$
ספורט עולמי

לא אלגרי להצלחות

עד שהתפטר בתחילת העונה, אנטוניו קונטה הצעיד את יובנטוס החוצה מהגיהינום והוביל אותה לחיות שוב את תהילת העבר, עם 3 אליפויות רצופות. לפני שנטש, טען שיובה לא מסוגלת לתת פייט באירופה. אז איך הוא מסביר את חצי גמר האלופות של אלגרי?

עידן וולר 11:2805.05.15

ב-15.7, קצת לפני פחות משנה, מסע הכיבושים הקטלני של הענקית האיטלקית יובנטוס נעצר בחריקת בלמים מחרישת אוזניים. מה קרה? שחקן העבר היובנטיני והמאמן הנערץ, אנטוניו קונטה, קפץ מהמשחתת רגע לפני יריית הפתיחה לעונה החדשה.

 

 

 

 

אלגרי. קונטה העקשן לא האמין ביובה. לא האמין שהקבוצה שלו מסוגלת להגיע לפסגות הצחיחות של ליגת האלופות אלגרי. קונטה העקשן לא האמין ביובה. לא האמין שהקבוצה שלו מסוגלת להגיע לפסגות הצחיחות של ליגת האלופות צילום: רויטרס

 

ועכשיו, חשוב להבין - קונטה לא היה סתם מאמן עבור יובנטוס. כן, הוא לקח 3 אליפויות איטליה רצופות והקים שושלת שחורה-לבנה חדשה בלתי ניתנת לעצירה, עם ההרכב החדשני דאז, ה-3-5-2.

 

אבל זה לא העניין. ממש לא. קונטה היה זה שלקח את הגווייה היובנטינית הרקובה, צל מעורר רחמים של ימי העבר, והפיח בה חיים אחרי שנים איומות של השפלה ובינוניות. זה היה מסע החוצה מגיהינום כדורגל אמיתי. סיוט שנמשך שש שנים, אז התפוצצה פרשת הקאלצ'יופולי שבמסגרתה מצאה עצמה יובה בליגה השנייה.

 

הכתם השחור על גלימת המלך

 

אבל דבר אחד הכתים את הכהונה של קינג קונטה: אירופה. יובה של קונטה נכשלה קשות מחוץ לאיטליה, ולא הזכירה במאומה את עורפת הראשים הקטלנית מהסריה A. העונה הראשונה באירופה (2012-13) עוד הסתיימה בהדחה מובנת מהצ'מפיונס על ידי באיירן מינכן, שהמשיכה לקטול כל מה שזז בדרך לתואר. העונה הבאה, 2013-14, כבר הוגדרה כביזיון אדיר עבור יובה וקונטה. יובה עפה מהצ'מפיונס כבר בשלב הבתים, אחרי הפסד לגלאטסראיי באיסטנבול המושלת. איך האיטלקי הקשוח סיכם את זה? "אי אפשר להיכנס למסעדה של מנות ב-100 יורו, עם שטר של 10 יורו בכיס".

  

לקונטה נמאס. נמאס לו מהעובדה שיובה מכניסה בשנה טובה חצי מאריות אירופה. נמאס לו לא לקבל שחקנים שהוא רוצה בגלל אקסטרה 2-3 מיליון יורו שלא היו בקופה. נמאס לו להתפשר לעזאזל! 

 

 

אנטוניו קונטה. "אי אפשר להצליח להיכנס למסעדה של 100 יורו עם 10 יורו בכיס" אנטוניו קונטה. "אי אפשר להצליח להיכנס למסעדה של 100 יורו עם 10 יורו בכיס" צילום: אי פי איי

 

הר הגעש מתפרץ 

 

הפיצוץ עמד באוויר כבר לאחר חתימת האליפות השלישית הרצופה ושבירת שיא צבירת הנקודות האירופאי (102). בסוף, קונטה הסכים להישאר לעוד עונה. ההיגיון דיבר. החשיבה הרציונלית הקרה. אבל קונטה הוא פסיכו אמיתי. לא רציונלי ולא בטיח. קונטה הוא בן אדם של רגש, תשוקה, עקשנות ודבקות חסרת פשרות במטרה. אז יובה מודל 2014-15 יוצאת למחנה האימונים של תחילת העונה וכשחואן איטורבה, קיצוני מוכשר מורונה, מוצא את עצמו ברומא ולא בשחור-לבן, קונטה אומר "אפנקולו" ועוזב. וידאו קורע לבבות של קונטה הדומע מלווה את הנטישה הכואבת, והמערכת היובנטינית כולה - הנהלה, שחקנים, אוהדים - נכנסת למרה שחורה...

