לכו תגידו לפוטין שלוקחים לו את המונדיאל

העולם היה מקום שונה מאוד בינואר 2009. צמיחה במדינות המתפתחות הובילה לביקוש חסר תקדים לאנרגיה ולעליית מחירי הסחורות. רוסיה, העשירה בנפט וגז, נהנתה מתזרים מזומנים חסר תקדים בעוד בעולם המערבי נכנסו למיתון. הכסף הגדול והעוצמה המחודשת אפשרו לקרמלין להשקיע מיליארדים על פרויקטים לאומיים כגון אירוח אולימפיאדת סוצ'י ואירוח המונדיאל. אבל כיום הדוב הרוסי הפסיק לרקוד ונכנס לשוק דובי כשמעליו מרחפים איומים כגון סנקציות נוספות, מיתון ובידוד בינלאומי.

אוהדי נבחרת רוסיה. ב-2010 חשבו שיהיה הרבה יותר טוב צילום: איי אף פי

מחירי הנפט צנחו והמודל הכלכלי שהנשיא ולדימיר פוטין בנה עליו התרסק. הרוסים בנו קרן חירום להתמודדות עם נפילת מחיר חבית נפט ל־60 דולר, אבל על פי הערכות, כבר השתמשו ברובה כדי להילחם בקריסת ערכו של הרובל. איפה זה משאיר את מונדיאל 2018, פרויקט הראווה של פוטין? "רוסיה לא תסרב לארח את המונדיאל. הנושא כלל אינו עומד על הפרק", הדגיש ניקולאי טולשטיח, נשיא איגוד הכדורגל הרוסי (RFU). זה אולי לא כל כך בשליטת טולשטיח, אבל הוא צודק. האפשרות שרוסיה תוותר על אירוח המונדיאל שואף לאפס — הפגיעה בתדמית ובגאווה הלאומית תהיה גדולה מדי. ובכל זאת, לאור המצב, מה עשוי לקרות למונדיאל?

מיליארדים אבודים

ההערכות הן שרוסיה בכל מקרה לא תוותר על הזכות לארח את המונדיאל — ולא רק מסיבות של גאווה לאומית. בכל זאת, זה לא רק אירוח של משחקי כדורגל, מדובר בפרויקטים של תשתיות לאומיות, שכבר יצאו לדרך. בין 2009 ל־2013 הבנייה המסיבית באזור סוצ'י הובילה לצמיחה של 60% בעסקי הבנייה ברוסיה, וההערכות הן שתנופת בניית הכבישים, המסילות, המלונות, שדות התעופה והאצטדיונים תימשך בגלל מונדיאל 2018. אבל עד כמה הכל קשור לתכנון המקורי של רוסיה החזקה מ־2009?

11 ערים מארחות נבחרו על ידי הקרמלין, והתקציב שהוקצה לשדרוגן עמד על 600 מיליארד רובל. ב־2009 הרובלים הללו היו שווים 20 מיליארד דולר והיום רק 8 מיליארד דולר. וזה רק חלק מהבעיה. ההשקעה בערים הללו נראית כקפיצה מעל הפופיק, במיוחד כאשר משקיעים זרים חוששים להיכנס לרוסיה.

גם את 600 מיליארד הרובלים הללו צריך לקחת בעירבון מוגבל. ב־2010 טענו ברוסיה כי מחיר שיפוץ האצטדיונים הוא 3.82 מיליארד דולר (אז 116 מיליארד רובל). נכון לנובמבר, מחיר ההשקעה באצטדיונים עומד על יותר מ־300 מיליארד רובל, וכ־30 מיליארד דולר נעלמו בסבך של שחיתות ובירוקרטיה בסוצ'י. גורל כספי המונדיאל דומה?

