כך הקימו את קבוצת הכדורגל האמריקאית הראשונה בבעלות האוהדים

נאשוויל היא עיר יפה בצפון טנסי. עיר של קאובויים ונשותיהם הבלונדיניות עם תיבות מוזיקה ברחובות ומוזיקת קאנטרי חיה כמעט בכל פאב באזור. ובאחד מאותם פאבים עלה לקבוצה של חברים רעיון: להקים קבוצת כדורגל, שתהיה בבעלות 100% של אוהדים ותנוהל על ידיהם. והנה עניין משוגע: אחרי שלושה חודשים הם עשו זאת.

.

חלק מהדנ"א

עוד עניין: זה כבר לא כזה משוגע. כדי להבין את המהלך שעשוי להסתיים עם קבוצה ב־MLS, ליגת הכדורגל המקצוענית של ארה"ב, צריך להביא בחשבון את השינוי הסיסמי שמתרחש כעת בארה"ב. הכדורגל הפך לענף ספורט פופולרי כמו הבייסבול — אם לא יותר. על פי הסקר השנתי של ESPN, שנת 2013 היתה השנה הראשונה בהיסטוריה שבה ליגת הכדורגל של צפון אמריקה (MLS) זכתה לפופולריות בקרב ילדים כמו ליגת הבייסבול של צפון אמריקה (MLB). לפי הסקר, 18% מהילדים בני 12 עד 17 בארה"ב רואים עצמם כ"אוהדים נלהבים" של ה־MLS. כדי לשים את העניינים בפרספקטיבה, ה־MLB — ליגה שמכניסה בערך 8 מיליארד דולר יותר מה־MLS — נהנתה בשיאה מאהדה נלהבת של כ־27% וכיום רק 18% מהילדים רואים עצמם כאוהדי בייסבול נלהבים. אגב, הפוטבול עדיין הרבה יותר פופולרי מכל ענף אחר (38.8% מהילדים הם אוהדים נלהבים של ה־NFL), וה־NBA במקום השני (30%) כשה־MLB וה־MLS במקום השלישי המשותף בין הליגות המקצועניות. ב־ESPN מכנים את הקפיצה של ה־MLS כ"פנומנלית". ב־1996, כשהליגה קמה לתחייה, היא אפילו לא היתה בגרף של ESPN, ועכשיו, לפי עורך הסקר ריץ' לוקר, היא "חלק מהדנ"א של הספורט האמריקאי".

בקהאם, יאנקיז ומידל אמריקה

אפשר לראות את השינוי האדיר בכך שמנצ'סטר סיטי וניו יורק יאנקיז מקימות יחדיו קבוצה שנייה בניו יורק, או בכך שדיוויד בקהאם, עדיין הכדורגלן המוכר בכל הזמנים, מקים קבוצה במיאמי — אבל השינוי האמיתי מתרחש בשורשי הדשא של המשחק. במסע ב"מידל אמריקה" רואים הרבה מגרשי פוטבול אבל גם הרבה מאוד מגרשי כדורגל (יותר ממגרשי בייסבול), ועכשיו, כמו באירופה, אוהדי המשחק גם רוצים לנהל אותו. שני צעירים מנאשוויל, כריס ג'ונס ורובי ג'ונסטון, ישבו על בירה באחד מערבי הבירה ב"מוזיק סיטי", ודיברו על הגאווה הרבה שרוב הנאשווילים מרגישים בקשר לקבוצות הספורט הבכירות שלהם (טנסי טיטאנס מה־NFL ונאשוויל פרדטורס מה־NHL). אמנם שתי הקבוצות לא ממש מבריקות, אבל הן מביאות קהל לבוש במיטב המרצ'נדייז וחולצות הרפליקה. הנאשווילים אוהבים את העיר שלהם וגאים לצעוק את שם העיר באירועי ספורט — גם בליגות הלא מקצועניות. וכמה חודשים לפני שג'ונס (31), שחקן פוטבול קולג'ים לשעבר, עלה עם רעיון להקים קבוצת אוהדים — קבוצת הכדורגל של נאשוויל (מטרוס) פשטה רגל אחרי שנים של בעלות בעייתית. "חשבתי על העניין הזה כמה שנים טובות", אומר ג'ונס. "הרי גרין ביי פאקרס מנוהלת על ידי אוהדים, אז למה שאנחנו בנאשוויל לא נוכל לעשות את זה?".

מאיפה הרעיון?

"האמת, ההשראה האישית שלי מגיעה מ־FC יונייטד של מנצ'סטר (הקבוצה שאוהדי מנצ'סטר יונייטד הקימו כמחאה נגד משפחת גלייזר, הבעלים של מנצ'סטר יונייטד — א"ד). זה שלח מסר חזק מאוד לא רק בבריטניה או אירופה אלא גם לאוהדי כדורגל בארה"ב. זה בלתי נתפס שקבוצה גדולה של אוהדים פשוט עוזבת את הקבוצה שלהם, מכיוון שהם לא מסכימים עם הניהול, ובונים קבוצה חדשה. אני לא רואה איך קבוצה של אוהדי ניו יורק יאנקיז יעשו את זה כאן".

