חוסר מזל ויציבות

מועדון בסדר גודל של מכבי תל אביב, בעל תקציב שנע בין 15 ל-20 מיליון יורו, לא יכול לצפות להעפיל לליגת האלופות מדי שנה. רד בול זלצבורג, קבוצה שתקציבה נע בין 40 ל-60 מיליון יורו, לא מצליחה להעפיל על בסיס קבוע לטורניר היוקרתי ביותר. זה נכון גם ל-FC קופנהגן, אפועל ניקוסיה, דינמו זאגרב ופנאתינייקוס.

מכבי נגד מאריבור. לישראלים תקציב גבוה משל הסלובנים ב-6 מיליון יורו פחות או יותר צילום: אי פי איי

התקציבים משחקים תפקיד חשוב בכדורגל אבל בשלב המוקדמות אלמנט המזל משחק תפקיד קריטי. תקציב גדול יכול להבטיח לך שחקנים טובים יותר מהיריבה שלך, מאמן טוב יותר וניהול טוב יותר - אבל הוא לא יכול יכול להבטיח לך שהכל יתחבר בצורה מושלמת לאורך שני משחקים. 

למכבי תל אביב יש תקציב סביר מאוד ביחס ליריבותיה האירופאיות, אבל לא היה מזל. הגרלה לא קלה, מחסור במשחקים תחרותיים (מאריבור "התחממה" למשחק עם כמה מחזורי ליגה), מלחמה שמנעה ביתיות וככל הנראה פגעה בהכנות וספיגת שער בשנייה האחרונה של המשחק הראשון. זה הרבה ביש מזל. מכבי תל אביב, שהפסידה מינימום של 10 מיליון שקל בעקבות ההדחה המוקדמת ממוקדמות ליגת האלופות, גם סובלת מהעובדה שהיא חייבת לשחק עם 6 שחקנים ישראלים בהרכב, בזמן שיריבותיה האירופאיות יכולות לבחור שחקנים מכל העולם.

אז מה עושים? ממשיכים לעבוד קשה ושומרים על יציבות.

במכבי עובדים קשה, אין ספק אבל חילופי מאמנים לא מסייעים לייצור יציבות, שעל פי בדיקה לאורך עשור שעשה ארגון מחקר הכדורגל השווייצרי CIES, היא האלמנט החשוב ביותר בקבוצה מנצחת.

מאריבור, שניצחה את מכבי תל אביב עם תקציב הנמוך משלה ב-5-6 מיליון יורו, נהנית מיציבות יחסית. זלאטקו זחוביץ', שחקן נבחרת סלובניה האגדי, מתפקד כמנהל ספורטיבי של המועדון כבר מאז 2007 ולמרות שכבר נראה שהוא עוזב בשנה שעברה - החליט להישאר. חלק גדול מהסגל נמצא בקבוצה כבר מספר שנים והקפטן, מרקוס טאברס, הוא ברזילאי שחיפש את עצמו בליגות שונות ומשונות באירופה לפני שמצא את ביתו בסלובניה - ב-2008.

מאריבור הוא איזה לא מועדון מופת שצריך לקחת ממנו דוגמה וללמוד כל מה שהוא עושה, אבל הוא בבעלות משקיע חכם, דראגו קוטאר, שמעניק להם יציבות מספקת כדי לזכות בתארים מקומיים. הקבוצה מביאה רק כמה אלפים בודדים למשחקי הליגה (בכל זאת, סלובניה מדינה עם מספר תושבים נמוך של כ-2 מיליון איש) ויש לה מנהל מקצועי שעובד בסגנון ובדרך שלו. כמו כן, הסגל יחסית יציב. מאריבור שולטת בליגה המקומית שלה ויש לה ניסיון רב בתחרויות של אאופ"א.

מכבי תל אביב, למרות ניהול מצוין בסטנדרטים ישראלים, עוד רחוקה מהיציבות הזאת.

הבעלים, מיטשל גולדהאר, מעניק יציבות, המנהל הספורטיבי גם כן במעמד יציב (למרות שהוא כבר פוזל לתפקיד בחו"ל) והמאמן הוא ישן/חדש. עם זאת, סגל הקבוצה השתנה לא מעט בשנים האחרונות, המנכ"ל עזב לאחרונה ואין לה עדין את המסורת האירופאית שאוספים בעבודה סזיפית רבה ולאורך שנים.

מכבי צריכה עוד כמה שנים טובות של עבודה קשה בשביל להיות קבוצה שיכולה להחשיב את עצמה כפייבוריטית מול קבוצות כגון מאריבור. בשביל זה צריך סגל מקצועי וסגל ניהולי שנמצא במועדון זמן רב ועובד לטווח הארוך על פי תוכניות מסודרות. 

אוסקר גארסיה. במקום אמירה נוקבת נגד גזענות יצא לו "אני לא מבין עברית" צילום: אי פי איי

במקום להגיד "אין מקום לגזענות במועדון שלנו" ו"ראדי הוא שחקן חשוב למועדון וכדורגל זה משחק עיוור צבעים, דתות ודעות פוליטיות", גארסיה בחר באיזושהי התחמקות מביכה. במקום לקחת מנהיגות ולצאת נגד אוהדים שרוב מאוהדי מכבי מנסים להוקיע, גארסיה התעלם מהבעיה בתירוץ קלוש. 

מאמן אולי לא צריך לעסוק בפוליטיקה, אבל הוא כן צריך להראות מנהיגות. גארסיה לא עשה זאת.