   

שרק התעצמה כשמסימיליאנו "מקס" אלגרי חותם במועדון. עלבון אדיר. מהגנרל עטור התהילה, לבוס המושפל והמפוטר של מילאן הכושלת. אוהדי יובה בשלב הזה חולמים על סיום בשלישייה הראשונה, מורידים את הראש ומתכוננים לפגיעה. וההנהלה? רותחת מכעס על קונטה, אבל נאלצת לספוג את זעם האוהדים על העזיבה של האליל קונטה והחוסר בהשקעות. ואז העונה התחילה. ויובה נראתה בדיוק אותו דבר. אותו 3-5-2, אותה דומיננטיות בליגה.אותם מפלות באלופות. האוהדים וההנהלה מתרגלים לאלגרי, והנה מחלחלת התובנה כי ליובה יש זכות קיום גם בלי המשיח קונטה.  

 

אבל אז מגיע נובמבר, ואלגרי? פתאום פותח מבערים. תופס ביטחון. משנה את ה-3-5-2 הצפוי וחסר הדמיון ל-4-3-1-2 והנה - יובה מנצחת במשחק קריטי את אולימפיאקוס בבית ושלושה ימים מאוחר יותר את פארמה עם 7-0. הצ'אקרות נפתחות ודם חדש וארסי ממלא את העורקים של הגברת הזקנה, שמשילה את עורו של קונטה ולובשת את עורו החדש והנוצץ של אלגרי. קרלוס טבס הופך לקטלני מתמיד. אלבארו מוראטה הרכש היקר מריאל מדריד, מראה הבלחות של חלוץ גדול. רוברטו פריירה מסיר את הנפטלין והופך לדבק ההרפתקני בין הקישור לחלוצים. לאונרדו בונוצ'י עושה סוף סוף את הקפיצה לבלם-על. ופטריס אברה מקבל את הכינוי "חתול הפרא" מהיובנטינים והופך לסלע יצוק באגף שמאל. גבירותי ורבותי...

 

 

שחקני יובנטוס. דורסים שחקני יובנטוס. דורסים צילום: איי אף פי

  

יובה נולדה מחדש!

  

המבחן האמיתי הוא כמו תמיד, באלופות. יובה נהנית ממזל לא קטן כשהיא פוגשת בדורטמונד הנמצאת בעונת מעבר. ולאחר ניצחון ביתי דחוק במשחק הראשון (1-2) היא יצאה לסינגל אידונה פארק ומפרקת את הצהובים-שחורים עם 3-0 מפחיד. הגורל הטוב בהגרלת הצ'מפיונס, בחסותו של מגריל הכדורים החלוץ האגדי קארל היינץ רידלה, נמשך כשיובה פגשה את מונאקו. צמד משחקים בינוני מספיק לביאנקונרי לנצח 0-1 בסיכום שני המשחקים, והנה- יובנטוס חוזרת אחרי 13 (!) שנים, לראשונה מאז עונת 2002-3, לחצי גמר ליגת האלופות. מבחינתו של אלגרי, כבר מדובר בהצלחה אדירה שגם האופטימי באוהדי יובה לא חלם עליה. 

 

יובה דורסת שוב את הליגה בקלות לאליפות רביעית ברציפות, עולה לגמר הגביע האיטלקי אחרי שהיא מראה לפיורנטינה מאיפה משתינה הזברה עם 3-0 הרסני בארטמיו פרנקי ועכשיו, מגיעה רעבה ומוכנה עם סכין קצבים בין השיניים להרוס את העונה של אלופת אירופה, ריאל מדריד. 

 

כרטיס אדום - מחוץ לארץ המובטחת

 

קונטה העקשן לא האמין ביובה. לא האמין שהקבוצה שלו מסוגלת להגיע לפסגות הצחיחות של ליגת האלופות. לא מסוגלת לאכול במסעדה של 100 יורו, עם עשירייה. אבל העקשנות והקיבעון שלו הם מה שהכשילו אותו - ה-3-5-2 האיטי, המשעמם והמנוכר. המשחק הנוקשה וחסר היצירתיות, מבוסס הכדורים הארוכים לחלוצים. והתפוצצות הרגשות חסרת השליטה, שהובילה אותו להגיד "כן" לעוד עונה בשחור-לבן, רק כדי לשבור את לב האוהדים חודש לפני תחילת העונה.  

 

אלגרי זכה מההפקר. הוא לקח את יובה-קונטה ושדרג אותה ליובה-אלגרי. הוא לקח את הקבוצה שקונטה הצעיד שלוש שנים במדבר, ועכשיו? עושה את הלא יאומן ומוביל למסע כיבושים שמי יודע היכן יסתיים בליגת האלופות. וקונטה? הוא משקיף על הסנסציה בעודו עומד על גבעה מרוחקת ומקריחה, נבחרת איטליה האפורה, ומבין שאולי, רק אולי, הוא טעה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x