קרויף מת, הקרויפיזם חי ובועט מתמיד

את הערב שבו קיבל יוהן קרויף את הג'וב הנחשק על מאמן ברצלונה ב־1988 הוא חגג בלילה ארוך של שתיית בירה הייניקן ועישון סיגריות עם חברים. "אני הולך לשנות את עולם הכדורגל" הכריז. "המגנים שלי יהיו קשרים, אשחק עם שני שחקני כנף ובלי חלוץ. הכל הולך להשתנות". חבריו חשבו שהאלכוהול מדבר אבל אחרי יותר מ־25 שנה בהן כל המערכת של בארסה פועלת כדי שכולם, מגיל 7 עד גיל בוגרים, ישחקו את הכדורגל שקרויף רצה לראות, החזון שלו הוא מציאות. או כפי שהגדיר את מורשתו תלמידו המצטיין פפ גווארדיולה: "קרויף בנה קתדרלה, אנחנו רק משפצים אותה".

קרויף במונדיאל 1974. גדל 200 מטר מאצטדיון כדורגל צילום: איי אף פי

קרויף, שנולד שנתיים אחרי תום מלחמת העולם השנייה, היה ממחוללי המהפכה הליברלית שעברו הולנד ואירופה בשנות השישים. מעריציו, יריביו ותלמידיו, כולם חלק מהמורשת המפוארת שמשפיעה על הכדורגל העולמי כולו מניו זילנד, דרך ישראל ועד ארה"ב. עולם הכדורגל מתחלק בקלות לשניים: BC ו־AC - לפני קרויף ולאחריו.

את כישוריו פיתח קרויף ברחובות שכונת אקרשטארט - כיום בטונדורפ (כפר בטון) - אמסטרדם, כ־200 מטר מאצטדיון דה קופ של אייאקס. "זה היה יוהן עם הכדור והכדור עם יוהן", אמר עליו חבר ילדות בסרט תיעודי. אביו מאנוס, מנהל מכולת, מת מהתקף לב כשקרויף היה נער צעיר. אחרי מות האב, אמו של יוהן, פטרונלה ברננדה, החלה לעבוד כמנקה באצטדיון של אייאקס. קרויף בילה שם והכיר את כל השחקנים ועובדי המועדון.

שישה חודשים אחרי יום הולדתו ה־17, ויק בקינגהאם, המאמן האנגלי שתיאר את קרויף כ"מתת האל לכדורגל", נתן לו את הצ'אנס כשחקן בוגרים. כבר באימון הראשון החל קרויף הצעיר לחלק הוראות לשחקנים המבוגרים ממנו ב־20–15 שנה. על אף החוצפה של הילד עם הרגליים הדקיקות הוא הפך במהירות למנהיג אחת הקבוצות הגדולות בתולדות הענף, שהמציאה את המשחק מחדש וזכתה באין ספור תארים מקומיים ואירופאיים. בסרטונים ישנים ניתן לראות את קרויף מדבר לאורך המשחק כולו, מורה לשחקנים לאן ללכת, מנהל איתם דיון על לחץ במהלך המשחק ומכתיב סגנון ודרך. עד היום, בכל מגרש כדורגל בהולנד, ניתן לשמוע יותר דיבורים מבכל מדינה אחרת.

שעקרונות המשחק והניהול שלו הפכו לסטנדרט בכדורגל המודרני. התבנית שלו לפיתוח שחקנים שוכפלה והמורשת שלו תשאר איתנו עוד זמן רב צילום: איי אף פי

פרויד של הכדורגל

.

ככוכבה של נבחרת הולנד במונדיאל 1974 הביא קרויף לעולם את בשורת הטוטאל פוטבול: משחק שמבוסס על כיבוש שטחים במגרש ותנועה בלתי פוסקת וחכמה של השחקנים. גרמניה אמנם זכתה בטורניר לאחר גמר טראגי, אך אף שמדובר באחת האכזבות הגדולות של חייו קרויף נהג לומר ש"אין מדליה טובה יותר מלהיות מוכר בזכות הסגנון שלך". על אף אובדן גביע העולם, הכדורגל של קרויף זכה בתארים רבים. השילוב בין הפרגמטי לסגנוני והמאבק בכדורגל ציני שמבוסס על ניצחון ללא יופי, הפכו את סגנון המשחק שהטיף אליו לחזון אידיאלי לכדורגל כולו. ניתן לומר שכמעט כל קבוצת כדורגל מאז 1974 התפתחה כריאקציה לנבחר של קרויף.

קריירת המשחק בת 20 השנה שלו תמה ב־1984. הוא המשיך לאימון אייאקס מ־1985 עד 1988 ואז עבר לאמן את ברצלונה עד לפרישתו מאימון ב־1996, למעט אימון נבחרת קטלוניה הייצוגית. בשנים האחרונות שימש כפרשן, יועץ ופילנתרופ. כשחקן עומד קרויף לצד דייגו מראדונה ופלה, אך בניגוד אליהם הוא גם היה מאמן ענק, מהפכן שעקרונות המשחק והניהול שלו הפכו לסטנדרט בכדורגל המודרני. התבנית שלו לפיתוח שחקנים שוכפלה והמורשת שלו תשאר איתנו עוד זמן רב. קרויף היה עבור הכדורגל מה שהיה זיגמונד פרויד לפסיכולוגיה, קרל מרקס לכלכלה וסטיב ג'ובס לטכנולוגיה.

