אקדמיה באדום

בשבועות האחרונים דנים בצביון הישראלי הלא קיים של מכבי אלקטרה תל אביב. "הקבוצה של המדינה" לא ממש סומכת על שחקן הכדורסל הישראלי, וזה דווקא הגיוני לנוכח העובדה שאין ממש ישראלים שמככבים ביורוליג. מכבי טוענת שאין שחקנים ישראלים טובים, אבל זה לא אמור לפטור אותה מביקורת. לקבוצה היו כל התנאים להקים אקדמיה ולהשקיע יותר בשחקנים צעירים כדי שיהיו ברמה הגבוהה ביותר — אבל זה לא ממש קרה. אולי יש למכבי תל אביב מחלקת נוער טובה יותר מהממוצע הישראלי, אבל בהשוואה לחלק מיריבותיה ביורוליג, היא ממש עלובה. כחלק מהקווסט שלה להיות כל מה שהוא לא מכבי, הפועל אוסישקין תל אביב החליטה על מהלך אסטרטגי שנוגע בדיוק בנקודה החלשה הזו של מכבי.

יורם חרוש (ימין) ורמי כהן. "כמה שחקנים אמורים לצאת מהאקדמיה? ל־3–2 מהם יש את הפוטנציאל להגיע לליגת־העל, עוד 3–2 יהיו שחקני ליגה לאומית, והשאר יהיו שחקני נוער טובים מאוד" צילום: עמית שעל

2.4 מיליון שקל לנוער

הפועל תל אביב הכריזה בפומבי שהיא תשקיע יותר בנוער. בעונת 2012/13 עמד תקציב מחלקת הנוער על סכום של 1.65 מיליון שקל — כ־30% מתקציב האגודה. אחד התקציבים הגבוהים ביותר למחלקת נוער בכדורסל הישראלי — בטח ביחס לתקציב של הקבוצה הבוגרת. באותה עונה המחלקה חוותה צמיחה ונפתחו בתי ספר לכדורסל וגם קבוצות ליגה חדשות נולדו (300 ילדים בבתי ספר לכדורסל ועוד 150 ילדים בקבוצות הליגה). בנוסף, הוקם פרויקט כדורסל בבית הספר ביאליק רוגוזין לילדי עובדים זרים (האגודה נושאת בהוצאות התפעול). יש לציין שתקנון העמותה קובע כי 1% לפחות בכל שנה מתקציב הקבוצה הבוגרת יופנה לפעילות חברתית. לקראת העונה הנוכחית הצמיחה הזו נמשכה: 400 ילדים נרשמו לבתי הספר לכדורסל ועוד 200 ילדים נמצאים במסגרת הקבוצות בליגה. לפני שנתיים עמד מספר הילדים באגודה על 120 בלבד. העונה האגודה גם פתחה אקדמיה לכדורסל בשיתוף עם הכפר הירוק. במסגרת זו הגיעו לאגודה 14 שחקנים בני 15–16 מכל קצות הארץ — מכרמיאל ועד באר שבע. תקציב האקדמיה עומד על 300 אלף שקל, וזה מעלה את התקציב הכולל של מחלקת הנוער של הפועל תל אביב על 2.4 מיליון שקל, כ־35% מהתקציב של הקבוצה הבוגרת.

האקדמיה היא פרויקט שאפתני של הפועל תל אביב. "מדובר בשנה הראשונה", אומר רמי כהן, יו"ר עמותת הפועל אוסישקין תל אביב. "בבתי הספר לכדורסל אני מגדל אוהדים ולא שחקנים — זאת מתוך נקודת הנחה שהסיכוי שייצאו משם שחקנים הוא קטן, אבל לפחות שיקבלו את הערכים של הפועל ויהיו האוהדים שלנו. לגבי האקדמיה, הסיכוי שמשם ייצאו שחקנים גבוה יותר, אבל בגדול, אנחנו לא עושים את זה רק בשביל להצמיח שחקנים, אלא בגלל שזה הדבר הנכון שקבוצה צריכה לעשות. מבחינת מועדון, זה נכון שתהיה לו אקדמיה".

"בקריירה שלי התעמקתי המון בעבודות האקדמיות", אומר יורם חרוש, יוזם הרעיון והמנהל המקצועי של הפועל תל אביב. "אקדמיה כרוכה בהשקעה של זמן, כסף ותשומת לב, והיא הדרך קדימה במיוחד במדינת ישראל, שבה הרגלי הספורט הלא טובים שלנו — תזונה, אימון, שינה וכו' — פוגעים בהתפתחות הספורטאים".

הכדורסלנים הצעירים לומדים ומתאמנים בכפר הירוק. האולם המיושן שופץ לחלוטין, נצבע אדום והוכנס אליו ציוד חדש הכולל משקולות, כדורי כוח ועוד. כל השחקנים, מכיתה י' וי"א, בחרו לגור באקדמיה, בין אם הם באו מכרמיאל, מבאר שבע או אפילו משכונת מעוז אביב — קו אווירי של קילומטרים אחדים מהכפר הירוק. "לא במקרה אנחנו בכפר הירוק. אין מקום יותר טוב להקים בו אקדמיה מלבד מכון וינגייט", אומר חרוש. "מדובר באחד מבתי הספר הטובים ביותר, ואנחנו מדגישים את חשיבות הלימודים. המקום מרגיש כמו מושב. ההורים של הילדים ראו את המקום והחליטו לתת לנו את הילדים שלהם בגיל 15. זה לא קל במדינה כמו שלנו כשכולנו יודעים מה קורה בגיל 18".

