"שישחק בכפר שלך, בגינה, ליד הבית"

לטלעת שטרובי, מנהל בית ספר בפוריידיס, יש בן שלפני כמה שנים הרשים בקייטנת כדורגל וזכה לפנייה מאייל ברקוביץ', קפטן נבחרת ישראל לשעבר ואחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים, שבין תוכנית רדיו לפרשנות בטלוויזיה מנהל בית ספר לכדורגל.

הילד, קשר התקפי, נרשם לבית הספר של ברקוביץ' בנשר בגיל 8, ובמשך ארבע שנים נהנה מהאימונים. אבל אז היחס השתנה. "אייל ברקוביץ' החליט לאמן את הקבוצה של בני כדי לאמן את בנו", אומר שטרובי, "ומאז הילד שלי לא רוצה לשחק בנשר. הוא אומר שהוא העביר אותו לתפקיד המגן הימני אף שהוא קשר התקפי. רצינו לעזוב".

ואולם, לפי שטרובי, שום קבוצה לא רצתה לאמן את בנו, מאחר שהיה הסכם ג'נטלמני בין קבוצות באזור לבין הקבוצה של ברקוביץ'. בשיחה עם "כלכליסט" ברקוביץ' מאשר כי יש הסכם בינו לבין קבוצות אחרות, שלפיו "אף אחד לא לוקח שחקנים לאחר". גם במכבי חיפה אישרו שהיה הסכם כזה, שמנע משחקנים לעבור מקבוצה לקבוצה. "שחקנים", אנחנו מדברים על ילדים בני 12. הם ילדים.

חזרה לשטרובי הבן. כיום הוא נמצא בהסגר קטין ולא יכול לשחק כדורגל בשום קבוצה עד ינואר. במאי 2013 הוא נכנס להסגר כדי לעזוב ביוני, אבל כיוון שההסכם הג'נטלמני של ברקוביץ' עם הקבוצות חסם את מעברו, הוא היה צריך לחזור לקבוצה־האם, כלומר מועדון הספורט בנשר. ביוני ביקש ברקוביץ' משטרובי להישאר והבטיח לשחרר את הילד למועדון אחר אם הילד ירצה. בסוף אוגוסט אמר שטרובי הבן לאביו שאינו מעוניין להמשיך. "ב־29 באוגוסט פניתי לברקוביץ' בבקשה שישחרר את הבן שלי", אומר שטרובי, "והוא סירב".

"בימים שלי לא היו חוגים ולא היו עורכי דין. פשוט שיחקנו כדורגל", אומר ברקוביץ' וטוען כי הוא לא מבטיח לשום ילד בבית הספר שלו שיהיה שחקן. "מתוך 400 ילדים אולי ארבעה יהיו שחקנים, אז אני אומר לכולם שלא יחיו באשליה. הסיפור של המשפחה של טלעת היה טוב. הם אירחו אותי והאמא היתה מכינה לי חומוס. לא התנכלתי לו ומה שקרה לו לא קשור לבני. הוא בכלל מגן ימני והבן שלי משחק מאחורי החלוץ. הוא ואבא שלו עשו לי את התרגיל של כניסה להסגר פעמיים ולא הייתי מוכן לשחרר אותו, בפרינציפ". במיינץ, במקום שבו הבן של שטרובי נבחן, הגדירו אותו כקשר התקפי. "הוא חזק מבחינה טכנית, בעל אינטליגנציית משחק וגם מסייע בעבודה ההגנתית", ציינו בחוות הדעת שלהם.

איל ברקוביץ'. "אני לא פראייר" צילום: יובל חן

בהודעת טקסט כתב טלעת שטרובי לברקוביץ': "צהריים טובים אייל. ראשית, אני יודע שאתה לא בן אדם שאוהב שעושים דברים מאחורי הגב שלו, לכן אני פונה אליך ישירות ואומר לך ש(הבן שלי) לא רוצה להמשיך לשחק בנשר. שנית, אתה כל הזמן אמרת שלא תחזיק אף ילד במועדון בכוח, לכן אני מבקש מכבודך בכל לשון של בקשה לשחרר את הבן שלי מפני שהוא לא נהנה בקבוצה. אני מקווה שתיענה לבקשת הילד ונסיים בצורה טובה. ומי יודע, אולי ניפגש עוד פעם ואני לא אשכח את התמורה הכבירה שנתת לבן שלי. מודה לך מקרב לב על ההבנה".

"אז שישחק בפרדיס, ליד הבית", ענה ברקוביץ'.

טלעת כתב שלא הבין. "שישחק בכפר שלך, בגינה, ליד הבית", הבהיר ברקוביץ'.

