הקבוצה הכי מגניבה ב-NFL

ממש לא משנה למי נתונה אהדתכם ביומיום, יש משהו מאוד מיוחד בלראות קבוצת ספורט עושה בדיוק את מה שממציאי הענף הספציפי שבו היא משתתפת התכוונו לו מלכתחילה. ואז היא מוסיפה לזה עוד הרבה דברים שאותם ממציאים לא חלמו עליהם. זה קורה לעתים רחוקות, זה קורה עם קבוצות נדירות, וזה מה שקרה והרגיש בוודאי כל מי שיצא לו לצפות העונה בסיאטל סיהוקס.

פיט קארול. מאמין בצעירים צילום: אם סי טי

דוגמה לכל הטוב הזה ראו היטב בקרב הגדול על ראשות ה־NFC בראשית החודש, בין סיאטל המדורגת ראשונה לדולקת אחריה ניו אורלינס - שתי יריבות קשוחות בשיא כושרן - וזו הכי היתה הצגה־של־קבוצה־אחת. המשחק נגמר בתוצאה 7:34, כשסיאטל שומרת את התקפת הסיינטס על 188 יארדים במשחק כולו, הכי מעט שניו אורלינס רשמה במשחק מאז 2001. 70 אלף הצופים שנכנסו בסנצ'ורי לינק פילד של סיאטל, שלא ראה הפסד כבר שתי עונות, שברו על הדרך את שיא הרעש לאצטדיון פתוח עם עוצמה של 137.6 דציבלים. כאב אוזניים, אם ישאלו אתכם, מתחיל ב־125 דציבלים. שחקני ניו אורלינס סיפרו אחרי המשחק שהם לא הצליחו לשמוע את ההוראות של דרו בריס במהלכים הראשונים.

בעונה משוגעת ב־NFL שרק הולכת ומשתפרת, בואכה חודש לפני הפלייאוף, זה - כמו שאומרים - של סיאטל להפסיד. נכון שלהמר על אלופה כבר בדצמבר זה משהו שכדאי לעשות רק אם לא אכפת לך לאכול את הכובע אחרי שבולטימור תיקח שוב, אבל אם יש משהו שבולט העונה בליגה זו העובדה שאין ממש מישהו בולט, חוץ מהסיהוקס. הם רמה אחת מעל כל זה.

ראסל ווילסון (ימין) עם קולין קפרניק. הקוורטרבק הכי נמוך אבל מנהיג צילום: רויטרס

0 אליפויות. אז מה?

כל אחד שמע משהו על סיאטל. על מזג האוויר, שיעור ההתאבדויות, הליברליות, הקדמה והחדשנות. על בואינג, מיקרוסופט, סטארבקס. על נירוונה, סאונדגרדן, פרל ג'אם. על "פרייז'ר". על עיר ירוקה - סיאטל דורגה שנייה בארה"ב במיזמי קיימות ופתרונות אקלים. על עיר משכילה - ל־38% מתושבי העיר יש תואר ראשון, והיא הובילה במדדים שבחנו את "חוכמת הכלכלה העירונית". נדיר יותר לשמוע על סיאטל בהקשר של ספורט. זוהי עיר שמעריכה ומכבדת ספורט, אבל לא חיה אותו. היא ירוקה מדי, משכילה מדי, לבנה מדי אפילו, בשביל זה. "פורבס" דירג אותה כאחת הערים המאותגרות ספורטיבית בארה"ב. קבוצות הספורט הגדולות הנוכחיות של סיאטל - המרינרס מהבייסבול, הסאונדרס מהכדורגל והסיהוקס - חולקות ביניהן 0 אליפויות. אם תתעקשו, לסטורם מה־WNBA יש שתיים. והסוניקס? לא מדברים על הסוניקס.

את הסיכוי שהמאזן הזה ישתנה בסוף העונה הזו אפשר אולי לשייך קודם כל לפריחה הספורטיבית בעיר בשנים האחרונות, באזז שניצניו נעוצים דווקא בקבוצת הכדורגל של העיר - הסאונדרס. מודל ייחודי של שיתוף אוהדים בניהול הקבוצה יצר תופעה מוזרה יחסית לאמריקה: תחושת הזדהות וקהילה חזקה סביב קבוצת כדורגל. העובדה שחלק גדול מפעילות שני הארגונים - הסאונדרס והסיהוקס - בוצע על ידי אותם אנשים ושהשתיים משחקות באותו אצטדיון, תרמה גם לכך שהתחושה הזו דבקה גם בסיהוקס. כל מה שפול אלן, בעלי הסיהוקס וחלק מהסאונדרס (ועל הדרך גם הבלייזרס מה־NBA) ואחד ממייסדי מיקרוסופט היה צריך לעשות, זה להביא את האיש הנכון לקווים (ולאו דווקא את ראיין אדסדוריאן, מנהל בכיר במיקרוסופט, שמבלה כבר שלוש שנים בימי ראשון כקמע במשחקים של הסיהוקס).

סיאטל סיהוקס. 880 עסקאות בארבע שנים צילום: רויטרס

מסה ומהירות

ב־2010 החליט אלן להמר, ואחרי כמה שנים סבירות שכללו גם הפסד בסופרבול נפרד מהמאמן הוותיק מייק הולמגרן, ונתן את המושכות לפיט קרול (59) - מאמן מכללת USC, שעבר גם בעבר בפטריוטס ובג'טס כמאמן ראשי. קרול הגיע לסיאטל שבוע לפני הג'נרל מנג'ר הצעיר ג'ון שניידר (מונה לתפקיד בגיל 39), והחיבור בין השניים היה מיידי. ה"אני מאמין" שלהם היה מתואם.

