פארמה - נורת אזהרה
הכדורגל האירופי והישראלי צריכים ללמוד מהאסון הספורטיבי שמתרחש בימים אלו באיטליה
בשנות התשעים, פארמה, שזכתה למימון של ענקית המזון האיטלקית Parmalat, התפארה בשחקנים כגון ג'יאנלואיג'י בופון, ליליאן תוראם, חואן סבסטיאן ורון, הרנן קרספו, פאביו קנאברו ואחרים. בין מאמניה האיכותיים היה אחד - קרלו אנצ'לוטי, כיום בריאל מדריד והקבוצה נלחמה על האליפות ראש בראש עם יובנטוס ומילאן. כמו כן, פארמה זכתה בגביעים ובתארים באיטליה ואירופה.
- פארמה בקריסה: דחתה את משחקה מול אודינזה - בגלל שביתת שחקנים
- בתוך פחות מחודשיים פארמה נמכרה שוב - הפעם תמורת יורו אחד
- עשרות טירות באיטליה מוצעות למכירה - עקב המסים הכבדים
שחקני פארמה. אין מים חמים כדי להתקלח צילום: אימג'בנק, Gettyimages כיום פארמה נמצאת על סף פשיטת רגל. למועדון אין כסף לשלם למאבטחים ולכן המשחק נגד אודינזה, שהיה אמור להתקיים היום נדחה. גם השחקנים לא מקבלים שכר כבר מיוני ובמחלקת הנוער "שחקנים נהיים חולים כי אין להם מים חמים במקלחות", לפי מאמן הנוער של הקבוצה, הרנן קרספו.
מקור הבעיה של פארמה הוא הבעלות של הקבוצה. בשנות התשעים המועדון היה בבעלות Parmalat כאמור אך ב-2004 המועדון פשט רגל בגלל פרשיות שוחד שפגעו בחברה האם. ב-2007 רכש את הקבוצה היזם האיטלקי תומאסו גיראדי עבור סכום של כ-3 מיליון יורו. גיראדי אז החל למכור אחוזים מהמועדון לכל מיני משקיעים וחברות שונות ומשונות. בדצמבר האחרון, מכר גיראדי את ה-66.5% שנותרו לו מהמועדון לחברה שבסיסה בקפריסין שנשלטת על ידי רזארט טאצ'י, איש עסקים אלבני. טאצ'י רכש את המועדון עבור יורו אחד אבל לאחר פחות מחודשיים הוא מכר חזרה את הקבוצה לגיראדי עבור 1 יורו. אף אחד לא נתן הסברים על מצב הבעלות והחלפת הידיים התכופה.
בופון - שיחק בפארמה בשנות התשעים צילום: רויטרס "אנחנו מרגישים נבגדים מכל מה שקורה", הסביר לגזטה דלו ספורט כריסטיאן לוקארלי, קפטן הקבוצה. "היו כאן שנתיים מאוד מוזרות. שילמו לנו את המשכורות באיחור ותמיד ברגע האחרון".
המועדון, שכאמור היו לו שלושה בעלים "חדשים" בעונה הזאת בלבד, נכנס לקשיים כספיים בגלל חוסר השקיפות והניהול המזעזע: הוצאות יתר על רכישת שחקנים וחוסר השקעה בנכסים ממשיים כגון אקדמיה, מחלקת שיווק, אצטדיון וכו'.
"הבעלים הבטיח הבטחות גדולות", סיפר לוקארלי. "הוא הראה לנו מסמך מהבנק ש'מוכיח' שיש לו 100 מיליון יורו להשקיע בפארמה - אבל זה היה סכום גדול מדי כדי שיראה אמין. כמובן שלא קיבלנו יורו אחד. אבל לא אמרנו דבר - אם היינו מסרבים לשחק, המועדון היה צריך לפטר 200 משפחות שתלויות בו, של אנשים שעובדים כאן ומרוויח 1,000 יורו בחודש".
במקרה הטוב, הקבוצה תורד לליגת המשנה ותיכנס להליך פירוק. במקרה הרע, פארמה תימחק מהמפה. האחריות למצב הזה, "הגרוע ביותר שחוויתי כשחקן מקצוען", לפי לוקארלי, קשורה גם לרשויות. רק ביום שישי האחרון הגיעו נציגים של ההתאחדות האיטלקית לפארמה כדי לדון עם השחקנים ומנהלי המועדון על המצב הקשה של הקבוצה. "איך נתנו לדבר כזה לקרות?!", תוהה לוקארלי. "איפה היתה ההתאחדות לכדורגל האיטלקית? למה התירו לפארמה להחתים 200 שחקנים? למה המועדון נמכר ב-1 יורו? המוסדות לא עשו דבר כדי למנוע את המצב הזה? איך נתנו למועדון לעבור ידיים ככה? מה זה אומר על הכדורגל האיטלקי שדבר כזה קורה? מי ירצה להשקיע עכשיו בכדורגל האיטלקי כשדבר כזה קורה?"
אין מנוס מאחריות פיננסית
הסיפור של פארמה הוא נורת אזהרה נוספת לכדורגל האירופי בכלל ולרשויות הכדורגל בפרט. הוא גם אזהרה לכדורגל הישראלי, שכמו הכדורגל האיטלקי לא מצטיין בלבחון בציציות "רוכשי מועדונים" למיניהם.
אחריות פיננסית היא המפתח לניהול כדורגל תחרותי. כמעט כל קריסה של כל מועדון יכולה להימנע אם הרשויות עושות את העבודה שלהן ובמקומות שבהם הרשויות לא עושות את העבודה, השחיתות נפוצה, והשקיפות מינימלית, מועדונים קורסים: ברומניה, שם 6 מועדוני ליגה ראשונה בהליך כינוס נכסים; בבולגריה, שם מועדוני פאר כגון צסק"א סופיה בחובות ענק וגם כאן בישראל, היכן ש-3 קבוצות ליגת על נמצאות בחובות עתק ורובן חיות מהיד אל הפה.
כשהרשויות לא עושות את העבודה שלהן, אז קבוצות עוברות ידיים בעלות מינימלית, שחקנים לא מקבלים שכר, מחלקות נוער נסגרות, עבריינים משתלטים על מועדונים - והאמינות והתדמית של הענף כולו קורסות.
