הקסם של הספורטאים, הכסף של העסקנים

הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הכניס במעגל האולימפי הנוכחי, זה שהתחיל לאחר אולימפיאדת לונדון 2012 ומסתיים עתה עם סיום משחקי ריו 2016, סכום של כ־5.55 מיליארד דולר מזכויות שידור, חסויות ומכירת רישיונות ומרצ'נדייז. חלק ניכר מהכסף הזה מחולק לענפים השונים דרך פדרציות בינלאומיות וחלקו מועבר לוועדים האולימפיים בכל מדינה ומדינה. אבל, בעוד השחקנים הראשים בהצגה הזאת, הספורטאים, מקבלים את החלק הקטן ביותר בהכנסות - מנהלי הספורט, הן בוועדים המקומיים והן בוועד הבינלאומי, הם אלו שעושים את הכסף הגדול.

כך, על פי דיווחים, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי תומאס באך "מתנדב" בכל שנה עבור כ־250 אלף דולר שהוא מקבל כאש"ל. הוא, כמו שאר חברי הוועד הבינלאומי והעסקנים האחרים, טס לכל מקום בעולם ולן במלונות חמישה כוכבים על חשבון ההכנסות האולימפיות. מתחת לעסקנים של הוועד הבינלאומי יושבים המנכ"לים שמקבלים מיליוני דולרים כדי לארגן את המשחקים, ומתחתם ישנם מנהלי התאחדויות ואיגודי הספורט העולמיים שעובדים עם ארגוני הספורט המקומיים לצד הוועדים האולימפיים.

השחיין האמריקאי מייקל פלפס. ההכנסה השנתית המשוערת שלו, כולל חסויות, עומדת על 12 מיליון דולר צילום: איי אף פי

הוועד האולימפי הבינלאומי טוען כי הוא משלם בממוצע 3.25 מיליון דולר מדי יום כדי לסייע לספורטאים ולארגוני ספורט בכל הרמות, אך השקיפות העכורה של ארגוני הספורט העולמיים מונעת מלראות איך הכסף הזה מגיע לספורטאים. על פי בדיקה שנעשתה בארה"ב, עשרת הספורטאים המקומיים המובילים בכל ענף מרוויחים בממוצע 16,533 דולר בשנה מהאיגודים השונים. בבריטניה הספורטאים המובילים עשויים להרוויח עד 21 אלף ליט"ש בשנה ובונוסים של 28 אלף ליט"ש; ובישראל ההכנסה החודשית של ספורטאי אולימפי מתחילה ב־5,000 שקל ויכולה להגיע עד ל־20 אלף שקל במידה שמדובר בספורטאי בכיר.

מדליסט הזהב שנאלץ לבקש כסף מהמעריצים

ספורטאים שהם כוכבים בינלאומיים - דוגמת השחיין המעוטר מייקל פלפס והאצן הג'מייקני יוסיין בולט - מרוויחים מיליוני דולרים מדי שנה בעיקר מחסויות, אך הרוב המוחלט של הספורטאים חיים מהלוואת שהם מקווים להחזיר מכספי זכייה. "אנחנו האחרונים שמקבלים את הטיפות האחרונות של ההכנסות", אמר לאחרונה זורק הכידון האמריקאי סיירוס הוסטלר. "הכי הרבה שהרווחתי בשנה, אחרי חישוב של כל ההוצאות, זה בערך 3,000 דולר".

אז מה עושים ספורטאים שמרוויחים סכומים נמוכים ובכל זאת מתעקשים להגשים את חלום הזכייה במדליה? הם משתמשים במימון המונים. כך לדוגמה בסיפור של אנתוני ארווין, שחיין אמריקאי בן 35 שסובל מטורט והתגבר על דיכאון והתמכרות לסמים, שזכה באוליפיאדה האחרונה בשתי מדליות זהב (האחת במקצה 50 מטר חופשי והשנייה במקצה השליחים 4X100). הוא ככל הנראה לא היה עושה את זה בלי מאות האוהדים שעזרו לו לממן את המסע שלו דרך Dreamfuel, אתר מימון המונים לספורטאים שקם בהשראתו. "הבנו שיש בעיה ענקית במימון בספורט ברמת הנוער, ואז צורך חמור בהכנסות עבור כמעט כל האתלטים הבכירים, מלבד האחוזון העליון", אמרה מייסדת Dreamfuel אמילי וייט לבלומברג.

