את מי מכבי חיפה תבחר להאכיל?

ב-1987 קיבל אריגו סאקי האיטלקי את תפקיד מאמן מילאן. ללא ניסיון כשחקן ועם רעיונות "מוטרפים" כגון אימונים טקטיים ללא כדור, סאקי לקח את הפרויקט המגלומני של סילביו ברלוסקוני לגבהים אדירים. ואולם, המשחקים הראשונים היו נוראיים מבחינת סאקי. השחקנים לא אהבו את הגישה החדשה שלו וסירבו לאמץ אותה. התוצאות היו גרועות אבל אז, אחרי הפסד ביתי בתחילת העונה, הגיע ברלוסקוני לחדר ההלבשה גער על שחקניו: "המאמן כאן להישאר. אני אעיף כל אחד ואחד מכם אבל אותו אני אשאיר, הבנתם?".

אריק בנאדו. צריך סביבה תומכת צילום: ראובן שוורץ

הם הבינו ומילאן נהפכה לאחת מהקבוצות הגדולות בכל הזמנים בניצחונו של סאקי. מעניין אם יעקב שחר אמר משהו דומה לשחקנים שלו באחת מגיחותיו לחדר ההלבשה של אריק בנאדו. בכלל, מעניין איך במכבי חיפה מתכננים להתמודד עם הרעשים סביב הקבוצה. 

לפעמים אני צופה בראיונות של בנאדו ורואה ג'נטלמן שאומר לעצמו "מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם". האיש אוהב את מכבי חיפה ואת המקצוע שלו וניתן לראות זאת בראיונותיו. עם זאת, גורמים רבים מסביב למכבי חיפה ממש לא אוהבים אותו. אולי כי הוא לא משתף איתם פעולה בכל מיני נושאים, אולי כי הוא מנסה לעשות את הדברים בדרכו שלו.

מכבי חיפה עומדת כעת בפני צומת דרכים. הנהלתה צריכה להחליט על הדרך שלה והאם בנאדו הוא חלק מאותה הדרך.

הזאב הלבן מול הזאב השחור

"מאבק גדול מתרחש בתוכי", אמר צ'יף אינדיאני לאנשי שבטו. "זהו קרב איתנים בין שני זאבים - אחד שחור ואחד לבן. הזאב השחור הוא רע ומרושע. הוא כועס ומריר. הוא ניזון משמחה לאיד, תסכול, אכזבה, שיפוט, מרירות, קנאה, צער, אי פרגון, חמדנות, יהירות, לשון הרע ואגו ענק. בצד השני, עומד הזאב הלבן שניזון משמחה, רוגע, פרגון, שלוות נפש, אהבה, תקווה, חמלה, טוב לב, אמפתיה, סימפטיה, קבלה, למידה, נדיבות, ענווה ואמונה. זהו הקרב הפנימי שלי והקרב הפנימי של כל אחד ואחד מכם".

"איזה זאב ינצח?", שאל אחד האינדיאנים.

"הזאב שתאכיל אותו יותר ינצח", ענה הצ'יף. 

המערכת סביב בנאדו צריכה להחליט מי היא מאכילה. האם היא מאכילה את צמאי הדם שניזונים ממירמור, שמחה לאיד וקנאה - או האם היא מאכילה את אלו שניזונים מפרגון, רוגע, אמפתיה ותקווה?

בנאדו קיבל את תפקיד מאמן מכבי חיפה בשנה שעברה כשהקבוצה היתה במצב קטסטרופלי. רבים הרימו גבה שדווקא הוא, ללא ניסיון, קיבל את התפקיד. להתחיל את קריירת האימון באחת מהקבוצות הגדולות בישראל זו משימה קשה אבל בנאדו היה כמו שחקן נוער, שעולה לבוגרים וישר פורץ קדימה. תחתיו הקבוצה מצאה את דרכה וטיפסה במעלה הטבלה.

בנאדו והצוות שלו, העוזר אורי אוזן ושני מאמני הכושר חזי נחשוני ואורי הראל, החלו הקיץ בבניית הקבוצה מחדש. הוא החתים את שחקן השנה ביוון (רובן ראיוס), שני שחקני סגל נבחרת ישראל (אלעד גבאי ושמעון אבוחצירה) וגם את תגלית העונה לדעתי, רן אבוקרט. אבל הקבוצה היתה צריכה להיבנות מחדש בעיקר שלאורך השנים נעשו החתמות זרים ושחקנים ישראלים שלא מתאימים לרמה שחיפה שואפת אליה. 

ההחתמות הללו לא נעשו על ידי בנאדו. על פי הבנתי, בנאדו בטוח גם שיצליח להעלות 4-5 שחקנים מקבוצת הנוער בשנתיים הקרובות. הוא מכיר את הנוער היטב מאחר שעבד שם. לבנאדו יש תוכניות רפורמה מקיפה לקבוצה, שכוללת החתמת שחקנים זרים איכותיים יותר, קידום שחקנים מהנוער ושחרור שחקנים שמעיקים על התקציב. השאלה כעת היא את מי המערכת שסביב הצוות המקצועי שלו מחליטה להאכיל. את הזאב השחור או הזאב הלבן?

הכותב הוא יועץ סקאוטינג בסוכנות VSA International המתמחה במזרח אירופה