על צניעות וכוכבות
קיירי איירווינג ובראד סטיבנס מגיעים משתי אסכולות שונות בכל הקשור להנהגת חדר ההלבשה. מה זה אומר על הקבוצה המאכזבת של העונה?
קבוצת הכדורסל של באטלר תמיד היתה ענייה מדי מכדי לגייס את אחד מ-50-60 השחקנים המובילים בתיכונים. מדובר בתוכנית צנועה מאוד, ללא הכסף הגדול של האוניברסיטאות הגדולות וללא כוח משיכה מיוחד. בראד סטיבנס שינה זאת בין השנים 2007 ל-2013 כאשר הוביל את הבולדוגס לשני גמרים של ה-NCAA ושם אותם על מפת הכדורסל העולמית. כשנשאל לגבי ההצלחה הזו ומה "סודו", בראד סטיבס ענה שהכל קשור ל"דרך של באטלר". מה זו הדרך של באטלר? היא מתחילה ומסתיימת במילה אחת: צניעות. "אם אין לך צניעות, הצלחה יכולה להיות גורם שמשתק אותך", הסביר סטיבנס לפודקאסט Freakonomics. "הדרך של באטלר היא בעצם מחויבות למשהו גדול יותר ממך".
קראו עוד בכלכליסט:
- גיוס שחקנים ב–NBA. מדע או אמנות? איטס קומפליקייטד
- התחרות על אנת'וני דיוויס כבר החלה. מי ינצח?
- לא עוד סיפור הוליוודי
קיירי אירווינג ובראד סטיבנס. תרבויות מתנגשות צילום: אי פי איי מדובר על סך ערכים ועקרונות משנות העשרים של המאה העשרים שמצפים ממאמני ושחקני כיום לחיות לפיהם כל יום: צניעות, תשוקה, אחדות, 'שירותיות' והכרת תודה. לא בונים כוכבים בקולג' בבאטלר, בונים קבוצה. זה בא לידי ביטוי בכך שהסיסמה על חולצות השחקנים היא Team Above Self, זה ממשיך בכך שאין קפטן לקבוצה (מכולם מצפים להתנהג כמו קפטנים) וזה מתחיל בגיוס שחקנים שמבינים שכישרון לבד לא מספיק לכלום, ושחייבים להקריב מהאישי כדי שהקבוצה תצליח. בבאטלר פסלו ופוסלים שחקנים מוכשרים מאוד שרוצים להצטרף לקבוצה אם מבחינת אישיותית הם לא מתאימים למחשבה הקולקטיבית הנדרשת מהשחקנים של הקבוצה. אחת מהשאלות ששואלים בשיחות גיוס? "איזו סיטואציה תעדיף, שהקבוצה שלך מנצחת אבל קלעת 5 נקודות או שקלעת 20 נקודות אבל הקבוצה שלך הפסידה".
זה לא הכל. סטיבנס הכניס אלמנטים של צניעות לליבת התוכן שהעביר לשחקניו. בסגנון המשחק (מסירות, תנועה רבה ללא כדור, חסימות וסיוע אחד לשני בהתקפה והגנה), באימונים, בתרגילים, בתפקידים, בשגרות בין המשחקים והאימונים, אחרי הפסדים וכו'. השחקנים תמיד נדרשו להעביר ביקורות על עצמם ולקחת אחריות על מעשיהם על המגרש ומחוצה לו. וזה התחיל עם המאמן שמול התקשורת הודה בטעויות, מעולם לא דיבר על שופטים ואף פעם לא האשים גורם חיצוני בהפסד.
כשסטיבנס הגיע לבוסטון סלטיקס הוא התבקש על ידי הבעלים והנשיא לענייני כדורסל, דני איינג', לייבא איתו את התרבות הזו לבוסטון סלטיקס. סלטיקס זכתה ב-16 מ-17 אליפויות שלה עם שחקנים מצוינים שתמיד ידעו לשחק כדורסל קבוצתי. ביל ראסל, שזכה ב-11 אליפויות, היה שחקן שסטטיסטיקות אישיות לא עניינו אותו כלל, שאת המנהיגות שלו הוא הראה רק בחדר ההלבשה וסירב לשתף פעולה עם התקשורת. את האליפויות בשנות השמונים בנו על כוכב אגדי בשם לארי בירד שיכולת העל שלו היתה בעיקר להפוך את השחקנים סביבו לטובים יותר והכוכבים הגדולים שלצידו זכו בשחקן השישי המצטיין של העונה (ביל וולטון וקווין מקהייל). באליפות האחרונה בוסטון זכתה עם שלושה סופר-סטארים - אולי הסופר-טים הראשונה: קווין גארנט, פול פירס וריי אלן. מפלצות סטטיסטיקה אישית, וטיפוסים גדולים מהחיים אליהם הצטרף הגאון-המטורף, רייג'ון רונדו. סטיבנס, כאמור, הגיע לבוסטון כדי לשנות את התרבות הזו בחדר ההלבשה ואפשר לומר שהצליח.
