכזי אחד (שנגוע באינטרסים הקשורים להימורים לספורט) - הרי אף בנק, גוף פיננסי או גוף תקשורת ייקח חסות בשווי 80 מיליון שקל על ליגת־העל - חוסר הפופולריות של המשחק ברמת השטח פוגע ביכולת שלה לגייס הכנסות.

כלומר, העובדה שההתאחדות דואגת יותר לטוטו ולערוצים המשדרים מאשר לאוהדים פוגעת, בסופו של דבר, בהתאחדות לכדורגל.