כמאמן אייאקס היה קרויף אחראי על הענקת השראה וטיפוח לשחקנים ומוחות כדורגל כמרקו ואן־באסטן, דניס ברגקאמפ ורונלד קומאן - שכל אחד מהם הפך לחלק חשוב בהיסטוריה של הכדורגל ההולנדי, האיטלקי (ואן באסטן), האנגלי (ברגקאמפ) והספרדי (קומאן). בברצלונה בנה קרויף מערכת שייצרה את הדרים טים, שהורכבה משחקנים כמיכאל לאודרופ, רומריו, גווארדיולה וחריסטו סטויצ'קוב. גווארדיולה לקח את העקרונות של קרויף והוסיף להם זווית מדעית, רבים אחרים הפכו למאמנים ובלם הקבוצה מיגל אנחל נדאל השתמש בעקרונות טיפוח הכישרונות כדי לגדל את אחד מגדולי הטניסאים בזמננו, רפאל נדאל.

יריביו של קרויף נדחפו לפתח גישות משלהם כדי להיאבק בו. כך אריגו סאקי, מאמנה של מילאן הגדולה ומחליפו בקבוצה פאביו קאפלו. האפיפיור של הכדורגל ההגנתי-המודרני, ז'וזה מוריניו גדל אף הוא בצלו של קרויף ופיתח שיטה שמטרתה לחנוק את השטחים והיכולות הטכניות שמטפחים המאמנים הקרויפיסטים.

הכדורגל המודרני נע על ציר קרויף–אנטי קרויף: פרגמטיות ללא יומרה סגנונית נגד סגנון אידיאליסטי־קרויפיסטי. אנחנו לוקחים כמובן מאליו שכדורגל טוב משוחק בצורה אלגנטית, אינטלגנטית ויצירתית - אבל ללא קרויף זה לא היה קורה. בהולנד ובספרד הוא יצר את השינויים בעצמו. בגרמניה, אנגליה ואיטליה הביאו תלמידיו את הבשורה. חניכיו אימנו בערב הסעודית, סין, יפן, סקוטלנד, קפריסין, מצרים, דרום אפריקה ומאלטה. בנו ג'ורדי קרויף משמש כמנהל הספורטיבי במכבי תל אביב.

המהפכה האחרונה

את התפיסה הקרויפיסטית ניתן לאפיין במספר עקרונות בסיסיים שאותם ניסח בעצמו: שמירה על הכדור ומשחק לחץ - "יש רק כדור אחד, אתה צריך שהוא יהיה אצלך"; גמישות טקטית - "אצלי השוער הוא התוקף הראשון והחלוץ הוא המגן הראשון"; חשיבה במהלך משחק - "כדורגל הוא משחק חשיבה"; ובניית קבוצה לפי התאמת שחקנים אחד לשני ולא לפי כישוריהם - "אם תבחר את השחקן הטוב ביותר בכל עמדה יהיו לך 11 אחדים ולא 11 חזקים".

את עקרונות אלה ניתן לראות מתממשים בנבחרות גרמניה, ספרד ובלגיה, בפרמיירליג, בבונדסליגה, בלה ליגה ובסריה A, ואפילו באוקלנד סיטי, קבוצה ניו זילנדית שמאומנת בידי רמון טריבוליאטקס, שמעולם לא פגש את קרויף או התאמן אצל אחד מחניכיו אך גדל על הדרים טים שלו. בארה"ב ניתן לראות את אותות הקרויפיזם בניו סיטי FC, קבוצת־בת של מנצ'סטר סיטי שמנוהל בידי תלמידיו של קרויף פראן סוריאנו וצ'יקי בגירסטיין.

קרויף עם דניס ברגקאמפ. חניכיו נמצאים בכל מקום בעולם צילום: אי פי איי

ב־2011 יצא קרויף למהפכה האחרונה שלו. יחד עם וים יונק, דניס ברגקאמפ, פרנק דה־בור, מרק אוברמרס ואחרים הוא ניסה לשנות את הדרך שבה מגדלים שחקנים, כדי להילחם בפערים הכלכליים האדירים שנוצרו בין הכדורגל ההולנדי לכדורגל האירופי. התפיסה המנחה היתה לפתח את הילדים בקבוצות קטנות כך שיזכו לאימונים אישיים לפיתוח הטכניקה והחשיבה.

קרויף עזב את התפקיד כנשיא כבוד של אייאקס כשהוא מכריז שלא הצליח לעשות את שביקש לעשות. אבל "הלב הטכני" של המועדון ממשיך לנהל אותו לפי אותם עקרונות.

בשנה האחרונה קרויף נלחם בסרטן ריאות וביום חמישי נפטר בביתו בברצלונה. "אני שחקן לשעבר, מנהל טכני לשעבר, מאמן לשעבר, מנג'ר לשעבר, נשיא כבוד לשעבר", אמר קרויף לפני מספר שנים. "זו רשימה יפה שמראה שלכל דבר יש סוף".