מודל אנגלי? קודם כל תכינו רשימה של דברים שאסור ומותר במגרשים
דו"ח מבקר המדינה מגלה שהמועצה למניעת אלימות בספורט עובדת מ-2008 ולא עשתה דבר כדי למנוע את מקרה האלימות הבא. גם המשטרה עסוקה יותר בלגבות מחירים מופקעים על אבטחה מאשר להבטיח כדורגל וכדורסל ללא אלימות. מה עושים עם האינפורמציה הזו? כמה הצעות מהעולם
מסגרת החוק לאיסור אלימות בספורט תשס"ח - 2008 הוקמה, בקול תרועה גדול, "המועצה למניעת אלימות בספורט".
אלימות במגרשים. "לא השלימו שום פרויקט מאלה שדנה בהם המועצה בשש וחצי שנות פעילות המועצה למניעת אלימות בספורט". צילום: ראובן שוורץ תפקידי המועצה הוגדרו על ידי משרד הספורט והיו ברורים למדי:
להציע דרכים לשיתוף פעולה, לשם מניעת אלימות בספורט, בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, המשטרה, גופי הצלה, התאחדויות ואיגודים, וכן גופים אחרים הפועלים בתחום הספורט, ולפעול לקידום שיתוף פעולה זה; לגבש תכניות לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט, ובכלל זה להציע חקיקה והוראות משמעת בנושא זה; להמליץ לשר על כללי התנהגות באירוע ספורט למניעת האלימות בספורט; להציע למערכת החינוך תכניות ללימודים עיוניים ומעשיים בנושא החינוך למניעת האלימות בספורט, במוסדות החינוך; לקיים קשרים עם גופים בארץ ובחוץ לארץ הפועלים בתחום מניעת האלימות בספורט; לרכז מידע, ליזום עריכה של מחקרים וסקרים ולפרסמם ולפתח ידע בתחום פעולתה של המועצה
.
ב-2010, לימור לבנת התגאתה ב"פעולה הראשונה" של המועצה למניעת אלימות בספורט עם "שמונה הדיברות למניעת אלימות במגרשים" שיופיעו על גבי כרטיסים. השרה הכריזה: "אנחנו רוצים לאמץ את המודל האנגלי שהגיע להישגים כבירים. יש לנו את היכולת לדאוג לכך שהבילוי במגרשים יהיה זמן איכות משפחתי". אורי שפר, ראש מנהל הספורט, הבטיח: "המועצה תממש חלק גדול ממטרותיה כאשר לא יהיו שוטרים במגרשים אלא סדרנים, מנהלי אירועים ומנהלי ביטחון – זוהי מטרה מוגדרת שיש להוביל את הדרך אליה".
בפועל, על פי דו"ח של מבקר המדינה, במשרד הספורט "לא השלימו שום פרויקט מאלה שדנה בהם המועצה בשש וחצי שנות פעילות המועצה למניעת אלימות בספורט".
המשרד ואיגודי הספורט לא "לא גיבשו מודל להסדרת היחסים עם האוהדים, ולא קידמו מודל לגישור בין האוהדים להנהלות הקבוצות". הם אפילו לא קבעו סטנדרטים בסיסיים מוסכמים לתנאים במגרשי ספורט ולא ננקטות פעולות לעידוד הגעת נשים וילדים למגרשים.
מבחינת "קוד אתי" גם כן, הרבה דיבורים וכלום ושום דבר. המשרד גיבש קוד אתי גנרי לספורטאים, מאמנים, שופטים וגורמים נוספים המעורבים בענפי הספורט ופרסם אותו בסוף שנת 2011. ואולם, הוא לא פעל להבטחת התאמתו של הקוד לענפים השונים ולהטמעתו בקרבם". אנחנו יודעים, בכל זאת, עבריינים מורשעים מסתובבים במגרשי הכדורגל כבעלי קבוצות ולאף אחד זה לא מזיז.
