אבי לוזון מסיים 7.5 שנים כיו"ר ההתאחדות לכדורגל - ההצלחות והכישלונות

היום, בהליך בחירות פורמלי לחלוטין, יבחר עופר עיני ליו"ר ההתאחדות לכדורגל. זה מביא לגולל את תקופתו בת ה-7.5 שנים של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. אל דאגה, הוא ישאר בתמונה כחבר הנהלה (הרי ועדה מסדרת ישבה והרכיבה רשימה משותפת והיה צריך 20% מקולות ההנהלה כדי להכניס סיעה חדשה להתאחדות - שזה אנטי דמוקרטי בעליל), הוא ככל הנראה ישאר בתפקידו באופ"א (בחבר הוועד הפועל), וכיוון שעיני כבר הודה בעברו שאין לו מושג קלוש בכדורגל, לוזון ישאר קרוב לאוזנו של היו"ר הבא שהוא סייע להמליך.  

אבי לוזון עם גביע יורו 2013. היו דברים חיוביים צילום: ראובן שוורץ

אצטדיונים, מתקנים ובית נבחרות 

שינוי גדול - אין ספק. אצטדיון חדש בפתח תקווה, אצטדיון חדש בנתניה, אצטדיון חדש בחיפה, שיפוץ בבלומפילד ושיפוץ בטדי. כמה קרדיט מגיע ללוזון על זה? לא ברור. הוא טוען שהוא סייע לקדם פרויקטים. מה שבטוח זה ש"פרויקט הבנייה" היחיד שהוא לקח על עצמו - בניית אצטדיון לאומי חדש - מת עוד לפני שנולד.

בית הנבחרות

הפרויקט המוצלח ביותר של לוזון היה בניית בית הנבחרות בשפיים לטובה, הוא נחנך באפריל 2012 בעלות של למעלה מ־20 מיליון שקל - בזכות כסף שהגיע מפיפ"א ואופ"א. עדיין צריך למלא אותו בתוכן אבל לפחות יש מתקן.

מעמד ישראל באופ"א

בזכות התפיסה של מישל פלאטיני, שההתאחדויות הקטנות יבטיחו לו את המשך דרכו כנשיא, אז המעמד של ישראל "טיפס". הקבוצה אירחה את טורניר עד גיל 21 - אולי ההצלחה המשמעותית ביותר בקדנציה של אבי לוזון. כאמור לוזון הוא נציג "בוועד הפועל". לוזון צפוי להישאר נציגה של ישראל באופ"א ובגמרי ליגת האלופות.

אחרי שנים של התנגדות, אבי לוזון - כחלק מלחץ ממשלתי ומסחרי (מהטוטו) - גלגל את הכדור וסייע בהקמת מנהלת ליגה, שאגב, רוב גדול בהנהלת ההתאחדות לכדורגל רוצים בכישלונה.  

עופר עיני. יצטרך סיוע צילום: עמית שעל

ככל הידוע, כשלוזון נכנס לתפקידו הגירעון של ההתאחדות לכדורגל עמד על כ-5 מיליון שקל. כיום, על פי הערכות הכי שמרניות, הגירעון עומד כיום על 25 מיליון שקל. בהתאחדות לכדורגל מסרבים לחשוף פרטי מידע מלאים בנושא וייתכן מאוד שבקרוב יאלצו לעמוד מול בית המשפט שיכריח אותם לחשוף את המספרים למרות שבעצמה קידמה "שקיפות" בוועדות שונות.

כשאבי לוזון נכנס לתפקיד נבחרת ישראל היתה במקום ה-26 בדירוג פיפ"א. כיום נבחרת ישראל ה-67 אחרי שכבר ביקרה במקום ה-78. הנבחרת לא הגיעה לטורניר גדול ולא ממש התקרבה מאז. מעמדה בציבור? צנח לשפלים חדשים.

לפני הגעתו של לוזון, הנבחרת הצעירה עשתה היסטוריה והשתתפה באליפות אירופה עד גיל 21. לקראת עזיבתו נבחרת הנוער השתתפה באליפות אירופה עד גיל 19. בין לבין ישראל אירחה יורו והודחה בו משלב הבתים אחרי הופעה מבישה מול 10 שחקנים נורבגים והפסד מביך לאיטליה.

