"יהיו קיצוצים, אבל לא במחלקת הנוער"

על השקף במצגת שהכינו במחלקת הנוער של מכבי חיפה החזון מאוד ברור. הקבוצה הבוגרת אמורה להיות מורכבת מ־30% שחקני רכש ישראלים, 20% שחקני רכש זרים ו־50%, לא פחות, שחקני בית. מעט מאוד קבוצות בעולם יכולות לעשות את זה. האמת, מעט מאוד מועדונים יכולים להכריז שהם מעוניינים שכך הקבוצה הבוגרת שלהם תיראה — אבל במכבי חיפה משוכנעים שהם יכולים לעשות את זה. הם משוכנעים שהם יעשו את זה.

מכבי חיפה - מחלקת הנוער. תקציב מחלקת הנוער של מכבי חיפה נע בין 5.5 ל־6 מיליון שקל (כ־3.5 מיליון שקל מכיסו של יעקב שחר). זהו תקציב מחלקת הנוער השני הכי גדול בישראל — אחרי מכבי תל אביב (10 מיליון שקל — כ־70% מכיסו של מיטשל גולדהאר). צילום: אבישי אקהויז

"בחלון ההעברות דיברו הרבה על עומר דמארי", אומר יניב כהן, מנהל מחלקת הנוער של מכבי חיפה. "אבל אני אומר לך — במועדון הבינו שהדגש עכשיו צריך להיות על שחקני נוער".

כיום בסגל מכבי חיפה (24 שחקנים) יש תשעה שחקני בית, שהם 37.5%. במועדון מבטיחים שזה הולך להשתנות: שחקני רכש ייבחרו בקפידה רבה יותר וכך גם שחקנים זרים. מי שימלא את השורות אלו בוגרי מחלקת הנוער של המועדון. שובל גוזלן החלוץ, עאיד חבשי הבלם ואיסמעיל ריאן הקשר ההתקפי הועלו לקבוצה הבוגרת לאחרונה, ולא מן הנמנע שקבוצת הנוער של המועדון — מקום 1 בליגת־העל בנוער — תספק שחקנים נוספים לסגל הקבוצה הבוגרת. עוד העונה.

איך יעשו את זה?

מכבי תל אביב אולי בלתי ניתנת לעצירה בליגת־העל, אבל בנוער, למרות הפסד 4–0 למכבי תל אביב, מכבי חיפה עדיין במקום הראשון. ובמועדון מתכננים להשקיע הרבה כדי להשאיר את מחלקת הנוער כמובילה בתחומה.

תקציב מחלקת הנוער של מכבי חיפה נע בין 5.5 ל־6 מיליון שקל (כ־3.5 מיליון שקל מכיסו של יעקב שחר). זהו תקציב מחלקת הנוער השני הכי גדול בישראל — אחרי מכבי תל אביב (10 מיליון שקל — כ־70% מכיסו של מיטשל גולדהאר). במכבי חיפה מאוד לא אהבו את ההכרזות של מכבי תל אביב על כך שהם בעלי מחלקת הנוער הטובה ביותר. "רק בכסף הם גדולים יותר מאיתנו", אומרים בכרמל. לא ניכנס לזה — נשאיר את המאבק לסטטיסטיקות שבעתיד הקרוב יראו לנו מי מגדל יותר שחקנים לקבוצה הבוגרת.

בכל מקרה, בבוקר חורפי בקצף ניתן להבין למה במכבי חיפה מתכננים "לבנות על הנוער". קבוצת הנערים מהאקדמיה של מכבי חיפה מתאמנת באחד מחמשת מגרשי האימון של קבוצת הנוער. "לאף אחד אין שיער ארוך, אין עגילים, אין קעקועים — הכל נעשה בשקט מופתי, כולם מתוקתקים", אומרים אנשי הצוות. "למעשה, אין אקדמיה לאף קבוצה בישראל מלבד למכבי חיפה", אומר כהן. "מה זה אקדמיה? אקדמיה זה שילוב של מקום לינה, מתקן אימונים ובית ספר באותו מתחם או בקרבה מסוימת זה לזה. בישראל אין כאלו, אבל לנו יש".

