למה הילדים הספרדיים מוסרים טוב יותר?

מסירה היא הפעולה הנפוצה ביותר שעושה שחקן כדורגל במהלך משחק. 80% מסך כל פעולות השחקנים על המגרש הם מסירה. כל סוג של מסירה: קצרה, ארוכה, עם הראש, עם הרגל, עם הברך, עם החזה, הרמה וכו'. ולכן זה רק הגיוני שהקבוצה שמוסרת הכי טוב תהיה גם הקבוצה הכי טובה. כך גם ניתן להסביר את הדומיננטיות של נבחרות ספרד בכדורגל הבינלאומי.

נבחרת ספרד. כישרון המסירה לא משנה כמו התנועה ללא כדור צילום: אי פי איי

אבל הדומיננטיות הזו לא נוצרת אך ורק בגלל יכולות מסירה של השחקנים. כלומר, קבוצה שמוסרת את הכדורגל כל כך טוב עושה זאת לא רק בגלל שכל שחקן שלה יכול לפגוע בקרמבו מ-80 מטר, אלא בגלל ששחקניה נעים על המגרש כל הזמן כדי לייצר לחבריהם מסירה קלה.

משחק מסירות טוב תלוי קודם כל בתנועה טובה ללא כדור. ומשחק מסירות יעיל כמו של ספרד דורש מאמץ קולקטיבי אדיר: שחקן ספרדי תמיד צריך לרוץ כדי להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון כדי שלחברו לקבוצה יהיה את אופציית המסירה אליו. כדי שזה יקרה בקלות השחקנים צריכים להיות מאוד ממושמעים טקטיקת בהתקפה ובהגנה. במשמעת הטקטית הספרדית מבחינים מנקודה גבוהה בה רואים את כל המגרש ושמים לב שכל השחקנים באדום נמצאים במרחק 30 מטר אחד מהשני. הם מאוד קומפקטים אך תמיד מוצאים את החלל הריק אליו ניתן למסור לשחקן ספרדי וזה בגלל תנועה בלתי פוסקת ועבודה קולקטיבית קשה.

"אני חושב שהשחקנים החליטו שכשרון אינדיבידואלי, בלי החוזק של הקבוצה, זה דבר שלא מחזיק מעמד", הסביר ז'ולן לופטגי, המאמן של נבחרת הספרדית הצעירה. "לא מעניין אותי זה שזכיתי בשחקן המצטיין, מה שחשוב זה שהקבוצה ניצחה" – הוסיף איסקו.

שחקנים עם כישורים אדירים ורוח קולקטיבית הם "הסוד הגדול" של ספרד.

מוסרים עם המוח

הספרדים לא רק עובדים קשה הם גם עובדים חכם. הם יודעים איך ולאן לנוע כדי לקבל את הכדור בצורה הטובה ביותר. כפי שמלמדים בקורס המאמנים הספרדי "לא מוסרים עם הרגל – מוסרים עם העיניים והמוח".

נראה כי הנבחרת הצעירה של ספרד טיפה יותר מגוונת מהנבחרת הבוגרת ואולי אפילו יותר כיף לצפות בה. הישירות היחסית שלה נובעת מהתנועה המצוינת של של השחקנים במיוחד בשליש האחרון של המגרש אבל גם בזכות טכניקה עילאית ושליטה נדירה בכדור של כל שחקן ושחקן.

ואתם יודעים מה מפחיד? הם רק הולכים ומשתפרים. 

 תראו את הוידאו הזה: ילדים ספרדים

בווידאו הזה תראו ילדים ספרדים מציגים לראווה כישורי שליטה בכדור פשוט מדהימים. זו רמה אחרת של טאץ' בכדור ושליטה בגוף – במיוחד לגיל הזה (מתחת לגיל 11).

הטכניקה המלוטשת, שיווי המשקל והמודעות להיכן שהם נמצאים גורמים להם להיראות מקצוענים. האמת, אני מכיר מקצוענים שלא נעים ככה עם הכדור.

בני האנוש משפרים את הכישורים שלהם כחלק מההליך האבולוציוני. האינפורמציה שנצברה בספורט, ההתפתחויות המדעיות והתקדמות האימון משפרות את היכולות הספורטיביות של בני האנוש בדיוק כפי שיכולות התקשורת, תחבורה והרפואה משתפרות עם הזמן.

ככל שהאינפורמציה עוברת יותר מהר בין קהילות ומדינות, ככה יותר אנשים הופכים ליותר טובים בתחומם כבר מגיל צעיר. ככל שיותר אנשים משתפרים בתחומם ככה התחרות מתגברת ומשפרת את הטובים ביותר. בגלל ההליך הזה, האיש המהיר בעולם ב-1896 רץ 100 מטר ב-13.46 שניות וכיום אצן ממוצע יכול להגיע לזמן הזה כבר בתיכון.

ילדים בכל העולם משתפרים בזכות ההתקדמות האנושית אבל בספרד הם עושים זאת יותר טוב.

מאמן בכל פינה

אבל למה דווקא בספרד? זה עניין של תשתיות - פיזיות ואנושיות.

באחד מהטורים השבועיים שלו, פיל בול, סופר אנגלי שחי בספרד, מספר על חופשתו באיים הקנאריים. שם, באיזו עיירה נידחת, באיזה יום חג לאומי, בול מצא מגרש אימונם לשחק בו כדורגל יחד עם בנו. בקומפלקס האימון הזה היה בנאדם שכל תפקידו זה לפתוח את המגרש, לטפל במתקן ולאפשר לאנשים לשחק בו. המגרש הזה שבול שיחק עליו שייך למועדון המקומי.

בספרד יש כ-21 אלף מועדונים כאלו ואחרים – רק בבריטניה וגרמניה (הגדולות יותר מבחינת אוכלוסייה) יש יותר מועדונים. לכל מועדון יש מספר קבוצות (ילדים, נערים, נוער, חובבנים, בוגרים וכו'). מספר הקבוצות בספרד עומד על 115,309 קבוצות. זה אומר שבממוצע לכל עירייה מקומית יש יותר מ-2.5 מועדוני כדורגל ו-14.2 קבוצות.

כל מועדון כזה מספק תשתית עליה משחקים תושבי העיר/עירייה/כפר כדורגל מדי יום או מדי שבוע. לכך תוסיפו יותר מ-24 אלף מאמנים ספרדים עם תעודות של אופ"א שמדריכים, בעיקר בגיל הצעיר, את אלו שבאים לשחק כדורגל (בספרד יש יחס של מאמן אחד ל-17 שחקנים - היחס הטוב באירופה).

זה אומר שלילדים יש מקום לשחק בו וגם יש מי שיאמן וישפר אותם. התשתיות הפיזיות לצד התשתית אנושית מאפשרות לספרדים לשחקנים לייצר את כל השחקנים המצוינים האלה.