"איך מתקנים את ההתאחדות? רק עם פטיש 5 קילו"
רו"ח עופר אלקלעי, אחד מהמומחים בתחום הביקורת החקירתית בישראל, ספג צעקות מאבי לוזון, שמע לא פעם שהוא שקרן וראה איך כל מסמך שהוא מוציא מודלף כעבור דקה לתקשורת. עכשיו הוא שובר שתיקה ומספר בדיוק עד כמה רקובים היסודות של ההתאחדות לכדורגל: "הרגשתי כמו בבית הקלפים. אתה לא יודע מי נגד מי, מי מושך בחוטים של מי, מי עובד עם מי. זה היה קרקס"
מאז שפורסם דו"ח אלקלעי על גירעון ההתאחדות לכדורגל, שמו של רו"ח עופר אלקלעי, הבעלים של אלקלעי מונרוב AlMo, משרד בוטיק נחשב בתחומי הבקרה, הייעוץ וניהול הסיכונים, נגרר בבוץ שמייצרת ביצת הכדורגל בישראל. הדו"ח, שפורסם לפני כשנה, חושף איך נוצר חור ענק בתקציב ההתאחדות לכדורגל על ידי העברות יתר של כספים לקבוצות הכדורגל. בימים אלו נידון הדו"ח בהתאחדות לאחר שנבדק לבקשתה בידי עו"ד אהוד סול, ראש מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג, פוקס נאמן.
- בעיה מבנית
- "הקבוצות תמיד מקבלות את הכסף, לא משנה מה"
- דו"ח: אבי לוזון אחראי לחוב הענק של ההתאחדות לכדורגל
בשבוע שעבר התקיים דיון בעניינו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר וחבר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון - האחראי העיקרי לחוב הענק. עורך הדין אילן שביט המייצג את לוזון "התקומם" על כך ש"הנזק כבר נגרם מעצם הבקשה להדחה, שמכתימה את מר לוזון ונותנת קונוטציה שלילית כי נעשה כאן מעשה פלילי". לוזון אמר בעצמו "בפועל, סך הנכסים של ההתאחדות עולים על סך ההתחייבויות, לכן כלל אין גירעון". הוא הוסיף: "לעולם, גם לא מלעיזיי, מקטרגיי ושונאי, לא אמרו שלא הלכתי בדרך הישר. מנסים לסמן אותי כמטרה. למה? לא יודע. אני מאיים? כן, יש לי כוח? כן, אבל אני אחד מ־30 חברי ההנהלה. איך אפשר לבקש להשעות אותי, כשהגזבר שהיה באותה תקופה הוא עדיין הגזבר המכהן והאנשים שכיהנו בהנהלה עדיין מכהנים? זה נראה לכם הגיוני שאבדוק כמה ימי חופש יש לכל עובד ומה גובה חוב המים לעיריית רמת גן? סימנו מטרה וזה הכל. ועוד משפט אחד - עברתי את גיל 60. הדבר היחידי שהיה חשוב לי כל ימי חיי זה השם הטוב שלי".
"לוזון השתולל"
לעופר אלקלעי לא היה ספק שזה מה שלוזון יאמר. "הוא בטוח שעושים לו עוול, שהוא קורבן של סיטואציה מסוימת", אומר רואה החשבון שבין לקוחות משרדיו נמנים בתי זקוק לישראל, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, מנורה ועוד. "הוא בטוח שהוא עשה רק טוב לכדורגל, שהוא הציל את ההתאחדות ועשה דברים גדולים עבורה. והוא חושב שאני סימנתי אותו כמטרה - וזה הרי אבסורד, אני בכלל לא הכרתי אותו, לא ידעתי מה הוא עושה, למה שאני אסמן אותו כמטרה? וזה היה לאורך התהליך. כשנפגשתי איתו ועם עורכי הדין שלו כדי לעבור על הדו"ח, הוא התחיל לצעוק ולהשתולל, לטעון שאני משקר, שאני רוצה לעשות לו רע. ארבעת עורכי הדין שבאו איתו כדי להעביר את הנקודות שלהם על הדו"ח דרשו ממנו לצאת החוצה ולתת לנו לדבר. הוא לא היה מסוגל להירגע. הסגנון הזה הוא משהו שמאוד קשה להתמודד איתו, וזה מה שהתמודדו איתו בהתאחדות בתקופתו".
