סימן שאתה צעיר

אלופת אירופה ברצלונה היתה אחת הקבוצות העסוקות ביותר בקיץ שעבר מתוך הידיעה שהיא אינה יכולה להיות פעילה בשוק ההעברות בחורף 2015 ובקיץ 2015, וזאת בגלל עונש שספגה על החתמת שחקנים צעירים בצורה לא חוקית. למרות ביקורות רבות שהמנהל הספורטיבי אנדוני זוביסרטה ספג (ופוטר בעקבותיהן), השחקנים שהחתים היו משמעותיים מאוד - לפחות אלו שנכנסו להרכב הקבוצה - לואיס סוארס, איבן ראקיטיץ', קלאודיו בראבו ומארק טר שטגן. הם אלו שאפשרו לברצלונה להפוך לזוכת טרבל מרשימה. זה עלה לה 166 מיליון יורו. מעט קבוצות יכולות לפעול ככה בשוק העברות השחקנים.

פירלו במשחקו האחרון באירופה? יעזוב לניו יורק או קטאר? צילום: איי אף פי

יובנטוס, סגנית אלופת אירופה, בנתה את עצמה לגמר ליגת האלופות דרך פעילות חכמה בשוק העברות השחקנים, שנועדה לצמצם עלויות בעידן שבו קבוצות מתחרות מי מוציאה יותר בשוק. השיטה זה להגיע לשחקנים בסוף החוזה שלהם ולהציע להם חוזה גדול יותר מאשר מכל קבוצה אחרת. ככה הביאו את פול פוגבה, בחינם, ממנצ'סטר יונייטד. הוא סיים את החוזה ויובנטוס היתה שם כדי להציע לו פי שניים יותר מכל קבוצה אחרת. גם פטריס אוורה, פרננדו יורינטה, אנדראה בארצגלי ואנדראה פירלו. וגם את קרלוס טבס הביאו כמעט בלי לשלם עליו (כ־10 מיליון יורו) - בגלל שהוחתם לקראת סוף החוזה שלו מקבוצה שרצתה להיפטר ממנו.

האסטרטגיה הזו לא חפה מטעויות - אבל אלו טעויות זולות יחסית. ובשביל יובנטוס היא התגלתה כ־Win–Win. אם השחקן שהובא בחינם מצליח - אז הוא "מציאה". אם הוא לא מצליח, אז לא נורא - לפחות לא שילמנו עליו סכום העברה גדול מדי. בקיץ שעבר הוציאה יובנטוס רק כ־44 מיליון יורו על רכישת שחקנים. בארסה הוציאה בערך פי ארבעה יותר.

בכל מקרה, מי שמוציא הכי הרבה בשוק העברות השחקנים לא בהכרח מנצח את שוק השחקנים. מי שמשקיע הכי חכם בשוק העברות השחקנים מנצח את שוק השחקנים.

פוגבה ופירלו. יעזבו? צילום: גטי אימג'ס

צעירים שווים המון

לפני הגמר הודיעו באיטליה כי יובנטוס החתימה את פאולו דייבאלה בן ה־21 מפאלרמו ב־32 מיליון יורו.

למה מוציאים כל כך הרבה כסף על שחקן כל כך צעיר? ובכן, זו אמנם השקעה מסוכנת יותר מהחתמת שחקנים בחינם, אבל בגילים הללו מדובר בהשקעה שעשויה להשתלם. לדוגמאות נישאר ביובנטוס. ג'יאנלואיג'י בופון נרכש בגיל 23 על ידי יובנטוס ב־2001 עבור סכום של 100 מיליארד לירטות (50 מיליון יורו). בחישוב פשוט, יובנטוס קיבלה שוער־על עבור סכום של 3.5 מיליון יורו בשנה. לא הרבה כסף. אותו היגיון הנחה את המועדון ברכישת אלבארו מוראטה בן ה־22 שנרכש בקיץ ב־20 מיליון יורו וגם ברכישת דייבאלה. אפשר להרוויח כאן חלוץ־על לעשור בסכום של כמה מיליונים בודדים בעונה, ואם הולך לו ממש טוב - אז אפשר למכור אותו ברווח. ואם לא הולך לא טוב, הוא לא יימכר בזול - אחרי הכל, הוא חלוץ יובנטוס. מדובר בהשקעה, שכמו כל השקעה יכולה להיות הצלחה גדולה, הצלחה בינונית או כישלון - אבל זו השקעה ולא רכישת מוצר מוגמר (שיעלה הרבה יותר כסף).

סטרלינג. יצר הכי הרבה מצבים צילום: איי אף פי

אני'כול לנסות

איך יודעים שהשקעה כזו תשתלם? לא יודעים. אבל אפשר לנסות לדעת.