ג'ונס ושותפו לדרך רובי ג'ונסטון נפגשו עוד כמה פעמים בפאבים של נאשוויל, שתו בירה גרועה, אכלו המבורגר משובח ובנו תוכנית להקמת הקבוצה. הצעד הראשון: חשבון טוויטר ופייסבוק שמפרטים את החזון. הציוץ הראשון? "רוצה להיות בעלים של קבוצת כדורגל? אתה לא צריך לנסוע לחו"ל, אתה יכול להיות בעלים של נאשוויל FC".

זה קרה במאי האחרון. היום יש להם כבר 450 חברי מועדון מ־28 מדינות בארה"ב וחמש מדינות מחוץ לארה"ב. הם הקימו מועדון חברתי לאוהדים, עשו כבר מבחנים פתוחים לשחקני כדורגל באזור, ויש להם כבר 12 ספונסרים מקומיים. הקבוצה התאחדה עם נאשוויל אטלס, קבוצת כדורגל נוספת בעיר, וכמו כן הם משתפים פעולה עם פורטסמות', שכיום — אחרי קריסת הקבוצה לליגה הרביעית באנגליה — היא קבוצת אוהדים, ובמאי הקרוב הם ישחקו את המשחק הראשון שלהם באחת הליגות הנמוכות בארה"ב (NPSL). הם ישחקו את המשחקים באצטדיון של קבוצת הבייסבול של נאשוויל, מהליגה הנמוכה.

אוהדי נאשוויל FC. קבוצה חדשה

בעלים? קח צעיף

מאות אנשים שילמו 75 דולר כל אחד כדי להימנות אם קבוצת המייסדים ולקבל זכות הצבעה על כל החלטה. כל Founder קיבל צעיף וכניסה חינם לכל משחקי הבית. אפשר היה לרכוש בעלות ב־40 דולר — אז מקבלים קול בהחלטות אבל לא את התוספות. אפשר גם לתרום וכבר נמצא אוהד מולטי־מיליונר שתורם מכספו לקבוצה. ג'ונס וג'ונסטון יצאו ללמוד איך עובדים בגרין ביי פאקרס, וגם למדו על קבוצות הענק בבעלות האוהדים — ברצלונה, ריאל מדריד, באיירן מינכן ובוקה ג'וניורס. "כל העובדים שלנו הם אוהדים שלנו ומקימי המועדון", אומר ג'ונס. "יש הרבה מאוד הזדמנויות להתנדב, לסייע ולעבוד עבור המועדון".

ג'ונס עצמו עובד קשה מאוד כדי לחבר את העיר לקבוצה. הוא פנה לעשרה בתי הספר לכדורגל באזור והקים רשת של סייענים. כ־20 אלף ילדים משחקים כדורגל בנאשוויל וג'ונס רוצה אותם כאוהדי הקבוצה. "יש לפחות 60 אלף איש שנחשבים לאוהדי כדורגל בנאשוויל", אומר ג'ונס. "אבל לפי התחזיות שלנו, עד 2025 יהיו לפחות מיליון. מייקל היצ'קוק, הקומישינר של ה־NPSL, מאוד מבסוט מהקמת הקבוצה. "ראיתי את הפוטנציאל ואת המודל האסטרטגי וזה נראה מאוד מתאים למשימה שלנו — שהיא להגדיל את הפופולריות של המשחק ברמת השטח", הוא אומר. "מעולם לא ראיתי מישהו שעובד טוב כמו החבר'ה בנאשוויל".

ג'ונס כבר חושב על הקמת אצטדיון ואפילו ראש העיר של נאשוויל אהב את הרעיון. החזון, על פי ג'ונס, הוא הקמת אצטדיון כדורגל בן 15 אלף מקומות שיהיה חלק מתוכנית פיתוח עירונית (נאשוויל, לצד טמפה ביי ויוסטון, היא המטרופולין בעל הצמיחה הכלכלית הגדולה ביותר בארה"ב). "אנחנו רוצים להישאר ב־100% בעלות של הקהילה ולשחק באחת הליגות המקצועינות — USL, NASL או אפילו MLS. המודל שלנו הוא יותר בר־קיימא", אומר ג'ונס, שאגב, לא מגדיר את עצמו כאוהד כדורגל נלהב מדי. "זה יותר בר־קיימא מאשר בעלים אחד גדול שיכול להתעייף מלכתוב צ'קים לקבוצה ומחליט לעזוב. הקהילה היא הכוח הגדול שלנו. אף אחד לא יכול להגיד, טוב, נמאס לי — אני עוזב".