"לחצים מכל מיני גורמים"
לדברי אלקלעי, ההתנהגות של לוזון לא היתה הדבר היחיד החריג שהתגלה כתוצאה מהצלילה שעשה לתוך ספרי ההתאחדות. "מהרגע שהתחלתי לעבוד על זה הלחצים שהופעלו עליי מכל מיני גורמים היו אדירים. טלפונים ושיחות מאנשים שניסו להשפיע על מה שאני אכתוב בדו"ח. לא איימו עליי, אבל עשו שתדלנות שמעולם לא נתקלתי בה. אנשים שמתקשרים אליי ואומרים לי 'הוא בסדר, עושים לו עוול' וכו'. לא מנסים לשחד או מאיימים אבל זה משהו שאף פעם לא נתקלתי בו, שפונים אליי כל כך הרבה גורמים שמנסים לייצר אווירה. שאדע מי 'הטובים' ומי 'הרעים'. אני לא רגיל לדבר כזה."
האם אתה מרגיש שהתדמית שלך, שהשם שלך נפגע בגלל המוערבות הזו בכדורגל?
"לא. אבל היו דברים שפגעו בי כשאמרו לי שזו חקירה מוזמנת. שבאתי כדי להרוס את השם של אבי לוזון. לוזון פיתח איזו תיאורית קונספירציה, שבאתי להחליף אותו עם עו"ד מורן מאירי וסיפורים כאלו. הזוי. זה מכעיס. אני אפילו לא אוהד כדורגל. לא הכרתי אף אחד בכלל מהספורט. אין לי קשר לספורט או לפוליטיקאים. אני לא יכול לעבוד במה שאני עובד כשמישהו בסיטואציה שהוא יכול לשחד אותי. אני לא עובד עם משרדים ממשלתיים. אף אחד לא יכול להיות בעל מנוף עלי".
מה עוד הפתיע אותך בחקירה הזו?
"לפעמיים העיתונאים ידעו עוד לפניי על פגישות שאני הולך להיות נוכח בהן. את ההודעה על הבחירה בי אחרי מכרז קיבלתי מעיתונאי. היו פגישות שהכל דלף מהן. הכל. ולא ממני. אני לא מכיר אף עיתונאי ספורט. כולם בוחשים, כולם מדליפים. יש כאן מיליון אינטרסים. זה הדהים אותי. ההדלפות היו קטסטרופליות. השתוללתי כמה פעמים בגללן. זה, הרי, מציג אותי כלא רציני. ישר אני חשוד. קרה שקיבלתי פניה להעביר את הדו"ח לעופר עיני ב־19:30. עשיתי זאת והעברתי לו מוגן בסיסמה ובפורמט של זיפ. רק אחרי שהוא קיבל את זה, קיבלתי את האישור להעביר את הדו"ח למעורבים האחרים בפרשה אבל היתה בעיה לפתוח את הקובץ והתחלנו להתקשקש עם זה. עוד לפני שסיימנו עם זה, פתאום בחדשות 20:00 פרסמו את הדו"ח. מישהו הדליף אותו. בכלל, כולם כל כך דאגו ממה שיכתבו עליהם. ממה שיגידו. שאלתי 'מי מנהל את העניינים, העיתונאים או הגופים המקצועיים?".
