המודל הנכון לכדורגל הישראלי נמצא בסיאטל?

סיאטל סאונדרס, קבוצת ליגת הכדורגל של צפון אמריקה (MLS), מביאה יותר מ־43,700 צופים נלהבים למשחקיה. זה המספר הגבוה ביותר ב־MLS וגבוה בהרבה מהממוצע (19,151). הם מובילים את טבלת ההגעה למגרשים מאז נכנסו לליגה ב־2009.

קלינט דמפסי. האוהדים מגיעים למשחקים, קונים מרצ'נדייז, ומאז הקמת הקבוצה, הפכו אותה לאחת המוכרות ביותר בספורט האמריקאי בכלל ובכדורגל האמריקאי בפרט צילום: איי אף פי

הקבוצה בבעלות המפיק ההוליוודי ג'ו רות', וחלק מהבעלים הם אדריאן האנאוור (איש עסקים), פול אלן (מייסד מיקרוסופט) ודרו קארי (קומיקאי ושחקן). האוהדים אינם בעלים או בעלי מניות בקבוצה, אבל הם מעורבים בה ומעודדים טוב יותר מכל אוהדים אחרים בארה"ב - כולל שלטי ענק סטייל כדורגל אירופי. חשוב יותר, עבור הבעלים, האוהדים מגיעים למשחקים, קונים מרצ'נדייז, ומאז הקמת הקבוצה, הפכו אותה לאחת המוכרות ביותר בספורט האמריקאי בכלל ובכדורגל האמריקאי בפרט.

ההבטחה של דרו

הסיבות לחיבור המיוחד רבות ומגוונות. למשל, סיאטל סופרסוניקס, קבוצת ה־NBA של העיר, עזבה אותה לאולקהומה והשאירה ואקום שהסאונדרס מילאו. עם זאת, החיבור החזק קשור להבטחה שנתן דרו קארי לאחר ביקור בברצלונה - וזה לערב את האוהדים בקבלת ההחלטות של הקבוצה דרך עמותת הקהילה של הסאונדרס. העמותה פתוחה לכל האוהדים, כל אוהד משלם כדי להיות חבר בעמותה ולקבל צעיף מיוחד. הוא גם מקבל הטבות נוספות וקול אחד בהצבעות שונות שהקבוצה מקיימת. למשל, כל ארבע שנים האוהדים צריכים לתת הצבעת אמון לג'נרל מנג'ר. מדי שנה הם מחליטים למי תיתן הקבוצה חסות, והם גם מצביעים ומייעצים לגבי חוויית ימי המשחק באצטדיון הקבוצה. הם כאמור גם מקבלים פינוקים קטנים מהקבוצה, כרטיסים טיפה יותר זולים, מרצ'נדייז, עדכונים לאימייל ופעם בשנה - פגישה עסקית עם הבעלים והמנהלים.

.

קבוצה לאוהדים

הקשר הזה התחזק עוד יותר לפני כשנה. אז הוקמה סיאטל סאונדרס 2. הקבוצה שנקראת S2 היא קבוצת מילואים שמשחקת בליגה השלישית בארה"ב (USL). סיאטל סאונדרס היא הבעלים של הקבוצה הזו, אבל היא העבירה 20% מהבעלות עליה לקבוצת האוהדים, שמגיעים מעמותת הקבוצה. וכעת האוהדים הם בעלים ומנהלים ב־S2. "המטרה היא שהאוהדים ישפיעו על כל מהלך של סיאטל סאונדרס 2 ויפיצו את בשורת הכדורגל לכל הקהילה מסביב". אחת המטרות של S2 זה לטפח שחקני עתיד לקבוצת ה־MLS וגם לקיים חוגים וקבוצות נוער לקהילה.

סיאטל סאונדרס, S2 ועמותת האוהדים של סיאטל הם גופים נפרדים, אבל הם עובדים יחדיו ובהנהלה מצביעים יחדיו על החלטות שמתקבלות. כמו כן, כל ההכנסות שמייצרת העמותה - דרך החוגים, החסויות בקהילה, הכרטיסים שנמכרים ל־S2 ועוד - הולכות, על פי הסכם, להשקעה במחלקות הנוער ובאצטדיון הקבוצה (StarFire).