37 ילדים משתייכים באקדמיה של מכבי חיפה בכפר גלים — מכיתה ז' עד כיתה י"ב. הם קמים ב־7:30 בבוקר ויוצאים לאימון בקצף — כמה דקות נסיעה משם. לאחר מכן הם חוזרים לכפר גלים — מקלחת, התארגנויות ובית ספר עד הצהריים. אחרי עוד ארוחה ומנוחה הם יוצאים לאימון ערב וחוזרים לארוחת ערב (שהמועדון שוכר טבח מיוחד שיכין אותה). אחריה מגיעות מורות פרטיות לעבוד עם השחקנים על הלימודים ולסייע וב־22:00 כיבוי אורות. "זה סדר יום לא פשוט בכלל", אומר כהן. לילדי האקדמיה מצטרפים ילדים מקומיים. המטרה היא לשמור על סגלים לא גדולים מדי. 24 ילדים או פחות עם שתי קבוצות בכל שכבת גיל. בגיל נערים (U18) יש שתי קבוצות של 18 ילדים והטובים ביותר עולים לנוער (28 שחקנים).

יניב כהן. "כולם ייצאו מכאן כאזרחים טובים שתורמים לחברה — זה מה ששחר רואה לנגד עיניו" צילום: ראובן כהן

"לא חוסכים בשום דבר"

עלות כל ילד אקדמיה נעה בין 30 אלף ל־100 אלף שקל, תלוי במצבו המשפחתי, בתמיכות ובהנחות מהמדינה וממקורות אחרים. המשפחות מממנות את עלות הילד שלהם אלא אם כן הן לא מסוגלות. לכאן נכנס יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה, שרואה בהשקעה שלו בנוער כהשקעה ספורטיבית אבל גם כהשקעה חברתית. "לא כולם ייצאו מכאן שחקנים", אומר כהן, שבתקופה מסוימת בחייו היה שחקן טוב יותר מאיל ברקוביץ', אבל לא מימש את הפוטנציאל שלו כמו חברו לקבוצה. "אבל כולם ייצאו מכאן כאזרחים טובים שתורמים לחברה — זה מה ששחר רואה לנגד עיניו. זה חלק מהתרומה שלו לחברה. יש לנו כאן ילדים ממשפחות קשות יום, מהפריפריה, יש לנו אפילו ילד סודני — חמישה אנחנו כבר יודעים שהם יהיו שחקנים, השאר אנחנו יודעים שהם יהיו אנשים טובים". "אקדמיית מראה" של מכבי חיפה פועלת גם בנהלל ומקבלת את רוב המימון מהמיליונר פרד גולדשנפלד. מערכת היחסים בין מכבי חיפה לנהלל מאפשרת לקבוצה לנהל שתי אקדמיות — ששתיהן כבר ייצרו שחקנים שהגיעו לקבוצה הבוגרת. מכבי חיפה נותנת גם חסות ל־20 בתי ספר לכדורגל בארץ — בתמורה לציוד מוזל ואופציה ראשונה על שחקני בתי הספר — ובסך הכל יותר מ-1,000 ילדים רשומים כשחקני מכבי חיפה.

"יהיו קיצוצים בתקציב המועדון", אומר איתמר צ'יזיק, מנכ"ל מכבי חיפה. "אבל כבר עכשיו ידוע שלא נוגעים בנוער. לא חוסכים בשום דבר. אם צריך להביא שחקן — משלמים עבורו מה שצריך. לא חוסכים בכלום: לימודים, לינה, ציוד — מה שצריך". גם לא חוסכים ביציאת הקבוצה הבוגרת לחו"ל.

"אחד המרכיבים בפיתוח שחקנים קשור ברכישת ניסיון בינלאומי", נכתב בתוכנית של מכבי חיפה. "המחלקה משקיעה בכל שנה משאבים וכסף כדי לאפשר לכמה קבוצות להתאמן, לשחק ולהתחרות במחנות אימונים וטורנירים בחו"ל עם צמרת הכדורגל העולמי".

"היינו בהרבה מקומות ובהרבה אקדמיות", מספר כהן, "ולמדנו גם הרבה דברים. ישבנו עם מנהלים מקצועיים בחו"ל ולמדנו דברים כלליים שעזרו לנו לבנות את המערך המקצועי שלנו. גם למדנו דברים שלא יכולים לעבוד אצלנו".

מה למדתם, למשל?