"וואן מאן שואו"
לאורך הראיון אלקלעי מקפיד להדגיש את אכזבתו העמוקה מההתנהלות המקצועית של ההתאחדות לכדורגל בתקופתו של לוזון כיו"ר. "הכי איכזב אותי ההתנהלות של ההתאחדות", הוא אומר. "במהלך כל הזמן הזה תהיתי שאם זו ספינת הדגל של הספורט הישראלי אז לך תדע מה קורה בענפים אחרים. מדהים אותי איך מנהלים את הגוף הזה, שמגלגל כל כך הרבה כסף ויוצר כל כך הרבה עניין. ועוד אמורים להיות מקצוענים. זה התנהל כוואן מאן שואו. אדם אחד מנהל את העניינים. הוא מקדם את הדברים, בלי מערכות, בלי בלמים ואיזונים – זה משהו מאוד מאכזב. וכשישבנו בסוף כדי לדון על הדו"ח בהנהלת ההתאחדות - זה היה קרקס. פשוט קרקס. בתוך כל ההתאחדות יש שם שלושה אנשים מקצועיים שמדברים לעניין. כל השאר לא יודעים כלום. חלק מהם לא קראו את הדו"ח. חלק מהם נתנו עצות חסרות כל ביסוס והבנה. מגיע דו"ח כזה, רעידת אדמה בכדורגל, וחלק מחברי המזכירות אפילו לא קראו את הדו"ח. לא יודעים מה היה בו. אנשים אחרים שיחקו בטלפונים בזמן הישיבה ובכלל לא הבינו מה קורה שם. חלק סתם זרקו רעיונות הזויים ממש - כמו להעביר את זה למבקר הפנימי, מישהו שהוא אחד מאלו שכתבו עליהם את הדו"ח. איך בכלל אתה מעלה את זה? זה הזוי. והחלק האחר זה אנשי שלומו של לוזון שמגנים עליו ותוקפים את הדו"ח. היו שם אמירות נגדי - כל מיני 'אתה שקרן' וכאלה. לוזון אמר שהוא יתבע אותי. משה דמאיו, למשל, היה פרקליט של לוזון. הוא ממש ייצג אותו בדיון בהתאחדות. זה ש'זה לא פלילי' - זה מה שעניין אותו. מה שהיה חשוב לאנשי שלומו זה שיובהר שלוזון לא לקח כסף לכיסו. הם היו ממש עורכי דינו. וזה עצוב. כי ההתאחדות זה גוף שאמור להתנהל לטובת הספורט, לטובת הכדורגל. זה גוף שצריך להתנהל בצורה מקצועית אם אתה רוצה שהכדורגל יתקדם, והמבנה עצמו לא מאפשר זאת".
גם אתה וגם ירון זליכה, בדו"ח שלו, הצבעתם על ניגוד אינטרסים אינהרנטי בהתאחדות לכדורגל. הקבוצות הן מקבלות ההחלטות בההתאחדות לכדורגל, החלטות שלעיתים קרובות פוגעות בכדורגל.
"נכון, וזה בא לידי ביטוי כשיו"ר יכול להגיד לעצמו — 'מה איכפת לי ההתאחדות, אני צריך להעביר כסף לקבוצות כי הן אלו שבוחרות בי — אחרי זה משרד הספורט יכסה את ההפסדים, מה איכפת לי'. היו"ר בעצם היה אחראי להעביר כסף לקבוצות שבוחרות בו להיות היו"ר. אז למי הוא יעביר את הכסף, לתשתיות הכדורגל או לקבוצות? איזה כובע הוא לבש, יו"ר של ההתאחדות, שמטרתו לקדם את הכדורגל עם התאחדות לא גירעונית, או יו"ר של הקבוצות? וגם העוגה מאוד מוגבלת - ואז הכל בכלל הופך לעניין פוליטי ואינטרסים. לא הכנסתי את זה בדו"ח הסופי אבל החשש הגדול הוא שהיו"ר הבא יצטרך להיבחר עוד פעם על ידי הקבוצות - אז למי הוא יהיה מחוייב, לכדורגל או לקבוצות? זה לא שתיקנו את העיוותים שהובילו לחור הענק הזה. המערכת שהובילה למצב המעוות לא תוקנה".
למה זה כל כך נורא?
"כשאתה צריך לשלוט, ואתה על השיבר, זה כוח אדיר. וכשאתה צריך להיבחר שוב, זה יותר מצב שיש לך כוח להשפיע על הצבעת הקבוצות. בשביל קבוצות כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה הכסף מההתאחדות לא ממש מזיז. אבל עבור קבוצות קטנות, הכסף שהיה ללוזון בידיים היה מאוד משמעותי. קבוצות היו צריכות את הכסף הזה כדי לשרוד - לא פחות. זה אומר שהם התחננו ללוזון, פעמים רבות, להקדים את התשלום ואז הם היו חייבים לו. ברגע ששולטים בקופה, זה מה שקורה. זה כוח שמאפשר לך לקנות קולות. ברמה המשפטית מאוד קשה להאשים את לוזון בקניית קולות. לכן החומר הועבר לעורך דין. בכל מקרה, אין ספק שלוזון הוא האחראי הראשי לבור ולגירעון של ההתאחדות. לוזון לא קיבל את הטענה הזו שלי, אגב, ובכלל טען שהגירעון הוא לא 38 מיליון שקל אלא הרבה פחות. עם זאת, הטענה שלי בכלל לא נוגעת לסכום אלא לאחריות על המצב".
