כוכב מנצ'סטר יונייטד הוא גם מלאך של ילדים בריטים רעבים
רשפורד הצליח להחזיר את מפעל ההזנה בבתי הספר גם בימי סגר הקורונה. הופעה שלו בטלוויזיה גרמה לילד בן 12 לאסוף 5,000 פאונד לטובת ילדים עניים. אבל למה עמותות, ולא ממשלות, בבריטניה ובשאר העולם הן שצריכות לדאוג שילדים לא ילכו לישון רעבים?
ג'ק מאלטבי-סמית' בן 12, שחקן מחלקת הנוער של נורת'המפטון, קיבל השראה ממרקוס רשפורד וגייס יותר מ-5,000 פאונד כדי לסייע במזון ליותר מ-300 משפחות באזור ראשדן, שבמרכז אנגליה.
לפני מספר חודשים ג'ק הצעיר ראה את רשפורד, חלוץ מנצ'סטר יונייטד, בתוכנית טלוויזיה שבה דיבר על ילדים רעבים בבריטניה, ונדהם. רשפורד, בזכות הפעולות שלו, הצליח להחזיר את מפעל ההזנה בבתי הספר גם ללא פעילות בבית הספר - מה שאפשר לילדים רעבים לקבל את מזון בסיסי.
מאלטבי-סמית' הצעיר שאל את הוריו אם זו באמת בעיה בבריטניה. "שמעתי על מה שרשפורד עשה ושאלתי את אמא ואבא: 'באמת יש אנשים שהולכים למיטה בלי ארוחת ערב?'. אז החלטתי לגייס כסף. בהתחלה חשבתי שכל שער שלי יהפוך לכסף לעמותה אבל אנשים פשוט תרמו כסף ברגע ששמעו שזה מה שאני רוצה לעשות - הם תרמו לרעיון".
מרקוס רשפורד, מנצ'סטר יונייטד צילום: איי אף פי זה התפתח למערך לוגיסטי שלם של מארזי מזון לנזקקים - בסיוע חברת המשלוחים DHL, עסקים מקומיים ורשתות סופרמרקטים. "פניתי לבתי הספר באזור ושאלתי אם הם מכירים ילדים ממשפחות שצריכות עזרה, משפחות שעברו שנה קצת קשה", סיפרה שרה, אמא של ג'ק. "זה מחזיר לך את האמון בבני האדם" אמרה ל-BBC אחת הנשים שקיבלה מארז מזון לחג המולד. נעים לדעת שלכל האנשים האלה אכפת".
הסיפורים האלה מרגשים וחשובים. לגלות ילד עם כזו אמפתיה ויכולת להפוך את הרצון שלו למציאות, זה פשוט מרשים. שחקני כדורגל כמו רשפורד ועידן ורד שמשקיעים זמן ומאמץ בניסיון לסייע לאלו שהכי צריכים את הסיוע הזה הם גיבורים. באמת.
אבל זו גם מציאות שקיימת במדינות רבות, כולל בישראל ונובעת מאידיאולוגיה כלכלית ימנית-שמרנית, שפעם אחר פעם מתגלה כחסרת אמפתיה וחמלה, כמו שיש לג'ק מאלטבי-סמית' בן ה-12.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון יוצא נגד מה שהוא מכנה "Nanny state" ("מדינה מטפלת"). הוא מאמין ב"אחריות אישית" וכן ש"אסור שהמדינה תגיד לאנשים מה לעשות". כמו רבים מהתפיסה האידיאולוגית שלו, מסים הם מעמסה על "היצרניים" ורווחה היא סיוע לבטלנים.
מדינה - אם היא ליברלית או פחות ליברלית - חזקה כמו התשתיות שלה. תשתיות פיזיות (כבישים, מסילות, גשרים וכו') ותשתיות אנושיות (בריאות, רווחה וחינוך). האם מזון צריך להיות חלק מהתשתית האנושית? בהחלט.
לפחות ברמה הבסיסית ביותר - שילד לא יילך לישון רעב - זה משהו שמדינה צריכה לדאוג לו. עמותות בכל מדינה עושות חסד גדול עם הנזקקים, ודואגות שאנשים ובעיקר ילדים, לא ילכו לישון רעבים. הן נעזרות באנשים טובים כמו רשפורד, ורד ומאלטבי-סמית' הצעיר. אבל אסור לטעות - העמותות הללו מאפשרות לממשלות להמשיך להזניח את התפקיד העיקרי שלהן: לדאוג לתשתיות הפיזיות והאנושיות.
