קפריסין בונה על הגז הטבעי והקרמלין כדי לברוח מהמשבר

נופשים רבים שהגיעו לאי קפריסין מתחילת יולי הופתעו לגלות מכירות סוף עונה בכלל החנויות והרשתות באזור. אלא שהמבצעים הגדולים, שמתחילים באופן מסורתי ביום שני הראשון של אוגוסט, מספרים הפעם את סיפורה העגום של קפריסין, שנקלעה אף היא למשבר פיננסי והפכה למדינה החמישית בגוש היורו לבקש סיוע מגורמים בינלאומיים. במקרה של מכירות סוף העונה, הן הוקדמו בהחלטה ממשלתית כדי לסייע לקמעונאים להגדיל את המכירות הדלות.

ברקע המשבר הפיננסי החמור בתולדותיה, קיבלה קפריסין לידיה את תפקיד הנשיאות של האיחוד האירופי ובמשך ששת החודשים הקרובים היא תעמוד בראשות הקהילה האירופית. שילוב זה בין נשיאות באיחוד לבין הגשת בקשת סיוע עורר לא מעט הרמות גבה. היו אנליסטים שכתבו בנימה סרקסטית ש"טרם נראתה מדינה הנוטלת לעצמה את המושכות באיחוד האירופי ומבקשת כסף מהשותפות שלה".

נשיא קפריסין דמיטריס כריסטופיאס (מימין), ונשיא הנציבות האירופית ז'וזה בארוסו בטקס העברת הנשיאות לקפריסין, בתחילת החודש צילום: איי פי

קטנה מדי לחילוץ

אוכלוסיית קפריסין מונה מעט יותר מ־840 אלף תושבים והתוצר שלה עומד על 17.2 מיליארד יורו בלבד, כאשר חלק גדול מהסכום מקורו בתיירות. בשנת 2008 קפריסין הצטרפה אל גוש היורו אבל בשל גודלה של הכלכלה יש המפקפקים בכך שה"טרויקה" (האיחוד האירופי, גוש היורו וקרן המטבע) תמהר לחלצה. מנכ"ל פיראוס בנק, קונסטנטינוס לואיזידס, לא מטיל ספק בכך שבריסל תעביר את הסיוע לארצו. "אולי כלכלת קפריסין לא גדולת ממדים, אבל היא חשובה מאוד לאיחוד האירופי מאחר שהיא מהווה גשר ייחודי למדינות מזרח אירופה", הוא מסביר בראיון לסוכנות רויטרס.

ניקוסיה החליטה לבקש סיוע רק לאחר שבסוף יוני הורידה סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' את הדירוג של קפריסין לרמה BBB- והצטרפה בכך למודי'ס ו־S&P שהעניקו לה דירוג "זבל" מוקדם יותר. על פי הערכות כלכלנים, הסיוע שלו תזדקק קפריסין יעמוד על 10 מיליארד יורו, וחבילת החילוץ תגובש לקראת סוף ספטמבר.

נשיא קפריסין, דמיטריס כריסטופיאס, נחשב למנהיג השמאלני ביותר באירופה, והוא עמד בעבר בראשות התנועה הקומוניסטית של קפריסין. בעקבות הודעה על תנאים שיוצבו לארצו הוא הודיע שהמדינה לא תקבל את דרישות הטרויקה אם תחליט שהן "לא צודקות". הוא הדגיש שאזרחי המדינה לא צריכים לשאת במלוא העול של צעדי הצנע והביע אמון בכך שכתוצאה ממשא ומתן בין ארצו לטרויקה תימצא פשרה שלא תהיה לנטל על המעמד העובד באי. בין התנאים שהוא מסרב לקבל בתוקף נמצא ביטול עדכון השכר בהתאם לשיעור האינפלציה במדינה ומתן תוספת היוקר לעובדים.

בינתיים ארצו מתמודדת לא רק עם משבר בנקאי אלא עם משבר כלכלי ההולך ומעמיק. שיעור האבטלה באי הגיע ל־10% - שיא שלא זכור כמוהו לתושבים המקומיים. כמו כן, כוח הקנייה לא השתנה במהלך 24 החודשים האחרונים, ונתוני הייצור התעשייתי רשמו ירידה זה החודש השישי ברציפות.