Dreamfuel מתחרה בתחום שמשגשג כיום. אתר מימון ההמונים המוביל בעולם קיקסטארטר אמנם לא מתעסק בספורט, אך פלטפורמת מימון ההמונים GoFundMe גייסה קרוב ל־800 אלף דולר עבור מעל מאה ספורטאים עם סיכוי לזכות במדליה. ואלו ספורטאים ממדינות מערביות.

כשהוועד הבינלאומי מרוויח, המדינה המארחת מפסידה

הוועד האולימפי הבינלאומי יכניס כאמור מהמעגל האולימפי האחרון כ־5.5 מיליארד דולר. כדי להגן על מקור ההכנסה העיקרי שלו - זכויות השידור שהכניסו 4.1 מיליארד דולר - הוועד האוליפי הבינלאומי עשה באולימפיאדה האחרונה מאמץ כביר כדי להוריד מהאינטרנט כל גיף או וידאו קצר מריו. תוך דקות מעליית הקליפים השונים נשלחו למשתמשים שהעלו אותם אזהרות, והם הורדו מהרשת. אבל עם זאת, היה קשה לעצור את הוויראליות של הפרצוף הזועם של השחיין מייקל פלפס, הריקודים של מרים המשקולות דויד קאטואטו ממדינת האיים קיריבאטי או חלק מהתרגילים של המתעמלת סימון ביילס.

23 מיליון דולר - ההכנסה השנתית המשוערת של האצן יוסיין בולט, כולל חסויות צילום: גטי אימג'ס

בכל מקרה, עדיין לא ברור מה הרווח שירשום הוועד האולימפי מהמחזור האולימפי האחרון. מה שברור זה שהרווח של הוועד הבינלאומי יהיו רב יותר מהרווח שתרשום ברזיל בכלל וריו דה ז'נרו בפרט - שגם שנים אחרי האולימפיאדה צפויה להשאר עם חובות עתק. הוועד האולימפי הבינלאומי השקיע 2.3 מיליארד דולר בארגון המשחקים בריו, אך האירוח עצמו עלה לברזיל יותר מ־11 מיליארד דולר, ועל פי הערכות שונות ייתכן וסכום זה ייטפס ל־20 מיליארד דולר.

"המשחקים האולימפיים בריו הראו שאפשר לארח את המשחקים האולימפים במדינות שלא בראש טבלת התמ"ג", התגאה נשיא הוועד האוליפי באך במסיבות העיתונאים המסכמת של המשחקים. "הברזילאים היו מארחים נהדרים ונשארו מאוחדים מאחורי המשחקים. הם הפכו את המשחקים למסיבה עבור כולם".

ירדן ג'רבי. ההכנסה החודשית המקסימלית לספורטאי אולימפי ישראלי מוביל עומדת על 20 אלף שקל צילום: רויטרס

באופן מוזר למדי, נשיא הוועד באך גם טען באותה הזדמנות כי לא היה שימוש בכספים ציבוריים כדי לארגן את המשחקים, זאת כמה ימים בלבד לאחר שריו קיבלה סיוע כספי ממשלתי אדיר די לאפשר את אירוח המשחקים הפראלימפיים בעיר. המשחקים ייצאו לדרך ב־7 לספטמבר, אך עד כה נמכרו רק 12% מהכרטיסים שהוקצו עבורם. לכן, הממשלה המקומית שחררה 150 מיליון ריאל (כ־47 מיליון דולר) והחברות הממשלתיות בברזיל שחררו עוד 100 מיליון ריאל (כ־31 מיליון דולר).

נותני החסויות ימשיכו לרדוף אחרי המארגנים עד ליפן

את המשחקים האולימפיים הבאים תארח יפן המאורגנת ומסודרת הרבה יותר, והרווחים של הוועד האולימפי צפויים לצמוח עוד יותר בסבב האולימפי הבא. שווי זכויות השידור בעולם רק עולה בגלל הרעב של חברות תקשורת בכל העולם לאירועים בשידור ישיר, והאולימפיאדה היא הרי האירוע בשידור ישיר הגדול בעולם.

בנוסף, נותני החסות רוצים להיות מזוהים עם הסיפורים מעוררי ההשראה של הספורטאים - וימשיכו לשפוך מאות מיליוני דולרים על האולימפיאדה. אמנם יוסיין בולט ומייקל פלפס ככל הנראה לא ימשיכו לטוקיו 2020, אבל יש מספיק ספורטאי על שהעולם כבר מחכה להופעה שלהם עד ארבע שנים. חלקם, כנראה, יגיעו לשם רק בזכות מימון המונים.