לשחק או לנצח? ביטול הטבלאות בליגת הילדים בכדורגל מעורר שאלות על חינוך לספורט

המשמעות היא שבאופן רשמי לא יפורסמו תוצאות ממשחקים ולא תפורסם אלופה בסיום העונה. ההתאחדות גם לא מעודדת ריצה אחרי הניצחונות ולא תחלק פרסים בסוף העונה. כמו כן, אם יבוטל משחק מסיבה כזו או אחרת (גשם, נאמר), לא תהיה חובה לקיים את המשחק.

ילדים משחקים כדורגל. לעודד משחק ולא ניצחון צילום: יובל חן

מאמנים רבים טוענים שבגלל ביטול הטבלאות השחקנים יאבדו עניין וינטשו את המשחק. נראה גם שחלק מהמאמנים צריכים את האדרנלין בשביל לא לאבד את העניין. אחד מהמאמנים טען: "אולי ניקח מהם את כל השערים שלא יהיו גולים - ולא תהיה תוצאה. בוא נבטל את הכדורגל!". 

מאמנים אחרים טוענים שטבלאות עושות נזק וגורמות למאמני ילדים לזנוח את טיפוח הילד ולטפח את הווינר במקום. יש המון סיפורים על כך שמאמנים מלמדים ילדים איך לרמות ברחבה ואיך לעשות פאולים טקטיים בשביל להשיג ניצחונות. כמו כן, יש סיפורים על ילדים שכמעט ולא נגעו בכדור במהלך עונה שלמה בגלל שהילדים הטובים ביותר (בדרך כלל הגדולים והחזקים יותר) לקחו כדור בכל התקפה ותקפו לבדם את השער - וזה בגלל שהמאמן אמר להם לעשות זאת. יש שחקני הגנה צעירים ושוערים שלא נוגעים בכדור במשך דקות רבות, לעיתים משחקים שלמים בגלל ששחקני ההתקפה של קבוצתם טובים והפערים בינם לבין הילדים האחרים הם אדירים.

ישנה גם עוד זווית לעניין הזה וכאן, ההתאחדות לכדורגל חייבת להיכנס לתוכן קורסי המאמנים כדי לפתור את המחלוקת הזו. במסמך שנקרא "תוכנית להכשרת מדריכי כדורגל של משרד הספורט" אין ולו מילה אחת על הדרכה ספיציפית לילדים. וזו בעיה. מאמן מסכם את ההבדל בין הגישה בישראל לגישה הרווחת בחו"ל: "ההבדלים בגישות הן שבאירופה הבינו שאתה לא יכול לאמן ילדים כמו שאתה מאמן בוגרים, ושם בקורסים הראשונים אתה קודם כל לומד איך לאמן ילדים, בארץ אתה לומד איך לאמן בלי הבדלי גיל".

זה אבסורד בכל דרך אפשרית. הרי אי אפשר להתייחס לילדים כמו אל מבוגרים - לא ברמה החינוכית ולא ברמה המעשית.

אותו מאמן ממשיך: "לפי כל הדעות הרווחות בעולם ילדים היום לא משחקים כדורגל בחוץ כמו בעבר, ולכן חשוב שרוב רובו של האימון יהיה עם כדור לכל ילד, המון המון דריבלים ומצבים של אחד על אחד. יש לשלב בהכל משחקי חשיבה כדי לפתח שחקנים חושבים (developing the thinking player). זה בצד המקצועי. בצד שמתמקד באימון חשוב לא לעצור את האימון כל שנייה, לתת לילדים ללמוד בעצמם מהטעויות, להשתמש בשאלות מכווינות ותשובות ולא להגיד עשית טעות או משהו כזה, ולא לצעוק אם מישהו לא מצליח - תמיד נותנים דוגמה על בית ספר כשילד לא מצליח תרגיל בחשבון המורה לא צועקת עליו למה הפתרון לא נכון. בפועל בארץ לא ראיתי הרבה מזה, יש הרבה צעקות, עובדים בקבוצות גדולות שבילדים זה אסון - קשה להשתלט על 15 אז על 30 בכלל. גם באנגליה הכדורגל זמין לכולם בעוד שפה לא מקבלים את כולם לקבוצות שזה מזעזע בעיניי".

ברור שלא כל מאמני הילדים בישראל צועקים על הילדים שלהם ודורשים מהם לעשות פאולים טקטיים כדי לנצח בליגת ילדים ב' מחוז השפלה - אבל ברור שלא מעט כן עושים זאת.