אבל למרות כל אלה, ממשלת קפריסין ממשיכה למתוח ביקורת חריפה על תוכנית החלפת האג"ח היווניות שבמסגרתה משקיעים ספגו תספורת של 50% על האחזקות שלהם. לדעתו של שר האוצר המקומי ואסוס שיארלי, מהלך זה הוא שהכשיל את הכלכלה הקפריסאית. "מאחר שהמערכות הפיננסיות שלנו קשורות, נאלצנו לשלם מחיר מאוד גבוה. הבנקים המקומיים נאלצו למחוק 80% מהחוב היווני, כלומר 4.2 מיליארד יורו שהם 24% מהתוצר של המדינה", אמר שיארלי בראיון טלוויזיוני.

אך לא רק שר האוצר לא מרוצה מהתפקוד האירופי בעת המשבר. אנדריאס אליאדס, מנכ"ל בנק אוף סייפרוס, הבנק הגדול ביותר בקפריסין, התפטר בשבוע שעבר מתפקידו תוך שהוא מותח ביקורת על היעדר תיאום בכל הנוגע לחילוץ המערכת הבנקאית של אירופה. "הבעיות שעמן מתמודדת אירופה מורכבות מאוד ודורשות גיוס מאמצים של כלל השותפים הן במערכות הבנקאיות והן מחוצה לה, אבל זה לא קורה", הוא כתב במכתב התפטרות שאותו הגיש ב־9 ביוני.

הכלכלה המידרדרת של קפריסין

לומדים רוסית בביה"ס

בין המקורות האלטרנטיביים לסיוע נמנית רוסיה, המקיימת קשרים הדוקים עם קפריסין. השפה הרוסית נלמדת בבתי ספר בקפריסין וידיעתה מהווה לעתים קרובות דרישה בעת קבלה למקום העבודה. הקשרים בין המדינות מתבססים בעיקר על המגזר הפיננסי ותנאי מיסוי נוחים בקפריסין. חברות רבות ברוסיה רשומות באי הן משיקולי מס (מס החברות באי עומד על 10% בלבד) והן בשל הקלות והנגישות לאירופה ורבות. וכך, חברות רבות מרוסיה מנהלות חשבונות בבנקים קפריסאיים, מה שאומר שהעמקת המשבר שם עלולה להכות גם בכלכלה הרוסית.

על פי דיווחים רשמיים הן מניקוסיה והן ממוסקבה משרדי האוצר של שתי המדינות מנהלים משא ומתן על הלוואה בהיקף של 5 מיליארד יורו, שאותה תעניק רוסיה לקפריסין בלי לדרוש ממנע לנקוט צעדי צנע. "העובדה שנשיא קפריסין הוא מנהיג קומוניסטי יחיד באירופה, למד במוסקבה ודובר רוסית שוטפת משפרת את היחסים בין המדינות", כתב לאחרונה עיתון מקומי והזכיר שלשתי המדינות יש עוד אינטרס משותף: חברות רוסיות

משתתפות במכרזים להפקת גז לחופי קפריסין. בכלל, לסוגיית הגז חשיבות גדולה בחילוץ הכלכלה הקפריסאית. אחת הבעיות הגדולות שעמן מתמודדים בקפריסין היא מחירי החשמל, הגבוהים באירופה, שרשמו בשנתיים האחרונות עלייה של 20%. הגורם לכך הוא התלות של המדינה ביבוא דלקים, המהווים כ־70% מכלל הוצאות היבוא שלה. מחירי החשמל הגבוהים פוגעים בתחרותיות של הכלכלה הקפריסאית, אבל גילויי הגז האחרונים בים התיכון יכולים להביא לתמורות.

לא מדובר רק בהפחתת הוצאות אנרגיה באי אלא באפשרות להפיכת קפריסין ליצואנית הגז הגדולה בגוש היורו. אבל עד שהגז יגיע קפריסין זקוקה נואשות למקורות מימון ושם מסתמכים לא רק על רוסיה, הטרויקה והגז הטבעי, אלא גם מתנהלים במקביל מגעים עם סין, שממנה יכולה ללוות ניקוסיה 5 מיליארד יורו נוספים.