מאניבול לא עובד במאני-טיים
עדיין לא מצאו סטטיסטיקה שתכמת סטטיסטיקה ולקיחת אחריות. וזו הסיבה לכך שהכוכבים הגדולים תמיד יהיו אלו שיזכו בתארים
עונת הכדורגל היתה עונה טובה מאוד ל"מאניבול" בכדורגל. קבוצת FC מיטילאנד זכתה בפעם הראשונה באליפות דנמרק בזכות ניתוח אנליטי-טקטי מצוין של של שוק העברות השחקנים. מיטילאנד אמנם מכונה "קבוצת המאניבול הראשונה בכדורגל", אך היא לא היחידה שמשתמשת בסטטיסטיקות מתקדמות כדי לקבוע איזה שחקן לרכוש או איזו טקטיקה ליישם.
בכל אירופה השימוש בסטטיסטיקות מתקדמות נרחב יותר מאי פעם. אפילו כאן בישראל, ג'ורדי קרויף ממכבי תל אביב בוחר שחקנים לרכש על פי סטטיסטיקות שהוא משתמש ושומר עליהן בקנאות. זאת ועוד, חברת STATS האמריקאית רכשה את חברת ProZone האנגלית במה שנראה כהבעת אמון כביר בכך שסטטיסטיקה משפיעה על הכדורגל ועל ניהול הקבוצות.
"מאניבול: האומנות בלנצח משחק לא הוגן" זה ספר של מייקל לואיס, שפורסם ב-2003 ומספר את הסיפור של קבוצת הבייסבול אייז והג'נרל מנג'ר בין. ההתמקדות היא בגישת העבודה של הקבוצה שהתבססה על ניתוח סטטיסטי שנקרא sabermetric. הרעיון זה למצוא "פגמים" בשוק ולהביא שחקנים מצוינים מצוינים,שהתעלמו מהם בגלל סיבות לא הגיוניות, בזול. זו היתה קריאה מחדש של מפת הספורט שהובילה לכך שעשור אחרי כבר כל הקבוצות השתמשו בסטטיסטיקות מתקדמות כדי לבנות את עצמן - ולא רק בבייסבול. אוקלנד היתה צריכה את השיטה הזו כי לא היה לה כסף להתחרות על הכישרונות הגדולים שכולם זיהו וכולם רדפו אחריהם. "הבעיה שאנחנו מנסים לפתור היא שיש קבוצות עשירות ויש קבוצות עניות. ואז יש 15 מטר של חרא - ואז אנחנו שם. זה משחק לא הוגן" תיאר זאת בראד פיט כבילי בין בסרט "מאניבול".
למרות שאוקלנד תמיד היתה אחת מהקבוצות הטובות בעונה הרגילה, בין לא היה יכול להוביל אותה לזכייה בוורלד סירייס. הקבוצה שלו היתה מצוינת, מלאה בריג'יקטים שהצליחו להפתיע את כולם, אבל משהו היה חסר כדי שתהפוך לקבוצה מנצחת. משהו שגם הסטטיסטיקות הכי מתקדמות לא היו יכולות לעלות עליו. "השיט שלי לא עובד בפלייאוף", אמר בילי בין, ג'נרל מנג'ר באוקלנד אייז, קבוצת הספורט הראשונה שנבנתה על פי סטטיסטיקות מתקדמות. "העבודה שלי היא להביא אותנו לפלייאוף, מה שקורה אחרי זה מזל מזוין".
גם האנליסטים הכי מובחרים לא יכולים למצוא מספרים שיכמתו דברים כגון כריזמה או לקיחת אחריות בזמן המתאים. אפשר לבנות קבוצה זולה ומאוד מוצלחת בזול שתצליח ב"עונה הרגילה" אבל נראה שבמאני-טיים מאני-בול לא עובד. עדיין לא עובד.
כדי לנצח, בכדורגל, בכדורסל, בכלל, צריך את השחקן הזה שיש לו כריזמה גופנית שאף סטטיסטיקה לא יכולה לכמת. מישהו שאתה יודע שהוא מתעורר לחיים בין הדקה ה-80 לדקה ה-90. ערן זהבי כזה. או להבדיל - ליאו מסי. צריך מישהו כזה עם איכויות טכניות שגורמות לו להיראות כמו ילד בכיתה ו' נגד ילדים בכיתה א' במשחק בשכונה. מישהו שיכול לעשות מה שליאו מסי עשה בגמר הגביע הספרדי נגד אתלטיק בילבאו או מה שאלכסיס סאנצ'ס עשה עבור ארסנל בגמר הגביע האנגלי.
כדי לזכות בתארים צריך "אבק כוכבים" שכל הסטטיסטיקות בעולם לא יכולות להריח כמו מאמן עם האינטואיציה הנכונה. קשה לזהות את הכוכב הבא. צריך לעשות זאת עם העיניים (משהו שמסרבים לעשות במיטילאנד, למשל, שלא שולחת סקאוטים כדי לראות את השחקנים שהקבוצה מעוניינת בהם בגלל ש"העניים מרמות) ועם ניסיון. זו משימה בלתי אפשרית עבור מחשב.
לא כל קבוצה יכולה להרשות לעצמה להביא שחקן כזה, שכל איש מקצוע יכול להגיד שהוא סופר מיוחד. לא כל קבוצה יכולה לרכוש שחקן של 20+ שערים בעונה או 20+ בישולים. אבל קבוצות שיכולות להרשות לעצמן צריכות להוציא את הכסף הגדול שלהן בדיוק על השחקנים האלה. כי כשהכסף על השולחן, שיטת המאניבול לא תצליח כמו כריזמה או לקיחת אחריות.