הוא עשה זאת על ידי אימוץ חלק מהשיטות של באטלר עם התאמות לכוכבי ה-NBA. כלומר, לקיחה בחשבון של האגו הגדול שלהם. זה אומר שאין דבר כזה "רוקי" וכולם צריכים לעשות את "המלוכלכות" כגון סחיבת תיקים וקונוסים, לכולם יש את האפשרות לפנות לכל איש מקצוע שהם מוצאים לנכון עבור בריאותם הפיזית והמנטלית והביקורות כלפיהם, הן חיוביות בדרך כלל. כלומר, סטיבנס - חבר בעמותה שנקראת Positive Coaching Alliance, שנועדה לסייע ביצירת תרבות תומכת וחיובית בקרב מאמנים ושחקנים -אין ביקורות חריפות בפומבי או צרחות על השחקנים. יש בעיקר התמקדות על מה שחקנים עשו נכון ומה הם צריכים לעשות "נכון יותר". שיחות קשוחות יותר מתנהלות בדלתיים סגורות - אחד על אחד.
בוסטון של סטיבנס, בכל עונה, הצליחה מעבר למצופה ממנה עם אחד מהסגלים הצעירים ביותר בליגה.
בוסטון סלטיקס. אכזבת העונה? צילום: טוויטר בוסטון סלטיקס ואז הגיעה העונה.
קיירי אירווינג וגורדון הייוורד חזרו מפציעות שהרחיקו אותם מהמגרשים לזמן ממושך והצטרפו לסגל צעיר שהגיע עד למשחק שביעי בגמר המזרח. הציפיות היו עצומות וכך גם האכזבה. והבעיות המבעבעות בסגל הופיעו גם על המגרש בצורת דחיפות בין שחקנים בזמן משחק, צעקות אחד על השני, 'שיחות קבוצתיות' תכופות והפסדים מביכים. עם זאת, לצד העונה המאכזבת הזו - בוסטון גם רושמת העונה כמה ניצחונות גדולים נגד היריבות הגדולות שלה.
ממשחקים, שיחות עם עיתונאים ומעקב אחרי הפרסומים השונים על בוסטון סלטיקס - אחת מהקבוצות המסוקרות והפופולריות ביותר בארה"ב - נראה שהנוכחות של קיירי משנה את התרבות בחדר ההלבשה. הוא קולני, מבקר חברים לקבוצה, גם בפומבי ו"הופך את עצמו לסיפור" לעיתים תכופות. גם מבחינת סגנון משחק, אירווינג - שתמיד התמחה ביכולת לייצר לעצמו מצבים - לוקח על עצמו הרבה משחקים. אירווינג אמנם התנצל על ביקורות פומביות שהטיח בחבריו לקבוצה אחרי הפסד לאורלנדו (הוא ממש צעק על גורדון הייוורד במגרש אחרי המהלך האחרון של המשחק) והבטיח שלא יעשה זאת שוב, אבל נראה הוא מכתיב את ההתנהלות בחדר ההלבשה. וההתנהלות הזו רחוקה מאוד מהדרך של באטלר. היא מזכירה יותר את לברון ג'יימס או קובי בראיינט. שניים מהכוכבים הגדולים ביותר של הליגה בעשורים האחרונים.
בחור מופנם עם ניסיון
אירווינג היה בשנים המוצלחות ביותר שלו שחקן בחדר ההלבשה של לברון ג'יימס בקליבלנד. לברון היה המנהיג היחיד בחדר ההלבשה. על המגרש וגם מחוצה לו. הוא ארגן ארוחות ערב קבוצתיות, מסיבות וגם הכתיב את הגישה של הקבוצה. לאורך העונה הרגילה, למשל, ניהל מערכת יחסים קורקטית ואפילו די קרירה עם חבריו לקבוצה שאינם ממקורביו. בזמן הפלייאוף, לעומת זאת, כשהוא "נעול" על המטרה (הביטוי שלו הוא "Locked"), החברים לקבוצה זכו למתנות, פרגונים לצד דרישות בלתי מתפשרות מ"המלך". אירווינג, טיפוס מופנם טבעית, לא התגייס אף פעם ב-100% מאחוריי ההתנהגות הזו (העונה הודה שהתקשר ללברון כדי להתנצל על כך).
