מי היה ה"ליגיונר" המוצלח ביותר העונה?
כוכבי הכדורגל הישראלים בתפוצות רשמו כמה הישגים נאים העונה, אך היו אלו שני חלוצים, שלא משחקים באופן קבוע בנבחרת, שרשמו את המספרים היפים ביותר: מואנס דאבור ותומר חמד. האם הם עשו יותר מערן זהבי?
עונת כדורגל המועדונים הסתיימה לה בשבוע שעבר והטורנירים של הקיץ מתחילים — היו מי שלא ייטלו חלק בתחרויות הללו הם הכדורגלנים הישראלים, אך לא מעט מהם יכולים להיות מרוצים מהעונה שלהם בחו"ל. ליאור רפאלוב לקח אליפות בבלגיה, ביברס נאתכו ברוסיה, ניר ביטון בסלטיק ואחרים כגון מואנס דאבור, תומר חמד ובירם כיאל אמנם סיימו את העונה בלי תואר, אך עשו עונה נהדרת.
- דווקא עכשיו, היחסים בין הכדורגל הישראלי לצה"ל חייבים להשתפר
- ארסן באנגליה, יענקל'ה בישראל
- "3% יותר ספרינטים משמעותיים מאוד"
אז איך בוחרים את השגריר הכי מוצלח שלנו העונה? מה שווה יותר? שער בשוויץ או בישול בגרמניה? בלם שהצטיין בבלגיה או קשר אחורי שכיכב בצ'מפיונשיפ? לשם כך ניהלנו מעקב חודשי אחר ביצועי הליגיונרים לפי שיטת ניקוד הדומה לשיטות הנהוגות בליגות החלומות השונות עם ניקוד על שערים, בישולים, שמירה על רשת נקייה לשחקני הגנה, לעומת הפחתות על ספיגת שערים ואדומים. ה־X פקטור בדירוג הוא ניקוד נוסף הניתן לשחקן בהתאם לדרגת הקושי של הליגה שבה שיחק לפי דירוג הליגות הרשמי של אופ"א. למשל, משחק באחת מחמש הליגות הבכירות מקנה שש נקודות, שלב הבתים של ליגת האלופות מקנה שבע נקודות ומשחק בליגה הישראלית מקנה רק שלוש.
השלב הבא הוא חישוב ממוצע הנקודות של שחקן לפי סך המשחקים שבהם הקבוצה שיחקה. לשיטת החישוב הזו יש כמה השלכות שכן שחקנים שנפצעים לתקופות ארוכות נפגעים מכך. בגלל זה למשל שחקנים כמו ליאור רפאלוב, רמי גרשון ואלמוג כהן לא נכנסו לעשירייה הראשונה אף שהיו מצוינים כשכן שיחקו.
למה להביא בחשבון גם משחקים שבהם שחקנים פצועים? אמנם חלק מהפציעות נובעות מחוסר מזל, אבל רוב הישראלים נפצעים בגלל חוסר מוכנות לקצב המשחק המהיר באירופה לעומת מה שנהוג בישראל, לכן הגיוני ששחקן שנמצא בכושר טוב יותר ירוויח מכך. זה אלמנט חשוב בהצלחה. רפאלוב, למשל, שותף רק ב־20 מתוך 56 משחקים של ברוז' העונה, ואף שתרם שבעה שערים וארבעה בישולים באותם משחקים, נשאר בחוץ.
הליגיונר המאכזב ביותר הוא קשרה של צסק"א מוסקבה, ביברס נאתכו. אשתקד הוא סיים כליגיונר הבכיר בפער ניכר והעונה לא נכנס לחמישייה הראשונה. יש לו כמה נסיבות מקלות — צמצום מספר הזרים שיכולים להיות על המגרש בליגה הרוסית, והמינוי של מאמנו, לאוניד סלוצקי, לתפקיד מאמן נבחרת רוסיה. סלוצקי רצה לתרגל את אלן דזאגוייב בתפקיד של נאתכו, ובשל כך הקשר הישראלי ראה הרבה ספסל, וכששיחק זה לא היה בעמדה שלו. זה פגע בביטחון שלו ומנע ממנו להשפיע על המשחק כמו בעבר. רק שני בישולים ושני שערים כשרק שמונה פעמים הוא מסיים 90 דקות מלאות. מצד שני, ב־13 מ־16 המשחקים שבהם פתח בליגה הרוסית, הקבוצה שלו ניצחה.
ועכשיו לחמשת הליגיונרים המובילים שלנו:
5
ניר ביטון | סלטיק
(3.15 נקודות למשחק)
ניר ביטון עשה העונה התקדמות אדירה, גם בנבחרת וגם בקבוצה, והשנה הוסיף לרפרטואר שלו גם מגוון שערים יפים (שמונה כיבושים ושישה בישולים). התקשורת גם מהללת אותו, אבל בפועל סלטיק היא קבוצה בינונית בליגה חלשה. הליגה הסקוטית מדורגת במקום ה־25 באירופה, שני מקומות מתחת לישראל. סלטיק עברה עונה רעה מאוד באירופה וגם בליגה המקומית לא זכתה באליפות בהליכה וספגה המון שערים. זה גרם לביטון לאבד הרבה נקודות זכות. לזכותו של ביטון ייאמר שהוא היה טוב ושמר על יציבות, שיחק 3,852 דקות העונה, שני רק לכיאל. ועדיין, אף שהוא מדורג רק חמישי, ביטון יקווה לשחזר את העונה האחרונה.