ייתכן מאוד שרוסיה תארח את המונדיאל, אבל זו לא תהיה החגיגה שהם תכננו. אגב, בוועד המנהל של פיפ"א ידעו שתסריט כזה אפשרי כשהעניקו לרוסיה את הזכות לארח את המונדיאל. בדו"ח המקצועי נכתב כי "יש פוטנציאל לקשיים רבים ביישום תוכניות הבנייה הרבות". כאמור, זה לא הפריע לחברי הוועד המנהל, חצי מהם כבר לא שם בגלל האשמות של שחיתות, להצביע עבור הרוסים, שביחד עם הקטארים כנראה לא בחלו באמצעים כדי להבטיח את הזכייה באירוח הטורניר הנוצץ.

הבעיות הגדולות יותר עשויות להיות במסעות הארוכים המתוכננים לנבחרות ולאוהדים ברוסיה, כי על פי הדיווחים של חבר הוועד הפועל של פיפ"א כיום, הארל מיין ניקולס מצ'ילה, "לרוסיה יש מערכת מסילות מאוד מוגבלת וכרגע מקשרת רק בין שש ערים מארחות משחקים ב־2018. זה ישים הרבה מאוד לחץ על תחבורה אווירית ותחבורה כבישית ויקשה על נסיעות ארוכות טווח". ובקשר למלונות? ניקולס טוען ש"צריך לשדרג את כל הסקטור כדי שיעמוד בסטנדרטים המודרניים".

כאמור, כל השדרוגים והתשתיות דורשים השקעה של הממשלה. בעיה. פוטין, שלא פעם מבקש/דורש מאוליגרכים לסייע בקידום פרויקטים, עשוי לפנות אליהם שוב. "אני לא פוסל את האפשרות שרומן אברמוביץ' ייקח חלק בפרויקטים של המונדיאל", אמר. "שיפתח את הארנק. זה לא ביג דיל. הוא לא ירגיש את זה. יש לו הרבה כסף". אברמוביץ' יכול אבל אחרים — כגון חברו של פוטין ארקדי רוטנברג — סובלים מסנקציות ונמצאים ברשימות שחורות של ארה"ב ואירופה, מה שיקשה להם לסייע.

ולדימיר פוטין (מימין) עם ספ בלאטר. הבעיות עם המונדיאל ברוסיה הן כמו מטריושקה, בעיה בתוך בעיה, בתוך בעיה, בתוך בעיה צילום: רויטרס

100 שנה למהפכה

יש אומרים שברוסיה הצואה עדיין לא פגעה במאוורר. כן, המצב גרוע, אבל המבחן הגדול עוד לפני פוטין. על פי דיווח ב"סאנדיי טיימס", האוליגרכים הגדולים כבר לא רואים בו"שותף", והם עשויים לנטוש אותו ואת הפרויקטים הלאומיים שלו. בינתיים, האינפלציה והמיתון מועכים את מעמד הביניים, יוקר המחיה גבוה מאי פעם וקיטור קצת קשה להוציא במדינה שאינה דמוקרטית. האם כל אלו יובילו למחאות ענק? תזכורת: ב־2017, שנה לפני המונדיאל, יחגגו 100 שנה למהפכה הרוסית.

כרגע, כך נראה, הבעיות עם המונדיאל ברוסיה הן כמו מטריושקה, בעיה בתוך בעיה, בתוך בעיה, בתוך בעיה. ואם זה לא מספיק שכלכלת המדינה קורסת, מגרשי הכדורגל הפכו לשדות קרב ובמה לגזענים.

רשויות הכדורגל לא מסייעות. למשל, לפני כמה חודשים כריס סמבה, הבלם הצרפתי ממוצא קונגלזי של דינמו מוסקבה, נענש (הרחקה לשני משחקים) כי הגיב באצבע משולשת כלפי אוהדים גזעניים של טורפדו מוסקבה. הוא עצמו לא עלה למחצית השנייה של המשחק. מה היה העונש של האוהדים? סגירת יציע למשחק אחד. גואלר קאנגה, שחקן נבחרת גבון ו־FC רוסטוב, גם ספג קללות גזעניות מאוהדי ספרטק מוסקבה, בחר להגיב באצבע משולשת והורחק לשלושה משחקים. הוא גם נקנס ב־930 דולר. ספרטק מוסקבה, שב־2013 אוהדיה הניפו דגל נאצי, נקנסה ב־1,300 דולר. וזהו. אגב, קאגנה סובל מגזענות מצד מאמנו שלו, איגור גאמולה, שכשנשאל אם הוא הולך להחתים שחקן קמרוני, ענה: "יש לנו מספיק שחקנים שחורים, יש לנו מספיק מהדברים האלה". גאמולה לא נענש.