כחלק ממעורבות האוהדים, ארגנו אוהדי סיאטל, ונקובר ווייטקאפס ופורטלנד טימברס, קבוצות יריבות מאותו אזור בצפון אמריקה פחות או יותר, את גביע קאסקאדיה (Cascadia Cup) - מעין ליגה פנימית בין הקבוצות, שהמנצחת בו מקבלת גביע מיוחד. הטורניר הוא בבעלות האוהדים ובניהולם, והאצטדיונים מפוצצים עד אפס מקום. "בגלל שזה הגביע שלנו כולם רוצים אותו יותר, האוהדים שעושים אחלה אווירה והשחקנים שמרגישים את זה", אמר אוהד סיאטל ל־Copa90, ערוץ היוטיוב שעשה תוכנית על הגביע ועל תרבות האוהדים בצפון־מערב ארה"ב.

אוהדי סיאטל סאונדרס. סיאטל סאונדרס 2, שנקראת S2, היא קבוצת מילואים שמשחקת בליגה השלישית בארה"ב (USL). סיאטל סאונדרס היא הבעלים של הקבוצה הזו, אבל היא העבירה 20% מהבעלות עליה לקבוצת האוהדים, שמגיעים מעמותת הקבוצה. וכעת האוהדים הם בעלים ומנהלים ב־S2 צילום: איי אף פי

יש סיי

העובדה שסיאטל סאונדרס היא ארגון פרטי בבעלות מיליארדרים ומיליונרים שסומכים על האוהדים הופכת את הקבוצה לנדירה בספורט האמריקאי. אמנם "ניהול אוהדים" אינו זר לספורט האירופי, אך מודל כזה כמו של סיאטל, שבו לאוהדים יש "סיי" מול הבעלים, באופן רשמי ולא רשמי, מבלי להיות בעלים של מניות, נדיר בהחלט. יותר חשוב, הקבוצה והקהילה סביבה מרוויחות ממערכת יחסים כזו. זו סיטואציה בה קשה מאוד להפסיד. win-win. האוהדים הם יותר מסתם אוהדים, והבעלים הם יותר מסתם בעלים.

מחאה נגד יעקב שחר. יכול להתקרב לאוהדים גם מבלי להכניס אותם לחדר הישיבות צילום: ראובן שורץ

העתיד של הכדורגל?

האם חיבור כזה אפשרי גם בכדורגל הישראלי? נראה שגם בקבוצות פרטיות וגם בקבוצות שחיות על כסף ציבורי ישנו נתק בין הקהל להנהלה. כן, אוהדי מכבי חיפה ממלאים את האצטדיון החדש, אבל הם גם עושים מחאות בפייסבוק נגד היחס של הבעלים יעקב שחר כלפיהם. ובקבוצות רבות, מהפועל חיפה, דרך בית"ר ירושלים ועד הפועל ראשון לציון, האוהדים הרבים או המעטים מרגישים מנותקים לחלוטין מהקבוצה - ברמה המעשית וברמה הרגשית. האם מודל שותפות מעניין כמו בסיאטל יכול לסייע לכדורגל בישראל גם בעידן הבעלות הפרטית?

מודל S2 יכול לעבוד עבור מועדונים בבעלות פרטית. הוא יכול לסייע להרחיב את בסיס האוהדים ולהעמיק את הרגשות ל"מותג" ומגביר את "האינגייג'מנט" עם האוהדים (סליחה על האמריקניזציה של הביטויים, בכל זאת, כתבה על קבוצת MLS). דמיינו לעצמכם קבוצת מילואים של מכבי חיפה בבעלות חלקית או מלאה של האוהדים. או קבוצת בת של מכבי תל אביב בליגה נמוכה ובבעלות האוהדים שבה משחקים שחקני העתיד של הקבוצה הבוגרת. או שיום אחד, אחרי שיואב כץ יעזוב את הפועל חיפה, תהפוך הפועל חיפה שפירא לקבוצת בת שמנוהלת על ידי האוהדים. או משהו דומה עם בית"ר נורדיה ובית"ר ירושלים. דרך הקבוצות הללו קבוצות אוהדים יכולות להתחבר חזרה לקבוצות המקוריות שלהן.

המודל הזה מחזק את הקשר בין האוהדים לקבוצה, אבל ברמה הפרקטית עשוי גם לצמצם את החיכוכים בין הצדדים. האוהדים ילמדו את קשיי ניהול המועדון ויבינו טוב יותר את מנהליו. ניהול קבוצה יסייע להם להבין את המורכבות וגם יהפוך את הביקורות שלהם ליותר מפוקסות ובונות. ויש גם משהו סימבולי ועוצמתי בכך שאוהדים דואגים לעתיד המועדון, מטפחים את שחקני העתיד ולא פחות חשוב, את אוהדי העתיד. הרי שחקנים באים והולכים, מאמנים באים והולכים, מנהלים באים והולכים ובעלים באים והולכים - רק האוהדים נשארים. זה רק מתאים שהם ידאגו לעתיד המועדון.