4
שרן ייני | ויטסה ארנהיים
(3.22 נקודות למשחק)
ההתחלה של שרן ייני היתה קשה והוא התקשה להשתלב בשיטה של פיטר בוס. ייני התאמן עם קבוצת המילואים וגם כשחזר לסגל, התנדנד בין ההרכב לספסל. אבל ייני, כהרגלו, עבד קשה, הראה חוכמת משחק אדירה ועם הרבה שקט הראה מה הוא שווה. מהמחזור ה־13 הוא בהרכב הראשון במרכז המגרש וגם נשאר שם עד מחזור הסיום, למעט משחק אחד שבו הושעה בגלל צבירת צהובים. ויטסה אמנם איבדה כיוון לאחר עזיבתו של בוס למכבי תל אביב (סיימה במקום העשירי). אבל טבילת האש של ייני באירופה היתה טובה, ומי יודע, אולי בוס ייקח אותו לאייאקס בעונה הבאה.
3
בירם כיאל | ברייטון
(3.97 נקודות למשחק)
אוהדיה של ברייטון בחרו את בירם כיאל לשחקן העונה שלהם. ועדיין מבין שני הישראלים בקבוצתו הוא לא מדורג ראשון בדירוג הליגיונרים. הסיבה לכך היא שהדירוגים האלה די מפלים קשרים אחוריים ומרכזיים, שבדרך כלל עושים עבודה שחורה ולא כובשים ומבשלים הרבה. לכן נוסף ניקוד לקשרים אחוריים ומרכזיים על שמירה על שער נקי (1 נקודת ־ חצי מהניקוד של שחקני הגנה) והפחתה של 2 על ספיגה. הנבחרת שלנו משופעת בשחקנים מוכשרים במרכז המגרש — נאתכו, ביטון, ייני וכיאל וגם אלמוג כהן, אך כיאל סיים לפני כולם. הסיבות? הוא שיחק 3,976 דקות העונה, הכי הרבה מבין הליגיונרים (87% מהדקות של הקבוצה שלו). רק בשלושה משחקי ליגה הוא לא שיחק ובשלושתם הקבוצה לא ניצחה. הוא היה גרזן במרכז המגרש, אבל גם ידע להוסיף שני שערים ושבעה בישולים.
2
תומר חמד | ברייטון
(4.46 נקודות למשחק)
החלוץ החסון הרים את הקריירה שלו עם עונה מדהימה. חמד היה החלוץ המוביל של קבוצת צמרת בליגה השנייה באנגליה, ושווה להתעכב עליה רגע — נכון שמדובר בליגת משנה, אבל מבחינת כמות הכסף שיש בה, זוהי אחת מעשר הליגות החזקות באירופה. על משחק בצ'מפיונשיפ הוענקו לשחקנים ארבע נקודות, כמו באוסטריה ושוויץ, ואולי זה לא מספיק. חמד כבש 17 שערים העונה (חמישי בטבלת הכובשים). הוא סיים את העונה בצורה די עגומה כשנפצע במשחק הפלייאוף הראשון מול שפילד, והיה חסר מאוד בגומלין. זה היה בסך הכל המשחק השלישי מתוך 51 העונה של קבוצתו. ועדיין, גם בלי פרמיירליג, מעמד של חלוץ מוביל בליגה השנייה באנגליה נחשב ביותר.
1
מואנס דאבור | גראסהופרס
(6.03 נקודות למשחק)
הליגיונר הבכיר שלו בפער ניכר, מלך השערים ומלך הבישולים של הליגה השוויצרית. שער בכל 166 דקות בליגה (חמד עם שער בכל 189 דקות). אבל לא רק השערים והבישולים נתנו לדאבור את המקום הראשון, אלא גם העקביות בהרכב. שימו לב — למעט משחק אחד שבו הושעה בגלל צהובים, דאבור שיחק העונה בכל הדקות של הקבוצה, לא הוחלף אפילו פעם אחת (97% מסך הדקות) וזה האלמנט העיקרי שנותן כאן ניקוד — האמון שאתה מקבל מהמאמן שלך. אז נכון שהוא שיחק כעשרה משחקים פחות מחמד, כיאל וביטון. בקבוצה עם פחות משחקים צריך פחות מנוחה ופחות רוטציה ולכן הממוצע שלו יותר גבוה. ואולם, השורה התחתונה היא שדאבור השיג בסך הכל 229 נקודות דירוג , 1.5 יותר מחמד. כך שהוא מוביל בסך הנקודות ומבחינת נקודות למשחק. החלוץ השיג את השדרוג הכלכלי והמקצועי עם חוזה ברד בול זלצבורג האוסטרית. אמנם מדובר בקבוצה פחות טובה מבאזל וכנראה גם ממכבי תל אביב. אבל דאבור צעיר, רק בן 24 ויש לו עוד זמן לקפוץ מדרגה או שתיים. בינתיים הוא זוכה בתואר ליגיונר העונה.
מבחן זהבי
אז האם דאבור היה הישראלי הטוב ביותר העונה? כנראה שלא. לאורך העונה הושוו הביצועים של הליגיונרים שלנו לאלו של ערן זהבי. ואתם יכולים לנחש את התוצאות — זהבי ראשון עם 6.31 נקודות למשחק, אף על פי ששיחק בליגה חלשה שמקנה לו רק שלוש נקודות על כל משחק. זהבי כמעט שלא הפסיד דקה העונה, שיחק מעל 5,000 דקות וכבש כ־50 שערים, השיג 334.5 נקודות בסך הכל, פער של יותר מ־100 מדאבור. אליניב ברדה, אגב, השיג 3.58 נקודות למשחק, מה שהיה מציב אותו במקום הרביעי בדירוג הישראלים. יהיה מעניין מאוד אם זהבי יעבור לאירופה או לסין.
הכותב הוא רואה חשבון ובלוגר כדורגל ב-hazavit.co.il