5 מועדונים אחראים לרבע מההכנסות המסחריות של הכדורגל האירופי
696 קבוצות הכדורגל המתחרות בליגות הבכירות של 54 ההתאחדויות החברות באופ"א הכניסו 15.9 מיליארד יורו בעונת 2013-14. אנגליה וגרמניה מייצגות ביחד 57% מכלל הסכום הזה
- בבונדסליגה מודאגים: פולקסווגן שוקלת לוותר על החסויות בספורט
- "מי שלא בדיגיטל, עוד עשור ייעלם"
- הספונסר של צ'לסי נגד מוריניו?
ליברפול חוגגת. לא כמו באיירן מינכן ומנצ'סטר יונייטד צילום: רויטרס העליות הגדולות ביותר בהכנסות במונחים אבסולוטיים ברמה האירופית מתקבלות משני תחומים: מסחרי וספונסרשיפ ושידור. כל אחד מהתחומים רשם צמיחה של 45% לאורך התקופה של חמש שנים שנבדקה.
בדיקה נוספת של ההכנסה בגובה 5.3 מיליארד יורו בתחום המסחרי והספונסרשיפ מדגימה את הקיטוב ההולך וגדל בהכנסות בכדורגל.
לפי ענקית החשבונות KPMG, חמש הליגות הגדולות: אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה וספרד מייצגות שני שלישים מההכנסות המסחריות ומספונסרשיפ באירופה. למעשה, אנגליה וגרמניה מייצגות ביחד 57% מכלל הסכום המצרפי עבור חמש הליגות הללו, וקרוב ל-40% מכלל "עוגת ההכנסות" המסחריות ומספונסרשיפ באירופה.
דוגמה לקיטוב הזה היא הפרמיירליג האנגלית. חמישה מועדונים: מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, ליברפול וארסנל, צברו הכנסות מסחריות וספונסרשיפ של מעל 100 מיליון יורו, ומייצגות מעל 50% מכלל ההכנסות הללו בליגה. מנצ'סטר יונייטד לבדה רשמה הכנסה מסחרית של 226 מיליון יורו, ומייצגת 21% מכלל ההכנסה בפרמיירליג.
הקבוצה הרוויחה בעשור האחרון מהפופולאריות של המותג ברחבי העולם. בנוסף, הקבוצה חתמה על חוזים עם כמה חברות בינלאומיות עבור זכויות הספונסרשיפ של החולצות והציוד. חוזה הספונסרשיפ האחרון לחולצות עם יצרנית הרכב ג'נרל מוטורס עומד על 67 מיליון יורו בשנה, יקר מהחוזה הקודם עם חברת הביטוח האמריקאית AON (שלפי ההערכות עמד על 25 מיליון יורו בשנה). הקבוצה שמרה על AON וחתמה איתה על הסכם ספונסרשיפ למדי האימונים והאצטדיון שבתוקף עד 2020-21 בשווי של 24 מיליון יורו בשנה. יתרה מכך, החל מתחילת עונת 2015-16 מחליפה אדידס את נייקי כספקית המדים של הקבוצה בעסקה בשווי 107 מיליון יורו בשנה. לשם השוואה, העסקה הקודמת עמדה על 35 מיליון יורו בשנה. זו עסקת הספונסרשיפ היקרה ביותר למדים מצד קבוצת כדורגל.
בקרב שאר חמש הליגות הבכירות באירופה, ישנן דוגמאות אינדיבידואליות לקיטוב בתוך הליגות:
בגרמניה, ההכנסה מתחומי המסחרי והספונסרשיפ של באיירן מינכן עמדה ב-2014 על 292 מיליון יורו. היא מייצגת שליש מכלל ההכנסות המסחריות בליגה הבכירה בבונדסליגה. מאז 2009 ההכנסה של המועדון זינקה ב-83%. לשם השוואה, בורוסיה דורטמונד (140 מיליון יורו) ושאלקה (110 מיליון יורו) מרוויחות פי שניים או שלושה פחות מאשר באיירן מינכן.
