דמוקרטיה, קהילה ויוסי בניון

השבוע תעשה סיאטל סאונדרס, קבוצת ליגת הכדורגל של ארה"ב (MLS), היסטוריה לא קטנה בכלל. היא תזריק דמוקרטיה לספורט האמריקאי. גרין ביי פאקרס מ־NFL היא אולי הקבוצה היחידה בליגות של ארה"ב בבעלות האוהדים, אבל אוהדי סיאטל סאונדרס יהיו הראשונים שיצביעו על זהות הג'נרל מנג'ר — מנהל הקבוצה המקצועי — שלהם.

הקונספט הובא ל־MLS על ידי דרו קארי, הקומיקאי האמריקאי, שבביקור בספרד התרשם כל כך שבברצלונה ובריאל מדריד האוהדים הם שבוחרים את הנשיא של הקבוצה, עד שהציע אותו לג'ו רות, הבעלים של רוב המניות של הסאונדרס, שאותה הקים לפני יותר מחמש שנים בסיאטל.

מ־7 באוקטובר עד 7 בדצמבר יכולים המנויים של הקבוצה להצביע אם להמשיך עם הג'נרל מנג'ר אדריאן האנואר. ב־13 בדצמבר תספור חברה חיצונית את הקולות וייקבע אם האנואר ימשיך. אם לא יהיו יותר מ־10,000 קולות, ההצבעה לא תיחשב, אבל יהיו יותר. גם מי שאינו מנוי יוכל להצביע, אם יקנה מקום בהתאחדות האוהדים של סאונדרס ב־125 דולר.

אבל ההצבעה היא רק אמצע הסיפור. אותו נתחיל עכשיו מההתחלה.

אוהדי סיאטל בוחרים ג'נרל מנג'ר. לא רק גימיק שיווקי צילום: איי פי

יותר אוהדים מהבייסבול

לסיאטל העיר יש מסורת של מחשבה עצמאית ואימוץ רעיונות חדשים. העיר היא ביתם של סטארבקס, מיקרוסופט, גראנג' ואפילו תנועת Occupy. ב־2007 ג'ו רות', אוהד כדורגל נלהב מסיאטל שבמקרה הוא גם מפיק הוליוודי בכיר, החליט שיש מקום לקבוצת כדורגל בסיאטל. הוא התחבר להאנואר, שהיה בעלים של קבוצת כדורגל חובבנית בסיאטל בשם סאונדרס, גייס את חברו פול אלן ממיקרוסופט וגם את דרו קארי. התוכנית המקורית היתה להביא 12 אלף מנויים לקבוצה, שתעבוד על תשתית קבוצת הפוטבול המקומית בבעלות אלן, סיהוקס. אבל כדי להפוך את כל העניין למיוחד באמת הוחלט להתחבר למסורת של העיר, לחדשנות ולחשיבה עצמאית ולהעניק לאוכלוסייה המשכילה והעשירה יחסית של סיאטל את הצ'אנס להיות חלק מניהול הקבוצה. וכך הוחלט שכל מנוי יוכל לבחור את ה־GM של הקבוצה בכל ארבע שנים.

"בעלי קבוצות מענפי ספורט אחרים התקשרו אליי ואמרו שאני משוגע", אמר רות ל"ניו יורק טיימס".

התוצאה היתה נהירה מטורפת לקבוצה. אוהדים אימצו אותה ללבם, האהדה במגרש מזכירה משחקים אירופיים. סיאטל מביאה 43 אלף איש למשחקים, יותר מאשר קבוצת הבייסבול של סיאטל, והיא מוכרת בערך אותה כמות מרצ'נדייז כמו קבוצת הפוטבול של העיר, הסיהוקס. דיוויד סטרן, קומישינר ה־NBA, שנתן לקבוצת הכדורסל של העיר לעזוב, קרא לסאונדרס "קבוצת האקספנשן (קבוצה חדשה בליגה) המוצלחת ביותר בהיסטוריה של הספורט".

"זה פשוט מאוד", אמר קארי. "בכל קבוצת ספורט כל החלטה שצריך לעשות היא כשהאוהדים הם שם. הם שותפים. לא רק לקוחות. לא צריך לחשוב 'מה האוהדים חושבים', צריך לראות מה האוהדים אוהבים. זה יותר מפידבק".

