במה צריך אבי לוזון להתעסק באמת?
לא "ברזיל 2014", "צרפת 2016" או "רוסיה 2018", צריכות להיות מטרותיו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אלא לדאוג ש"בשנות הזהב" של למידת הכדורגל יהיו מורי כדורגל ברמה גבוה, לדאוג שיהיו מספיק מגרשים לכדורגל חובבני ועוד
עד הקמפיין האחרון שלה, נבחרת אזרבייג'אן שיחקה כמעט 50 משחקי חוץ בכל המסגרות הרשמיות ולא הצליחה להשיג יותר מארבע תוצאות תיקו. בקמפיין הנוכחי הצליחה להשיג עוד שתי תוצאות תיקו ואתמול השיגה את תיקו החוץ השביעי שלה. מזל טוב ישראל, הצטרפת לנבחרות כגון אסטוניה, אנדורה, אוזבקיסטן, קזחסטן, לוקסמבורג וצפון אירלנד שלא הצליחו לנצח בביתן את האזרים.
אמנם האזרים השתפרו אבל עדיין, שחקני הנבחרת שלה ברמה של תחתית ליגת העל. שחקנים בינוניים בליגה הלאומית. נבחרת ממדינה מסדר גודל של ישראל צריכה לנצח אותם.
איתי שכטר וחבריו האזרים. לוזון צריך לדאוג יותר לתכנים בבתי הספר לכדורגל ולרמת האנשים שעוסקים בחינוך הכדורגלנים הצעירים לפני שהוא מודאג מהקצפת של הכדורגל העולמי – המונדיאל או היורו. הוא צריך לדאוג מזה שהשורשים רקובים ולא מזה שהפרחים לא מספיק יפים צילום: איי אף פי
אבי "המבטיח" לוזון
אבי לוזון, על פי הדיווחים, אמר לשחקנים בנבחרת "אם תעלו למונדיאל, אני פורש". זה מצטרף להבטחה שלו לפרוש אם הנבחרת לא תעלה למונדיאל ב-2010. הבטחות ריקות מתוכן זה לא עניין נדיר עבור אבי "בקרוב נחתום על הסכם עם הטוטו" לוזון. הבטחות כאלו שוב שמלמדות כמה מעוות הלך המחשבה של יו"ר ההתאחדות לכדורגל.
היו"ר לא צריך להתעסק עכשיו בשפיץ של הכדורגל הישראלי – ליגת העל והנבחרות. בטח שלא כשהבסיס והתשתית של המשחק בישראל כל כך עלובים. המטרות של לוזון לא צריכות להיות "ברזיל 2014", "צרפת 2016", "רוסיה 2018" או "100 מיליון שקל לליגת העל", הן צריכות להיות אחרות לחלוטין.
אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל צילום: יובל חן המטרות שלו צריכות לגעת במספר המאמנים בישראל (אין מספר רשמי - אבל הוא קטן ביותר ביחס למדינות ארחת). הן צריכות להיות קשורות להכשרת המאמנים והכשרת מאמני הילדים בפרט. היא צריכות להיות מסביב למספר המתנדבים בשורשי הכדורגל. המטרות שלו צריכות להיות קשורות במספר המועדונים העלוב בישראל (רק 278 בזמן שבקרואטיה יש 1,746, בדנמרק 1647, בפינלנד 958, בצפון אירלנד 938, וכו').
לוזון צריך לדאוג יותר לתכנים בבתי הספר לכדורגל ולרמת האנשים שעוסקים בחינוך הכדורגלנים הצעירים לפני שהוא מודאג מהקצפת של הכדורגל העולמי – המונדיאל או היורו. הוא צריך לדאוג מזה שהשורשים רקובים ולא מזה שהפרחים לא מספיק יפים.
לוזון, ובכלל כל יו"ר שהיה לפניו, נטשו לחלוטין את התפקיד של ההתאחדות אבל אצל לוזון, שכל כך אוהב להתעסק בנבחרות ובליגת העל, זה בולט במיוחד. בסופו של דבר, אי אפשר להסתיר את ההזנחה הזו של התשתיות. ובזמן שבאירופה מתקדמים, גם ברמת המקצוענים וגם ברמת שורשי הספורט – אנחנו נשארים מאחור. אזרבייג'אן מתקרבת מלמטה בעוד ששווייץ ואוסטריה מתרחקות.