בצרפת, פריז סן ז'רמן שהרוויחה 328 מיליון יורו בעונת 2013-14 היא בעלת ההכנסה המסחרית ומספונסרשייפ הגבוהה ביותר בליגה. הקבוצה מפריז מייצגת מעל מחצית מכלל ההכנסה בתחומים אלה בליג 1 הצרפתית בעונת 2013-14.
הלה ליגה הספרדית נשלטת על ידי ריאל מדריד וברצלונה שביחד מייצגות קרוב ל-90% מכלל ההכנסה המסחרית ומספונסרשיפ של הליגה. מלבד חוזי ספונסרשייפ חדשים ורווחיים יותר, שתי הקבוצות הרוויחו בזכות שני גורמים מרכזיים: הצלחה על המגרש בליגה המקומית ובזירה האירופית, ומאגר אוהדים עולמי. לשתי הקבוצות מעל 80 מיליון מעריצים בפייסבוק, יותר מכל קבוצות הכדורגל האחרות.
ביחד, חמש הקבוצות שהזכרנו – מנצ'סטר יונייטד, באיירן מינכן, פריז סן ז'רמן, ברצלונה וריאל מדריד – שהן פחות מ-1% מהקבוצות בליגות הבכירות מכל 54 החברות באופ"א, ייצגו 24% מכלל השוק האירופי במונחים של הכנסות מסחריות ומספונסרשיפ בעונת 2013-14.
איטליה מדורגת בתחתית חמש הגדולות במונחים של הכנסות מסחריות ומספונסרשייפ. ההכנסות המצרפיות של הליגה בעונת 2013-14 עמדו על 407 מיליון יורו, כשמילאן (עם הכנסה של 98 מיליון יורו) היא בעלת ההכנסות גבוהות ביותר ממקור ההכנסה הזה, זאת על אף הצלחה מוגבלת על המגרש בארבע העונות האחרונות. לעומת זאת, יובנטוס זכתה באליפות בארבע העונות האחרונות, אם עם הכנסה של 85 מיליון יורו היא ממשיכה להשתרך מאחורי מילאן מבחינת מקורות ההכנסה המדוברים. מעניין לציין גם שבעונה הנוכחית, ל-6 קבוצות איטלקיות אין ספונסרית לחולצות, ומתוכן שלוש משחקות בתחרויות של אופ"א (רומא, לאציו ופיורנטינה). זה מהווה סימן נוסף לכך שסריה A הולכת ומאבדת המשיכה העולמית והמקומית שלה. נראה שהספונסרים הבינלאומיים מאבדים את התיאבון שלהם לקבוצות האיטלקיות.
מחוץ לחמש הליגות הגדולות, הפרמיירליג הרוסית בולטת כרווחית ביותר במונחים של הכנסות מסחריות ומספונסרשייפ, לאחר שדיווחה על הכנסות מסוג זה בגובה 537 מיליון יורו בעונת 2013-14, גבוהות יותר משל ספרד ואיטליה.
בעוד שחמש הליגות הגדולות מייצגות 67% מההכנסות המסחריות באירופה, רוסיה והולנד הן שתי הליגות היחידות שהרוויחו יותר מ-100 מיליון יורו. ב-47 הליגות הנותרות ההכנסה המסחרית המצרפית מתקרב ל-1 מיליארד יורו.
כפי שניתן היה לצפות, הניתוח הזה מאשר כיצד הספונסרים מתמקדים בקבוצות שזוכות להצלחה ולחשיפה הגבוהות ביותר, ולפיכך מושכות אוהדים רבים. בעתיד, קבוצות מחוץ לחמש הליגות הגדולות – בייחוד קבוצות במדינות עם אוכלוסיות וכלכלות קטנות יחסית – יעמדו בפני אתגרים קשים יותר מבעבר בניסיון להשיג הכנסות מסחריות מחברות מקומיות ובינלאומיות. מלבד רוסיה וטורקיה, למדינות עם אוכלוסיות וכלכלות גדולות מהממוצע, יהיה קשה לליגות המשנה לפרוץ לרמות הגבוהות יותר של הכנסה מסחרית.