להזכירכם, מדובר בקטין שטרם מלאו לו 13. בעקבות הסיפור, מעיד האב, הילד חווה כמה חודשים קשים והידרדר בלימודים. מצד אחד עומד ילד שמה שהוא רוצה זה לשחק כדורגל ומהצד השני עומד קפטן נבחרת לשעבר שעושה לו "פרינציפ".

האם זו ההתנהגות שניתן לצפות לה מאיש תקשורת ספורט בכיר ומנהל בית ספר לכדורגל?

לשאלה אם הוא עושה את עבודתו בבית הספר לכדורגל בשביל כסף עונה ברקוביץ' שלא. "אני הקמתי מועדון כדורגל בשביל שילדים ישחקו בו וילמדו כדורגל, אבל אני לא פראייר, וכל התלונות הן רק כי אני במעמד שכל תלונה עליי הופכת לידיעה בתקשורת. הורים רוצים שהילדים שלהם יהיו שחקנים והם אשמים בבעיות שיש לילדים שלהם". ברקוביץ' טוען כי בבית הספר שלו יש 400 ילדים, והתלונות הן נדירות. ובכל זאת, זו לא הפעם הראשונה שבה שמו של ברקוביץ' מופיע בהקשרים דומים.

ילדים משחקים כדורגל. באירופה החוגים עולים פחות צילום: אלכס קומולויסקי

מה החוק אומר?

יש לציין כי לאחרונה הפסיד ברקוביץ' בכמה בוררויות ומשפטים על התנהלות סביב חוזים ומכירת שחקנים.

בספטמבר קבע הבורר עו"ד חיים גלזר כי לפני שנתיים החתים ברקוביץ' אבא של קטין אחר על הסכם, שבמסגרתו אם יעזוב את מועדון הכדורגל נשר לפני גיל 15, ייאלץ האב לשלם לברקוביץ' סכום פיצוי בסך 100 אלף שקל (הילד היה בזמנו בן 10). לפני כמה חודשים פנה השחקן וביקש לעזוב את נשר באמצעות כניסה להסגר קטין. אלא שאז ברקוביץ' דרש מאביו לכבד את ההסכם ודרש פיצוי של 100 אלף שקל. האב סירב וניגש לבוררות, שם ברקוביץ' הפסיד. בפני "כלכליסט" הוא טוען כי הפסיד משום שבהסכם היה "סכום ספציפי", וכיום, בעקבות המקרה הזה, הוא שינה את כל ההסכמים הקיימים במועדון שלו כך שלא יינקבו בהם סכומים. יש לציין שבמקרה אחר נקנס ברקוביץ' והושעה על ידי ההתאחדות, לאחר ששלשל לכיסו סכומי כסף עקב מכירת שחקנים מהמועדון שלו, אופיר מזרחי ושיח' תאמר אחמד, לקריית שמונה עבור יותר מ־100 אלף שקל.

העניין הוא שעל פי החוק בישראל, בכלל לא צריכים להיות הסכמים עם הורים בנוגע לקטינים, ואסור לגבות דמי השבחה כתנאי למעבר של קטין בן 15 ומטה, אלא אם כן אישרו את הדבר שרת הספורט וועדת החינוך של הכנסת. נכון להיום לא ניתן אישור כזה לדמי השבחה.

"החוק אוסר הסגר של ילד מתחת לגיל 15", אומרת עו"ד רקפת קופרמן, שגם מייצגת את משפחת שטרובי, "מאחר שהחוק קובע במפורש כי הילד יכול לעבור על פי רצונו וללא כל תנאי, וכל שעליו לעשות הוא למסור הודעה להתאחדות לכדורגל. לפיכך אם ברקוביץ' מדבר על הסגר של ילד בן 12, הדבר מוכיח בעליל כי התנהלותו בלתי חוקית והורים צריכים לדעת זאת". את ההסגר, כלומר חוסר היכולת של שחקן לעבור מקבוצה לקבוצה, משיגות קבוצות בהסכמים עם קבוצות אחרות. קופרמן: "החוק קובע הגנה ברורה לטובת הילד, שלא ניתן להתנות. כל פעולה אחרת שתכליתה לפגוע בזכותו של הילד היא בלתי חוקית, וכך פסולים גם ההסכמים עם ההורים ועם קבוצות אחרות, שמטרתם לעקוף את הוראת החוק ולרוקנה מתוכן".