ערן זהבי מותקף על ידי פואד. בין 341 הרחקות אוהדים מהמגרשים באמצעות צו של קצין משטרה, כ-86% מהאוהדים לא חויבו להתייצב בתחנת המשטרה צילום: ראובן שוורץ
המשטרה? הכנסה במקום אבטחה
המשטרה גם כן מגוחכת. המשטרה רואה בכדורגל כקופה קטנה, ונוטה להציב כמות שוטרים גבוהה בהרבה מההנחיות. "בפועל קבעו מפקדי המחוזות כוח אבטחה הגדול במידה ניכרת מהאמור בהנחיה, במקרים מסוימים בכ-31% יותר מהמקסימום שנקבע", כותב המבקר. "נתונים אלו סותרים את יעדי המשטרה לצמצם את כוחות האבטחה, במיוחד בנוכחותם של שוטרים, ולהפחית את עלויות האבטחה. במקרה אחד, היקף הכוח שנקבע היה גדול בכמעט פי 4.5 מהנדרש על-פי מפתח הדרגים במגרשים".
יש כאן עילה לתביעה ייצוגית של המועדונים כנגד המשטרה, אגב. אם זה לא מספיק, המשטרה גם לא השתמשה בכלי החשוב ביותר למאבק באלימות באירופה - התייצבות בתחנת המשטרה בעת משחק. בין 341 הרחקות אוהדים מהמגרשים באמצעות צו של קצין משטרה, כ-86% מהאוהדים לא חויבו להתייצב בתחנת המשטרה. לפי המבקר, "הסנקציה האפקטיבית ביותר למניעת כניסתם של אוהדים אלימים למגרש, כמעט שאינה מקוימת".
כמו כן, המשטרה, למרות הנחייה מ-2012 לתעדף טיפול בתיקי אלימות בספורט וכי אין לגנוז עד כמה שניתן תיקי חקירה בשל "חוסר עניין לציבור, סגרה 56% מהתיקים בשל חוסר עניין לציבור. כמו כן, "מ-2011 עד 2014,נפתחו רק 19 תיקי חקירה במשטרה של עבירות קריאות גזעניות, מתוכם הוגשו 10 כתבי אישום בלבד". המבקר מותח גם ביקורת על תופעת ההימורים הבלתי חוקיים. "הגם שחלפו שנתיים וחצי לאחר פרסום המלצות ועדת צור בנושא, וכשבעה חודשים לאחר שהמשטרה אישרה את המתווה לטיפול באלימות והימורים לא חוקיים - לא אישר מפכ"ל המשטרה את המתווה להקמת יחידה לטיפול בהימורים לא חוקיים בישראל".
במשטרה אפילו לא השלימו את גיבוש הרשימה של אמצעי העידוד שיותרו לשימוש האוהדים במשחקים. בינתיים, הם אוסרים על דגלי פריסה ענקיים. למה? ככה. תעשו רשימה! רשימה!
בעקבות דו"ח המבקר חייבים לשאול - מה עושים שם במשרד הספורט? מדברים דיבורים? זהו?
העיקר שמענישים כאן בישראל את כלל האוהדים בעונשים מגוכחים כגון משחקי רדיוס. וגם את המועדונים מענישים בלי סוף בקנסות על זריקת עטיפות של סוכריות. בלי שום יעילות, בלי שום מחשבה.
למבקר יש מספר המלצות:
1. על משרד התרבות והספורט, האחראי לביצוע החוק ולתכלול המערך למניעת אלימות בספורט, להבטיח את יישום החוק ואת מימושן של מגוון ההמלצות שניתנו על ידי המועצה והוועדות ולגבש תכנית פעולה מקיפה בנושא זה....
2. על המשטרה ליישם את מכלול הנהלים שקבעה למניעת אלימות באירועי ספורט ולהגביר את האכיפה בתחום זה, לרבות השימוש בכלי הבקרה לאיסוף נתונים על האירועים, מיצוי הדין עם עבריינים והקמת יחידה ייעודית לטיפול באלימות בספורט במישור החקירה והמבצעים.
3. לצד האכיפה של הוראות החוק בנושא, על המשרד, המשטרה, איגודי הספורט, משרד החינוך ובעלי עניין אחרים, לגבש תכניות בין-משרדיות ורב-תחומיות להתמודדות עם התבטאויות גזעניות בספורט ולהגברת המודעות הציבורית לחומרת התופעה...