כששניידר התבקש ע"י קרול להתחיל לבחור לו שחקנים, הוא ראה לנגד עיניו את הקבוצות הקשוחות של השנים האחרונות, את בולטימור, פיטסבורג, סן פרנסיסקו. הוא רצה לבנות לעצמו מפלצת של מסה, וכוח והיקפים ושרירים. "אנחנו קבוצה פיזית בכל מובן", אמר קרול בראיון ל־ESPN, "ידענו כבר בהתחלה שתהיה לנו הגנה טובה. המחויבות הגדולה היתה צריכה להיות משחק הריצה שלנו, זה מה שסוגר את הפינה בדרך להיות קבוצה פיזית".

מהאמונה הזו של השניים התחילו להגיע מפלצות כמו שני הקורנרבקים ריצ'רד שרמן וברנדון בראונר, שניהם גבוהים מ־1.90 מ', וראנינג בק כמו מארשון לינץ', לא גבוה במיוחד (1.80 מ') אבל כמעט 100 ק"ג של חומר נפץ. נקודה נוספת שקרול ושניידר שמו עליה דגש היא מתן הזדמנויות לשחקנים צעירים. קרול סיפר שהוא הבין זאת בתקופתו עם דרום קליפורניה, שם, אמר, יותר מחצי מהשחקנים שלו ראו דשא כבר בשנה הראשונה שלהם. 25 ו־4 חודשים זה הגיל הממוצע של שחקני סיאטל - הרביעי הכי נמוך בליגה והכי נמוך מבין הקבוצות עם מאזן חיובי. הידיעה של השחקנים שהדלת פתוחה וההרכב לא קבוע גרמה להם לתת מעצמם הרבה יותר בכל משחק.

סיאטל סאונדרס. התחילו את הבאז? צילום: רויטרס

עבודה. קשה, קשה

בעונה הראשונה של שניידר וקרול המועדון ביצע 284 עסקאות על שחקנים. היום, אגב, אחרי כמעט ארבע שנים בסיאטל, היו 880 עסקאות. אבל כל סיפור ההצלחה הזה כנראה לא היה קורה ככל הנראה אם קרול ושניידר לא היו זוכים בלוטו עם הבחירה ה־75 בדראפט של 2012 - אז ויתרו קצת על עקרון הגודל כשלקחו את ראסל וילסון לתפקיד הקוורטרבק השלישי. את העונה הבאה וילסון כבר התחיל כקוורטרבק ראשון, משאיר את מאט פלין המבטיח והיקר בחוץ. בעונה שהיתה מלאה בסנסציות בתפקיד הקוורטרבק בליגה כמו קולין קפרניק, רוברט גריפין ואנדרו לאק, וילסון הצליח לרשום מספרים ולקבוע שיאים מרשימים, להדוף ביקורות על גובהו (1.80 מ', הקוורטרבק הפותח הנמוך בליגה), ולהביא את סיאטל למרחק שניות מגמר ה־NFC, תוך שהוא מציג בגרות ואופי נדירים לגילו (חגג לפני שבועיים 25). העונה וילסון שומר על ממוצע גבוה (106.5), אחוז השלמה סביר (64.5%) ומעט איבודים (7), והוא בעיקר מראה שיפור משבוע לשבוע וממעט לאבד שליטה בהתקפה שלו.

חומרים אסורים

לא הכל חיובי. נקודה שמאפילה בימים אלו על ההצלחה של הסיהוקס היא העובדה שבשנתיים האחרונות היא גם הקבוצה שלה נרשמו הכי הרבה השעיות ועונשים על שימוש בחומרים אסורים. מדיניות הליגה, ששומרת על פרטיות השחקנים, היא לא לציין מהם החומרים האסורים שנמצאו בבדיקות, אבל שחקנים רבים של סיאטל מסרו כי השתמשו באדרל - תרופה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. קרול, מאמן מחובר, שנכנס לחיי שחקניו ודואג אישית, נדרש לנושא באסיפת שחקנים. הוא הדגיש כי הוא לא רוצה להפוך את השחקן הבא שייתפס לשעיר לעזאזל, אבל שהוא גם יצטרך לגלות קשיחות רבה יותר, וחבל שהשחקנים יפספסו הזדמנות להיות חלק מ"הדרך הקסומה של סיאטל".

אחרי שרמסו השבוע בחוץ את הג'איינטס 0:23 בעוד תצוגה אדירה, הסיהוקס צריכים עוד ניצחון אחד כדי להבטיח את יתרון הביתיות בפלייאוף, ולא נראה שיש כוח בעולם שימנע מהם לרשום הופעה שנייה במעמד השיא - הסופרבול ב־2 בפברואר. וילסון, שבניצחון על ניו יורק שבר את שיא הניצחונות לשחקן בעונתו השנייה, כנראה יתחרה במאנינג על תואר ה־MVP (ויפסיד), ולקרול תהיה הזדמנות לתת את השואו שלו על הבמה הגדולה בעולם הספורט.

רק שהסופרבול הזה יהיה במגרש נייטרלי, ניו ג'רזי, ושם תחכה לסיהוקס - אחרי שיתפזר העשן מעל ה־AFC - קבוצה מנוסה יותר ולמודת קרבות, מי שזו לא תהיה. אז נעצור כאן. כי כבר אמרנו שלהמר על מנצחת בסופרבול בדצמבר זה כמו להגיש את התואר לבולטימור. יש גבול.