ילדים באימון כדורגל. אולי הבעיה היא בשיטה? צילום: אי פי איי

אבודים בנתניה

ברקוביץ' אינו יחיד בתחום. בתחקיר שפורסם ב"גלובס" נכתב כי בית"ר טוברוק ומכבי נתניה הגיעו לסיכום שלפיו לא יתאפשר מעבר של ילדים בין שני המועדונים, אלא תמורת פיצוי כספי כבד. ככל שהילד מבוגר יותר, כך יגדל הפיצוי הכספי. מחיר מעבר של ילד עד גיל 11 הוא 10,000 יורו ושל ילד בן 14 100 אלף יורו. כאמור, על פי החוק, אי אפשר לדרוש פיצוי בגין שחקנים בני 15 ומטה.

מי שנקלעה למערכת היחסים הזאת בין נתניה לטוברוק היא שרי אליה מנתניה, שרשמה את בנה לחוג כדורגל בטוברוק.

"מגיל 10 התחיל הבן שלי לשחק בנס טוברוק", מספרת שרי. "באיזשהו שלב הוא לא רצה להישאר בטוברוק וביקש לעבור למכבי נתניה, שם משחקים כל החברים שלו. לקחנו אותו להיבחן במכבי נתניה, ובני לם (מנהל מחלקת הנוער — א"ד) ראה שהוא כישרוני ורצה אותו הגענו להשתחרר מהקבוצה דרך אריק איזיקוביץ' (המייסד והבעלים של טוברוק — א"ד) והוא אמר לי 'אין מצב שאני משחרר אותו לנתניה. לנתניה הוא לא יגיע בפרינציפ. שילך לשחק מחוץ לעיר. הוא לא ישחק בנתניה".

שרי מספרת שאז החל מסע לחצים כדי להשאיר את הבן שלה בנס טוברוק. "קיבלתי שלוש שיחות ביום מכל מיני אנשים שקשורים לטוברוק, והם ניסו לשכנע אותי להשאיר אותו. הופעל עלינו לחץ עצום. התקשר אליי שלמה שרף ואמר שהוא ידאג לבן שלי יותר, התקשרו אליי עסקנים אחרים וממש לחצו עליי שלא יעזוב למכבי נתניה, והכל בגלל איזו קומבינה בין הקבוצות".

לבסוף קיבלה שרי שחרור, לדבריה, רק אחרי שאישרה כי טוברוק תקבל 25% מרכישה עתידית של הילד שלה (בן ה־12.5). כיום היא רוצה לבטל את ההסכם הזה. "שילמתי 3,000 שקל לשנה פלוס 900 שקל על ציוד", אומרת שרי. "התייחסתי לזה כחוג, אבל אני מבינה שברגע שלילד יש פוטנציאל מתחילות הבעיות הכספיות. לילד אחר שאני מכירה, שהוא לא טוב כמו הבן שלי, אפשרו לעבור בלי בעיה".

במכבי נתניה מאשרים כי יש חוזה בינם לבין טוברוק שבמסגרתו כל מכירה עתידית שלו תזכה את טוברוק ב־25% מהסכום שיקבלו.

ומה עבר הילד?

"הוא היה בבית, מדוכא מאוד. הוא רוצה לשחק והוא הרגיש בעונש כשלא נתנו לו. זה משפיע על הלימודים שלו, זה משפיע עלינו כמשפחה".

איזיקוביץ', שבראיון ל"כלכליסט" לפני כמה שנים ציין שבית"ר טוברוק שווה בערך 100 מיליון שקל, טוען: "לא היה ולא נברא. 30–40 ילדים עברו מטוברוק לנתניה בחינם. אף פעם לא אמרתי לילד שהוא לא יכול לעבור לנתניה וצריך לשחק רק מחוץ לעיר. אני בכלל שנים לא מדבר עם ההורים. רק פעם בשבועיים אני מגיע למשרדים של טוברוק".

ובכל זאת, איזיקוביץ' דורש שינוי בחוק הספורט בישראל שיאפשר למועדונים ובתי ספר לכדורגל שמגדלים שחקנים להרוויח מכך. "למה ברצלונה יכולה לתת כסף על רכישת שחקן בן 13 ומכבי נתניה לא? זה מפני שאנחנו כאן, במדינה, מפגרים מבחינת הכדורגל. אם אני מחזיק את שלמה שרף וזאביק זלצר בהרבה כסף, אני לא יכול לקבל החזר על כך? הילדים שגדלו אצלי נהיו עשירים".

אבל הורים משלמים לך כסף על החוג הזה, 3,000–4,000 שקל בשנה.