4. על משרד התרבות והספורט, משרד החינוך, המועצה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לקיים מערך חינוכי משותף של כל בעלי הזיקה לילדים ונוער הנוטלים חלק במשחקים, להחדרת ערכי כבוד והגינות במשחקי הילדים והנוער. כמו כן עליהם לנקוט יד קשה כלפי כל ביטוי של אלימות במשחקים אלה מצד הילדים או הוריהם.
5. שיתוף פעולה עם אוהדים ושיפור חוויית הצפייה הם מרכיבים מרכזיים נוספים בהתמודדות למניעת אלימות בספורט ובקיומו של הפן התרבותי והחברתי באירועי הספורט. על המועצה ושאר הגופים הנוגעים בדבר לבחור בהקדם את דפוס הפעולה המחייב לחיזוק הקשר עם האוהדים ולמסדו ולפעול להטמעתו בקרב האיגודים והקבוצות תוך תיאום עם ארגוני האוהדים; זאת - לצד גיבוש רשימת אמצעי עידוד מותרים ושיפור התשתיות הפיזיות ורמת השירות במתקני הספורט יסייעו להבטיח את הנאת הצופים.
6. פרסום קוד אתי לבעלי עניין ורתימתם לפעילויות של חינוך והסברה למניעת אלימות בספורט הם נדבך נוסף במערך למניעת אלימות בספורט ולהקניית ערכים ספורטיביים. על המשרד, המועצה, ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל ושאר גופי הספורט לפעול להטמעת הקוד האתי בקרב בעלי העניין.
הפועל קטמון ירושלים. צריך לקדם קבוצות אוהדים צילום: מוטי קמחי
אלו המלצות די כלליות. אילו צעדים ניתן לעשות בטווח הקצר כדי להילחם בתופעת האלימות?
על פי תקדימים בעולם הכדורגל, ישנם ארבעה צעדים שיסייעו להפחית את האלימות ולהילחם
* יש להקים יחידת משטרה מיוחדת לספורט. בדומה ליחידה לשמירת הגינות בספורט של האינטרפול.
* יש להקים ארגון אוהדים רשמי, שיהיה גוף ממשלתי שמקבלת סיוע כספי ממנהלת הליגה וההתאחדות לכדורגל. בדומה ל-Supporters Direct האנגלי, שמקדם את מעמד האוהד האנגלי. בגדול, יש כבר ארגון כזה בישראל, שלא זוכה לתמיכה מוסדית - היציע.
* צריך לעשות סטנדרניזציה של אבטחה - מספר מאבטחים ושוטרים על פי דרגות סיכון. אלו צריכים להיות תקנים ברורים וידועים. משחק בין בני יהודה להפועל כפר סבא הוא לא כמו משחק בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב. זה אמור להיות די פשוט וגם לצמצם את עלויות האבטחה או לפחות לקבע אותן.
* להעיף את הפושעים מבעלות הקבוצות. הנה באנגליה הצליחו לגרום למאסימו צ'לינו, הבעלים של לידס, להתחיל במשא ומתן עם עמותת האוהדים של הקבוצה מאחר שהוא כבר אינו כשיר להיות בעלים של הקבוצה. הפושעים מוכרים לכל, הם הורשעו בבית המשפט ועדיין לא עושים דבר עם זה.
אלו דברים פשוטים שמשרד הספורט צריך ויכול לקדם.
הבעיה עם דו"ח מבקר המדינה היא שאפשר להכניס אותו למגירות. צריך לכתוב אותו על שלטי ענק מול משרדי הממשלה עד שיטפלו בבעיות
מה האוהדים יכולים לעשות? אולי צריך שלטים במגרשים עם ממצאי הדו"ח? אולי פשוט צריך לתבוע את המשטרה, את ההתאחדות לכדורגל, את מנהלת הליגה ואת משרד הספורט בכל פעם שיש מקרה אלימות?
בכל מקרה, לא לדאוג, משרד הספורט בראשות מירי רגב לבטח יקרא את הדו"ח וישפר את המצב עם ועדה נוספת והקמת מועצה חדשה.
