15 סיבות להתבאס על זה שיוון הודחה

הנבחרת שכולם אוהבים לשנוא היא אחת הנבחרות שחבל שהן לא ממשיכות במונדיאל

אוריאל דסקל 10:5001.07.14

תגיות:

נראה שכולם היו מבסוטים מההדחה של נבחרת יוון מהמונדיאל ביום ראשון. אחרי הכל, אף אחד לא אוהב חבורה של הורסי מסיבות שמשחקים כדורגל הגנתי ועלו לשלב שמינית הגמר בזכות שני שערים, אחד מהם מפנדל בדקה ה־90. כולם גם חששו מתסריט יורו 2004, שהיוונים ההגנתיים הנוראיים יזכו באליפות. אולי לא באמת פחדו, אבל היה חשש. עם ישראל, כך נראה בפייסבוק ובתקשורת, חגג את ההדחה של היוונים. חבל, דווקא יש הרבה סיבות לכך שאנחנו צריכים לנצור את הנבחרת הזאת. אז הנה הסיבות לכך שאנחנו צריכים להתבאס מכך שלא נראה את יוון יותר במונדיאל.

קראו עוד בכלכליסט:

יהודה פוליקר. מה לא ישראלי ביווני? צילום: תומריקו

1. כי וואלק, הם דומים לנו. הרי ספרד לא נהיה. וגם גרמניה לא. ואפילו לא אירלנד. אבל קווי הדימיון ליוונים הם בלתי נגמרים: שני עמים עתיקים על הים התיכון. שמש דומה, אוכל דומה, אותה התנהגות ים תיכונית, פוליטיקאים מעצבנים, אנשים וכחניים (בכל זאת, היוונים המציאו את הדמוקרטיה ואת הפילוסופיה), שפה משונה לאוזן זרה. שני העמים אפילו אוהבים את הענף המוזר הזה - כדורסל.

2. בגלל המדים. כחול ולבן. זה הכי אנחנו.

3. בגלל שיורגוס קראגוניס נראה כמו רוברט דה נירו, בתקופה שדה נירו היה שחקן שלא עשה סרטים נוראיים. בכל מקרה, אחרי 139 משחקים בנבחרת הוא פורש. במשחקו הבינלאומי האחרון הוא רץ יותר 13.7 ק"מ ב-120 דקות בחום והלחות בברזיל. פשוט גיבור.

קרגוניס? צילום: איי אף פי

4. בגלל שהשחקנים היוונים ויתרו על הבונוסים שהגיעו להם. בערב שמינית הגמר שחקני נבחרת יוון החליטו לוותר על הבונוסים המגיעים להם בזכות ההופעות בגביע העולם בכדורגל ודרשו להקים "בית נבחרות יווני" במולדתם. במכתב לראש ממשלת יוון אנטוניוס סאמארס נכתב: "אנחנו לא רוצים בונוסים או כסף. אנחנו משחקים עבור יוון ואנשיה. כל מה שאנחנו רוצים זה תמיכה ושתימצא קרקע שעליה אפשר להקים מרכז ספורט ובית לנבחרת הלאומית". כל 23 שחקני הסגל חתמו על המכתב לראש הממשלה היווני. אדירים.

שחקני יוון. סירבו לקבל בונוסים ודרשו להשקיע בתשתיות צילום: אימג'בנק, Gettyimages

5. בגלל שגיורגיוס סמארס נשמה. החלוץ הגבוה של יוון משחק בסלטיק גלזגו, שם הוא חביב האוהדים. למה? הרבה בגלל שהוא עשה מאמצים גדולים כדי להתחבר אליהם — במיוחד לאחד, ג'יי ביטי. ביטי הוא ילד בן 11 עם תסמונת דאון. הוא חושב ש"סמי" הוא השחקן הכי טוב של גלזגו, והוא בקשר רציף איתו. "סמי" אף סחב אותו בחגיגות האליפות של סלטיק העונה בסלטיק פארק. כשסמארס ניגש לבעוט את הפנדל בדקה ה־90 נגד חוף השנהב — שהעלה את היוונים לשמינית הגמר - אז ג'יי עמד קרוב לטלוויזיה ועודד את הגיבור היווני שלו. הוריו של ביטי צילמו אותו חוגג את השער, וזה ריגש מאות אלפי צופים ביוטיוב. ביום למחרת סמארס הזמין את ג'יי לראות את המשחק מול קוסטה ריקה ביחד עם הוריו, וההתאחדות היוונית הבטיחה לשלם את כל ההוצאות. ג'יי לא יכול היה להגיע, אבל סמארס בווידיאו מרגש בפני עצמו הודה לו. "אתה הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה", אמר. דמעות.

סאמרס. נשמה גדולה צילום: אי פי איי

6. בגלל תלבושת האוהדים - אתונאים, ספרטנים ואלים.