במשחק הליגה האחרון של ליברפול ספג ראחים סטרלינג קללות מאוהדי הקבוצה. סטרלינג, קשרה המחונן בן ה-20 של ליברפול, ספג את הקללות כי סירב לחתום על חוזה חדש במועדון. הוא גם הודיע שהוא מבקש לעזוב את אנפילד הקיץ - וזאת לאחר שדחה הצעת שדרוג רצינית מהנהלת הקבוצה. "הוא לא יחתום אפילו על חוזה בשווי 900 אלף ליש"ט בשבוע", אמר סוכנו איידי וורד. והביקורות על הקשר הן שהוא "לא שווה" את הכסף שהוא דרש (150 אלף ליש"ט בשבוע, על פי הדיווחים). האם ליברפול, שצפויה למכור אותו במחיר שנע בין 40 מיליון ליש"ט ל־60 מיליון ליש"ט, עשתה את המהלך הנכון כשסירבה לשלם לו את מבוקשו? האם קבוצה שתשלם את המחיר - מנצ'סטר סיטי פייבוריטית להחתמתו - תעשה את הדבר הנכון אם תרכוש אותו בסכומים הגבוהים? זו שאלה שתלווה כמעט כל רכישת שחקן צעיר ובכלל - כל שחקן במחיר גבוה. האם הוא שווה את הכסף?

ריאל מדריד, ככל הנראה, החליטה שלא ללכת עליו - בגלל התנהלותו. באיירן מינכן גם כן סירבה להמשיך במשא ומתן איתו בגלל התנהלות סוכנו. ובכל זאת, ייתכן מאוד שיש כאן יהלום שאפשר להביא ב"מחיר מציאה". שון אינגל מ"הגרדיאן" ניסה להבין אם סטרלינג שווה את הכסף על פי השוואתו לגדולי השחקנים כיום - ליאו מסי, כריסטיאנו רונלדו, מסוט אוזיל, אדן האזרד ואחרים כשאלו היו בני 20.

לסטרלינג יש 18 שערים ב־95 משחקים בפרמיירליג (0.23 שערים למשחק) ו־14 בישולים. העונה, שבה הוא חגג 20, הוא כבש שבעה ובישל שבעה. הוא גם יצר 75 הזדמנויות הבקעה ב־35 משחקים. אלו מספרים מאוד מאוד מרשימים. סטרלינג, בעצם, יצר את רוב הזדמנויות ההבקעה לקבוצה שלו - קבוצה שאיבדה את לואיס סוארס וחוותה קושי אמיתי למצוא מישהו שיכול להמיר את ההזדמנויות לשערים. לשם השוואה היסטורית, רונלדו, בעונה שבה חגג 20, יצר רק 49 מצבי הבקעה ב־33 משחקים במנצ'סטר יונייטד. ליאו מסי באותו הגיל יצר 40 מצבים ב־28 משחקים. דויד סילבה יצר 40 מצבים ב־34 משחקים, גארת' בייל 39 מצבים ב־23 משחקים, ת'יאו וולקוט 22 מצבים ב־25 משחקים. רק האזרד ואוזיל יצרו יותר מצבים בגיל 20.

סטרלינג אמנם לא כובש מצטיין כפי שמסי היה בגיל 20 - מסי כבש, בממוצע, שלושה שערים בכל ארבעה משחקים - אבל בפרמיירליג הקשה סטרלינג הצליח לייצר מצבים טוב יותר מכוכבים גדולים כגון בייל ורונלדו. זה אומר שיש כאן פוטנציאל גדול לרכוש שחקן ברמה הכי גבוהה במחיר טוב.

כל שחקן מתבגר אחרת, אבל לפי אמר צ'אדורי, שעובד בחברת סטטיסטיקה מתקדמת ביחד עבור קבוצות כדורגל בכירות, "מבין 25 השחקנים הכי יקרים מתחת לגיל 23, רובם התגלו כמשתלמים".

. צילום: רויטרס, אי.פי, אי.אף.פי

השחקנים הצעירים (מתחת לגיל 23) הכי יקרים בכל הזמנים? ניימאר, חאמס רודריגס, ג'יאנלואיג'י בופון, ריו פרדיננד, פרננדו טורס, אדן האזרד, אריאן רובן ואפילו רונלדיניו. הם כולם השתלמו. כמובן שיש כישלונות כמו אנדי קארול, אבל יש יותר כישלונות של שחקנים מבוגרים שעברו במחירי ענק מאשר צעירים - קאקה לריאל מדריד, גאיזקה מנדטייטה מוולנסיה ללאציו, פרננדו טורס לצ'לסי וכו'. כשאתה לא ברצלונה, זה בדרך כלל משתלם יותר לשלם על שחקנים כמו סטרלינג, קשרים התקפיים שהראו פוטנציאל רב לפני גיל 21, מאשר לשלם כסף גדול על תוצרים מוגמרים.