לוזון לא צריך לדאוג אם אנחנו מגיעים למונדיאל או לא. הוא צריך לדאוג שלמאמנים שכל היום עובדים עם ילדים יהיו תנאים ראויים. שיהיו להם תנאים סוציאליים והשתלמויות חשובות. הוא צריך לדאוג ש"בשנות הזהב" של למידת הכדורגל – מגיל 8 עד גיל 12 – יהיו מורי כדורגל ברמה גבוהה, שידעו לטפח כישרונות וגם למצוא אותם אם צריך.
ההתאחדות לכדורגל לא צריכה לעסוק בליגה בכלל אלא בזה שיהיו מספיק ילדים שמשחקים את המשחק ברמה החובבנית ושהם יקבלו תכנים טובים. ההתאחדות צריכה לדאוג לכך שילדים לומדים לשחק עם הראש למעלה. שידעו ש-80% מהפעולות שלהם עם הכדור זה מסירה וש-99% מהזמן שלהם על המגרש הם נעים בלי כדור. שידעו לקבל את הכדור בחצי סיבוב, שידעו מה הם הולכים לעשות עם הכדור לפני שהם מקבלים אותו. שידעו בסיבוב הראש איפה כל החברים שלהם לקבוצה. שידעו שצריך עבודת צוות בהגנה אבל גם בהתקפה. שידעו כי תמיכה ופתיחת זווית לשחקן עם הכדור חשובה כמו עזרה בהגנה. ההתאחדות היא זו שצריכה לדאוג לכך שכל הילדים שמשחקים כדורגל בישראל ידעו זאת.
ההתאחדות צריכה לדאוג שהילדים יהיו אחראים מספיק כדי לעשות שיעורי בית בכדורגל ושל הבית ספר. היא צריכה לדאוג לכך שהם לא יאכלו פאסט פוד וג'אנק פוד. שההורים ידעו מה להאכיל אותם ומתי.היא צריכה לדאוג שיהיה קשר רציף וטוב בין ההורים המשלמים למנהלי המחלקות נוער וילדים.
במקום לדאוג למונדיאל 2014 או יורו 2016, ההתאחדות לכדורגל צריכה לדאוג שרק בין 35% ל-50% מהישראלים בכלל אוהבים כדורגל. היא צריכה לדאוג שיהיו מספיק מגרשים לכדורגל חובבני. לפחות שיהיה מגרש אחד בכל שכונה – עם זרקורים ומשטח שאם נופלים עליו לא קורעים את העור.
ההתאחדות לכדורגל צריכה לדאוג לכל כך הרבה דברים לפני שהיא דואגת אם אנחנו נגיע למונדיאל או לא. והיא לא עושה את זה. אבי לוזון לא עושה את זה. כישלון מתמשך שבעקבותיו נראה עוד תוצאות תיקו מול אזרבייג'אן.
אבי נמני. מי משלם לו את המשכורת? צילום: ראובן שוורץ
ומשהו על "תרבות כדורגל"
אבי נמני עדיין מפרשן כדורגל בערוץ ציבורי. קצת קשה לעקוב אחרי פרשן שהוא גם מייצג שחקנים וזאת מאחר שכל פעם שהוא מחמיא לשחקן צריך לרוץ לאינטרנט כדי לראות אם הוא מייצג אותו או לא. אבל ניגוד האינטרסים הברור הזה שהערוצים הציבוריים והפרטיים מאפשרים הוא כבר משהו שאנשים חיים איתו. חיים איתו כמו שחיים עם צרבת אבל חיים.
הבעיה היא שהתוכן שהוא מעניק לצופים לא שווה דבר בכל מבחן אובייקטיבי קיים.
למשל אתמול נמני אמר שבטווח הארוך פורטוגל לא תהיה בטופ העולמי בגלל שרונלדו יפרוש. כמה טיפשות במשפט אחד. כאילו פורטוגל לא גידלה בעבר את אוזביו או פיגו. כאילו אין לא היו לה שחקנים במנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, מילאן או ברצלונה לפני רונלדו. כאילו אין לה נבחרת צעירה מצוינת ומחלקות נוער משובחות. כאילו אין לה מאמנים בכירים בכל העולם.
המשפט הזה היה מציק פחות אם אבי נמני לא היה מקבל כסף ציבורי על השטויות האלה שהוא מקשקש.