"באירופה לומדים איך לשחק מהר מגיל צעיר", אומר שמוליק חנין, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של מכבי חיפה. "באירופה המשחק מאוד שוטף. משהו קטן שלמדנו, זה ממש נראה מינורי, זה כשיש אאוט או פאול, לא מחכים שנייה. לא מחכים למגן או מישהו שיוציא את הכדור מהאאוט. מי שהכי קרוב מוציא את הכדור מהר. הקבוצה היריבה לא מוכנה ואפשר לנצל את זה. אנחנו למדנו את זה על בשרנו — כמה קטלני זה יכול להיות — ההוצאה המהירה זאת של האאוט. אימצנו את זה. גם הרטבנו את המגרשים בכל האימונים והמשחקים כדי שהכדור יהיה מהיר יותר, והילדים ילמדו לשחק מהר יותר".

מה לא לקחתם?

"יש דברים שניסינו ולא הצליחו", אומר כהן. "למשל, עניין הסקאוטינג. לפני ארבע שנים ניסינו לייבא מודל שלמדנו מגרמניה. בחרנו אנשי מקצוע מכל הארץ, שניים מהצפון, שניים מהמרכז, שניים מהדרום, והם היו אמורים להיות הסקאוטים שלנו ברחבי הארץ. היה חשוב לנו גם שכל איש מקצוע יהיה מהאזור שבו הוא אמור להתמחות. אבל זה נכשל. ראינו שאנחנו, בתוך המועדון, מכירים יותר שחקנים מאנשי המקצוע בשטח. וזה בגלל שהמדינה שלנו זה לא גרמניה. אנחנו מכירים את כל השחקנים שמתמודדים נגדנו בליגה, ולא צריך רשת רחבה מדי של סקאוטים כדי לקלוט אותם. בקיצור, אנחנו הבאנו עשרה שחקנים והסקאוטים המיוחדים רק שחקן אחד. אז הבנו שלא צריך רשת סקאוטינג כמו בגרמניה".

שמוליק חנין. מספר הקסם זה 6,000. כל שחקן בליגת־העל עשה 6,000 חזרות על מיומנות כלשהי. מיומנות טכנית — הרמה, בעיטה, מסירה. אז הגברנו שעות אימון כדי להגיע למספר הקסם הזה. אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב צעד אחד קדימה" צילום: ראובן כהן

מחפש את האקס פקטור

המערכת פועלת כדי לייצר שחקנים ברמה גבוהה והיא עושה זאת. לפחות חמישה שחקנים שהם שחקני הרכב בנבחרת ישראל גדלו בנוער של מכבי חיפה (ליאור רפאלוב, תומר חמד, בירם כיאל, עדן בן בסט ודקל קינן), וליגת־העל והליגה הלאומית מלאות בשחקנים שגדלו במכבי חיפה (לפחות 18 שחקנים מושאלים לקבוצות אחרות ועוד מספר רב היו בעבר ומצאו עצמם מרוויחים מכדורגל). רבים לא נשארו במועדון, והביקורות היו על כך שמכבי חיפה מוותרת מהר מדי על השחקנים שלה. בחיפה, כנראה, הפנימו וכאמור מחליטים לשנות את הגישה. המדיניות כיום השתנתה ואמורה להכתיב למאמן הקבוצה הבוגרת (מאוד מרוצים מאריק בנאדו) לשחק עם בוגרי מחלקת הנוער.

חנין, מנהל המחלקה בחיפה מאז 2006, אומר שתפקידו בתור המנהל המקצועי זה "לחפש את ה־X פקטור שיכול לסייע למועדון לייצר יותר שחקנים לקבוצה הבוגרת של המועדון וגם לכדורגל הישראלי".

"מה משותף לכל השחקנים בליגת־העל?", הוא שואל. "מה משותף לערן זהבי ולשובל גוזלן? הכל קשור למספר אימונים בשבוע. מספר הקסם זה 6,000. כל שחקן בליגת־העל עשה 6,000 חזרות על מיומנות כלשהי. מיומנות טכנית — הרמה, בעיטה, מסירה. אז הגברנו שעות אימון כדי להגיע למספר הקסם הזה. אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב צעד אחד קדימה".

איך מתבצע החיבור בין הבוגרים לנוער? יש בחיפה ובכלל בעיה גדולה בקפיצה הזאת בין הנוער לבוגרים.

"טאלב טאווטחה, למשל, לא היה מגן שמאלי. הוא לא גדל ככזה, אבל אז התגלה צורך של המועדון במגן שמאלי ואנחנו קיבלנו את ההוראה 'לייצר' אחד. אז תכננו כך שהוא יעלה כמגן שמאלי לבוגרים. איפה אני עוד יכול לצמצם פערים בין הנוער לקבוצה הבוגרת? הגברנו את הקצב של אימוני הנוער עם מאמני הכושר של הקבוצה הבוגרת. המדדים הטכנולוגיים אצלנו נכנסו חזק מאוד לאימונים. אנחנו מודדים ועוקבים אחר השחקנים מגיל 14–15. בודקים את יכולות הקואורדינציה שלהם, הכוח המתפרץ, המהירות. יש לנו המון נתונים שמסייעים לנו לראות במה שחקן טוב יותר ובמה הוא צריך להשתפר".

