הסטטיסטיקה תשפוט

פאולו סוסה הוא מאמן שונה מאוסקר גרסיה. אפשר לראות את זה בהתנהגות שלו במשחקים ובמסיבות העיתונאים, אבל גם לפי איך שמכבי תל אביב משחקת. אמנם לא עברו משחקים רבים העונה, ונראה כי הצהובים עדיין משחקים בסגנון מאוד דומה לזה ששיחקו בעונה שעברה, אבל ניתן להבחין בהבדלים בין גרסיה לסוסה ואפילו ניתן לשפוט אם היא משחקת טוב יותר או גרוע יותר. איך ניתן לעשות זאת? בעזרת נתונים.

למשל, הקבוצה של סוסה הגיעה להרבה פחות מצבי הבקעה מסוכנים מאשר זו של גרסיה. בפלייאוף של עונת 2012/13 הגיעה מכבי תל אביב ל־14 מצבים מסוכנים במהלך משחק. במשחקים העונה, באירופה ובליגה, הקבוצה הגיעה רק פעם אחת ליותר מ־14 מצבים (נגד גיורי - 17 מצבים). בשאר המשחקים גירדה את הממוצע מלמטה (לא הגיעה ליותר מעשרה מצבים טובים). ייתכן מאוד שזה קורה כיוון שסוסה מעדיף שהשחקנים שלו יבעטו פחות ויגיעו יותר קרוב לשער. למשל, בפלייאוף של השנה שעברה מכבי תל אביב בעטה ממצב טוב או טוב מאוד 11.5 פעמים במשחק בממוצע. העונה הממוצע עומד על 7.75 פעמים.

אמנם המשחקים של מכבי בפלייאוף של השנה שעברה והעונה דומים, אבל יש עוד כמה הבדלים קטנים. מכבי הרבה יותר חשופה ללחץ. זה נראה היטב דווקא מול יריבה נחותה יותר מבאזל או גיורי - הפועל עכו. עכו הגיעה ל־27 כדורים חוזרים מהיריבה (בעונה שעברה הממוצע עמד על 18.8), ולעכו היו 64 התקפות ו־97 אירועים התקפיים לעומת 55.5 התקפות ו־81 אירועים התקפיים שמכבי אפשרה בעונה שעברה. כלומר, נראה שמכבי נתנה לעכו יותר חופש פעולה, אבל עכו לא הצליחה לתרגם את זה למצבים. זה גם הגיוני לאור ההובלה המוקדמת של מכבי.

פאולו סוסה. איך בדיוק הוא שונה מאוסקר גארסיה והאם זה טוב או רע? צילום: אי פי איי

נתונים סובייקטיביים

הנתונים האלה נשמעים אחרת מהנתונים שאתם אולי רגילים לקרוא, וזאת מאחר שהם סובייקטיביים (התקפות 'טובות', מצבים 'מסוכנים' וכו'), אבל זו בדיוק כוונת המשוררים. חברת Sportsmatrix הישראלית בונה על ייחודיות בניתוח הסטטיסטיקות והמהלכים בכדורגל.

"אנחנו יכולים להגיד למאמן איזו פעולה טובה יותר - אנחנו יכולים לתת ערך לכל פעולה", אומר אייל כהן, מנהל המחקר והפיתוח של החברה שבסיסה בפתח תקווה. "זה מאוד שונה ממה שיש בשוק. המטרה של הסטטיסטיקות שלנו היא שהן יהיו מיועדות להבנה מיידית של הקבוצה היריבה. לזהות מגמות, לזהות סגנון, נקודות חולשה ונקודות חזקות. לייצר היררכיה ברורה בין נתונים חשובים למשחק לבין נתונים שאינם קריטיים למאמן. המטרה שלנו היא לא להראות מיליוני נתונים שצריך להיות מומחה בסטטיסטיקה כדי להבין אותם, אלא להראות שבהכשרה מינימלית בסטטיסטיקה אפשר להסיק מסקנות מרחיקות לכת אפילו לגבי ההוראות המדויקות שנתן מאמן בחדר ההלבשה של היריבה".

כהן מספר על פגישה עם קבוצה ישראלית ש־Sportsmatrix הציגו את הנתונים שאספו עליה, ושבה סיפר לאנשי הקבוצה אילו הוראות המאמן נתן בחדר ההלבשה. אנשי הקבוצה היו בהלם. "שאלתי אותם: 'נכון שהמאמן נתן הוראה לשוער לא לבעוט למעלה?', והם צחקו".