"על כל ילד שמשלם יש שלושה שלא משלמים. אז מה הבעיה שמכבי נתניה תפצה את טוברוק בכמה גרושים? באירופה כל ילד עובר חופשי, אבל כשילד בן 13 עובר מתחילים לשלם עליו על פי מחירון. הבעיה בארץ היא שעושים ליגה מגיל 8, ואז מתחילים להתייחס לילדים כמו אל שחקנים ולעשות להם בעיות במעבר בין קבוצות. צריך להתחיל בתחרותיות רק בגיל 13, כמו באירופה".

כמעט מיותר לציין שאין תוכנית־על של ההתאחדות לכדורגל או של משרד התרבות והספורט בכל הנוגע לזכויות הילדים בבתי ספר לכדורגל. הקמת מועדוני לוויין שהם בעצמם חוגי כדורגל, העובדים לצד מועדוני כדורגל אזוריים ומקבלים סכום קבוע מהמועדון נוסף לבונוס אם הם מגדלים שחקן שמגיע לבוגרים (כמו בגרמניה) — רחוקה מישראל שנות דור.

"התקציב של בית"ר טוברוק הוא 3.5 מיליון שקל. אם טוברוק לא מוכרת שחקן, אני צריך להביא מיליון שקל מהבית", מסכם איזיקוביץ'. המודל העסקי של בית הספר שלו לכדורגל מתבסס על מכירת השחקנים הצעירים.

איל גולסה (מימין). גדל בטוברוק צילום: ראובן שוורץ

בית ספר לרווחים

בישראל אין תרבות כדורגל, אך יש תרבות של להרוויח כסף מכדורגל. היא מתחילה בבתי הספר, שתשלום ההורים עבורם גבוה יותר מהתשלום בכל מקום אחר באירופה (שם רוב חוגי כדורגל מסובסדים), היא ממשיכה ברכישת נתחים מכרטיס השחקן של הילד ונגמרת בתקנון ההתאחדות לכדורגל, שהופך את השחקנים לצמיתים של קבוצות עד גיל 24.

רבים מבתי הספר לכדורגל בישראל הם עסקים של יזמים המעוניינים "לפתח כדורגל" עבור מטרה אחת: רווח כספי. הם הכל חוץ מבית ספר. זה מפעל שמטרתו להניב רווחים לאנשים שמנהלים אותו. אין רגולציה שמחייבת שכל מנהל בית ספר כזה יהיה איש חינוך. קבוצות הכדורגל משתמשות בחוגי הכדורגל שעל שמן כדי להכניס כסף ולממן את הפעילות המקצועית שלהן. אין מיקוד בחינוך. אלה שורשי הכדורגל הרקובים בישראל. מורי כדורגל רוצים להרוויח כסף מילדים. אם הילד טוב, הם ינסו לעשות באמצעותו כמה גרושים.

"התנהלות עסקני הכדורגל בנוגע לילדים מקוממת ומעוררת סלידה", אומרת קופרמן. "היא גורמת נזק לילדים שבסך הכל מבקשים לשחק כדורגל, וההורים אף משלמים כסף לצורך זה. לאחרונה פנו אליי הורים רבים בבעיות דומות הקשורות במעבר לקבוצה אחרת. עסקני המועדונים מנהלים תחרות מסחרית פרועה על חשבון אושרם ועתידם של הקטינים. מדובר באטימות בלתי נסבלת ובהפיכה של הילדים לבני ערובה של הקבוצה שהם שיחקו בה. ילדים אינם סחורה עוברת לסוחר".

אפשר אחרת

אסף שטנגל, שמנהל חוג כדורגל לילדים בני 3–7, מכיר את המנטליות הזאת מקרוב. "חוגים שמטרתם להכין ילדים לכדורגל מקצועי בשביל שימכרו ויכניסו כסף למנהל בית הספר לכדורגל מפספסים את הנקודה", אומר שטנגל. "האם הטכניון מבקש אחוזים מזוכי פרס נובל שלמדו אצלו? כשהתחלתי בבית הספר שלי דיברתי עם כמה מאמנים ומנהלי קבוצות כדי לקבל טיפים, בעיקר מקצועיים. הדבר הראשון שאמרו לי כולם הוא 'תעשה חוזה עם הורי הילדים'. עניתי שמדובר בילדים בני 4–5, והם הסבירו לי: 'ככל שאתה מטפח אותם מגיל צעיר, ככה תרוויח עליהם'. מיותר לציין שלא יישמתי את הנושא, אני בכדורגל בגלל הרצון ללמד ולחנך. את הכסף אני מקבל מההורים. העניין הוא שרוב בתי הספר לכדורגל לא עושים את זה כדי להכשיר וללמד כדורגלנים, אלא כדי שייצא להם רווח כלכלי מזה. הרבה קבוצות בוגרות ממש חיות על התשלומים של ההורים לחוגי כדורגל, וזה צריך להיות הפוך. את ההשקעה צריך להתחיל מלמטה, ואז יהיה כדורגל בריא ורווחי".