מה זאת אומרת אחריות למצב?
"קודם כל, ביקשו מאיתנו לעבור על הרבה מאוד חומר בזמנים מאוד צפופים. היו חסרים מסמכים. ונכנסנו לתמונה אחרי שהסיפור הזה התבשל הרבה מאוד זמן. לא היינו כמו משטרה שנכנסים ומחרימים את כל המחשבים. עשינו בדיקה כשחלק מהמסמכים כבר נעלמו. אבל מה שחשוב היה מבחינתו זה לראות איך הדברים התנהלו. בשיטת הניהול של לוזון לא היו מסמכים ונהלי עבודה. הוא הגיע לאנשי מקצוע ואמר להם 'תעשו ככה, ותעשו ככה', הוא צעק כשזה לא עבד או כשהוא נלחץ. לא היו ישיבות עבודה מסודרות, פרוטוקולים וקבלת החלטות לעשות 1, 2, 3. בשיחות שלי עם אנשי המקצוע זו התמונה שעלתה. אבל בגלל שאין מסמכי עבודה זו מילה נגד מילה. מאוד ברור שהופעל לחץ אדיר על אנשי מקצוע על ידי היו"ר המאוד דומיננטי. היה יו"ר מאוד חזק ומסביבו מעגל של אנשי מקצוע חלשים. השילוב הזה הביא למצב שכולם כשלו. רואי חשבון, חשבים ואחרים שלא הבינו את התפקיד שלהם. שטרן חלובה, למשל, אמר לי 'מה אתה רוצה בכלל ממני, אני רק גזבר כבוד - תעזוב אותי, יש רואה חשבון ויש חשב - תדבר איתם'. המנכ"לים בכלל לא הורשו לפעול בצד הכספי. הם אמרו, בצדק, 'אנחנו לא אמורים לעסוק בזה', שזה גם מראה על מערכת שלא בנויה כמו שצריך. ובכלל, בגוף כל כך גדול - יושב לך חשב שהוא בכלל לא רואה חשבון ואומר 'אין לי בכלל את הכלים'. זה הזוי. יש היקף פעילות ענק ואנשים בלי כלים להתמודד עם זה. שלא לדבר על כך שלא היו לו כלים להתמודד עם יו"ר שצורח עליו. ככה הדברים התנהלו".
מתמטיקה של כיתה ב'
אלקלעי ישב ודיבר עם כל המעורבים בהתאחדות ונדהם מהפשטות שבה הדברים נעשו. החלטות פיננסיות אדירות התקבלו לכאורה בלי חישובים ראויים ובלי ראייה לטווח הארוך. "כשדיברתי עם לוזון הבנתי איך הוא חילק את הכסף. הוא אמר לעצמו, אם אני קיבלתי מיליון שקל, אני צריך לחלק את הכסף הזה. ואם אני מקבל 20% יותר, אז אני צריך לחלק 20% יותר. הוא עשה חשבון מאוד פשוט. מתמטיקה ברמה של כיתה ב'. הוא אפילו הראה לי שהוא עשה את החישובים עם האצבע - זה לא שישבו על אקסלים או משהו כזה. את הדברים המורכבים והבעיות הוא לא ראה. הוא העביר את הכסף, מבחינתו, למטרה טובה - לקבוצות כדורגל. הוא לא בדק בסוף השנה כמה חסר לו, כמה אין לו. לא - זה לא האחריות שלו לפיו. אם הוא היה יכול לעשות את זה עוד פעם - הוא היה עושה את זה עוד פעם. כיו"ר הוא טען שלא היתה לו אחריות למצב - ולפיו הרואה חשבון אחראי על זה, לא הוא. עכשיו, אין הוכחות לכך שלוזון עודכן על המצב הכספי. הרי אין ישיבות מסודרות, אין הליכי עבודה מסודרים. אבל לוזון זה לא איזה ילד שלא יודע מה קורה. הוא לא היה יו"ר אסטרטגי שדואג להכל מלמעלה. זה לא חלק מהאופי שלו לא לדעת. הוא כל כך שולט, כל כך ריכוזי. הוא ניהל את הספינה. אף אחד אחר לא קיבל את ההחלטות וידע את הדברים כמוהו. ואז הוא זורק את הרפש על רואה החשבון? זו לא טענה רצינית".