היה ניצחון מול נבחרת אנגליה חסרת רצון - אחריו גיא לוזון יצא בחגיגות וצלצולים. בכל המקרים השחקנים הישראלים עמדו מול יריבים טובים בהרבה מהם, ששיחקו כדורגל טוב בהרבה והראו יכולות טכניות, מנטאליות וקבוצתיות טובות יותר מהכדורגלן הישראלי.

מיכאל ניס, מי שאמור להיות המנהל המקצועי של הנבחרות, לא ממש מקבל מנדט לנהל את הנבחרות הצעירות והוא יותר מאמן הנבחרת הצעירה מאשר מנהל ספורטיבי של ההתאחדות לכדורגל או של הנבחרות. עניין חיובי אחד יש: לפני כמה שנים הוחלט להקים סגל זהב לנבחרת ישראל נשים בכדורגל. ההתאחדות לכדורגל ו"אתנה" משתפות פעולה בפרויקט, שבו לוקחות חלק בנות בגילאים 10־13, שזוכות לתמיכה וליווי מקצועי עד גילי הבוגרות.

מאמני נבחרת ישראל. ירידה מהמקום ה-26 למקום ה-67 צילום: רפי דלויה

ב-2008, שנתו הראשונה של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, ממוצע הקהל בליגת העל עמד על 5.354 אנשים. בשנתו האחרונה ממוצע הקהל עמד על 5.167. בין לבין הממוצע של הקהל עמד בין 3,900 ל-5,000. כלומר, סטגנציה. אגב, אין נתונים רשמיים והכל מאתרים בחו"ל. גם כן, חלק מהשקיפות הנפלאה של ההתאחדות לכדורגל.

ממוצע הרייטינג של המשחק המרכז ירד ל-8.9% בסך הכל. 234 אלף צופי טלוויזיה בממוצע למשחק. הרייטינג למשחק המרכזי בשנתו הראשונה של לוזון עמד על 13%. כלומר, ירידה של לפחות 40% ברייטינג - וזה כשבכל העולם הספורט בכלל והכדורגל בפרט סיפקו עליות רייטינג לכל הערוצים המשדרים.

כסף מזכויות שידור. 

על פי ההסכם האחרון של צ'רלטון עם ההתאחדות לכדורגל, הקבוצות מקבלות ממוצע של כ-17.5 מיליון שקל בעונה - ירידה משמעותית מסכום של כ-24 מיליון שקל לעונה ששילמה בהסכם הקודם. ערוץ 1 משלם כ-15 מיליון שקל בעונה לשידור המשחק המרכזי עד 2015/16, סכום זהה כמעט להסכם הקודם. אגב, כשלוזון נכנס לתפקיד ליגת העל קיבלה כ-6.5 מיליון דולר (!) מערוץ 10. בסך הכל התאחדות מכניסה כ-40 מיליון שקל לעונה מזכויות השידור של ליגת העל - ירידה של כמעט 50% מתקופת השיא מלפני לוזון.

מכבי תל אביב במצב מצוין - בזכות מיטשל גולדהאר. יעקב שחר נשאר במכבי חיפה וגם מצבה יציב. גם הפועל באר שבע במצב מצוין בזכות אלונה ברקת וכך גם עירוני קריית שמונה בזכות איזי שרצקי. כרגע, אלו "ארבע הגדולות".

מה קורה בשאר הליגה? הפועל תל אביב על כרעי על כרעי תרנגולת, בית"ר ירושלים מחפשת את עצמה בתחתית, מכבי נתניה עלתה ליגה אבל כבר ביקשה מהשחקנים להוריד את שכרם, הפועל פתח תקווה מתקשה להתחיל את העונה, בני סכנין נעזרת ב-8 מיליון שקל מקטאר כדי להרים תקציב מינימום, מ.ס אשדוד תלויה בג'קי בן זקן, שמצבו לא ממש ברור, הפועל עכו והפועל רעננה חיות על הארנונה של תושבי הערים שלהן, הפועל חיפה תלויה בבעלים שרק רוצה לעזוב, מכבי פתח תקווה? לאוהדים שלום.