זה לא אומר שאירווינג לא היה "נעול" על המטרה כמו לברון, הוא פשוט ניגש אחרת, בצורה מאוד אישית ותחרותית לפלייאוף. את הגישה שלו למשחק, אירווינג שאב מכוכב עצום אחר, קובי בראיינט. בראיינט - שקיירי מכנה 'מנטור' מאז התקופה שלהם יחד בנבחרת ארה"ב - לימד את קיירי את רזי "מנטליות הממבה" המפורסמת שלו (בבסיסה 'עבודה קשה' ורצון עז 'להרוג את היריב'). קיירי נמצא בקשר חם עם קובי ולאורך הקריירה שלו דיבר איתו רבות על הקריירה שלו והמשחק שלו. הטלפון הראשון של קיירי לאחר שזכה באליפות עם קליבלנד היה לקובי בראיינט. וסביר להניח שאת המעבר המפתיע לבוסטון קובי בראיינט "אישר".
קיירי הגיע לבוסטון כדי להיות המנהיג בחדר ההלבשה. כדי להיות "האלפא", כדי לעזוב את לברון ולפרוח ב"קבוצה משלו". קובי אף פעם לא נמנע מלבקר את חבריו לקבוצה. לדחוף אותם ל"גדולה". לגרום לפרובוקציות שהפרו כל את ההרמוניה בחדר ההלבשה כדי לקבל את "התגובה הרצויה". קובי חי על המתח הזה בו כולם בחדר ההלבשה צריכים לרצות אותו והוא, במקביל, יעשה כל מה שהוא יכול כדי לנצח במשחק. זו דרך מאוד שונה מהדרך של באטלר - אבל לא פחות מוצלחת ב-NBA. "הדבר הטוב ביותר שלמדתי מבראיינט זה שלא צריך להשתלב בהכרח. צריך לבלוט" אמר אירווינג בפברואר 2018. לפי העונה השנייה שלו בסלטיקס נראה שהוא אימץ לחלוטין את מנטליות הממבה.
הבעיה הכי קשה לפתרון?
בראד סטיבנס היה צריך לשחק הרבה עם החמישיות שהיה שולח למגרש העונה. הוא התקשה לשלב את ג'יילן בראון וגורדון הייוורד בקבוצה העונה. הוא לא מצא פתרונות טובים מספיק לטרי רוז'ייר ולא בטוח שהוא מנצל בצורה אידיאלית את הסגל שלו. ואולם, נראה שהבעיה העיקרית היא המפגש הזה בין התרבות של באטלר לתרבות של הממבה.
סטיבנס מייצג את הכדורסל הקבוצתי, הארגון הצנוע שבו הקבוצה היא הסופרסטאר. קיירי מייצג את הגישה שהכוכב הוא המנהיג, הוא גם זה שישבור את התקרה שיש על הקבוצה ויוביל אותה לניצחונות בפלייאוף עם מנטליות של "ממבה". כמו כן, וכאן נראה שיש לגישה של קיירי את הגיבוי של ההנהלה, בלי אירווינג בוסטון לא תוכל לצרף את אנתוני דיוויס, הנכס הכי יקר ונדיר שמוצע למכירה כרגע ב-NBA.
ההיסטוריה מראה שאלו שתי גישות שונות שיכולות להיות מוצלחות מאוד. על כל אליפות של סן אנטוניו ספרס יש אליפות של קובי ברייאנט ולברון ג'יימס. על כל אליפות של גולדן סטייט ווריירס, יש יוסטון רוקטס של ג'יימס הארדן שקורסת ברגעי האמת.
בגולדן סטייט ווריירס, הפייבוריטית הברורה לאליפות, חוששים מהמפגש בין התפיסות הללו. בכתבה ל"אתלטיק" הסבירו בווריירס שלמרות ההצלחה של מילווקי באקס וטורונטו ראפטורס, הקבוצה שאותה הם ממש לא רוצים לפגוש בגמר היא היא בוסטון סלטיקס.
"דני איינג' עשה עבודה מצוינת בבניית הקבוצה אבל קיירי מזניק אותם למעלה" אמר לאתלטיק שון ליווינגסטון מהווריירס . "אתה שם את הניסיון שלו, רמת הכישרון מהבחינה המנטלית, והוא ברמה הכי גבוה שיש. אתה מזהה את הסופרסטארים לפי מה שהם עושים בפלייאוף. בגלל זה הוא קיירי מקבל כל כך הרבה כבוד".
קיירי עם 13 משחקי גמר שכללו לילות עם 41, 40, 38 נקודות וסל ניצחון במשחק מספר 7 - אולי סל הניצחון הגדול בכל הזמנים - הוא שחקן שלקח את הטבעת מגולדן סטייט פעם אחת. לפי התוצאות העונה, לא נראה שזה יקרה העונה. אבל ולי עד הפלייאוף, בוסטון שלו ושל סטיבנס יתגבשו לתפיסה אחידה שתאיים באמת על הווריירס.