לסובלים מהגזענות הכרונית והאדישות של הרשויות מצטרפים האלק, הכוכב הברזילאי של זניט סנט פטרסבורג, סיידו דומביה מצסק"א ואחרים. והרשויות? עסוקות בהענשת הקורבנות או בהכחשה. ב־2011 רוברטו קרלוס, האגדה הברזיאלית ששיחק באנז'י מחצ'קלה, עזב את המגרש בגלל שזרקו עליו בננות, ואלכסיי סורקין, האחראי על המונדיאל ברוסיה, טען: "ברוסיה זורקים בננות על אנשים שכשלו. אם זה היה שחקן מרוסיה, דנמרק, נורבגיה או יפן, התגובה של האוהדים היתה דומה".

הבעיה היא עמוקה הרבה יותר משריקות במשחקי כדורגל. אלכסנדר ברוד, מנהל "המשרד לזכויות אדם ברוסיה", ערך מחקר וגילה כי 50% מהרוסים הם בעלי דעות גזעניות. במדינה, על פיו, יש כ־100 אלף ניאו־נאצים. במחקר מ־2009 גילו שיותר מחצי מהאפריקאים שגרו במוסקבה הותקפו באופן פיזי. לפי רפאל פאנקובסקי, שעוקב אחר המאבק בגזענות בכדורגל, "אין שום טיפול בבעיה. הממשלה לא מטפלת בה, ורשויות הכדורגל בעיקר עסוקות בהכחשתה".

לפני שנתיים פיפ"א ביקשה מרוסיה "להראות מנהיגות" ו"למחוק את הגזענות מהמגרשים". החודש פיפ"א הודיעה שוב שחילקה "מדריך" שיסייע להילחם ב"אפליה במגרשי הכדורגל בעולם" וש"מונדיאל 2018 יעלה את המודעות לבעיה". טוקיו סקוול, איש עסקים מדרום אפריקה ופעיל נגד גזענות, דרש מפוטין "להיות הפוטין שהעולם מכיר ולקחת מנהיגות". לפי סקוול "אי־לקיחת מנהיגות תגרום לכך שאנשים לא ירצו להגיע לרוסיה".

האלק מזניט. סובל מגזענות כמעט כמו כל שחקן שחום עור בליגה הרוסית צילום: איי אף פי

מתבודדים

אבל המנהיגות המפורסמת של פוטין לוקחת את רוסיה אחורה. רשויות החוק "מתכוננות" לאירוח המונדיאל עם כמה חוקים קסנופוביים, הומופובים וגזעניים. רשויות הספורט מסתגרות בתוך עצמן. העלויות הגדלות של שחקנים זרים (שמקבלים את שכרם ביורואים -מה שהעלה את עלותם ב־40%) יביאו למכירתם ולחוקים שמגבילים את מספר השחקנים הזרים בענפי ספורט שונים — בעיקר בהוקי קרח וכדורגל. איגוד הכדורגלנים הרוסי דוחף לחוק של הגבלת מספר הזרים ברוסיה כשההתאחדות הרוסית דוחפת להגבלת מספר המאמנים הזרים במדינה. וכמובן שבתוך כל זה יש את המלחמה השקטה באוקראינה, את הפלישה לחצי האי קרים ואת העובדה שפאביו קאפלו, מאמן נבחרת רוסיה, לא מקבל שכר כבר חצי שנה וצריך להכין את הנבחרת הבינונית להחריד למונדיאל 2018. אין ספק. ברוסיה מתכוננים לחגיגה.