סדר היום של השחקנים עמוס. הם משכימים ב־5 בבוקר כדי להתאמן ב־6 בבוקר. אחרי אימון הבוקר הם מתקלחים, אוכלים ("מגוון של 20 סלטים", מפרט חרוש) ומפוזרים לכיתות שלהם, שם הם מ־8 בבוקר עד 4 אחר הצהריים. אחרי קצת זמן חופשי הם חוזרים לאימוני ערב. "ממוצע הציונים של הילדים מאוד גבוה — חלק מהשחקנים שלנו עם ממוצע של 95 ומעלה במגמות פיזיקה וכימיה", מתגאה חרוש.

בצוות המקצועי של האקדמיה יש שלושה מאמנים, כולל חרוש. תזונאית ומערך רפואי בראשות ד"ר עידו שפירא מלווים את ילדי האקדמיה. "הדגש שלנו הוא על בניית יכולת גופנית", טוען חרוש. "אנחנו כבר רואים שיפור בתוצאות של בדיקות הדם של השחקנים - שזה מה שאנחנו עושים במסגרת המעטפת המקצועית שאנחנו מספקים".

.

21 אלף שקל לילד

את הכל צריך לממן איכשהו. שנת לימודים בכפר הירוק עולה 25 אלף שקל (סל לימודים שכולל כלכלה מלאה, 4–5 ארוחות ביום). העלות של האקדמיה בלבד היא 300 אלף שקל לפחות, שזה כ־21 אלף שקל לילד. הכסף, ברובו, הוא לכוח האדם ולמעטפת התומכת. הכסף הזה מגיע מתשלומי הורים (15% מהתקציב — כ־5,000 שקל להורה), מחסויות ומתרומות. אורי להב, מנכ"ל סוכנות מכוניות לים התיכון ושחקן הפועל תל אביב לשעבר, הוא אחד התורמים הגדולים.

כמה שחקנים אמורים לצאת מהאקדמיה?

"ל־3–2 מהם יש פוטנציאל להגיע לליגת־העל", אומר חרוש, "עוד 3–2 יהיו שחקני ליגה לאומית, והשאר יהיו שחקני נוער טובים מאוד, שגם זה משהו. קשה להיות שחקן מקצועני בישראל. במיוחד אם אתה לא מקבל של ספורטאי בצבא — זה מאוד מפריע. אתה נכנס למעגל שקשה לצאת ממנו".

סליחה על הציניות, אבל איך מונעים מהילדים האלה לעזוב את הקבוצה אחרי שהשקיעו בהם?

רמי כהן עונה: "אנחנו עדיין צריכים מודל עסקי. לשנה הראשונה זה פחות חשוב, אבל אנחנו מתכננים כאן אקדמיה עם שלושה שנתונים ואנחנו נצטרך מודל עסקי. או שנחתים שחקנים על הסכם שהם יהיו שחקנים שלנו במשך 5–6 שנים או לחלופין, נבקש משחקנים לשלם לנו כדי שאנחנו נשפר אותם. אנחנו עובדים על זה עדיין. אבל מה שחשוב זה שהחלטנו לצאת מהקופסה. לעשות אקדמיה במרכז הארץ. זה חדשני. אנחנו בשנה הראשונה ואנחנו אפילו לא יודעים את כל הדברים שאנחנו לא יודעים. הקמנו דירקטוריון שיווקי, ניהולי ופיננסי שיעזור לנו עם רעיונות וכסף. יש איתנו את גדעון מנטל, סער שפע, אורי להב — הכוונה היא לעשות חשיבה כל הזמן, בריינסטורמינג כלכלי, כדי לראות איך אנחנו מוסיפים לכל זה היגיון כלכלי לפרויקט. יש עוד הרבה מה ללמוד".

המגרש בכפר הירוק. השקעה של 300 אלף שקל בשנה צילום: עמית שעל

משפחה נגד תאגיד

כהן וחרוש מדגישים את החינוך הערכי של הפועל. "אצלנו המחלקה היא משהו מאוד משפחתי", אומר כהן. חרוש אומר ש"בניגוד לקבוצה אחרת מתל אביב, ההורים לא יושבים על השחקנים, צועקים ומעירים לשופטים ולשחקני היריב". חרוש אומר כי האווירה המשפחתית והתומכת היא היתרון על פני "היריבה. "אני חושב שהשגרירים הכי טובים שלנו, אלו שהם המפרסמים הכי טובים שלנו, הם השחקנים. כבר הגיעו אלינו הורים שאומרים שהם לא יכולים לסבול את מה שקורה במחלקות נוער אחרות ורוצים את האווירה שיש בהפועל".

כמה תמיכה ממוסדת הפועל קיבלה כדי להקים את הפרויקט הזה?

"לא קיבלנו דבר מהאיגוד", אומר חרוש. "האיגוד לא עוזר בדבר. ההפך, האיגוד רק גובה מסים על כל פעילות שלנו. לוקח לנו מס על נשימה. כל דבר, משינוי שעת משחק ועד רישום שחקן, שווה לאיגוד כסף". "אני חושב שצריכה להיות תמיכה ממשלתית בפרויקטים כאלה", מוסיף רמי כהן. "חשוב שמשרד הספורט יכיר בחשיבות האקדמיות האלה". "בגרמניה כל קבוצה חייבת אקדמיה ומקבלת כסף בשביל להקים אותה", מוסיף חרוש. "באקדמיות של וינגייט המדינה תומכת. שחקן אקדמיה בווינגייט מקבל 78 אלף שקל בשנה מהמדינה. האיגוד תומך בין 25 ל־33 אלף שקל בשנה. זה מגיע לעלות של 90 אלף שקל לשחקן. אנחנו יודעים לעשות את זה בשליש עלות. חוץ מרמת המתקנים — ברמת האיכויות, בתשומת הלב, בכל, לא נופלים משום מקום".