והנהלת ההתאחדות לא עשתה דבר?
"היה שלטון יחיד. לא היתה מערכת. לא היו אנשי מקצוע, לא היו הליכים מסודרים. כאן אנשים עובדים לך בהתנדבות. אז הם לא מרגישים שהם חייבים משהו ובעצם חייבים להם".
אלקלעי נדהם גם מההתנהלות של תקשורת הספורט במהלך החקירה שלו. משהו שהוא לא נתקל בו בעבר במאות עבודות שעשה עבור הגופים הכי מסוקרים במשק. "בזמן שלי בכדורגל, הרגשתי בבית הקלפים. אתה לא יודע מי נגד מי, מי מושך בחוטים של מי. אתה לא יודע מי מנהל את מי, מי עובד עם מי. איזה עיתונאי מייצג איזו עמדה ואיזו אג'נדה. פשוט אי אפשר לדעת. זרימת המידע בין כל הגורמים - לא ייאמן. בחיים לא ראיתי דבר כזה. הדלפות בלי סוף. וזה נראה לא טוב. לכל אחד יש עיתונאי חצר, קשה להתנהל ככה".
איך משנים את המצב?
"רק עם פטיש 5 קילו. איך שהמערכת עכשיו בנויה, כל הלחצים, כל המבנה, אין מי שיזיז את הכל. לכולם יש אינטרסים, האנשים שהם הבעיה אומרים שהם יטפלו בבעיה. חלקם לא מבינים בכלל במה מדובר ומה הבעיה. אני סקפטי מאוד לגבי היכולת לטפל בדברים. גם אין דרך להביא אנשים חיצוניים לטפל בדברים. זה בית הקלפים".
"ההמלצות ימומשו"
תגובת ההתאחדות לכדורגל: ״בשנה וחצי האחרונות, מאז כניסתו של עופר עיני לתפקיד יו״ר ההתאחדות, חל שינוי דרמתי ומרשים באיתנות הפיננסית של ההתאחדות. הדוחות הכספיים לשנת 2014 הראו גירעון נטו בסך של כ־18 מיליון שקל. ההתאחדות שמה לה למטרה בשנת 2015 לצמצם את הגירעון ועברה לעודף נטו בסך של כ־16 מיליון שקל. כמו כן חל שיפור בהון החוזר ובתזרים המזומנים הן בשנת 2015 והן בשנת 2016. מהתחייבויות לבנקים ולספקים בסך של כ־66 מיליון ש"ח נכון ליום 31.12.2014 ירדו ההתחייבויות לסך של כ־23.5 מיליון ש"ח נכון להיום. דו״ח רו״ח אלקלעי, כמו גם הדו״ח שפרסם עו״ד אהוד סול, הצביעו על בעיות מבניות לא פשוטות, אך יו״ר ההתאחדות והנהלת ההתאחדות התחייבו כי ההמלצות לשינוי מבני, כמו המלצות אחרות, ימומשו לטובת התייעלות הארגון והובלתו לנתיב צמיחה.
הנהלת ההתאחדות מורכבת מ־29 חברים, חלקם הגדול אנשים שהתמחותם בכדורגל ולא בהכרח בניהול, והדבר מאפיין גופים דומים גם בעולם. יו״ר ההתאחדות וחברי ההנהלה ערים לליקויים, כמו גם לכיוון האחר אליו צועדת כיום ההתאחדות, והדבר רק יילך ויתעצם. גורמי הניהול בהתאחדות יודעים היטב לגייס כוחות מקצועיים ראויים ומובילים, וכבר בשנה וחצי האחרונות חל שינוי חיובי וברור באגף הכספים בראשות רו״ח טלי אורביטו״.
אבי לוזון בחר שלא להגיב לדברים.