האנואר, שיכול להיות קורבן של הרעיון היפה, לא צריך לדאוג יותר מדי למקומו. בסך הכל הקבוצה מנוהלת היטב ומסיימת את העונות שלה בצורה חיובית מאוד — אם כי עדיין ללא אליפות אבל עם ארבעה פלייאופים ברציפות. זה הישג מרשים מאוד לקבוצה חדשה. אגב, בכל מקרה להאנואר יישארו 32% מהקבוצה. כך שלא ייפטרו ממנו.

אוהדי סיאטל. "לא סתם אוהדים - שותפים" צילום: איי אף פי

מערכת יחסים נהדרת

יש כאן סיפור גדול יותר מבחירות.

המודל הזה, של מנויים כשותפים ולא כסתם לקוחות, מאפשר קיום מערכת יחסים נהדרת בין ההנהלה לקהל. עמותת אוהדים נפגשת עם הקבוצה וההנהלה מדי שלושה חודשים. השותפות הזו מאפשרת לאוהדים לבחור את השמות של להקת הקבוצה (Sound Wave), שמנגנת במהלך משחקים, וכך גם להעניק שמות למקומות ישיבה במגרש. אוהדים גם יכולים לקיים בחירות מוקדמות אם 20% רוצים לשנות את ה־GM. אגב, האוהדים גם בוחרים את העיצוב של הצעיף שלהם — שהוא במקרה גם המינוי האלקטרוני שלהם.

האם הרעיון הזה יכול לתפוס במקומות אחרים בארה"ב? קארי, שמגיע מקליבלנד ואוהד את קבוצת הפוטבול "בראונס", אומר שהוא היה רוצה לראות את קבוצת ה־NFL מאמצת את הרעיון. "ייקח לזה זמן לתפוס ולהתפשט כמו לכל הרעיונות הגדולים", אמר קארי.

"זה רעיון אדיר", אמר בריאן פרדריק — מנהל "קואליציית אוהדי הספורט", ארגון אוהדים אמריקאי שממוקם בוושינגטון די.סי. "אני חושב שזה משהו שהמון אוהדים היו רוצים ברחבי ארה"ב. אין דרך טובה יותר לבנות מערכת יחסים עם האוהדים מאשר ליצור עניין אמיתי בקבוצה ולתת להם שליטה על עתידה. אני חושב שזה הכרח בארה"ב. באירופה זו כבר מסורת. בארה"ב לבעלים יש שליטה על קבוצות ועשו מניפולציות על ערים במשך דורות". פרדריק צודק. מספר הבלוגים והאתרים שמוקדשים לסיאטל סאונדרס לא היה מבייש קבוצה אירופית בכירה.

יש באהדה המשוגעת לסאונדרס, שנוצרה בלי מסורת או היסטוריה של כדורגל בסיאטל, משהו עמוק עוד יותר: כמעט כולנו, בדרך זו או אחרת, קשורים לארגונים גדולים מאיתנו בהרבה. אם זו מדינה או תאגיד. אין לנו שליטה על מזג האוויר או על הכלכלה. ואנחנו כמעט חסרי שליטה לגבי כל אספקט בחיים שלנו. וחוסר שליטה, על פי מחקרים, הוא אחד הגורמים העיקריים לחרדות ולדיכאונות — שהם מהמגפות הגדולות של המאה ה־21. ואז, כשמשהו כמו קבוצת כדורגל מעניק לנו שליטה, אפילו לא אבסולוטית, ובמקביל מציע לנו להתחבר לקהילה, נתחבר ונאהב את זה. אנחנו נרגיש טוב יותר עם עצמנו ועם הסביבה שלנו.

לא בטוח שלזה התכוונו בסאונדרס כשהחליטו להזריק דמוקרטיה לכדורגל האמריקאי. אבל זה מה שקרה. וזה הוביל לכך שקבוצתם מביאה פי שניים אוהדים מאשר קבוצת ה־MLS השנייה בתור ומציגה מספר עולה של אוהדים מדי שנה.

יוסי בניון. בקרוב באמריקה? צילום: איי אף פי

ועכשיו: יוסי בניון?

אגב, אם האנואר ימשיך בתפקידו, סיכוי גדול שיהיה לסיפור הזה של סיאטל גם זווית ישראלית. האנואר הגיש הצעה ליוסי בניון להצטרף לסיאטל סאונדרס, ועל פי הדיווחים הישראלי שוקל זאת בחיוב.

בניון עשוי לקבל שחרור מהשאלתו לווסטהאם כבר בינואר הקרוב, וצ'לסי, שמחפשת להיפטר ממשכורתו, עשויה לשחרר אותו בחינם ל־MLS.