ילדים משחקים כדורגל. למה פותחים בתי ספר לכדורגל, בשביל הרווח? צילום: יובל חן

תגובות

מההתאחדות לכדורגל נמסר: "לאחר שנבדוק עם המועדונים את ההסכמים, נברר עם הצדדים את המשמעויות של העניין ונבחן את המצב המשפטי — נגבש מדיניות בעניין. אחת ממטרותינו היא הגדלת מספר הספורטאים הפעילים, ואם קיימים מכשולים בדרך להגשמת מטרה זו, הם ייבדקו על כל המשמעויות המשפטיות שלהם, לרבות חוקיותם".

ממשרד התרבות והספורט נמסר: ככל שמדובר בבתי הספר לכדורגל, הפועלים באופן פרטי או מטעם מועדון הכדורגל המקומי או הרשות המקומית שאינם "אגודת ספורט" כהגדרתה עפ"י חוק הספורט, הכללים התקפים הם על פי תקנונם של בתי הספר ו/או הגוף הרלוונטי והפיקוח על כך באחריותם הבלעדית ובכפוף להוראות כל דין אחר ככל שישנו.

החל מהרגע שבו משתלבים הצעירים במשחקים המאורגנים על ידי ההתאחדות הרי, שכללי ההתאחדות לכדורגל וחוק הספורט חלים עליהם ומשרד הספורט רואה בחומרה רבה התנהלות, הגובלת בהפרה בוטה של חוק הספורט.

ככל שמדובר בבית ספר לכדורגל, שהינו "אגודת ספורט" וכהגדרתה עפ"י חוק הספורט, הרי שספורטאי, שטרם מלאו לו 15, רשאי לעבור ללא כל תנאי ומגבלה, למעט במועדים הקבועים בחוק או במקרים בהם האיגוד / ההתאחדות הציבו מראש תנאים או מגבלות נוספות שאושרו ע"י שרת הספורט וועדת חינוך ופורסמו ברשומות ולא נקבעו באופן שרירותי. זהו המצב החוקי הקיים ולכן גביית דמי המעבר והסחר המוסכם המתנהל בין הקבוצות מהווים הפרה בוטה של החוק. יודגש, כי הצבת מגבלות כלשהן ובכלל זה דרישה לתשלום בגין העברה, מקנה לספורטאי זכות לערור על ההחלטה מכוח חוק הספורט. ע"פ החוק, ערר זה יידון בפני שופט, שמונה על ידי שרת התרבות והספורט, בהתייעצות עם נשיא ביהמ"ש העליון.

נוכח פניות ציבור שהלינו על עוולות, שנעשו לספורטאים צעירים שעתידם בספורט נפגע או נבלם, ועל מנת להיאבק בתופעה, מינתה שרת הספורט לימור לבנת ועדה ציבורית בראשות נשיא בית הדין לעבודה בדימוס השופט סטיב אדלר לבדיקת נושא שחרור ומעבר קטינים בין אגודות ספורט. ועדה זו מקיימת בחודשים האחרונים בחינת עומק של הנושא, ובסיומה תמליץ על ההסדר הרצוי בנושא שחרור ומעבר קטינים עד גיל 18 בין אגודות הספורט בכל הענפים, לרבות בחינת סוגיית גביית דמי מעבר בגין השחרור וההעברה ותוך התחשבות בצרכי הספורטאים הקטינים, אגודות הספורט וטובת הספורט בישראל.

הועדה מגבשת בימים אלו רפורמה מקיפה בתחום ובקרוב תפרסם את המלצות דו"ח הביניים שגיבשה להערות הציבור וגופי הספורט. 

ליגות הכדורגל בכל הגילאים, פעילותן והתנהלותן הינן באחריותה ובסמכותה הבלעדית של ההתאחדות לכדורגל, אשר קובעת את כללי הליגות, לרבות הגיל המינימלי של המשתתפים.

בכדי למנוע היווצרותן של תופעות שליליות, שעלולות לפגוע בילדים צעירים עקב השתתפותם בליגות תחרותיות בגילאים מוקדמים, פנה משרד הספורט לפני מספר חודשים להתאחדות לכדורגל, בבקשה לבטל את קיומן של ליגות אלו. מההתאחדות לכדורגל נמסר למשרד הספורט, כי ליגות אלו בוטלו, וכי נכון להיום מתקיימים בגילאים אלו משחקי ידידות בלבד בין קבוצות מאותו אזור מגורים ובמגרשים שכונתיים.