בגדול, ההכנסות עלו בעיקר בזכות העובדה שאופ"א העלתה את הסכומים שהיא מעניקה למועדונים. ההכנסות מחסויות, מכירת כרטיסים, מכירת זכויות שידור ועוד נשארו כפי שהיו פחות או יותר. אין נתונים מלאים כי אין שקיפות מלאה - מה שבעזרת 9001 ISO, התקן המפורסם שלוזון גאה בו כל כך - לא אמורה להיות בעיה. אבל תקנים לחוד והתנהלות לחוד.  

אבי לוזון דוחף את הצלם ניר קידר. "על אפכם ועל חמתכם" צילום מסך: ערוץ 1

הכל בסדר, חוץ מאשר מכת הטיית משחקים, קבוצות שקורסות מבחינה כלכלית, שחקנים שלא מקבלים שכר ומתקנים נוראים.

ההתאחדות לכדורגל ואיגוד השחקנים החדש מתקוטטים כבר חצי שנה על מה שאמור להיות זכויות עובד פשוטות. שחקנים ישראלים ממשיכים לעזוב את הכדורגל הישראלי לבלגיה, לאזרביג'אן, לשוויץ, לקפריסין, לסלובניה, ליוון, לא באמת משנה - הם עושים זאת בעיקר בגלל שזה משחרר אותם מהחוזים הדרקוניים בישראל, שלמעשה הופכים אותם לאסירים של המועדונים עד גיל 24. במקומות הללו גם מכבדים את עניין המשכורות בזמן, המתקנים טובים יותר ולמרות שרחוקים מהבית, יש, ככל הנראה, לאן להתקדם. אין שחקנים ישראלים מובילים בליגות הבכירות. אגב, 46% מהכדורגלנים המקצוענים בישראל מרוויחים פחות משכר מינימום.

הילדים הישראלים עדיין משלמים הכי הרבה בעולם המערבי בשביל חוג כדורגל. המאמנים הישראלים עדיין מקבלים 700 שקל לחודש. עדיין יש רק מועדון אחד ל-16 אלף איש בישראל בעוד שהממוצע האירופי הוא פחות מ-5,000 איש למועדון (למרות שחל שיפור ניכר במספרים לקראת סוף הקדנציה של לוזון ובסיוע כספים מהטוטו). כמו כן, יש רק 451 כדורגלניות בישראל ו-519 ילדות שמשחקות כדורגל. זה פחות מאשר יש בבלארוס, בוסניה, קרואטיה, קפריסין, איי פארו, פינלנד, דנמרק, לוכסמבורג, מאלטה - טוב הבנתם את הנקודה.

מחירי הכרטיסים מופקעים. במקרים רבים קבוצות משנות את מחירי הכרטיסים בהתאם לאטרקטיביות של היריבה אותה היא מארחת ואין הסדרה בנוסף כרטיסי הנוער, חיילים ונשים. לוזון רצה "כרטיס בחמישים שקל" אבל נכשל בלקדם את הנושא.

הם היו הסיבה שהביאה לחדירה הממשלתית לניהול הכדורגל ולוועדת זליכה. האם המצב תוקן? לא ממש. הרבה גורמים בכדורגל הישראלי טוענים שאין אמון במערכת הצדק של ההתאחדות לכדורגל - ביניהם שחקנים וסוכנים, שטוענים שהשפעת המועדונים גדולה מדי על בית הדין של ההתאחדות - וזה לאחר השינויים הגדולים שעברו. אגב, על פי התקנון של פיפ"א, בתי הדין של ההתאחדות לא מייצגים את כל האינטרסים של הכדורגל ונוטים באופן ברור לכיוון המועדונים.

הישראלים אוהבים מאוד כדורגל. הם גם מוכנים להשקיע כסף רב בשביל לראות כדורגל טוב - ולכן משקיעים כ-25 מיליון דולר בשנה רק כדי לראות את ברצלונה. בתקופתו של לוזון תיירות הספורט הישראלית פרחה. למה זה? הרבה בגלל התדמית של הכדורגל הישראלית שקעה לשפלים עמוקים במיוחד.  

אבי לוזון יוצא ממשרדי הטוטו. נדחף החוצה? צילום: אורן אהרוני