כוח מתפרץ הוא גורם קריטי בכדורגל המקצועני. חנין, חובב כדורגל גרמני, מספר שמהשתלמות מהכדורגל הגרמני הביא את אחד המדדים החשובים ביותר מבחינתו — "כוח מתפרץ". בנבחרות הגרמניות כל השחקנים צריכים לרוץ 10 מטרים ב-1.65 שניות או פחות. "רק שחקן מאוד מיוחד, עם יכולות טכניות נדירות, יכול להמשיך בנבחרות ללא עמידה בתנאי הזה", אומר חנין, שמאמץ את הגישה. "כולם אצלנו צריכים לשאוף לרוץ במהירות הזאת".

חשבתם לשחק את אותה השיטה בכל מחלקות הנוער כדי להטמיע אותה טוב יותר ואז להכין את השחקנים טוב יותר לקבוצה הבוגרת – כמו שעושים באייאקס ובברצלונה?

"אני חושב שאופי השחקן קובע את שיטת המשחק. למשל, תשים את דקל קינן כקשר אחורי, הוא לא ממש קשר אחורי. הוא בלם. אז זה משנה את שיטת המשחק שלך. אנחנו משתדלים להתאים את שיטת המשחק לקבוצה הבוגרת — אבל השחקנים לא הופכים לטובים יותר בגלל השיטה. לפי דעתי, שיטה מוטמעת מתאימה יותר לנבחרות, שאינן נפגשות פעמים רבות במהלך העונה והשחקנים צריכים לחזור לטקטיקה שמוכרת להם ונוח להם איתה. לנו חשוב יותר לשפר ולמצות את הפוטנציאל של השחקן הבודד. אנחנו עוקבים אחרי המדדים והסטטיסטיקות שלו. כל שחקן מקבל דף אישי עם הנתונים שאנחנו רוצים ממנו ומה הוא עשה. כמה מסירות עומק, כמה ריצות עם הכדור, כמה תנועות חיתוך וכו'".

התוכנית של מכבי חיפה. 50% מהסגל - שחקני בית. אפשרי?

"טיפול עוטף"

השחקנים כולם נהנים ממעקב טכנולוגי אחרי הביצועים הפיזיולוגיים שלהם. הם מקבלים טיפול מהמרכז לרפואת ספורט בראשות ד"ר אברהם ברבר (היחיד מסוגו בארץ). הם מספקים מעקבים קרדיולוגיים, מחלקה אורתופדית, מחלקה פסיכולוגית, מחלקה פיזיותרפית, שיקום פציעות ובדיקות נוספות. בשנים האחרונות גם רענן דגן, מאמן מנטלי, מסייע בבנייה המנטלית של השחקנים, עידו רוזנר, מאמן שילוב ותיאום מערכות (קואורדינציה), הצטרף למערך האימונים של מחלקת הנוער כמו גם תוכנית "שמיים" של בוגרי קורס טיס, שמסייעת בשיפור יכולות הלימוד של שלהם. "אנחנו מעניקים טיפול עוטף לכל שחקן", אומר כהן.

במשך שנים התגאו במכבי חיפה בכך שיש להם את מחלקת הנוער הטובה ביותר במדינה. ואולם הזכיות הרבות בתארים ברמת הנוער הותירו את האוהדים מבולבלים, כשהם שראו את סגל הקבוצה מתמלא בשחקנים "זרים" ובינוניים, שמשחקים על חשבון שחקני הבית ולא ממש מצטיינים. בחיפה מבטיחים שינוי כיוון חד. יותר שחקני בית בסגל הקבוצה הבוגרת מתחילים להופיע כבר השנה בסגל — שובל גוזלן, שון וייסמן, עאיד חבשי, ג'אבר עטא עלו מהנוער העונה. בעונה הבאה ייתכן ששחקני בית אחרים — כגון ריאן איסמעיל ומוחמד כליבאת — יחזרו. 50% שחקני בית מכריז השקף. האם מכבי חיפה יכולה לעמוד באתגר שהציבה לעצמה?