החברה יצאה לדרך לפני עשר שנים כמעט ועברה אבולוציה מחברת סטטיסטיקה רגילה לחברה שיכולה להגיד מהו ערך הפעולה של שחקן. כלומר, לא רק להראות שהוא משלים 85% מהמסירות שלו במשחק, אלא להראות כמה מה־85% הן מסירות שמקדמות את הקבוצה שלו לעבר המטרה הגדולה: שער.

בעבר היתה אמונה שאי אפשר למדוד את משחק הכדורגל כי הוא זורם מדי. עם השנים, כמות הדאטה שהצטברה על המשחק אפשרה ללמוד אותו בצורה יותר מדעית ומידתית. כיום חברות רבות משכירות את שירותיהן לקבוצות ולגופי תקשורת ומעבירות להם מידע רב על המשחק.

לפי כהן, ב־Sportsmatrix מאפשרים "לראות את הסטטיסטיקה בצורה הרבה יותר חיה". "אנחנו טוענים שהסטטיסטיקה יכולה להראות לנו במפורש את הסיפור של המשחק. אנחנו יכולים לתאר את מה שקרה במשחק במונחים של מי הקבוצה ששיחקה יותר טוב".

אייל כהן מספורטסמטריקס. "אנחנו טוענים שהסטטיסטיקה יכולה להראות לנו במפורש את הסיפור של המשחק. אנחנו יכולים לתאר את מה שקרה במשחק במונחים של מי הקבוצה ששיחקה יותר טוב". צילום: ענר גרין

עזרה בשוק ההעברות

הנתונים יכולים להסביר גם למה קבוצה רכשה שחקן מסוים ולא שחקן אחר. למשל, למה אלכס פרגוסון רכש את ווילפריד זאהה למנצ'סטר יונייטד (הרכישה האחרונה שלו כמנג'ר)? אולי כיוון שכמעט בכל קטגוריה הוא היה טוב יותר מרוב שחקני הכנף שהיו בשוק. הוא "השתתף בצורה טובה" ב־42% מכל ההתקפות של הקבוצה שלו (קריסטל פאלאס) - שזה הרבה יותר טוב משחקן הכנף הממוצע (29%). הוא משפר את ההתקפות של הקבוצה שלו 5.7 פעמים במשחק, שזה הרבה יותר מ־3.1 הפעמים ששחקן הכנף הממוצע עושה.

מה זה אומר? שהוא מעביר את הכדור למקום שבו דברים שמסוכנים לקבוצה היריבה יכולים לקרות."לפני שרוכשים שחקן כל קבוצה מקבלת מסת נתונים עליו. אבל מה כל הנתונים האלה אומרים?", אומר כהן. "אנחנו רוצים שהמסות הללו, שיש לנו, יחסכו גם זמן בקבלת החלטות. והכלים שלנו מאפשרים לקבל החלטות טובות יותר".

כדי לקבל סטטיסטיקה סובייקטיבית ששופטת איכות של מהלך, צריך לנתח כל משחק לפחות 16 שעות. החברה מעסיקה עשרות עובדים שיושבים כל היום מול משחק ומנתחים אותו לפרטי פרטים. מלבד מציאת סגנון הקבוצה והנקודות החזקות של השחקנים, הנתונים שמתקבלים יכולים לספק מידע על דברים אחרים לגמרי, כמו אם משחק נמכר למהמרים לא חוקיים או לא. "יש לנו כלים לבדוק גם דברים כאלה", אומר כהן. עד לא מזמן החברה עבדה בעיקר מול קבוצות והתאימה עצמה לדרישות של אנשי המקצוע שלהן. כעת החברה מעוניינת להיכנס למכירת "מוצרים מהמדף", לקבוצות, אבל גם לתקשורת, לחברות הפקה ולעיתונים.

לפי כהן, "רק קבוצות בודדות יכולות להפוך את הדאטה שיש להן היום ליתרון משמעותי על המגרש". הוא מסביר ש"לא פשוט לקבל המון מידע ולהכין אותו למאמן. אותו דבר גם עם התקשורת שצריכה להכין את המידע לקורא או לצופה. אנחנו עושים את זה. עבדנו שנים כדי שהמאמן לבדו יוכל לתפעל את המוצר כך שייחסך לו זמן".

בזמן האחרון אנחנו רואים דיון הרבה יותר מעמיק על סטטיסטיקות וטקטיקות בעולם, ואפילו בישראל התחילו כמה כותבים — כגון יובל קליין, עומר קזבלנקה, איה שורק ואחרים — לעסוק במספרים של הכדורגל, במכניקה שלו. אתה חש שמתחילה כאן נקמת הגיקים, פתאום "החכמים" משתלטים על המשחק?

"כן, זה נראה ככה. אבל אני בעד, אני אומר, בואו נעשיר ונעמיק את הדיון עוד יותר. בשביל זה אנחנו כאן".