אוהד נבחרת יוון. מתחבר לספרטני שבו צילום: איי אף פי

7. בגלל שלקראת יורו 2012 השחקנים של נבחרת יוון יצאו לרחובות כדי לחלק לעוברים ושבים את החולצה החדשה של הנבחרת.

8. בגלל שהיוונים מצאו את הסגנון שמתאים להם מבחינה טקטית, טכנית והיסטורית. לברזילאים יש את "ז'וגו בוניטו", לאיטלקים יש את "הקטאנצ'ו", להולנדים יש את "הטוטאל פוטבול", לספרדים יש את "הטיקי טאקה" וליוונים יש "כדורגל ספרטני". היוונים משחקים עם אומץ לב, נכונות להקרבה למען חבריהם והסתפקות במועט ורשמו הישגים מול ענקיות כדורגל - כמו הלוחמים הספרטנים, שהיו הלוחמים המהוללים ביותר בהיסטוריה. זהות ספורטיבית שמשולבת בזהות לאומית ממעמקי ההיסטוריה היא משהו להיות גאה בו. במיוחד בימים בשהם מכנים באירופה את היוונים "עצלנים" ו"לא יעילים".

אוהדי נבחרת יוון עם קסדות ספרטניות. התחברו להיסטוריה צילום: אי פי אי

9. כי חוסה הולבס, קשר/מגן נבחרת יוון, היה צריך לפרוש מכדורגל בגלל שהפך לאב בגיל 16. הוא עבד במחסן כדי לטפל במשפחה שלו, אבל בסופו של דבר חזר לכדורגל והיום הוא מפרנס את המשפחה כולה. אגב, הוא בחר לייצג את יוון אף שהיה יכול לשחק בנבחרת גרמניה (שם נולד) ובנבחרת אורוגוואי (משם אמו).

10. כי ההתאחדות הכדורגל היוונית הרחיקה לכל החיים את השחקן הנאצי גיורגוס קאטידיס. ב־2013 קאטידיס הצדיע במועל יד לאחר שהבקיע את שער הניצחון של אריס סלוניקי נגד ואריה. הוא טען שהוא לא היה מודע למשמעות התנועה. ההתאחדות לכדורגל לא קנתה את זה והחליטה להשהות את קאטידיס מנבחרות יוון בכל הגילים לכל החיים וזאת אף שנחשב לאחד משחקני העתיד של הכדורגל היווני. "קאטידיס פגע בכל הקורבנות של החיות הנאצים", אמרו בהתאחדות לכדורגל. קאטידיס גם לא מצא מקום חדש לשחק בו ביוון ויצא לשחק בליגת המשנה באיטליה.

קאטידיס. הורחק לכל החיים מהנבחרת צילום: אי פי איי

11. בגלל שיאניס מניאטיס התחיל לשחק כדורגל בפארנאסוס ארחובה, בליגה הכי נמוכה ביוון, וכיום הוא שחקן נבחרת יוון ואולימפיאקוס. "פעם שיחקתי בכפר ארחובה מול 10 אנשים וכמה שנים אחר כך שיחקתי מול 40 אלף אוהדים באצטדיון קאראיסקאקיס (האצטדיון של אולימפיאקוס)". וגם במונדיאל, חביבי.

12. כי פנאתינייקוס, הקבוצה השנייה הכי פופולרית ביוון, בבעלות אוהדים שהצילו אותה מפשיטת רגל וכיום מנהלים אותה בשפיות כלכלית.

אוהד נבחרת יוון. קצת פרספקטיבה היסטורית צילום: איי אף פי

13. כי טאקיס פיסאס, המנהל הטכני של הנבחרת, הוא הסוד הגדול שלה. הוא בוחר את המאמנים ועוזר בבחירת השחקנים. הוא פסיכולוג, פילוסוף וטקטיקן שמחזק את האתוס של הנבחרת, "תוקפים ומגנים כאחד", במגוון דרכים. הוא כותב פתקים לשחקנים מסוימים עם פתגמים למוטיבציה או נותן לשחקנים ציטוטים מעליבים משחקנים יריבים. הוא כנראה מאוד יעיל. יוון במקום ה־12 בדירוג של פיפ"א ונמצאת בכל הטורנירים הגדולים.

14. כי הם הפסידו חמישה מששת המשחקים הראשונים שלהם במונדיאלים ובמונדיאל 94' אפילו לא כבשו אבל הם במגמת שיפור תמידית. במונדיאל הזה הפסידו רק פעם אחת (לקולומביה) ועשו תיקו בפעם הראשונה שלהם בשמינית הגמר. אגב, את המונדיאל הזה הנבחרת סיימה כשהאוהדים שלה כותבים לה בטוויטר ובפייסבוק שהם גאים בה. בכל זאת, לעם היווני יש קצת פרספקטיבה היסטורית.